--- סוף עמוד 305 ---
בחקירה הקודמת ביום 6.6.00 לפני שפגשתי את רבינוביץ, ע"פ מה ששמעתי קודם לכן כך שלא הייתי צריך לתאם עדויות - הסעיף הזה רק מבאיש את ריחי ללא כל צורך".
בסיכומו של דבר טוענת ההגנה כי המפגש עם עו"ד פרי לא הוכחש על ידי הנאשמים בעדותם בבית המשפט. הנאשם מס' 1 אישר כי הוא ראה את מר פרי בקניון רמת-גן ביום הנטען, אף שאינו מחשיב זאת כפגישה ממש, שכן בעיקר הוחלפו ביניהם מילות נימוסין בלבד וההגעה למקום נועדה לשם פגישה עם עו"ד בן-עמי.
396. אכן, יש לנקוט בזהירות מופלגת עת באים להסתמך על עדותו של עו"ד פרי, אשר גם בעת שהחליט לגלות את האמת ניסה למזער את חלקו. לעיל כבר עמדנו על כך בהקשרים שונים. העניין עתה ממוקד הרבה יותר. למרות זאת, שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי אירוע הסימולציה לקראת העדות התקיים בתוך רכבו של נאשם מס' 2, במגרש החנייה של קניון רמת גן. מכלול הנתונים מעיד על כך בבירור וזאת גם אם מביאים בחשבון כי בעת חקירתו במשטרה היה עו"ד פרי נתון בסערת רגשות רבה ובמצב נפשי מעורער. בעוד שלגרסתו מצבו זה הובילו למסכת השקרים באשר למעמד החתימה, לא כן לגבי תיאום הגרסאות. אף לפי גרסתו הוא היה שותף מלא לדבר, כדי שיוכל להעיד בפירוט על מעמד החתימה שבו כביכול הוא נכח באופן אישי, אך למעשה נעדר ממנו. בכך הוא יכול היה לנסות ולהציל עצמו מהמצב העגום שבו כנוטריון הוא אימת חתימות שלא נעשו בפניו. מצבור הנתונים מלמד כי גם בעניין זה היה לו אינטרס לסטות מן האמת כדי לא לסבך את עצמו. אז כמובן הוא לא ידע שלא יעמידוהו לדין בעבירות ההדחה והשיבוש, אף שהדבר נזכר בכתב האישום (ת120א, עמ' 6 סעיפים
22-23). לא נדע מה היו שיקולי התביעה שלא להעמיד גם אותו לדין בעניין, אולם ביום מתן העדות במשטרה, הגרסה הייתה ספונטנית בעקבות התדהמה שאליה נקלע. אכן, הוא היה בטוח שהמשטרה עקבה אחריהם. מכאן שהוא לא יכול היה להכחיש את האירוע. רק לאחר זמן התעשת קמעה.
397. נוכח טיבה של העדות והמסקנות באשר למהימנות העד, אין בידי לקבל את טענת ההגנה שלפיה, אם נצמדים לעדות עו"ד פרי במשטרה, כי אז יש לאמץ את כל רכיביה. זהו מקרה מובהק של פלגינן דיבורא, כאשר לעד יש אינטרס למזער את חלקו בפרשה ולפתע, אחרי שכבר הודה כי המסמכים לא נחתמו בפניו, מופתע נקודתית באשר לידיעת המשטרה אודות המפגש בקניון רמת גן (השוו: ע"פ 71/76 מרילי נ' מ"י, פ"ד ל(2) 813, 819 מול א'; ע"פ 526/90 בלזר נ' מ"י, פ"ד מה(4) 133, 185-186; ע"פ 2014/94 סאלח נ' מ"י, פ"ד נ