פסקי דין

הפ (ת"א) 10410-08-18 מרכז היוצרים של טבע הדברים בע"מ נ' ציר שלבים בע"מ

05 ינואר 2020
הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ה"פ 10410-08-18 מרכז היוצרים של טבע הדברים בע"מ ואח' נ' ציר שלבים בע"מ ואח'

לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

המבקשים: 1. מרכז היוצרים של טבע הדברים בע"מ
2. אהוד רן
3. שרון (הניקה) רן

נגד

המשיבים: 1. ציר שלבים בע"מ
2. בנק הפועלים כפר שמריהו 12680

פסק דין

1. לפניי תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה להצהיר על פקיעתה של ערבות בנקאית אוטונומית
שהוצאה על ידי המשיב 2 (להלן: "בנק הפועלים") לטובת המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") ולמתן צו
מניעה קבוע האוסר על חילוט ומימוש הערבות הבנקאית.

במסגרת דיון בבקשה לסעד זמני, הסכימו הצדדים כי הערבות לא תחולט ותוקפה יוארך עד 30 יום לאחר מתן פסק דין סופי בתובענה (ראו; פרוטוקול הדיון מיום 29.8.18).

2. בנק הפועלים מוציא הערבות הבנקאית הודיע כי אינו צד לסכסוך ויפעל על פי הוראות בית המשפט, והוא שוחרר מהתייצבות לדיונים בתיק.

רקע הדברים
3. המבקשת התקשרה בהסכם שכירות מיום 10.1.17 עם המשיבה לפיו שכרה המבקשת ארבע (4) קומות (קומת קרקע ושלוש (3) קומות נוספות) בבניין ברחוב שלבים 24 תל אביב, לתקופה שמיום 1.4.2017 ועד ליום 31.3.2020, עם אופציה להארכת תקופת השכירות (להלן:"הסכם השכירות").

המבקש 2 (להלן: "המבקש"), ערב אישית למילוי התחייבויות המבקשת, בהתאם לכתב ערבות אישית עליו חתם. המבקשת 3 אינה חתומה על כתב הערבות ואין טענה להיותה ערבה אישית להתחייבויות המבקשת בהסכם השכירות.

4. במסגרת ההתקשרות בהסכם השכירות נמסרה למשיבה ערבות בנקאית אוטונומית, על פיה ערב בנק הפועלים כלפי המשיבה לתשלום כל סכום עד לסכום כולל של 100,000 ₪ שיידרש ממבקשים 2 ו-3 בקשר ל "הבטחת שכר דירה" (להלן:"הערבות הבנקאית").
5. ביום 12.2.2018 בעקבות בקשת המבקשת לקצר את תקופת השכירות, נחתמה בין המשיבה לבין המבקשת תוספת להסכם השכירות (להלן:"התוספת"), בה נקבעו, בין היתר, ההוראות הבאות:
סעיף 2.2 - "הצדדים יפעלו בשיתוף פעולה לאיתור שוכרים חליפיים אשר ישכרו את המבנה או את חלקו, עד, ככל שיצליח הדבר, שכל הנכס יהיה מושכר לצדדים שלישיים".
בסעיף 2.6 לתוספת נקבע כדלקמן:"על אף האמור, קומת הקרקע תושכר אחרונה על מנת לאפשר לשוכר אפשרות לבצע את פעילויותיו במושכר אך לחילופין ככל שהמשכיר יבקש להשכיר את קומת הקרקע לפני שהושכרו יתר קומות המבנה, הוא יוכל לעשות כן כנגד שחרור השוכר מיתר התחייבויותיו".

בסעיף 2.9 לתוספת נקבע: "אין באמור בתוספת זו, בכדי לחייב את המשכר להשכיר את הנכס לצדדים שלישיים ומוקנה לו שיקול הדעת הבלעדי אם להשכיר קומה לשוכר פוטנציאלי או לאו. יחד עם זאת, בכוונת הצדדים לפעול להשכרת כל השטחים לצדדים שלישיים אך המשכיר לא יישא בעבודות התאמה, או במתן גרייס בגין עבודות נהתאמה או בתיווך בגין החלקים המושכרים".

הוראות אלה, בהתאם לסעיף 3.1 לתוספת, מהוות חלק בלתי נפרד מהסכם השכירות.

6. המשיבה השכירה את הקומה השנייה בנכס לגלי קרטן בע"מ (להלן: "גלי קרטן") לתקופה של 3 שנים שתחילתן ביום 1.4.2018 (הסכם השכירות מיום 15.3.2018 בין המשיבה לבין גלי קרטן צורף כנספח 2 לתשובת המשיבה). דמי השכירות עמדו על סך של 13,000 ₪ לחודש בצירוף מע"מ ולשוכרת, גלי קרטן, ניתנה תקופת "גרייס" בת חודש אחד לצורך ביצוע עבודות התאמה ושיפוץ, בה לא ישולמו דמי שכירות (סעיף 7.2).

7. בהתאם להסכם שכירות מיום 28.6.2018 בין המשיבה לבין עמותת אביב העמותה לקידום החינוך ברוח וולדורף בתל אביב (להלן: העמותה") (צורף כנספח 3 לתשובת המשיבה), השכירה המשיבה לעמותה את קומת הקרקע והקומה הראשונה בבניין, לתקופה שמיום 15.7.2018 ועד 31.7.2022 עם אופציה להארכת תקופת השכירות. דמי השכירות, בהתאם להסכם השכירות בין המשיבה לבין העמותה עמדו על סך של 29,000 ₪ בצירוף מע"מ לחודש בתקופת השכירות הראשונה שישולמו החל מיום 1.9.2018, תוך שהוסכם בסעיף 7.5 להסכם כי עבור התקופה שבין 15.7.2018 ועד 31.8.2018 ("תקופת הגרייס") לא ישולמו דמי שכירות מאחר והשוכר ישפץ את המושכר.

8. במועד בו הושכרו קומת הקרקע והקומה הראשונה לעמותה, כבר הושכרה הקומה השנייה לשוכר החלופי גלי קרן. הקומה האחרונה בנכס, לא הושכרה (ראו עדותו של מר סיטון המצהיר מטעם המשיבה עמ' 17 שו' 14-15 לפרוטוקול הדיון מיום 29.12.19).
9. בהתאם לסיכום פגישה מיום 27.6.2018 (צורף לתצהיר המשלים מטעם המבקשים) הוסכם כי ככל שיחתם הסכם שכירות עם העמותה עד ליום 5.7.2018, תפנה המבקשת את המושכר עד ליום 14.7.2018 תוך שצוין בסיפא "אין באמור בכדי לפגוע בהסכמות קודמות בין הצדדים".

10. ביום 14.7.2018 פינתה המבקשת את המושכר.
11. אין מחלוקת כי מלוא דמי השכירות עד למועד פינוי המבקשת את המושכר שולמו על ידי המבקשת. כך גם עולה מתכתובת הווטסאפ מחודש יולי 2018 בין המבקש לבין מנהל במשיבה (נספח ד' לתובענה) במסגרתה התבקשה המבקשת לשלם דמי שכירות עבור מחצית אותו החודש.

12. ביום 29.7.2018, לאחר שהמבקשת פינתה את המושכר, בעקבות פניית המבקש למשיבה להחזרת הבטחונות, דרשה המשיבה מהמבקש תשלום סך של 59,231.25 ₪ בגין תקופת "גרייס" בת חודש וחצי שניתנה לשוכר החלופי של המושכר לצורך התאמת המושכר, וזאת בגובה דמי השכירות החודשיים שעל המבקשת לשלם בגין שלוש (3) מתוך ארבע (4) קומות המושכר לפי החישוב הבא: (45,000 ₪ X 3/4 X 1.5 ח'). המשיבה הודיעה כי דרישה זו תועבר לבנק הפועלים (נספח ה' לתובענה).

המבקשים דחו את דרישת המשיבה, ולאחר שפנייתם למשיבה לא לממש את הערבות הבנקאית לא נענתה, הוגשה התביעה במסגרתה עתרו המבקשים לסעד זמני למניעת מימוש הערבות הבנקאית.

תמצית טענות הצדדים
13. בתובענה, הנתמכת בתצהיר המבקש, טוענים המבקשים שאין למשיבה עילה למימוש הערבות הבנקאית.
המבקשים טוענים שאין ממש בדרישה לחייבם בדמי השכירות עד שהשוכרים החלופיים שנכנסו למושכר ישלמו דמי שכירות וכי הערבות הבנקאית, לפי לשונה, לא נועדה לכסות תשלום מעין זה.
לטענתם, בעקבות חתימת המשיבה על הסכם שכירות עם העמותה, הסכם לו המבקשת לא הייתה צד ואשר המבקשים לא היו מודעים לתוכנו ובמסגרתו הושכרו לעמותה קומת הקרקע וקומה נוספת, הודיעה המשיבה למבקשת שעליה לפנות את המושכר עד ליום 14.7.18. המבקשת עשתה כן ותקופת השכירות עמה הסתיימה ותקופת השכירות של השוכר החלופי (העמותה) החלה ביום 15.7.18.

עוד טוענים המבקשים כי במועד בו פינתה המבקשת את המושכר, קומת הקרקע והקומה הראשונה הושכרה לעמותה, הקומה השנייה הושכרה לשוכר חלופי אחר (גלי קרטן) והקומה השלישית טרם הושכרה ובהתאם הוראת סעיף 2.6 לתוספת, המבקשת שוחררה מכל התחייבויותיה מעת פינוי המושכר על ידה וממילא הערבות הבנקאית פקעה ולא ניתן לממשה.

מוסיפים המבקשים וטוענים כי הערבות הבנקאית נועדה ל"הבטחת שכר דירה" של המבקשת בתקופת השכירות, וכי משנכנס שוכר חלופי למושכר והמשיבה סיכמה עמו, בלא הסכמת המבקשת שדמי השכירות ישולמו על ידו במועד מאוחר יותר, אין מדובר בחוב דמי שכירות של המבקשת שפינתה את המושכר ואין המבקשת חייבת בתשלום זה.
המבקשים טוענים עוד שהמשיבה נוהגת בחוסר תום לב משהעלתה את דרישתה רק לאחר פינוי המושכר ולאחר שיצרה בהתנהגותה מצג כלפי המבקשת לפיו המבקשת לא תידרש לתשלום נוסף. כך שהמשיבה מנועה ומושתקת מהעלאת דרישתה. בהקשר זה נטען כי בעת ביצוע פרוטוקול המסירה ביום 14.7.18 מול השוכר החלופי, המשיבה לא העלתה כל דרישה לתשלום המבקשת דמי שכירות במקום השוכר החלופי, וכי אילו המבקשת הייתה יודעת שזו כוונת המשבה טרם ביצוע החלפת השוכרים, הייתה המבקשת מסרבת לפנות את הנכס.

14. המשיבה, הגישה תשובה, הנתמכת בתצהירו של מר חיים סיטון מטעם המשיבה. לתשובה צורף גם תצהיר המתווך, מר זיו ברבנל.

המשיבה טוענת להתעלמות המבקשים מהוראת סעיף 2.9 לתוספת, הקובעת כי המשיבה לא תישא בכל תשלום בגין עבודות התאמה, מתן גרייס בגין עבודות התאמה או בדמי תיווך בגין השוכרים החלופיים, וטוענת שהוסכם שתשלום בגין כך יחול על המבקשת.
לטענת המשיבה יש הגיון בסיכום זה, שכן המשיבה נעתרה לבקשת המבקשת לסיים את השכירות, הגם שלא הייתה לה זכות לכך ואף שהיה למשיבה נוח להתנהל מול שוכרת אחת של ארבע קומות הנכס תחת התקשרות מול מספר שוכרים. כל זאת, ובלבד שהמשיבה לא תישא בהוצאות כספיות המתחייבות מיציאת המבקשת מהמושכר והשכרתו לאחרים, כמו תקופת גרייס לביצוע עבודות התאמה ותשלום דמי תיווך.
המשיבה טוענת שאף המבקשת סברה שעליה לשאת בהוצאות כספיות המתחייבות מיציאתה מהמושכר. לראייה המבקש, מנהל המבקשת, התחייב לתשלום דמי תיווך עבור מציאת העמותה כשוכרת חלופית (לתשובת המשיבה צורפה קבלה על תשלום המבקשת לתיווך מחצית חודש שכירות- נספח 1).
מוסיפה המשיבה וטוענת שעובר לחתימת הסכם השכירות עם השוכר החלופי, בפגישה מיום 27.6.18 , עודכן המבקש 2 שהשוכר החלופי מבקש גרייס של חודש וחצי לצורך ביצוע עבודות התאמה כתנאי לחתימתו על חוזה.

בנסיבות אלה טוענת המשיבה קמה עילה המצדיקה את מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית שהמבקשת מסרה.

המשיבה מפנה לפסיקה בדבר עצמאותה של הערבות הבנקאית במנותק מעסקת היסוד והמחלוקת בין הצדדים לעסקת היסוד, וטוענת כי לא התקיימים החריגים - חריג המירמה וחריג הנסיבות המיוחדות- המצדיקים התערבות בעצמאותה של הערבות הבנקאית.

עוד טוענת המשיבה כי פנייתה למבקשת לתשלום סך 59,231.25 ₪ נעשתה בחסר, וכי החוב למשיבה עומד על סך כולל של 81,315 ₪, לפי הפרוט הבא: סך של 50,895 ₪ בגין תקופת חודש וחצי "גרייס" שניתנה לעמותה; סך של 15,210 ₪ עבור דמי תיווך שהמשיבה נשאה לצורך איתור השוכרת החלופית גלי קרטן; סך של 15,210 ₪ בגין חודש ה"גרייס" שניתן לגלי קרטן.

15. מר ברבנל, שתצהירו צורף לתשובת המשיבה, אישר בתצהירו שהמבקש פנה אליו למציאת שוכרים חלופיים וכי המשיבה היא ששילמה את שכרו בגין השכרת הקומה השנייה לשוכרת החלופית, גלי קרטן.
16. תצהיר משלים של המבקש הוגש לפי החלטה מיום 26.3.2019. לתצהיר המשלים צורפה תשובת המשיבה בהליך הזמני.
בתצהיר המשלים חולקים המבקשים על כך שהערבות הבנקאית יכולה לשמש לפירעון חיובים שמקורם בתוספת ועל הטענה שהמבקשת סברה שעליה לשאת בהוצאות הכספיות המתחייבות מיציאתה מהמושכר. נטען שהמבקשים נשאו במחצית משכר טרחת המתווך מתוך הכרת תודה על מאמציו, כאשר המחצית השנייה, לדברי המתווך, תשולם על ידי המשיבה. כן נדחה ניסיון המשיבה לתיקון החישוב השגוי והחיובים הנוספים שצורפו, בבחינת מקצה שיפורים המלמד על חוסר תום לבה של המשיבה.
17. בתשובת המבקשת לבקשה לסעד זמני אשר צורפה לתצהיר המשלים נטען לכך שניסיון המשיבה לממש את הערבות הבנקאית על ידי העלאת דרישת תשלום בדיעבד, לאחר שהמבקשת פינתה את המושכר ושילמה את מלוא דמי השכירות עד לאותו מועד ולאחר שהמושכר הושכר לשוכר חלופי, עולה כדי חריג המרמה. נסיבות אלה, לטענת המבקשת, בצירוף סעיף 2.6 לתוספת מכוחו שוחררה המבקשת מהתחייבויותיה, מקימים אף את חריג ה"נסיבות מויוחדות" המצדיק שלא לממש את הערבות הבנקאית.

מהלך הדיון

18. ביום 29.12.2019 התקיים דיון בו נחקרו המצהירים על תצהירם. בתום פרשת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה וחידדו טענותיהם, כל צד על פי דרכו.

19. המבקשים שבו והפנו בסכומים להוראות סעיף 2.6 לתוספת, לפיו שוחררה המבקשת מהתחייבויותיה; חזרו על טענתם לכך שהמבקשים לא ידעו על כוונת המשיבה לתת לעמותה גרייס בתשלום דמי השכירות וכי הדבר אינו נזכר בסכום הפגישה שנחתם עובר לחתימת הסכם השכירות עם השוכר החלופי.
עוד חידדו המבקשים טענתם לכך שהערבות הבנקאית נועדה לתשלום "שכר דירה" ולא לתשלום דמי תיווך או הפיצוי הנדרש בגין תקופת הגרייס שניתנה לשוכר חלופי ללא ידיעת השוכר היוצא, וכן טענו להתקיימות החריגים למימוש הערבות ולכך שעל פי התוספת המבקשת פטורה מתשלום.

20. המשיבה חידדה בסכומים טענותיה לעניין עצמאותה של הערבות הבנקאית, במנותק משאלת החובות על פי עסקת היסוד ולכך שלא מתקיימים חריג המרמה והנסיבות המיוחדות; כן נטען לכך שטענה ל"אי התאמה" בתנאי הערבות, היא טענה שרק הבנק רשאי להעלות ואין מקום לעמידה דווקנית ומוחלטת בעניין תנאי ערבות בנקאית (להבדיל מאשראי דוקומנטרי). לטענת המשיבה אין בטעויות סופר קלות להביא לביטול הערבות הבנקאית, ובהקשר זה יש להחיל את דיני הפרשנות הרגילים לברור אומד דעת הצדדים על פי תכליתה כדי להימנע מפגיעה בעצמאות הערבות.

המשיבה מפנה להתחייבות המבקשת בסעיף 22.1 להסכם השכירות להמציא ערבות בנקאית להבטחת כל התחייבויותיה בהסכם השכירות, וטוענת כי תקופת הגרייס בגינה נדרש מימוש הערבות הבנקאית שקולה לשכר דירה ומדובר בטעות קולמוס. אך תכליתית התשלום בתקופת הגרייס ודמי שכירות, חד הם.

מוסיפה המשיבה וטוענת כי על מנת שסעיף 2.6 לתוספת עליו מסתמכים המבקשים יחול, נדרש שקומת הקרקע תושכר ראשונה לשוכר חלופי, בעוד שבמקרה זה היא הושכרה לעמותה לאחר השכרת הקומה השנייה בנכס לשוכר חלופי.

21. המבקשים חולקים בסכומי התשובה על פרשנות המשיבה לסעיף 2.6 לתוספת, מאשרים שלא חל חריג המרמה, אולם שבים וטוענים להתקיימות חריג "הנסיבות המיוחדות" המצדיק לא לממש את הערבות הבנקאית.
22. ניסיונות להביא את הצדדים להסכמה ולפתרון כולל של הסכסוך ביניהם לא צלחו, ואני נפנית למלאכת ההכרעה.

דיון
23. אקדים ואומר; לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי דין התובענה לאסור על מימוש הערבות הבנקאית להתקבל. אבהיר טעמיי;

24. עסקינן בערבות בנקאית אוטונומית שניתנה לטובת המשיבה, אשר מבוקש למנוע את מימושה. על פי כתב הערבות, הבנק ערב למשיבה לתשלום כל סכום עד לסכום הערבות שיידרש ממבקשים 2-3 בקשר "להבטחת שכר דירה", תוך שבסעיף 2 נקבע כי התשלום יבוצע לפי דרישה ומבלי להטיל על המשיבה חובה לנמק את דרישתה.
25. ערבות בנקאית אוטונומית היא ערבות עצמאית שאינה תלויה בעסקת היסוד ובחיובו של החייב העיקרי. היא נועדה להבטיח פירעונם של חובות במהירות ובפשטות, ללא תלות בהכרעה במחלוקות הנוגעות לעסקת היסוד וזאת במטרה להגביר את הוודאות והיציבות בחיי המסחר (ראו; ע"א 529/78 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית ישראלית בע"מ, פ"ד לד(2) 13 (1979); ע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ' אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק), פ"ד נ(2) 685 (1996) (להלן: "עניין מליבו")).
בעניין רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ (פורסם בנבו, 25.10.2007) (להלן: "עניין אדמוב") נקבע:
"המאפיין המרכזי של ערבות בנקאית אוטונומית הוא מאפיין העצמאות. הערבות מהווה חיוב עצמאי, נפרד ומנותק מעסקת היסוד שבין החייב - יוזם הערבות לבין הנושה - המוטב, ולפיו, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בכתב הערבות, ישלם הבנק למוטב את סכום הערבות. לשון אחרת: ערבות זו מבטיחה את זכותו של המוטב לתשלום מהבנק במידה ויתקיימו תנאי הערבות, אפילו עומדות לצד האחר לעסקת היסוד טענות כלפיו במסגרת היחסים החוזיים שביניהם, ואפילו מעידות נסיבות המקרה כי לא ארעה כל הפרה של תנאי עסקת היסוד או כי חיובי הצדדים במסגרת עסקת היסוד קוימו במלואם..."
"הרציונאל העומד בבסיס מאפיין זה הוא הגברת היציבות והוודאות בחיי המסחר באמצעות יצירת מנגנון יעיל וזול להבטחת התשלום למוטב... ומכאן מתחייבת התערבות מועטה ככל הניתן בערבות זו".
26. בפסיקה הוכרו שני חריגים לעצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית, חריג "המרמה" וחריג "הנסיבות המיוחדות". השימוש בחריגים אלה, לאור המטרות העומדות בבסיס עצמאותה של הערבות הבנקאית, ייעשה במשורה (רע"א 6435/04 רשות שדות התעופה בישראל נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו, 28.9.2004) (להלן: "עניין רשות שדות התעופה").

1
23עמוד הבא