המציאות המודרנית מכתיבה צריכת אנרגיה שמקורה בשריפת דלקים מאובנים אשר בעירתם פולטת פחמן דו חמצני לאטמוספירה. צריכת האנרגיה בתצורתה הנוכחית מובילה לתופעות מדאיגות בטווח המיידי כזיהום אוויר, מים וקרקע. בטווח הארוך, קיימת תמימות דעים בקרב קהילת המדענים לגבי התחממות גלובאלית ופגיעה בשכבת האוזון. המודעות הגוברת לתופעות דנן גרמה להתפתחותה של תעשייה המכונה קלינטק ("טכנולוגיה נקייה") המפתחת מוצרים ושירותים שתפקידם לסייע לשמירה על איכות הסביבה ומשרדנו מלווה מספר חברות העוסקות בתחום זה.
בעקבות פרוטוקול קיוטו לוועידת היסוד של האו"ם לשינויי אקלים ("פרוטוקול קיוטו"), בו התחייבו 141 מדינות להפחית פליטת פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים המובילים להתחממות כדור הארץ, אנו עדים לכך כי הפקת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות דוגמת אנרגיה סולארית, אנרגיה המופקת מגז טבעי וכן אנרגיה המופקת מרוח צוברת תאוצה – גם אם נראה כי ישראל, למרות משאבי השמש הגדולים שלה, עדיין מפגרת אחרי מדינות מפותחות אחרות.
אנרגיה סולארית מופקת באמצעות התקנת קולטי שמש פוטו-וולטאים הממירים אנרגית שמש לחשמל. תקנות משק החשמל אשר הותקנו בשנת 2005[i] קובעות כי יצרנים פרטיים, אשר קיבלו רישיון הספקה, יכולים למכור אנרגיה לצרכנים במחיר של מוכר מרצון לקונה מרצון, ובכך מעודדים הקמתם של מתקני ייצור חשמל פרטיים.
קיימות שלוש קטגוריות של יצרנים פרטיים: יצרנים קטנים (תחנות תעשייתיות וגגות דירות מגורים)- המפעילים מיתקן בהספק שאינו עולה על 50 מגוואט, יצרנים בינוניים (גגות בהתיישבות העובדת)- המפעילים מיתקן בהספק העולה על 50 מגוואט אך אינו עולה על 250 מגוואט ויצרנים גדולים (תחנות בקיבוצים ובמושבים על גבי קרקע חקלאית או קרקעות ללא שימוש ויעוד מסוים)- המפעילים מיתקן בהספק העולה על 250 מגוואט.
היתרונות הסביבתיים, החברתיים והגיאופוליטיים הגלומים בהפקת אנרגיה סולארית ברורים מאליהם. זאת ועוד, קיימים יתרונות כלכליים בולטים, ודוק- יצרנים קטנים מקבלים תמריץ של 1.97 ש"ח לקילווואט אחד כאשר נכון לשנת 2009 חברת החשמל (בתנאי שאישרה את היצרן במסגרת המכסות המוגבלות ביותר אשר הוקצו לנושא) מתחייבת לרכוש את החשמל במחיר זה למשך 20 שנה.
ההשקעה הראשונית ברכישת קולטים פוטו-וולטאים הינה השקעה בלתי מבוטלת, בד בבד קיימים שיפורים טכנולוגיים המוזילים את עלות הקולטים וכן אנו עדים לעידוד הבנקים הגדולים בישראל לנטילת הלוואות נוחות לצורך רכישת הקולטים. מן ההיבט המיסויי, מקובלת גישה לפיה נכס דוגמת מיתקן להפקת אנרגיה סולארית הינו רכוש קבוע בעסק אשר הוצאותיו יופחתו באופן מואץ לצרכי מס על פני אורך החיים של הנכס העומד על 25-30 שנה.
תקופת החזר ההשקעה עשויה להגיע אף למועד קצר כ-4-5 שנים. עם זאת, לא כל הנוצץ זהב – ההליך לקבלת רשיון יצרן ארוך ואינו פשוט וחברת החשמל אינה ששה לחלק את הרשיונות במגרת המכסות הלא מספקות אשר הוקצו. יתרה מכך, להליך נדרש מימון הדורש הסכמי מימון אשר ינוסחו בזהירות, ביחוד כאשר הרשיון מחברת החשמל טרם התקבל ולשם כך נדרשת זהירות יתר וחשוב להיוועץ בעורכי דין אשר לא רק מכירים את תחום האנרגיה המתחדשת אלא עוסקים גם בתחום המימון.
[i] תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), תשס"ה-2005, ק"ת 6368.