על יאיר נתניהו ופגיעה בפרטיות

19 נובמבר 2018
הדפסה
PDF
הכתבה פורסמה ב אפיק משפטי 270 21.11.2018

בוקר אחד גילית שנהג המונית שאסף אותך ועוד מספר חברים מבילוי לילי, הקליט אתכם משוחחים על נושאים אישיים והפיץ את ההקלטה ברשת האינטרנט. אין צורך לתאר את המבוכה ועוגמת הנפש שנגרמת במקרה כזה, וודאי כשמדובר במידע שלא רצית שאיש ישמע. מכיוון שאנו לא אנשי ציבור, כנראה שהסיכוי שתרחיש כזה יקרה לנו הוא נמוך ביותר. אך כאשר אתה בנו של ראש ממשלה בישראל, תרחיש כזה הוא לאו דווקא דמיוני. בדיוק על מנת להגן עלינו ועל פרטיותנו מתרחישים כאלו, בין אם אנו אנשים פרטיים או אנשי ציבור, נחקק חוק הגנת הפרטיות.
חוק הגנת הפרטיות מגדיר רשימה ארוכה של תרחישים שנחשבים כפגיעה בפרטיות ואף מלמד אותנו כיצד ניתן להכשיר את הפגיעה כדי שלא תיחשב עבירה על חוק זה. החוק קובע, כי פגיעה בפרטיות היא למשל האזנה (לרבות בדרך של הקלטה), שימוש בשם אדם למטרות רווח, הטרדה, צילום אדם ברשות הרבים, פרסום תצלום אדם במטרה לבזותו, ועוד. החוק גם קובע שהפרת חוזה המחייב שמירה על חיסיון או פרטיות עשויה להוות פגיעה בפרטיות. כך, למשל, מעסיק שהציב (מבלי ליידע על כך) מצלמה שמתעדת או מקליטה את המתרחש בבית העסק שלו יכול להיחשב בקלות כמי שהפר את פרטיות עובדיו, גם מבלי שהתכוון לכך.
פגיעה בפרטיות אינה רק עבירה פלילית אלא גם עוולה נזיקית המאפשרת לתבוע את המפרסם או המפיץ ולדרוש פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפרסום הפוגעני. כך, בין היתר, רשאי הנפגע לתבוע סכומים ללא הוכחת נזק של עד 50,000 ₪ לכל הפרה, ואם הפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע, עד סכום של 100,000 ₪ לכל הפרה. עם זאת יש לציין כי על אף שמדובר בתביעה המכונה "תביעה ללא הוכחת נזק", בתי המשפט נוטים שלא לפסוק לתובעים את הסכומים המקסימליים בתביעות אלה, ובין השאר יפחיתו משמעותית את הסכומים מקום בו יוכח שכלל לא נגרם נזק או שהנזק שנגרם הינו מזערי, או אם ננקטו צעדים מידיים לתיקון (כשהפרסום הוסר באופן מיידי או מקום בו המפרסם התנצל).
ומה במקרה של יאיר נתניהו? מספר צעירים כנראה שתו מעט יותר מידי וניהלו ביניהם שיחת שטות שהוקלטה על ידי צד שלישי ומכיוון שאחד מהצעירים הינו בנו של ראש הממשלה והצד השלישי כנראה נהג בשירות המדינה, השיחה תפסה כותרות ראשיות בעמודי החדשות. נראה כי עורכי דינו של יאיר נתניהו לא יתקשו להוכיח כי הקלטת שיחה פרטית בין חברים והפצתה לכלי התקשורת תמורת כסף נועדה להתעשר על חשבון אחר תוך כדי כוונה לפגוע בשמו ובוודאי שלא נעשתה בתום לב. זאת ועוד, הגורם המקליט, מתוקף תפקידו, מחויב לסודיות ודי בכך כדי לזכות את יאיר נתניהו בפיצוי משמעותי (אך כפי הנראה נמוך מהסכומים הקבועים בחוק, וודאי שנמוכים ממיליון שקלים אותם תבע). עם זאת מעניין יהיה לבחון כיצד יתייחס בית המשפט לטענות בדבר העובדה שההקלטה נעשתה כשהמקליט הינו צד לשיחה (ומכאן שלא מדובר בהאזנת סתר), וכי על אף שאין מדובר בנבחר ציבור, מדובר באיש ציבור ששם עצמו בחזית לא פעם ומכאן שעדיף שיזהר בדבריו, גם אם אלו נאמרים בתוך רכב סגור. שאלה אחרת היא האם "בריא" לראש הממשלה בשנת בחירות לנופף בהליך משפטי אשר תופס כותרות ואשר חוזר ומדגיש אמירות פוגעניות של בנו שעדיף שלא היו נאמרות. כך, במקרה זה, גם אם התיק המשפטי לא באמת יהיה מעניין, התיק התקשורתי, בוודאי יהיה.