נכתב על ידי

BlueMount Capital™

הסוד להנפקה מוצלחת באוסטרליה

22 ספטמבר 2019
הדפסה
PDF

קיימים מדדים רבים המגדירים את הצלחתה של הנפקת חברה (IPO). הראשון והחשוב מבניהם הוא השלמת העסקה וגיוס התמורה הרצויה. יחד עם זאת, מנקודת המבט של בעלי המניות הוותיקים והחדשים, ביצועי המסחר בטווח הקצר הם המדד האמיתי להנפקה טובה לעומת הנפקה גרועה. עבור הדירקטוריון וההנהלה של הישות שנרשמה למסחר, מידת ההצלחה והמוניטין שלהם ייקבעו על פי ביצועיה בטווח הבינוני והמידה שבה היא מממשת את הצהרת הכוונות בתשקיף, שעליה התבססו בעלי המניות החדשים בהחלטתם להשקיע.
שלבים שונים
חשוב שהדירקטוריון וההנהלה יבינו כי קיימים שני שלבים שונים מאוד בדרך להפיכה לישות מונפקת באופן מוצלח.
השלב הראשון הוא העסקה המאפשרת את הרישום. רבים הם צוותי ההנהלה אשר שוגים במחשבה כי זהו היעד הסופי וכך, לאחר חודשים של מאמצים קדחתניים, הם מצפים שחייהם ישובו למסלול בו התנהלו לפני ההנפקה ושהם יוכלו לחזור ולהתרכז שוב בניהול העסק. למרבה הצער, זה לא המקרה. הם מגלים במהרה, עם המעבר לשלב הבא, שהחיים לעולם לא יחזרו לקדמותם מכיוון שהתחייבויות ותחומי אחריות חדשים דורשים שינוי תרבות אירגונית משמעותי.
השלב השני כרוך בבניית מערכות יחסים עם בעלי המניות החדשים, תהליך אשר דורש זמן.
אם כן, מה נדרש ממועצת המנהלים וההנהלה של חברה שהונפקה לראשונה כדי להבטיח שהמעבר לגוף רשום יהיה חלק ככל האפשר ושהוא ימצב אותם במקום הטוב ביותר לבניית מערכת יחסים מוצלחת עם בעליהם החדשים?
ראשית, יש להקדיש מחשבה בשלב מוקדם לנושאי משילות כמו הרכב דירקטוריון – גיוון, עצמאות ומטריצת מיומנויות – ומבני תגמול. כך מבטיחים שהישות לא תיתקל בבעיות מול רגולטורים, בעלי מניות ויועצי ממשל ברגע שהחברה נרשמת למסחר.
חלק ניכר מעבודה הזו נעשה לרוב על ידי יועצים ובנקאים המלווים את ההנפקה שהם בדרך כלל פחות זמינים לאחר ההנפקה. משכך, מומלץ להקים משאב פנימי ייעודי המעורב בתהליך ההנפקה על מנת להבטיח המשכיות ואולי אפילו מועמד לניהול מחלקת יחסי משקיעים לאחר ההנפקה.
תמיכה חיונית
לאחר השלמת ההנפקה, על ההנהלה להכיר בכך שההפיכה לישות רשומה תשפיע באופן משמעותי על אופן ניהול הארגון. בנוסף למספר משמעותי של בעלי מניות חדשים, שלא יבינו את העסק באותו העומק והפירוט כמו ההנהלה, משטר הדיווח והגילוי של הארגון יהיה שונה מאוד. על ההנהלה הבכירה להבין דרישות חדשות הנוגעות לסוגיות כמו גילוי מתמשך ומסחר בניירות הערך של הישות. אי עמידה בכללים חדשים אלה עלולה לגרום נזק משמעותי למוניטין של הארגון, לדירקטוריון ולצוות ההנהלה.
הארגון נדרש גם להבין במהירות מהן התחייבויותיו בכל הקשור לאינטראקציה עם בעלי המניות החדשים וכיצד הוא מתכנן לפתח וליישם מערכת קשרי משקיעים יעילה. כמו בכל פעילות מטה, מערכת קשרי המשקיעים מחייבת משאבים הולמים, תכנון ויישום נאות וכן בקרה שוטפת.
המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים נדרשים להפגין מנהיגות ולהיות מחויבים להצלחת הארגון, במיוחד כאשר מדובר בארגונים קטנים יותר שבהם לא תמיד משתלם למנות אחראי קשרי משקיעים.
לעתים קרובות, החברה המונפקת מבצעת מיקור חוץ של העבודה הנדרשת לאחר ההנפקה לספקים אשר עובדים עם החברה באופן שוטף. BlueMount יכולה להמליץ על מספר מומחים במידת הצורך.
מבחינת הדירקטוריון וההנהלה, ההצלחה של הנפקה לא תימדד לפי מחיר ההנפקה או הפרמיה שהושגה ברישום. תחת זאת, הם ייבחנו ביכולתם לקחת את הישות החדשה ולספק ערך ארוך טווח לבעלי המניות. קיימים גורמים רבים שישפיעו על הביצועים, חלקם יהיו מחוץ לשליטת ההנהלה.
עם זאת, התקשרות עם גורמים כאלה כבר בעת תהליך ההנפקה במטרה להכיר באינטרסים של בעלי מניות חדשים ועבודה לקראת ההנפקה לפיתוח תוכנית אפקטיבית לניהול קשרי המשקיעים לאחר הרישום תתרום רבות להשגת תוצאה מצוינת לכל בעלי העניין.
מבוא
בחברה זרה שמסיימת רישום ב- ASX, חלק גדול מאוד ממניותיה המונפקות מוחזק בידי ההנהלה ומשקיעי טרום ההנפקה, ואלו בדרך כלל מוחזקים בנאמנות ואינם פתוחים למסחר.
המשמעות היא שקיימות מעט מאוד מניות חופשיות למסחר בשוק ולחברה כמעט ולא קיימות מניות נזילות.
כל החברות שסיימו את ההנפקה הראשונית שלהם היו חברות פרטיות ללא דירקטוריון עצמאי ועם בקרות פנימיות וממשל תאגידי מוגבלים, או שלא היו בסטנדרט הנדרש לחברה רשומה.
חברות פרטיות לא נדרשות לבחון מה דעתו של ציבור המשקיעים עליהן והן גם לא צריכות לדאוג לעצמן יותר מדי מול רגולטורים או מול הבורסה.
בעלי חברות זרות לרוב אינם מבינים את התרבות או את שוק ההון האוסטרליים.
כל האמור לעיל מהווים אתגרים אמיתיים עבור חברות נסחרות חדשות ויש לטפל בהם כדי שהחברה תפרח לאחר ההנפקה.
נזילות מניות
על החברה לשאוף להגדיל את "נזילות" המניות שלה.
מניה שאינה נזילה לא תהיה אטרקטיבית עבור המשקיעים, מכיוון שהם חוששים שלא יוכלו למכור את מניותיהם והשוק מתייחס בחשדנות לערך של חברה בעלת נזילות נמוכה.
בסופו של דבר, ייתכן שבעלי החברה ירצו למכור את מניותיהם ודבר זה יהיה קשה במניה עם נזילות נמוכה.
בנוסף, כאשר קיימות מעט מניות הניתנות למסחר בשוק, המכירה או הרכישה של מספר קטן של מניות עלולה להשפיע לרעה על המחיר.
הדרך המקובלת והטובה ביותר להגדלת הנזילות היא להנפיק יותר מניות למשקיעים חדשים באמצעות הנפקה משנית לאחר ההנפקה הראשונית, כך שקיימים הרבה משקיעים אשר מחזיקים וסוחרים במניות. אולם, לפני קבלת החלטה כזו, קיימים מספר נושאים המחייבים מחשבה.
חשוב לפנות לציבור מודע וכן להעסיק ברוקר "בית"/עושה שוק שתפקידו לוודא מסחר תקין במניות החברה, ככל האפשר.
דירקטוריון עצמאי
כללי המסחר החלים על חברות רשומות מחייבים קיום מספר סביר של דירקטורים עצמאיים בדירקטוריון.
הבעלים של חברה פרטית בעבר יידרש ללמוד לחלוק את השליטה עם דירקטורים אחרים בחברה רשומה למסחר.
כדי להתמודד עם דירקטורים עצמאיים, יש להכיר אותם על פני תקופה, לבסס תקשורת נאותה בין הדירקטורים ולוודא שהם מחויבים לערכים ולשאיפות של החברה.
בקרות פנימיות
ייתכן שבחברה פרטית, המוחזקת בדרך כלל על ידי אדם אחד או שניים, לא קיימת בקרה פנימית לשמירה על הכסף והנכסים בהתאם לסטנדרט הנדרש מדירקטורים בחברה רשומה, שם נדרשים הסטנדרטים הגבוהים ביותר.
חברה יכולה לקבל סיוע לכתיבת נהלים וקיום בקרות מסוג זה.
ממשל תאגידי
כללי המסחר דורשים מחברות רשומות סטנדרטים גבוהים מאוד של ממשל תאגידי.
מרבית החברות שואפות לרמת ממשל תאגידית גבוהה.
בימינו, לא די שחברה תהיה רווחית, עליה גם להפגין אחריות תאגידית באמצעות מודעות סביבתית, התנהגות אתית ונהלי ממשל תאגידי מבוססים.
ממשל תאגידי כרוך בעצם באיזון האינטרסים של בעלי העניין הרבים בחברה – בעלי מניות, הנהלה, לקוחות, ספקים, גופי מימון, ממשלה וקהילה. מכיוון שממשל תאגידי מספק גם את המסגרת להשגת יעדי החברה, הוא מקיף כמעט כל תחום ניהולי, החל מתוכניות פעולה ובקרות פנימיות וכלה בביצועים, מדידות וגילוי תאגידי.
הפרת תקנים אלה עלולה להביא להשעיית החברה מהמסחר, לירידה משמעותית בערך מניות החברה, לנקיטת צעדים משפטיים נגד הדירקטורים ואף לתביעות ייצוגיות נגד החברה.
מוניטין החברה חייב להיות ללא רבב
הדירקטורים אחראים להבטיח רמה גבוהה של ממשל תאגידי, אולם יש לתמוך בהם באמצעות סיוע של מומחים הבקיאים בתחום זה.
ציבור המשקיעים
יש לוודא שהשוק מודע לפעילות החברה ולאופן ההתקדמות והשגשוג שלה.
אם החברה אינה מעדכנת אותו, איך ידע? ציבור שאינו מעודכן לא יביע עניין במניות החברה.
יידוע הציבור צריך להיות בראש סדר העדיפויות של חברה רשומה. תכנית יחסי ציבור ארגונית ותוכניות קשרי משקיעים המנוהלות על ידי אנשי מקצוע משיגות מטרה זו.
התרבות האוסטרלית ושוק ההון
זו אחת הבעיות העיקריות של רישום חברה "זרה" באוסטרליה או, לצורך העניין, בכל מדינה מערבית. עם זאת, ניתן להתגבר עליה ברוב המקרים כאשר מערבים דירקטורים דו לשוניים ומתרגמים במתן הסיוע המקצועי.
לסיכום
חברה חייבת לייחד זמן וכסף לעניינים שלאחר ההנפקה, אשר כוללים:
• התקשרות עם ברוקר "בית"/עושה שוק
• הנפקת מניות נוספות למשקיעים חדשים במועד מתאים להגדלת נזילות המניות
• ניהול וחיזוק הקשר בין כל הדירקטורים
• להבטיח ככל האפשר שמחיר המניה לא יושפע ממכירת מניות מתחת למחיר השוק
• ביצוע "רואוד-שואוז" שוטפים למשקיעים
• יחסי ציבור וסיקור תקשורתי שוטפים
• עבודה עם החברה, הבנת יעדיה ומתן סיוע להשגתם
• קיום ישיבות דירקטוריון וישיבות אסטרטגיה עם גורמים שיוכלו לסייע בנושאים תאגידים בהתאם לצורך
• וידוא נהלי בקרה פנימית וממשל תאגידי קפדניים
• הקפדה על התחשבות בסוגיות תרבותיות