על קריפטו-קארנסי, מיסים, ואיך מטבע פיקטיבי מניקרגואה משתלט על ישראל
מאמרים מקצועיים

על קריפטו-קארנסי, מיסים, ואיך מטבע פיקטיבי מניקרגואה משתלט על ישראל

דורון אפיק, עו"ד

נכתב על ידי

דורון אפיק, עו"ד
13 יולי 2019
הדפסה
PDF

כשצעדתי הבקר בתל אביב ראיתי על הרצפה שלט לפיו חציית אופנוע את הכביש במעבר חציה כפופה לקנס של 250 ₪. השלט היה בעברית ובאנגלית אך באנגלית, כפי שמופיע, משום מה, במקומות שונים בישראל, נרשם שהקנס הוא במטבע ה:NIS. אז מי בכלל קובע מה נחשב למטבע חוקי ומה המשמעות של הקביעה? ולא פחות חשוב, למרות שקיים דמיון כלשהו בין הדגל של ניקרגואה ודגל ישראל, איך השתלט המטבע מניקרגואה על ישראל, למרות שהוא כלל לא קיים?

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חדשה יחסית של יצירת מטבעות וירטואלים. באופן טבעי, מטבעות אלו מעוררים שאלות משפטיות לגבי תוקפן, כמו גם שאלות של מיסוי. במקרה שהגיע לבית המשפט המחוזי מרכז בחודש מאי, 2019, דובר במקרה בו אדם רכש ביטקוין ומכר אותו כשנתיים לאחר מכן ברווח של כשמונה מיליון ש"ח. רשות המיסים חייבה את אותו אדם במס רווח הון על הרווח ודחתה את הטענה שאין מדובר כלל ברווח הון אלא בעליית ערך של המטבע שרכש, בדיוק כפי שאדם לא אמור לשלם מס על כך ששער הדולר-שקל השתנה וסכום בדולר-ארה"ב שהוא מחזיק בחשבון שווה כיום יותר במטבע הישראלי. בית המשפט נדרש לשם ההכרעה לדון בשאלה הבסיסית: מהו מטבע.

הביטקוין, קבע בית המשפט, כמו מטבעות קריפטו (cryptocurrency) אחרים הינו יחידה דיגיטלית הרשומה ומנוהלת באמצעות טכנולוגיית רישום מבוזרת (Distributed Ledger Technology - DLT). להבדיל ממטבעות רגילים המונפקים על ידי מדינה, מדובר בטכנולוגיית רישום שאינה תלויה בגוף מרכזי אחד, המבוססת על טכנולוגיית ה״בלוקצ׳יין״ (blockchain), והמאובטחת באמצעות הצפנה (קריפטוגרפיה). בעוד שמקומות רבים מקבלים את הביטקוין, או מטבעות וירטואלים אחרים, כאמצעי תשלום, אין הדבר הופך אותו למטבע רשמי של אף מדינה ואין אף בנק מרכזי שמתערב במסחר כדי למנוע תנודיות בשווי המטבע. בהתאם, מכיוון שביטקוין אינו עונה על הגדרת החוק הישראלי של "מטבע חוץ" ולמרות שייתכן שבשלב כלשהו הביטקוין יהפוך ל”מטבע”, בשלב זה אין הביטקוין מוכר בישראל כ"מטבע חוץ" והוא ימוסה כנכס בעת מכירתו.

ומה לגבי המטבע הניקרגואי? ניקרגואה וישראל חולקות אמנם דגל דומה במקצת, אבל לא בנק מרכזי או מטבע.

בשנת 1978 פרסם לראשונה ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) תקן רשמי בנוגע לאופן בו נכתבים מטבעות בעולם – תקן ISO 4217. התקן נועד למנוע אי הבנות לגבי זהות המטבע בו מדובר ולכן הוא קובע שמטבע יסומן בשלוש אותיות - שתי אותיות ראשונות הם הקוד הבינלאומי של המדינה והאות האחרונה היא קוד המטבע (ולכן GBP בלבד בנוגע למטבע האנגלי ולא UKP, למרות שרבים מעדיפים את השם "הממלכה המאוחדת" על פני "בריטניה הגדולה"). עד 1980 השתמשה ישראל בלירה הישראלית וסימונה היה ILP, אבל בפברואר 1980 הוחלפה הלירה בשקל (ILR) ובתחילת 1986 הוחלף השקל לשקל חדש והקוד שלו בהתאם שונה לILS. ומדוע לא לרשום במקום זאת NIS (New Israeli Shekel)? אולי פשוט מכיוון שהאותיות NI הן קוד המדינה של ניקרגואה, ולא של ישראל ואולי מכיוון שאין כל סיבה ליצור סכנת בלבול, ביחוד בעסקאות בינלאומיות, בין השקל הישראלי (ILS) לבין הקורדובה אורו הניקרגואית (NIO).