פסקי דין

סעש (ת"א) 30508-12-19 קארין טימור אל – ג'פניקה הקריות בע"מ

30 דצמבר 2019
הדפסה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב סע"ש 30508-12-19 30 דצמבר 2019 לפני: כב' השופט דורון יפת נציג ציבור עובדים מר משה בן דוד נציגת ציבור מעסיקים גב' אידה שפירא המבקשת קארין טימור אל באמצעות ב"כ עוה"ד ישראל בכר וחן דוקר - המשיבות .1 ג'פניקה הקריות בע"מ ח.פ. 514572395 באמצעות ב"כ עוה"ד רות אנושי ושחר אנושי .2 ג'פניקה בע"מ ח.פ. 513737635 באמצעות ב"כ עו"ד חיים פיצ'ון

החלטה
1. עניינה של הבקשה בטענות המבקשת, המצויה בחודשים מתקדמים להריונה, לפיהן, נאמר לה על ידי מעסיקה כי בסוף חודש דצמבר 2019 ייסגר מקום עבודתה, הזיכיון יעבור לצד שלישי כלשהו והמבקשת תיוותר ללא מקום עבודה. לפיכך נתבקשו על ידה שני סעדים זמניים, כדלקמן:
הסעד הראשון - להורות למשיבה 1, היא ג'פניקה הקריות בע"מ (להלן – ג'פניקה קריות) שלא לפטר את המבקשת שכן פיטוריה בוצעו שלא בהתאם לדין, ללא כל הליך שימוע וללא כל אישור של הממונה על העסקת נשים במשרד העבודה ולהמשיך להעסיקה על פי זכויותיה המגיעות לה בדין.
הסעד השני - להורות למשיבה 2, היא ג'פניקה בע"מ (להלן- ג'פניקה), להימנע מביטול הזיכיון שיש בידי ג'פניקה קריות להפעלת סניף של ג'פניקה ואף להימנע מהעברת הזיכיון לצד שלישי כלשהו.
התשתית העובדתית הלכאורית והרלוונטית
2. המבקשת עבדה במשך מספר שנים ועודנה עובדת של ג'פניקה קריות, כמנהלת סניף המצוי בקרית אתא ואף מחזיקה 10% ממניות ג'פניקה קריות (ע' 15 ש' 16-17). המבקשת קיבלה מדי חודש בחודשו תלוש משכורת ואף קיבלה דיבידנד כבעלת מניות בחברת ג'פניקה הקריות. בעלי מניות נוספים בג'פניקה הקריות הם ג'פניקה בע"מ (המחזיקה 51% מהמניות), לאנדורה השקעות בע"מ (המחזיקה 19% מהמניות) ו-שי.שי החזקות וניהול בע"מ (המחזיקה ב-20% מניות נוספים (נספח ב' לתגובת המשיבה 2; מ/4; ע' 6 ש' 17-20; ע' 9 ש' 16-19).
3. בין ג'פניקה לבין ג'פניקה הקריות נחתם ביום 12.8.2013 הסכם זיכיון (מ/6). בסעיף 19.1 שכותרתו "תקופת ההסכם" נקבע בזו הלשון:
"תקופת הסכם זה הינה למשך 3 שנים מתאריך חתימתו, כן ניתנת אופציה לחברה להאריך את תוקפו של הסכם זה לתקופת אופציה של 3 שנים נוספות ובתנאי שקיימו את מלוא התחייבויותיהם עפ"י הסכם זה במלואן"
על הסכם זה חתומים המבקשת, מר שי בוכבוט ומר ברק אברמוב (להלן- ברק). לדבריו של האחרון, האופציה בשנת 2016 נכנסה אוטומטית לתוקף (ע' 10 ש' 23-25).
יוער, כי באותה עת שנחתם הסכם הזיכיון ברק לא היה מבעלי ג'פניקה. לדידו של ברק, עו"ד שחר אנושי היה בעל מניות מיעוט ולגורם אחר היו רוב אחוזי המניות (ע' 10 ש' 13-22). עו"ד שחר אנושי טען כי היה בעל 40% ממניות ג'פניקה (ע' 19 ש' 13-14). נכון להיום, ברק הוא דירקטור, מבעלי המניות של ג'פניקה (ע' 6 ש' 9-10, 13-14 ש' 27-28) ו"הבעלות שלו אצל 15 זכיינים" (ע' 7 ש' 1-13).
4. בסוף שנת 2018 נערכה פגישה בין המבקשת לבין בעלי מניות ג'פניקה הקריות, במהלכה, כך לטענת המבקשת, הופנה אצבע מאשימה כלפיה, זאת בטענה כי אחוזי הרווח של המסעדה נמוכים (סע' 11 לבקשה). בכל התקופה שממועד הפגישה ועד לחודש אוקטובר 2019, משך כמעט כשנה, לא פנה מי משותפי ג'פניקה הקריות למבקשת בכל טענה או דרישה (סע' 15 לבקשה).
5. ביום 30.10.2019 התקיימה פגישה בין המבקשת לבין ברק אשר בסופה הובהר למבקשת, כי "ג'פניקה הקריות תמשיך להתקיים עד סוף חודש דצמבר 2019 ומחודש ינואר 2020 יוכנס זכיין חדש למסעדה" (סע' 16 סיפא לבקשה). שכן, ג'פניקה החליטה שאינה מאריכה את הסכם הזיכיון ולפיכך החוזה הסתיים (ע' 7 ש' 26-33; ע' 8 ש' 11-13; ש' 16-22; ע' 9 ש' 4-8 ש' 13-15; ע' 20 ש' 15-18; ע' 21 ש' 1-3).
6. לאחר כשבוע פנתה המבקשת לברק והודיעה לו, כי מגיעים לה סך של 670,279 ₪ בגין זכויותיה כעובדת במסעדה, זאת לדידה על סמך ההנחה כי פוטרה מעבודתה (ע' 5 ש' 4-11; ע' 12 ש' 18-26; ע' 15 ש' 1-6; ע' 18 ש' 27-29)
7. ביום 24.11.2029 פנה ב"כ המבקשת במכתב התראה למשיבות וכן לחברת אנדורה השקעות בע"מ, במסגרתו נתבקשו האחרונות להימנע לאלתר מביטול הזיכיון אשר יש בידי ג'פניקה קריות מג'פניקה ואף להימנע מהעברת הזיכיון לצד שלישי כלשהו. בנוסף, נתבקשו המשיבות להימנע מפיטורי המבקשת ולהמשיך להעסיקה, זאת בהתאם לחובתם כמעסיקים על פי הקבוע בחוק עבודת נשים.
8. מכתב זה אמנם לא זכה למענה בכתב, אך עו"ד שחר אנושי טען בפנינו, כי ניסה להידבר עם המבקשת אך היא לא שיתפה פעולה בעניין, שכן לשיטתה הוא אינו אובייקטיבי (ע' 15 ש' 1-6; ע' 21 ש' 4-9).

ניהול ההליך
9. ביום 11.12.2019 הוגשה הבקשה שבפנינו. בד בבד הוגש כתב תביעה במסגרתו נתבעו הסעדים הקבועים כדלקמן: להמשיך ולהעסיק את המבקשת בהתאם לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954 (להלן- חוק עבודת נשים); צו קבוע המורה לג'פניקה שלא להעביר את הזיכיון לצד ג' על מנת שתוכל המבקשת להמשיך את עבודתה אצל ג'פניקה הקריות וזאת עד לסיום התקופה הקבועה בחוק עבודת נשים; ולחילופין - להורות לנתבעות לשלם לתובעת זכויותיה על פי דין.
10. ביום 16.12.2019, לאחר שניתנה לצדדים ליתן את עמדתם בסוגיית הסמכות המקומית, ניתנה החלטה על ידי אב בית הדין שלפיה בית הדין הנכבד נעדר סמכות מקומית לדון בבקשה.
11. בהוראת נשיאת בית הדין, כב' השופטת הדס יהלום, בו ביום הועבר התיק לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ונקבע דיון בבקשה בפני כב' השופטת נוהאד חסן ליום 26.12.2019. בין לבין הוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי בעניין מועד הדיון שנקבע (בר"ע 50255-12-19); וביום 25.12.2019 זו נדחתה על ידי כב' השופטת סיגל דוידוב מוטולה (ע' 2 ש' 24-28).
12. ביום 25.12.2019 ניתנה החלטה על ידי כב' הנשיאה חיות כי "...בנסיבות העניין מדובר בקרבה ראשונה של התובעת לרשמת בכירה המכהנת באותו היכל משפט ואשר התובעת עצמה סברה לכתחילה שלא ניתן לקיים את הדיון במחוז זה. לפיכך, מטעמים של מראית פני הצדק ומבלי להכריע בשאלת הסמכות העניינית לדון בהליך, אני מורה כי הדיון בתיק סע"ש 30508-12-19 יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וחזקה כי ייקבע את הדיון בו במהירות הראויה".
13. ביום למחרת (יום חמישי) דבר ההחלטה הובא לידיעתי ועוד באותו יום נתנה החלטה, שלפיה דיון במעמד הצדדים יתקיים ביום 29.12.2019 (יום ראשון) בשעה 12:00.
14. אתמול בשעות הצהרים התקיים דיון בפנינו.
בתחילת הדיון הודיע ב"כ ג'פניקה לבית הדין, כי לפני מספר ימים הגישה המבקשת בקשה דחופה לבית משפט השלום בתל אביב למתן סעד זמני (ע' 2 ש' 1-9)(מ/2), אשר נתבקש במסגרתה סעד הזהה במהותו לסעד השני שנתבקש בפנינו - צו מניעה זמני המורה לג'פניקה להימנע מביטול הזיכיון שיש בידי ג'פניקה קריות ואף להימנע מהעברת הזיכיון לצד שלישי כלשהו. שכן זכויותיה של המבקשת כבעלת מניות מיעוט בג'פניקה קריות הופרו, בעוד בעלת השליטה בג'פניקה הקריות, הלא היא ג'פניקה, עשתה שימוש בלתי חוקי בזכויותיה כבעלת שליטה בג'פניקה קריות והפרה זכויותיה של המבקשת, הן כבעלת מניות מיעוט בג'פניקה קריות והן כעובדת אצל ג'פניקה קריות, המצויה בחודשי הריון מתקדמים, כל זאת בניגוד לחוק. עוד הודגש בבקשה שהוגשה לבית המשפט השלום, כי "בקשה זו מוגשת בפני המותב שיידון בסכסוך בעלי המניות בתובענה דנא, בכובעה של המבקשת כבעלת מניות במשיבה 2, אשר הינו בעל הסמכות ליתן צו מניעה זמני במחלוקת כפי שתפורט להלן, לעומת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר הינו בעל הסמכות לדון בזכויותיה של המבקשת כעובדת של המשיבה 2, על כל הכרוך בכך".
15. מיד לאחריו, טען ב"כ המבקשת בפנינו, כי ביום 26.12.2019 פנתה ג'פניקה קריות בבקשה לממונה על חוק עבודת נשים לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהריון בהתאם לחוק עבודת נשים (מ/3)(ע' 22 ש' 22-33). שם נכתב כי הבקשה מוגשת, בין היתר, על רקע סיום הסכם הזיכיון המסתיים בפועל עם ג'פניקה הקריות ביום 31.12.2019, על רקע סיום פעילותה של ג'פניקה קריות ונוכח העובדה שהפעלת המסעדה עוברת לזכיין חדש בשם סושי זמירה הקריות בע"מ (להלן – זמירה קריות) (הסכם למתן זיכיון עם סושי זמירה מיום 24.12.2019 צורף כנספח 2 לבקשה לממונה). גב' רביד אנושי, בעל מניות בזמירה קריות, היא אשתו של עו"ד שחר אנושי (ע' 22 ש' 14-17).
יוער, כי עיון בתדפיס רשם החברות אשר הוגש במהלך הדיון מגלה, כי בעלי המניות בזמירה קריות הם: אנושי רביד, לאונרדה השקעות בע"מ, שי.שי החזקות וניהול בע"מ, זמירה קיטשן בע"מ וריגלר ניהול אחזקות בע"מ (מ/5). בעל המניות בלאונרדה השקעות בע"מ הוא ברק (ע' 6 ש' 5-6; ע' 7 ש' 1-9).
16. במהלך הדיון התקיימו חקירות נגדיות, במהלכן נחקרו ברק, המבקשת ועו"ד שחר אנושי. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.
עיקרי טענות הצדדים
17. לטענת המבקשת, טרם הספיקה להעלות את דרישתה בגין זכויותיה כבעלת מניות בג'פניקה הקריות, התנער ברק מזכויותיה המגיעות לה על פי דין ופעל בניגוד לדין, שכן עשה שימוש בלתי חוקי בעובדה כי הוא הבעלים, הדירקטור והמנהל של ג'פניקה כמו גם של ג'פניקה הקריות, על מנת להפר את זכויות בעל המיעוט בחברת ג'פניקה הקריות, בניגוד לכל דין. עוד טענה המבקשת כי מדובר במעשים שלא קיבלו את אישורם של כלל בעלי מניות ג'פניקה קריות ודה פקטו מאיינים את ערך המניות. עוד טוענת המבקשת, כי ג'פניקה קריות פיטרה אותה ללא כל אישור משר העבודה והרווחה וג'פניקה קריות אף לא מוכנה לשלם לתובעת את זכויותיה כעובדת בהתאם לחוקי העבודה. בנוסף טוענת המבקשת, כי "בפועל בחרו מעסיקה לפטרה בעודה מצויה בחודש ה- 6 להריונה, ללא תשלום זכויותיה כדין וללא כל הודעה מוקדמת" (סע' 41 לבקשה). לבסוף טוענת המבקשת, כי לא יגרם כל נזק לג'פניקה מהשארתה בעבודתה למשך התקופה המתחייבת מכוח חוק עבודת נשים, שעה שהדבר כרוך בהשארתה של ג'פניקה הקריות בסניף למשך חודשים ספורים עד לאחר חופשת הלידה של המבקשת כאמור. מדובר אפוא בהארכת קצרת מועד בלבד עבור ג'פניקה בע"מ ולאחר תקופה כאמור תוכל זו להעביר את הזיכיון לצד שלישי כרצונה.
18. לטענת ג'פניקה קריות, המבקשת מעולם לא פוטרה על ידה והמבקשת אף ממשיכה לעבוד כרגיל וללא הפסקה (סע' 3 לתגובה). לתימוכין בעמדתה, צירפה המשיבה הודעות ווטסאפ בין עו"ד שחר אנושי לבין המבקשת (נספח א' לתגובה). עוד טוענת ג'פניקה קריות, כי המבקשת קיבלה את שכר חודש נובמבר 2019 כרגיל. בהקשר זה הודגש על ידה, כי "מר שחר אנושי שהוא גם עו"ד ועוסק בדיני עבודה שנים רבות, הינו מי שמנהל את המשיבה 1 מטעם בעלת השליטה ובעל זכות חתימה במשיבה 1 והוא מודע היטב לדיני עבודה ולהליך הפטורים הנחוץ למועסקת בהיריון, וכמובן לצורך בקבלת היתר לפיטורים. שוב המבקשת מעולם לא פוטרה על ידי המשיבה 1, וכלל שתתקבל החלטה כזו במשיבה 1, היא תיעשה בהתאם לדין, לרבות שימוע ובקשה להיתר פיטורים והמבקשת תוכל לערער על החלטת 13 ד' לחוק עבודת נשים תשי"ד – 1954 זו ההליך הנכון, אם וכאשר יתקיים" (סע' 6 ו- 7 לתגובה). עוד טוענת ג'פניקה קריות, כי ביום 30.10.2019 הודיע ברק למבקשת כי הסכם הזיכיון הסתיים ביום 11.8.2019, כפי שהודע לשאר בעלי המניות בג'פניקה קריות וכי ברק הודיע למבקשת כי הוא כבעל השליטה במעניקת הזיכיון לג'פניקה קריות אינו מתערב בכך, ולא תיגרע מי מזכיוותיה כעובדת של ג'פניקה קריות. בהקשר זה הדגישה ג'פניקה קריות, כי מחד גיסא טוענת המבקשת לקבל צו מניעה שלא לפטרה, הגם שבסעיף 1 היא טוענת כי פוטרה. בנוסף בכתב התביעה דורשת המבקשת תשלום פיצויי פיטורין, ללמדך שהמבקשת טוענת כי פוטרה. זאת ועוד טוענת ג'פניקה קריות, כי המבקשת באה לבית הדין בידיים שאינן נקיות משום שלא הודיעה לג'פניקה קריות ו/או למי מטעמה, כי היא נמצאת בהריון תוך שהיא מפרה את האמור בסעיף 10 לחוק עבודת נשים. לבסוף טוענת ג'פניקה קריות כי קיימת תניית בוררות בסעיף 20 יב' להסכם הזיכיון, שלפיה, "בכל סכסוך ו/או מחלוקות שלא יבואו על פתרונן בין בעלי המניות ו/או בין בעלי מניות לזכיין יכריע עוה"ד אנושי כבורר יחיד ומוסכם." ללמדך, כי על המבקשת היה לפנות להליך בוררות ולא להגיש תביעה לבית דין זה.
19. לטענת ג'פניקה, ברק שהוא בעל השליטה בג'פניקה לא פיטר את המבקשת, אלא הודיע כי הסכם הזיכיון הסתיים ביום 11.8.2019 (נספח א' לתגובה), כפי שהודיע לשאר בעלי המניות בג'פניקה קריות. עוד טוענת ג'פניקה כי בית הדין נעדר סמכות עניינית לדון בסעד המבוקש, בכל הנוגע ליחסי זכיין –מזכה וליחסי בעלי המניות במשיבות או מי מהן ולכן יש לסלק את הבקשה כנגדה על הסף. בהקשר זה ביקשה ג'פניקה לטעון, כי המבקשת הינה בעלת 10% ממניות ג'פניקה קריות והיא איננה רשאית להגיש ולפעול בשם ומטעם ג'פניקה קריות ולבקש לקבל החלטה הנוגעת לג'פניקה קריות, כמו המשך הזיכיון ללא שיעשו כן המוסדות מקבלי ההחלטה בג'פניקה קריות (נספח ב' לתגובה).
דיון והכרעה
מסגרת נורמטיבית

20. סעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים קובע כי "לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו בקשר להריון...". האיסור לפיטורי עובדת בהריון הוא איסור מוחלט, כל עוד לא הותר בהיתר מאת שר העבודה או הממונה, לה הואצלה סמכות הפיטורים, וזאת גם אם הפיטורים אינם קשורים להריונה של העובדת. מקום שבו שוכנעה הממונה כי הפיטורים הם בקשר להריון, כלל לא מסורה בידיה הסמכות להתירם, אך אם אלו אינם בקשר להריון, הרי שיש בידה שיקול דעת האם להתירם.

21. כידוע, יתכנו מצבים בהם אדם משמש בו זמנית הן כעובד של החברה והן כדירקטור בה (כגון כשאדם מכהן הן כסמנכ"ל הכספים והן כחבר בדירקטוריון החברה). במצב דברים זה נושא אותו אדם בשני כובעים במקביל, עובד ודירקטור, ושאלת הסמכות לדון בסכסוכים בינו לבין החברה תידון לפי הכובע אותו הוא חובש ביחס לתביעה: אם התביעה מתנהלת מכוח מעמדו כעובד בחברה (למשל, תביעה בעניין תנאי עבודתו או זכויותיו בעקבות סיום העסקתו כעובד) תהיה הסמכות נתונה, בכפוף לחריגים הידועים (עניין רוחם), לבתי הדין לעבודה; אם התביעה מתנהלת מכוח מעמדו כדירקטור (למשל, תביעה בגין הפרת חובות הזהירות והנאמנות של דירקטורים או תביעה נגזרת שמגיש הדירקטור) תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי (ראו סעיפים 42א.–42ה. לחוק בתי המשפט)(רע"א 2016/19 בית אריזה לפרחים אביב בע"מ נ' דניאל פלנר (מיום 27.5.2019). יחסים מקבילים שלפיה בעל מניות בחברה ישמש גם כעובד בה אינם הכלל, וקיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר המשפטי בין השניים. כידוע הנטל להוכיח כי התקיימו יחסים מקבילים מוטל על הטוען לקיומם כאמור (ע"ע (ארצי) 242/09 וירוטה בע"מ – יוסף רז (מיום 31.5.2012).

1
2עמוד הבא