פסק דין
מבוא
1. חב' ליים אקולוגי בע"מ השכירה נכס שבבעלותה לחב' גלידות אריזונה 2008 בע"מ. היות ועל-פי הטענה חב' גלידות אריזונה עזבה את הנכס בטרם הסתיימה תקופת השכירות, ואף הותירה נזקים במושכר, הרי שחב' ליים אקולוגי הגישה לביצוע, בלשכת ההוצאה לפועל, שטר חוב על סך של 120,000 ₪, עליו חתומים חב' גלידות אריזונה כחייבת העיקרית, ועל-פי הנטען אף מר דניאל רון כערב להתחייבויותיה. מר רון חתום בנוסף, גם על כתב ערבות.
ההליך והרשות להתנגד
2. היות ומר דניאל רון הוכרז כפושט רגל, אזי חב' ליים אקולוגי הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי להתיר לה לנהל תובענה כספית כנגד מר רון, תוך צירופו של מר רון לתיק ההוצאה לפועל, שנפתח בעניינה של גלידות אריזונה.
בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 30.6.2017, התיר לחב' ליים אקולוגי לנהל תובענה כספית כנגד מר רון, ובה תבחן סוגיית חתימתו של מר רון כערב לחובותיה של גלידות אריזונה, על יסוד חתימתו על שטר החוב וכתב הערבות. נקבע, כי ליים אקולוגי רשאית לצרף את מר רון כנתבע נוסף בהליך זה. לבסוף נקבע, כי ככל שתתקבל התביעה הכספית בעניינו של מר רון, לא תהא רשאית ליים אקולוגי לפעול למימוש פסק הדין, אלא באישור בית המשפט המחוזי.
3. חב' גלידות אריזונה ומר דניאל רון הגישו התנגדויות לביצוע שטר, ולאחר שתחילה התנגדה ליים אקולוגי למתן רשות להתנגד, הרי שבהודעה מיום 1.1.2018 מסרה, כי נתונה הסכמתה למתן רשות להתנגד. על יסוד הסכמה זו, ניתנה לנתבעים רשות להתנגד.
4. גלידות אריזונה טענה בהתנגדותה, כי הודיעה לליים אקולוגי, זמן רב מספיק מראש, שבכוונתה לפנות את הנכס המושכר, ואף פעלה למצוא שוכר חילופי, אלא שליים אקולוגי בחוסר תום לב סיכלה אפשרות זו. עוד נטען בהקשר זה, כי ליים אקולוגי לא עשתה את הנדרש על מנת להקטין את הנזק שבאובדן דמי השכירות.
בכל הקשור לקיומם של נזקים במושכר נטען, כי גלידות אריזונה קיבלה את הנכס במצב הרוס ומוזנח, והשקיעה בו סכומים ניכרים על מנת להכשירו לצורך הקמת מפעל המייצר מזון, לו נדרשים אישורים רבים ומגוונים. בתצהיר שהוגש מטעמה של גלידות אריזונה הוסף, כי לא הותירה במושכר נזקים, וכי למצער המושכר לא הוחזר במצב גרוע יותר מזה שבו קיבלה אותו.
5. מר רון, בהתנגדותו, הצטרף לכל טענות גלידות אריזונה, והכחיש קיומו של חוב. באופן אישי טען, כי מעולם לא חתם על שטר החוב וכתב הערבות, וכי החתימות על המסמכים הן מזוייפות.
6. לאור המחלוקת בין ליים אקולוגי לבין מר רון, בדבר חתימתו על שטר החוב וכתב הערבות, כערב להתחייבויותיה של גלידות אריזונה, החלטתי למנות כמומחה לכתב יד מטעם בית המשפט את מר יונתן נפתלי, אשר בחוות דעתו מיום 3.4.2018 קבע, כי "קיימת אפשרות סבירה שחתימות המחלוקת אמיתיות."
7. כשהגיע שלב הסיכומים, והיה על הנתבעים להגיש סיכומים בכתב, הגיש ב"כ הנתבעים הודעה לבית המשפט, ובה נאמר שניתן צו פירוק לגלידות אריזונה על ידי ביהמ"ש המחוזי, ובהתאם התבקש בית המשפט לשחרר אותו מן הייצוג של החברה.
8. בהתאם להחלטה שניתנה, התבקש ב"כ הנתבעים לפנות לכונ"ר לקבל את עמדתו, וכך עשה ב"כ הנתבעים. בהודעה שמסר ביום 14.8.2019, נרשם כי הכונ"ר הורה לליים אקולוגי לפנות לבית המשפט של הפירוק, על מנת לקבל את אישורו להמשיך בניהול ההליך.
9. ליים אקולוגי אכן פנתה לבית המשפט של הפירוק, ובהחלטה שהתקבלה ביום 18.9.2019, קבע בית המשפט, כי בשים לב לכך שההליך מצוי בסופו, דהיינו בשלב הסיכומים, אזי "הגם שלכאורה אין תוחלת בהמשך ההליכים בתיק האמור כנגד החברה... אני מתיר את המשך ההליכים לצורך סיום התיק בבית משפט השלום". עוד נקבע, למען הסר ספק, כי המשך ההליך לא יהיה במעורבות המפרק (הכונס הרשמי).
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
10. חב' ליים אקולוגי בע"מ (בשמה הקודם איי.אר.אס יבוא שיווק והפצה בע"מ) (להלן - "ליים אקולוגי") הינה בעלת נכס תעשייתי בשטח של כ- 750 מ"ר, וגלריה בשטח של כ- 350 מ"ר, המצוי ברח' העמל 1 אשקלון (להלן - "המושכר").
11. על-פי הסכם שכירות מיום 1.1.2014 השכירה ליים אקולוגי את המושכר לחב' גלידות אריזונה 2008 בע"מ (להלן - "גלידות אריזונה"), אשר עסקה בתקופה הרלבנטית בייצור גלידות וקרמבו.
12. על-פי תנאי הסכם השכירות, תקופת השכירות נקבעה ל- 120 חודשים החל מיום 1.2.2014 ועד ליום 31.1.2024, תמורת דמי שכירות חודשיים מדורגים, כאשר בשנתיים הראשונות יעמדו על 18,000 ₪ לחודש, ואילו ביתרת התקופה יעמדו על 19,000 ₪ לחודש. עוד נקבע, כי השוכרת (גלידות אריזונה) לא תהא רשאית להעביר את זכויותיה לאחר ללא הסכמת המשכירה (ליים אקולוגי)(ראו סעיף 22 להסכם השכירות)(להלן - "הסכם השכירות").
13. כחלק מתנאי הסכם השכירות (ראו סעיף 13 להסכם), היה על גלידות אריזונה לדאוג לחתימתו של ערב למילוי כל התחייבויותיה.
החתימה על שטר החוב וכתב הערבות, הם נשוא המחלוקת בין ליים אקולוגי לבין מר דניאל רון, אשר על-פי הנטען חתם כערב על מסמכי הערבות.
14. הסכם השכירות הינו המשך להסכם שכירות קודם, שנחתם בחודש 11/2006 בין ליים אקולוגי (בשמה הקודם) לבין חב' גלידור (ראו נספח 3 לתצהירו של מר טוביה טרוינה בבקשה למתן רשות להגן). לאחר ש"גלידור" חדלה מפעילות נכנסה בנעליה גלידות אריזונה (ראו סעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית של מר טרוינה, וסעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית של מר שחר).
15. ביום 11.9.2016 הודיעה גלידות אריזונה לליים אקולוגי, כי בכוונתה לסגור את פעילות ייצור הגלידה, ועל-כן תחזיר את המושכר לידי ליים אקולוגי ביום 28.2.2017 (ראו נספח ז' בתיק המוצגים של ליים אקולוגי).
16. ביום 18.9.2016 הודיעה ליים אקולוגי לגלידות אריזונה, כי היא דוחה את פנייתה להפסקת הסכם השכירות, וכי ככל שגלידות אריזונה תבצע מהלכים חד צדדיים בעניין זה, היא תחוייב במלוא דמי השכירות כעולה מן ההסכם בין הצדדים (ראו נספח ח' לתיק המוצגים של ליים אקולוגי, והאמור בסעיף 11 לתצהיר עדותו הראשית של מר טרוינה).
17. ביום 1.3.2017 עזבה גלידות אריזונה את המושכר, ושלחה הודעה בעניין זה לליים אקולוגי (ראו נספח ט' לתיק המוצגים של ליים אקולוגי).
18. החל מחודש 11/2017 משכירה ליים אקולוגי את המושכר תמורת דמי שכירות חודשיים של 33,000 ₪ (ראו בעדותו של מר שחר עמ' 18 לפרוט' ש' 4 - 6).
דיון והכרעה
19. מן המתואר לעיל עולות המחלוקות בין הצדדים.
20. תחילה יש לדון בשאלה, האם גלידות אריזונה הפרה את הסכם השכירות, שעה שהפסיקה את הסכם השכירות באופן חד צדדי, ולאחר שמסרה הודעה בעניין זה בחודש 9/2016. בהקשר זה אדון גם בטענת גלידות אריזונה, כי ליים אקולוגי הפרה את חובת תום הלב, שכן סיכלה אפשרות להכנסת שוכר חילופי.
21. בנוסף יש לדון בטענת ליים אקולוגי, כי גלידות אריזונה הותירה נזקים במושכר.
22. בכל הקשור למר דניאל רון, יש לדון בשאלה באם הוא חתם על שטר החוב וכתב הערבות, כערב להתחייבויותיה של גלידות אריזונה.
23. מטעמה של ליים אקולוגי העידו מר רון שחר, אשר הציג עצמו כמנכ"ל תפעול של החברה, והגב' מרינה לוי המשמשת כמזכירה בחברה.
מטעמה של גלידות אריזונה העידו מר טוביה טרוינה (מנהל החברה), מר דניאל רון (שהעיד הלכה למעשה בעיקר עבור עצמו, והינו אחיו של מר טרוינה), ומר דניאל גראידר שהינו מתווך שאליו פנתה על-פי הטענה גלידות אריזונה.
טרם דיון במחלוקות יש לומר, כי למעט עדותה של הגב' מרינה לוי (מטעמה של ליים אקולוגי), שמצאתי אותה מהימנה, כל יתר העדים השאירו עלי רושם לא אמין. לפיכך, ככלל, אסתמך אך ורק על עדויות שמגובות בראיות אובייקטיביות או על עובדות שאינן שנויות במחלוקת.
הפסקת השכירות
24. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעיקרי העובדות בהקשר זה, ולפיהן ביום 11.9.2016 שלחה גלידות אריזונה מכתב לליים אקולוגי, ובו הודיעה על כוונתה לפנות את המושכר ביום 28.2.2017, ובתגובה שלחה ליים אקולוגי מכתב לגלידות אריזונה ביום 18.9.2016 בו הודיעה, כי היא דוחה את ההודעה בדבר כוונה לסיים את הסכם השכירות קודם למועד שנקבע בהסכם.
25. אין גם מחלוקת בין הצדדים, שבפועל גלידות אריזונה איננה מחזיקה בנכס החל מיום 1.3.2017 (ראו מכתבה של גלידות אריזונה מוצג ט' בתיק המוצגים של ליים אקולוגי), וכי עד אז שילמה גלידות אריזונה את דמי השכירות ואת יתר התשלומים בגין המושכר במלואם (ראו בעדותו של מר שחר עמ' 18 לפרוט' ש' 14 - 23).
26. החל בחודש 11/2017 משכירה ליים אקולוגי את המושכר למספר שוכרים בדמי שכירות חודשיים בסכום כולל של כ- 33,000 ₪ (ראו בסעיף 60 לתצהיר עדותו הראשית של מר שחר ובעדותו עמ' 21 לפרוט' ש' 22 - 23).
27. מעבר למשלוח ההודעה החד צדדית ביום 11.9.2016, אשר סורבה כאמור על-ידי ליים אקולוגי, לא הראתה גלידות אריזונה, כי נקטה בפעולה כלשהיא נוספת, על מנת לבוא בדברים עם ליים אקולוגי, לסיום תקופת השכירות קודם למועד שנקבע בהסכם.
28. להשקפתי, משקיבלה גלידות אריזונה תגובת סירוב להודעה החד צדדית, בדבר הכוונה לסיים את תקופת השכירות בסוף חודש 2/2017, היא לא יכלה להסתפק במשלוח ההודעה הבודדת. יוזכר, כי הסכם השכירות איננו מתיר לגלידות אריזונה לסיים את תקופת השכירות בטרם סיום התקופה שנקבעה בהסכם, והוא אף איננו מתיר לה להעביר את זכות השכירות ללא הסכמתה של ליים אקולוגי.
לפיכך, אין די במשלוח הודעה חד צדדית, אלא היה על גלידות אריזונה להיכנס למשא ומתן עם ליים אקולוגי לשינוי תנאי החוזה, באופן שיאפשר לה לסיים את השכירות טרם המועד החוזי. גלידות אריזונה לא עשתה דבר בהקשר זה, למעט הטענה כי פעלה על מנת למצוא שוכרים חילופיים.
29. מר טרוינה נשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית, שאז העלה לראשונה גרסה כבושה, ולפיה (ראו עמ' 45 לפרוט' ש' 13 - 19):
"ש. וגם פנית והודעת שעזבתם את הנכס?
ת. פניתי שאני מעוניין לעזוב אחר כך הוצאתי מכתב שאני עוזב ובסוף מסרתי מפתח.
ש. היו לך עוד איזשהן הודעות מאז חתימת ההסכם שהעברת לתובעת?
ת. מאחר ואין לי פקידה צמודה כמו אצלם כל ההודעות היו בעל פה עם מר רוני למעט שני מכתבים שהוצאנו אחד בשם גלידור ואחד בשם גלידות אריזונה.
ש. ולמה במקרים האלו הוצאתם הודעות בכתב?
ת. כי אני יודע עם מי יש לי עסק."
30. אינני נותן אמון בעדות זו, ולפיה התקיימו שיחות בעל-פה, מעבר לאמור במכתב. מדובר בגרסה כבושה, שאין לה ביטוי - לא בתצהיר שצרף מר טרוינה לבקשה למתן רשות להגן, ואף לא בתצהיר עדותו הראשית. יתרה מכך, על אף ה"קושי" להוציא מסמכים כתובים בשל העדר פקידה, הרי שאין חולק, כי גלידות אריזונה שלחה מכתב לליים אקולוגי ובו הודיעה על הכוונה לעזוב את הנכס ביום 28.2.2017, ואף שלחה מכתב ביום 1.3.2017 ולפיו פינתה את הנכס. בין שני מועדים אלה אין ולו מכתב בודד, וזאת אף שלטענת מר טרוינה החליט לשלוח מכתבים שכן "אני יודע עם מי יש לי עסק".
ויודגש, אינני מתעלם מעדותו של מר שחר, ולפיו מר טרוינה פנה אליו בתלונות שונות לגבי המושכר, אלא שמר שחר העיד כי הפנה אותו למר חן שחר, מנכ"ל חב' ליים אקולוגי (ראו עמ' 16 - 17 לפרוט'), אלא שגלידות אריזונה לא זימנו לעדות את מר שחר, וכאמור גם בתצהיר עדותו של מר טרוינה אין איזכור, ולו ברמז, לקיומן של שיחות או פגישות בהקשר זה.
31. טוענת גלידות אריזונה, כי במהלך תקופה זו ניסתה לאתר שוכרים חילופיים, אך ליים אקולוגי סיכלה אפשרות זו שלא בתום לב. בהקשר זה מסתמכת גלידות אריזונה על שתי חשבוניות שצורפו לתצהיר עדותו הראשית של מר טרוינה (ראו נספח 2), על תמלילי שיחות שערך "שי" עם מר רון שחר (נספח 4 לתצהיר עדותו הראשית של מר טרוינה), ועל תצהירו של המתווך מר דניאל גראידר.
32. בכל הקשור לחשבוניות (נספח 2 לתצהיר עדותו הראשית של מר טרוינה), יש לומר כי אין בהן לתמוך בטענה, לפיה גלידות אריזונה ביצעה פרסומים בכל הקשור להעברת זכות השכירות במושכר. בחשבוניות שצורפו לא נאמר דבר לגבי תוכן הפרסומים שבוצעו לכאורה. גלידות אריזונה יכולה היתה בנקל להציג לבית המשפט את הפרסומים שנעשו עבורה, אך היא נמנעה מלהציגם.
ההימנעות מצירוף הפרסומים מקימה חזקה, כי אילו צורפו היה בהם להעיד שאינם קשורים להעברת זכות השכירות (ראו לעניין זה ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595 (1990)).
33. בכל הקשור לתמלילי השיחות של "שי" עם מר רון שחר, יש לומר כי מדובר במסמך שמשקלו אפסי, שכן לא הוגש תצהיר מטעמו של אותו "שי", לא נמסרו פרטיו, וממילא הוא לא העיד בפני. בהתאם, אינני מוצא מקום להסתמך על האמור בשיחה שנערכה לכאורה בין "שי" למר שחר.
34. גלידות אריזונה הגישה בנוסף, תצהיר של מר דניאל גראידר, אשר עוסק על-פי הטענה בתיווך. בתצהירו של מר גראידר נאמר כך:
"לפיכך, ולצורך קידום השכירות, פניתי (טלפונית) למר רוני שחר, שלמיטב ידיעתי הינו מנהל ובעלים של התובעת (ליים אקולוגי בע"מ) המחזיקה במושכר, ובשיחה שנערכה עימו, מסר לי כי דמי השכירות הם 32,000 ₪ לחודש, ולא כפי שאמר לי טוביה, מה שגרם ללקוחותיי לוותר על השכרת המושכר."
35. מר גראידר נמנע בתצהירו מלנקוב במועד בו נערכה השיחה, ומי הם "לקוחותיי".
גם בעדותו בבית המשפט לא יכול היה מר גראידר לנקוב במועד השיחה (ראו עמ' 29 לפרוט' ש' 15 - 17), לא יכול היה להציג את המודעה שעל-פי הטענה פרסם (ראו עמ' 30 לפרוט' ש' 9 - 14), ואף אישר כי לא היה במושכר עם שוכר פוטנציאלי (ראו עמ' 30 לפרוט' ש' 20 - 21), וכי לא ערך בדיקות כלשהן ביחס למושכר קודם לשיחתו עם מר שחר (ראו עמ' 29 לפרוט' ש' 18 - 20). יצויין, כי גם בעדותו בבית המשפט נמנע מר גראידר מלציין את זהותו של ה"לקוח הפוטנציאלי".
36. מכאן ש"מאמצי" גלידות אריזונה למציאת שוכר חילופי, מתמצים בשיחת טלפון בודדת של המתווך גראידר, שהמועד בו נערכה איננו ידוע, ושכל מטרתה היתה ליצור ראיה, ולפיה ליים אקולוגי ביקשה דמי שכירות בסכום העולה על 30,000 ₪.
37. ויודגש, לא רק שהמתווך גראידר לא נכנס למשא ומתן אמיתי עם ליים אקולוגי, הרי שהלכה למעשה אין כל טענה בפי גלידות אריזונה או בפיו, כי במועד קיום השיחה היה גורם רציני כלשהו שהתעניין בשכירת הנכס, וזאת למעט טענה ערטילאית בדר קיומם של "מתעניינים".
לאור האמור, התרשמותי היא שמר גראידר נשלח בשליחותה של גלידות אריזונה, על מנת לייצר ראיה, שאיננה מוכחשת, ולפיה ליים אקולוגי דרשה דמי שכירות בסך של למעלה מ- 32,000 ₪ בגין המושכר. בצד זאת, יש לקבוע, כי לא עמד שוכר ממשי מאחורי שליחותו של מר גראידר.
38. ניתן לסכם ולומר, כי גלידות אריזונה שלחה לליים אקולוגי הודעה בודדת, בדבר כוונתה לפנות את המושכר ביום 28.2.2017, ובצד זאת לא עלה בידה להוכיח כי עשתה פעולות של ממש על מנת למצוא שוכר חילופי שיהיה מוסכם על ליים אקולוגי. לא רק שלא הוכח קיומו של מאמץ כן בעניין זה, הרי שלא ברור מהו המועד בו לכאורה מר גראידר ניסה למצוא שוכר חילופי, ובאם היה זה קודם למועד בו עזבה גלידות אריזונה את המושכר או לאחר מכן.
39. היות וגלידות אריזונה עזבה את המושכר מבלי למצוא שוכר שיהיה מקובל על ליים אקולוגי, הרי שהיא הפרה ההתחייבות ההסכמית שבסעיף 22.1 להסכם השכירות.
40. טוענת גלידות אריזונה, כי ליים אקולוגי הפרה את הוראת סעיף 22(א) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, בו נקבע כך:
"השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר וכן את חיוביו האחרים על פי חוזה השכירות או להשכיר את המושכר בשכירות משנה, אלא בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, יהיה –
(1) בשכירות מקרקעין – רשאי השוכר לעשות את העסקה בלי הסכמתו של המשכיר;
(2) בכל שכירות – רשאי בית המשפט להרשות את העסקה בתנאים שייראו לו; ובשכירות של מקרקעין רשאי בית המשפט לעשות כן על אף האמור בחוזה השכירות."
נטען, כי הוכח שליים אקולוגי סיכלה את האפשרות למצוא שוכר חילופי, היות והעמידה דרישה בלתי סבירה של דמי שכירות חודשיים בגובה 32,000 ₪.
41. אינני מקבל טענה זו משני טעמים עיקריים. תחילה משום שלא הוכח, שגלידות אריזונה עשתה מאמץ כן בעניין זה קודם לנטישת המושכר. כדי לעמוד בתנאי סעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, היה על גלידות אריזונה להראות, כי באה בדברים עם ליים אקולוגי, הציגה בפניה מספר אופציות לשוכרים חילופיים שיכנסו בנעליה, ופניותיה אלה סורבו מטעמים לא ענייניים. גלידות אריזונה לא הוכיחה דבר מכל אלה.
שנית, גלידות אריזונה לא הוכיחה, כי במועד כלשהו הציגה בפני ליים אקולוגי שוכר רציני, אשר מוכן היה להיכנס בנעליה בתנאים כלשהם. כל שהוכח הוא, שהמתווך גראידר ביצע שיחת התעניינות עם מר שחר, מבלי להיכנס לפרטים ממשיים ביחס לשוכר רציני, ומר גראידר אף הודה, כי לא הראה את המושכר לשוכר כשלהו.
42. היות שכך, לא ניתן לומר שליים אקולוגי סיכלו את האפשרות ששוכר חילופי ייכנס בנעלי גלידות אריזונה, שכן לא הוכח קיומו של שוכר חילופי פוטנציאלי שהוצג וסורב.
43. לאור כל המפורט לעיל, יש לקבוע כי גלידות אריזונה ביצעה הפרה יסודית של הסכם השכירות, שעה שנטשה את המושכר ללא הסכמתה של ליים אקולוגי, ומבלי שמצאה שוכר חלופי, אשר יהיה מקובל על ליים אקולוגי.
בשאלת הנזק שנגרם לליים אקולוגי כתוצאה מהפרה זו, ובטענה, כי ליים אקולוגי לא פעלה להקטנת הנזק, אדון בהמשך פסק הדין.
הטענות לנזק במושכר
44. ליים אקולוגי טוענת, בנוסף, כי לא רק שגלידות אריזונה נטשה את המושכר טרם סיום תקופת השכירות, אלא שאף הותירה נזקים במושכר.
45. היות ושטר החוב מוגבל לסכום של 120,000 ₪, וכפי שיובהר להלן, לגישתי יש לחייב את גלידות אריזונה ואת מר רון בגין שישה חודשי שכירות, בצירוף הארנונה המתחייבת בחלק מחודשים אלה, וסכום זה עולה על 120,000 ₪, אזי מתייתר הצורך לדון בשאלת קיומם של נזקים שנגרמו למושכר על ידי גלידות אריזונה.
46. יחד עם זאת משהונחו בפני ראיות, יש לומר, כי ליים אקולוגי לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה. בתמיכה לטענתה זו צורף תצהירו של מר שחר, ובו נרשם כך (ראו סעיפים 34 - 35):
"כפי הנראה כתוצאה מפעולות חפוזות וחוסר אכפתיות לתוצאות מעשיה עקרה התובעת בחיפזון ציוד ומתקניו מהרצפה, הקירות תקרות וגגות כאשר היא יוצרת נזקים אדירים למבנה עצמו ולמערכותיו וזאת בין השאר בניגוד להוראות 6.8 ו- 6.11 להסכם השכירות.
בביקור שערכתי במושכר סמוך לאחר שקבלנו את הודעת הנתבעת על נטישת המושכר, נדהמתי לגלות את ההרס והחורבן שהותירה הנתבעת בכל רחבי המבנה בניגוד להתחייבותה כמפורט בסעיף 6.8 להסכם השכירות. דלתות שבורות, קירות הרוסים, רצפות מנותצות ופגיעה קשה במערכת החשמל, המים והביוב של המבנה. מחוץ למבנה גיליתי קירות מפויחים כתוצאה מהבערת אש ושרפת פסולת שנעשתה בחצר המבנה בניגוד לכל דין! ופגיעה קשה ביריעות האיטום שעל הגג."
47. ליים אקולוגי צירפה לתצהירו של מר שחר צילומים שבוצעו על-ידו, ובו נחזים לכאורה נזקים למושכר. בנוסף צורפה חוות דעת, שנערכה על ידי השמאי מר מנשה עבדא, ולפיה לאחר שערך סיור במושכר, לגישתו יש לבצע בו תיקונים לצורך שיקומו בסכום כולל של 873,000 ₪.
48. יש לציין כי ליים אקולוגי לא הביאה כל ראיה ביחס למצבו של המושכר ביום החתימה על הסכם השכירות, ולכן, כאשר אין חולק שמדובר בנכס הבנוי מזה מספר לא מבוטל של שנים, אזי לא ניתן לדעת, על יסוד הראיות שהוצגו, מתי נגרם הנזק ומי האחראי לו. כך, לא ניתן לדעת, על-פי הראיות שהוצגו, באם מדובר בבלאי סביר של הנכס לאורך השנים או באם מדובר במצב הנכס כפי שנמסר לגלידות אריזונה בתחילת הסכם השכירות, או שמא אכן כפי הנטען מדובר בנזק שגרמה גלידות אריזונה במהלך תקופת השכירות.
49. אמנם לתצהירו של מר שחר צורפו תמונות של נזק (שלכאורה צולמו במושכר), וכן של חשבוניות בדבר תיקונים שבוצעו ובדבר חומר בנייה שנרכשו (לכאורה עבור המושכר), אך באלה אין כדי לשפוך אור על השאלה המרכזית בעניין זה, מתי נגרמו הנזקים ומי האחראי לכך.
50. גם לחוות דעתו של השמאי מר עבדא משקל אפסי, שכן הוא לא תיעד את ממצאיו, ובחוות דעתו, על אף היותו שמאי, הוא נסמך על הצעות מחיר שלא צורפו לחוות הדעת, והן אף לא צורפו לתצהירו של מר שחר.