גם מכתב כוונות שלא התכוונו שיהיה מחייב עשוי להיחשב להסכם

18 יוני 2019
הדפסה
PDF

כל עורך דין המתמחה במיזוגים ורכישות יסכים לכך שהאויב מספר אחד של כל עסקה הוא אנשי העסקים. הם אמנם הלקוח, הם יודעים מהי העסקה שהם רוצים לבצע, אולם הם גם מעורבים רגשית בעסקה וגם אם הם מדברים לכאורה את אותה שפה, כל אחד מהם עשוי להתכוון לדברים אחרים. מסיבה זו מקובל להתחיל עסקאות במסמך כללי, אשר רובו אמור להיות לא מחייב, המגדיר את התנאים העסקיים של העסקה. בין שנקרא לו מכתב כוונות (Letter of Intent), מזכר הבנות (Memorandum of Understanding) או בכל שם אחר, תפקידו המרכזי הוא להגדיר את גבולות הגזרה כדי שאנשי המקצוע יוכלו לנסח את מערכת ההסכמים. עם זאת, במקרים מסוימים עשוי מסמך כזה, לאו דווקא במכוון, להיחשב להסכם מחייב, על כל המשתמע מכך.
כדי לייצר הסכם מחייב דורש הדין הישראלי שני תנאים בלבד: הצעה של צד אחד לשני וקיבול ההצעה על ידי הצד השני. כאשר לא ברור האם התקיימו שני תנאים אלה יהיה צורך בדיעבד לבחון מה הייתה כוונת הצדדים והאופן בו בית המשפט ייפרש אותה מתוכן המסמך, נסיבות כתיבתו ותנאים אחרים, עשויה לעתים להיות שונה ממה שהצדדים, או מי מהם, התכוון במקור. כותרת המסמך (למשל, מכתב כוונות) היא אכן אינדיקטור אחד לכוונת הצדדים, אולם אינה לבד. מסמך יכול לשאת כותרת של מכתב כוונות אך עדיין להכיל את כל האלמנטים של הסכם מחייב ולהתפרש ככזה, בין בשל תוכנו של המכתב ובין בשל התנהלות הצדדים בזמן אמת או לאחר מכן, המעידה על האופן בו הם פירשו את המסמך. כך, למשל, הסכם הבנות קצר שהצדדים פעלו על פיו במשך תקופה ארוכה מבלי שטרחו לנסח הסכם מלא עשוי להיחשב בדיעבד כהסכם אפילו אם במסמך נרשם שמדובר במסמך ביניים לא מחייב והצדדים ינהלו משא ומתן להסכם.
מקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב במאי, 2019, עסק בחברה זרה שמקום מושבה בהונג קונג, ומתמחה בפיתוח עסקי וביצירת שיתופי פעולה בסין, שהתקשרה עם חברה ישראלית העוסקת בהשבחה ובשיפור יבול גידולים חקלאיים לצורך פיתוח והפצה של בשוק הסיני. לצורך יצירת השותפות והגדרתה החל משא ומתן שנמשך זמן ממושך, במהלכו נחתם, בין היתר, מכתב כוונות. באותו מקרה קבע בית המשפט שהעובדה שהצדדים היו מצויים לאורך כל המגעים ביניהם בשלב המשא ומתן, ובמסמך נרשם שהצדדים יחתמו על חוזה מפורט בתוך תקופה מוגדרת, מראה כי המסמך המוקדם אינו מהווה חוזה מחייב. עם זאת, בנסיבות אחרות עשויה התוצאה היתה להיות שונה. כך, למשל, כאשר נחתם מכתב כוונות על-ידי שני הצדדים המאמינים כי הוא כתב התחייבות, המכתב עשוי בהחלט להיחשב חוזה מחייב. כך למשל, מכתב כוונות יכול להיחשב חוזה תקף גם אם הוא מניח כי תנאים מסוימים יוסכמו בעתיד, כל עוד תנאים אלה אינם חיוניים.
כך, אפילו אם מכתב הכוונות או הסכם העקרונות הוא רק מסמך ראשוני, חשוב ביותר שהוא ינוסח, או לפחות ייבחן, על ידי עורך דין מנוסה, אשר יוכל וודא שלא רק שהמסמך משקף את הכוונה, אלא שהוא גם המסמך (מחייב או לא) שהצדדים התכוונו לו.