בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה"פ 63872-07-19 חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ נ' דגון בתי ממגורות לישראל בע"מ
לפני כבוד השופטת מיכל עמית – אניסמן
המבקשת
חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסף בנקל
נגד
המשיבה
דגון בתי ממגורות לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אמיר כספרי
פסק דין
תובענה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה, במסגרתה מתבקש בית המשפט להצהיר ולהורות כי בהתאם להתחייבויותיה של המשיבה בהסכם בין הצדדים לניהול והפעלת הממגורות בנמל חיפה, מיום 30.3.2009 (להלן: "ההסכם"), ובהתאם להוראות הדין, על המשיבה למסור לידי המבקשת באופן מיידי את מלוא המידע והנתונים העדכניים בקשר עם הממגורות הנמליות בנמל חיפה ופעילותן, לרבות ובמיוחד:
עוד מתבקש בית המשפט להצהיר, כי בהתאם להוראות ההסכם, ובמיוחד הוראות סעיף 25.2 שבו, למבקשת זכות לבקר בממגורות לצורך בדיקת ספרי החשבונות והפנקסים ולעיין בספרי החשבונות והפנקסים על הנתונים המופיעים בהם וכי למשיבה החובה לאפשר למבקשת לעשות כן.
הרקע לחתימת ההסכם ועקרונותיו
1. עניינה של התובענה בטענת המבקשת שלפיה על אף הוראות מפורשות הקבועות בהסכם שבין הצדדים והוראות הדין, המשיבה, המחזיקה ומפעילה את הממגורות בחיפה מזה למעלה מ-70 שנה וצפויה להפעיל את הממגורות האמורות עד לחודש ספטמבר 2021, מסרבת למסור למבקשת מידע הנדרש לה לצורך היערכות לקראת סיום תקופת התקשרותה עם המשיבה לעניין ניהול והפעלת הממגורות, ולקראת פרסום מכרז להפעלת הממגורות, כל זאת בניסיון להבטיח כי המשיבה תמשיך להפעיל את הממגורות בחיפה ותשמר את מעמדה כמונופול בשוק הממגורות הנמליות.
2. המבקשת היא חברה ממשלתית אשר החלה לפעול בפברואר 2005 במסגרת הרפורמה בנמלים שביצעה ממשלת ישראל ומופקדת, בין היתר, על פיתוח תשתיות נמלי הים המסחריים בישראל ופיתוח תשתיות נמליות חדשות.
3. בין שירותי הנמל החיוניים הניתנים לפיקוח מצוי שירות ניטול תבואות בנמלים, הובלתן ואחסונן בממגורות, והמבקשת אחראית לנקוט בהליך מכרזי לאיתור מפעיל לשירותים אלו.
4. המשיבה, מפעילה את בתי הממגורות בנמל חיפה מכוח ההסכם. נכון למועד הגשת התובענה קיימים בישראל רק 2 בתי ממגורות נמליים, האחד בחיפה והשני באשדוד. פעילותן של הממגורות בנמל חיפה מהווה כ-85% מכלל הפעילות בשוק הממגורות הנמליות. המשיבה מפעילה אותן מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת ונכון למועד זה, בהתאם להסכם שבין הצדדים, אשר נחתם בעקבות הליך מכרזי בו נקטה המבקשת, צפויה המשיבה להפעילן עד לחודש ספטמבר 2021.
5. יצוין כי הרקע לחתימת ההסכם הוא ההסכם המקורי שנחתם בין רשות הנמלים והרכבות, אשר המבקשת נכנסה בנעליה מכוח הרפורמה בנמלים שביצעה ממשלת ישראל בשנת 2005, לבין ממשלת ישראל, ביום 10.1.1951, שעניינו היה הקמה, תפעול ותחזוקה של בתי הממגורות. ההסכם המקורי עמד בתוקף עד ליום 31.1.2003. בתום תקופת ההסכם המקורי היו בתי הממגורות וכל שאר המתקנים אמורים לעבור לבעלות הממשלה תוך שהוקנתה למשיבה זכות קדימה להמשיך ולהפעיל את בתי הממגורות אם הממשלה תבחר שלא להפעילם בעצמה.
6. נושא זכות הקדימה האמורה הועמד לבחינת הממונה על ההגבלים העסקיים ובמסגרת החלטתו מיום 30.7.2002 נקבע כי זכות הקדימה עלולה לפגוע באופן משמעותי בתחרות המכרזית, בהיותה הסדר כובל.
7. נוכח החלטה זו, ולקראת פקיעת ההסכם המקורי החליטה רשות הנמלים והרכבות לפרסם מכרז להפעלת בתי הממגורות. בשל הליכים משפטיים שונים שנוהלו בקשר עם המכרז האמור והצורך בהפעלה שוטפת של הממגורות עד לסיום הליכי המכרז, המשיכה המשיבה להפעיל את הממגורות מכוח הסכמים זמניים שנחתמו בינה לבין רשות הנמלים והרכבות ולאחר מכן בינה לבין המבקשת.
8. בהמשך להליכים המשפטיים שנוהלו בקשר עם המכרז האמור לעיל ולפסק דין שניתן ביום 30.3.2009, נחתם בין הצדדים ההסכם אשר הוא והתוספת לו, מיום 24.10.2012, בתוקף עד ליום 30.9.2021.
9. אין חולק כי הממגורות מהוות מתקן לאומי חיוני והן הממגורות הנמליות הגדולות בישראל. החל מחודש אפריל 2009 מפעילה המשיבה את הממגורות באמצעות חברה מיוחדת שהוקמה לצורך כך, כמפורט בהסכם, חברת דגון מסוף התבואות בחיפה בע"מ (להלן: "דגון מסוף תבואות"), חברת בת בבעלות מלאה של המשיבה. המבקשת טוענת כי למיטב ידיעתה המשיבה מעניקה לדגון מסוף תבואות שירותי ניהול והפעלת מסוף גרעינים נמלי, המשמשים את דגון מסוף תבואות לצורך הפעלת הממגורות בהתאם להסכם. מערכת היחסים ההסכמית והאחריות מכוחה היא על המשיבה, ואילו התמורה שמשולמת ל"מפעיל" בהתאם להסכם משולמת לדגון מסוף תבואות והיא הנושאת בתשלום דמי החכירה השנתיים למבקשת.
טענות המבקשת
10. המבקשת טוענת כי בהתאם לסמכויותיה על פי דין לפעול לקידום התחרות בין הגורמים השונים הפועלים בנמלים ולחובה המוטלת עליה לקיים הליך מכרזי בהתקשרות בחוזה לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, בשים לב למורכבות ולחשיבות פעילותן של הממגורות בחיפה לשוק הישראלי, ובין היתר לאור הניסיון שצברה מול המשיבה בכל הנוגע לסיום הפעלת ממגורות אשדוד על ידי המשיבה, החלה בהיערכות לסיום תקופת ההפעלה של הממגורות על ידי המשיבה ולפרסום מכרז לאיתור מפעיל לממגורות.
11. לשם כך, טוענת המבקשת כי דרוש לה, כבר בשלב זה, מידע מלא ומפורט בנוגע לממגורות, על מנת לבחון את מצבן הפיזי, הטכני והתפעולי ולאפשר לה לפתח מודל כלכלי מיטבי אשר יהווה בסיס למכרז העתידי כמו גם לאפשר לה לבחון את הצורך בגילוי המידע, כולו או חלקו, במסגרת המכרז, על מנת לקיים באופן מיטבי את חובותיה כרשות מנהלית העורכת מכרז.
12. על כן, ביום 27.11.2019 פנתה המבקשת אל המשיבה בבקשה לקבל לידיה מידע ונתונים בקשר עם הממגורות ופעילותן, לרבות מידע בדבר עובדי הממגורות ותנאי העסקתם, דוחות כספיים שנתיים וכן מידע ומסמכים טכניים-תפעוליים. בנוסף, הודיעה המבקשת למשיבה שבהתאם לזכויותיה על פי ההסכם היא מבקשת לבצע סקר מצב לממגורות והמשיבה נתבקשה לעדכן את המבקשת מי יהיו נציגיה לצורך תיאום הביקור וביצוע הסקר. כמו כן, עדכנה המבקשת כי בכוונתה לעיין בספרי החשבונות בהתאם להוראות ההסכם. בהיעדר מענה מצד המשיבה עדכנה המבקשת אשר למועד בו צפויים נציגי המבקשת להגיע לביקור בממגורות.
13. ביום 11.12.2018, השיבה המשיבה לפניות המבקשת, ודחתה את מלוא דרישותיה לקבלת מידע ולביקור בממגורות. המבקשת, מצידה, דחתה את טענות המשיבה והעבירה לה רשימה של המשתתפים הצפויים בביקור אשר כללה אף נציג מטעם משרד רואי החשבון KPMG סומך חייקין (להלן: "משרד רואי החשבון"), שאמור היה לסייע בידי המבקשת לבצע את העיון בספרי החשבונות והפנקסים.
14. חרף פניות חוזרות של המבקשת בעניין, סירבה המשיבה לאפשר לנציג משרד רואי החשבון להיכנס לתחומי הממגורות וסירבה להעביר למבקשת מסמכים ומידע כלשהם, וזאת בטענה כי סירובה מתבסס על העובדה שמטרת הביקור היא היערכות לפרסום המכרז וכי המידע והנתונים מהווים סוד מסחרי בעל ערך כלכלי שחשיפתו תפגע במשיבה ובשוק.
15. המבקשת טוענת כי סירוב זה של המשיבה מהווה הפרה של התחייבויותיה החוזיות של המשיבה ופוגע ביכולתה להיערך כראוי לקראת תום תקופת ההסכם ועל מנת לאפשר לה לפרסם בבוא העת מכרז מפורט המכיל את מלוא המידע והנתונים הדרושים לצורך עידוד השתתפותם של מספר רב ככל הניתן של מתמודדים, לצד הגשמת תכליותיו של ההליך המכרזי.
16. יצוין כי המשיבה העבירה למבקשת רשימה שמית של העובדים ואישור עו"ד כי, על פי ממצאי בדיקה שערך, המשיבה מקיימת את דרישות הדין לעניין חוקי העבודה הנוגעים להעסקת עובדים לרבות על בסיס ההסכמים הקיבוציים החלים על העובדים.
17. אשר ליתר דרישות המבקשת, סירבה המשיבה למסור מידע נוסף בטענה כי המידע מהווה סוד מסחרי וככזה המבקשת אינה רשאית להעבירו לצדדים שלישיים או לפרסמו במסגרת מכרז וכי ויתורה של המשיבה על העלאת טענת חיסיון או סודיות מידע על פי ההסכם היא אך כלפי המבקשת. עוד טענה המשיבה, כי ספרי החשבונות והפנקסים המנוהלים על ידה מכילים מידע מפורט אודות הוצאותיה ואודות פעולות כספיות אחרות וכי המדובר במידע בעל ערך כלכלי שחשיפתו, במיוחד ל"מתחרים", תגרום לפגיעה קשה בה. המשיבה ניאותה לאפשר לנציגי המבקשת לבדוק את ספרי החשבונות והפנקסים, אולם זאת תוך הסתרת המספרים המופיעים בהם (נספח 8 לתובענה – מכתב מיום 20.2.2019).
18. עוד טענה המשיבה, כי זכות המבקשת למידע קמה אך בתום תקופת ההסכם, וכי על המשיבה להעביר למבקשת את המידע רק בתום תקופת ההסכם, בעת ההיא יהוו המידע והנתונים המפורטים בהסכם רכושה של המבקשת ורק אז היא תהא רשאית לעשות בהם שימוש בלתי מוגבל.
19. המבקשת דוחה טענותיה של המשיבה וטוענת כי הוראות ההסכם בין הצדדים קובעות מפורשות כי המידע המבוקש הוא רכושה של המבקשת וכי יש לה זכות בלתי מוגבלת לעשות שימוש במידע זה, כי על המשיבה החובה לספק לה כל מידע הקשור לממגורות ולביצוע ההסכם, וכי אין למשיבה כל זכות קניינית או אחרת בממגורות לרבות במידע, נתונים, מסמכים, ידע ותיעוד טכני הנוגעים לממגורות, לשירות ולעובדי הממגורות. בנוסף, לטענת המבקשת, הוקנתה לה זכות מפורשת לעיין, בכל עת, בספרי החשבונות של המשיבה ולראות את הנתונים העדכניים של כל ההשקעות, ההכנסות, ההוצאות והפעולות הכספיות האחרות של המשיבה.
20. עוד טוענת המבקשת, כי אין בלשון ההסכם ו/או בתכליות העומדות בבסיסו, כדי להתנות על ו/או להגביל את זכויותיה בדבר סוג המסמכים והמידע להם היא זכאית או בדבר השימוש שהיא תעשה בהם ו/או ביחס לעיתוי בו היא תהיה זכאית לקבל את המידע והמסמכים האמורים.
21. המבקשת טוענת כי במסגרת ההסכם נקבעו הוראות רבות שתכליתן להבהיר כי הממגורות וכל הקשור והנוגע אליהן, לרבות המידע, הנתונים והמסמכים הנוגעים לממגורות, לתפעולן הטכני והכלכלי, לשירות ולעובדי הממגורות, הן בבעלותה הבלעדית של המבקשת, ולמשיבה זכות ליתן שירות כנגד תשלום, כמוגדר בהסכם, לתקופה קצובה ומוגבלת, הא ותו לא.
22. כך, הממגורות מוגדרות בהסכם ככוללות מידע, מסמכים, נתונים דוחות (לרבות דוחות כספיים), ידע (לרבות ידע שנצבר במהלך תקופת ההסכם) ותיעוד טכני הנוגעים לממגורות לשירות ולעובדי הממגורות וכל הקשור לממגורות.
23. כמו כן, בסעיף 9.4 להסכם הובהר כי אין בהסכם כדי להקנות למשיבה זכויות קנייניות או אחרות בממגורות או בחלק שלהן והיא לא תהיה רשאית לעשות או לאפשר לאחר לעשות בממגורות או בחלק מהן כל שימוש או פעילות למעט מתן השירות על פי הוראות ההסכם.
24. המבקשת מסתמכת בטיעוניה אף על הוראות סעיף 26.3 להסכם שלפיו:
25. עוד נקבע, בסעיף 11.1 להסכם, כי למבקשת זכות לבקר בממגורות בכל עת במהלך תקופת ההסכם, בכל זמן סביר ובתיאום עם המשיבה, וזאת לשם בדיקה וביקורת ולצורך הצגת הממגורות בפני מפעילים חלופיים פוטנציאליים. בסעיף 17.4 להסכם נקבע כי למבקשת זכות לקבל בכל עת את רשימת העובדים בממגורה כמו גם לקבל אישורים על ביצוע התשלומים המגיעים לעובדים בגין שכר עבודה וכל יתר התנאים הסוציאליים שהמשיבה חבה בתשלומם על פי דין.
26. כמו כן, סומכת המבקשת את טענותיה על הוראות סעיפים 25.2 ו-25.3 להסכם, שלפיהם בעניין הדוחות שעל המשיבה להמציא למבקשת, על המשיבה לנהל בכל תקופת ההסכם ספרי חשבונות ופנקסים נכונים ועדכניים המראים את כל ההשקעות, ההכנסות, ההוצאות והפעולות הכספיות האחרות של המשיבה. פנקסים אלה ינוהלו על פי דין ויהיו פתוחים בשעות העבודה המקובלות לבדיקת המבקשת; המשיבה תמסור למבקשת בכל שנה מאזן ודו"ח רווח והפסד, תוך חודש לאחר אישורם על ידי מנהלי המשיבה המוסמכים ורואה החשבון שלה, ובכל מקרה לא יאוחר מיום 30 ביוני בכל שנה, לגבי השנה שקדמה לה.
27. משכך, פנתה המבקשת אל המשיבה במכתב נוסף מיום 25.3.2019 ועמדה על זכויותיה (נספח 10 לתובענה). גם הפעם דחתה המשיבה את טענות המבקשת, אך הפעם טענה כי אין בעובדה שקיים בידיה מידע עודף בנוגע לממגורה ו/או לפעילתה, ביחס למשתתפים פוטנציאליים אחרים במכרז, כדי לפגוע בעקרון השוויון בין המתמודדים, שכן לטענתה המדובר בניסיון ליצור "זהות מוחלטת" בין המציעים במכרז מבחינת נתוני הפתיחה שלהם והרקע שלהם. יחד עם זאת, מצאה המשיבה לנכון להעביר לידי המבקשת העתק מדוחותיה הכספיים של דגון מסוף תבואות לשנים 2015-2016 וכן חלק מהפרטים הטכניים שנדרשו ממנה (נספח 11 לתובענה).
28. אשר לנתונים ולמידע בנוגע לעובדי הממגורה, המשיבה התנתה את העברת המידע בקבלת התחייבות מהמבקשת מראש שבמסגרת המכרז העתידי תיכלל הוראה המחייבת את המפעיל העתידי להעסיק את כל עובדי הממגורות המועסקים על ידי המשיבה ובאותם תנאים והסכמים. המבקשת טוענת כי דרישה זו מהווה חסם כניסה נוסף לכניסתם של שחקנים חדשים לשוק ולצמצום או מניעת השתתפות במכרז של מציעים אחרים מלבד המשיבה. עוד טוענת המבקשת כי אין למשיבה זכות ו/או מעמד לדרוש מהמבקשת להתחייב התחייבות כלשהי ביחס לעובדי הממגורות והמשיבה מחויבת להעביר למבקשת את המידע והנתונים המבוקשים מבלי להציב תנאים כלשהם.
29. המבקשת טוענת, כי הוצאות העסקת העובדים הן חלק עיקרי ברכיב העלויות הכרוכות בהפעלת הממגורות ויש להן השפעה מהותית על המודל הכלכלי שייבחר להפעלת הממגורות בעתיד. לטענת המבקשת, עצם הצבת התנאי האמור על ידי המשיבה מהווה ניסיון פסול לעשות שימוש בעובדים על מנת להפעיל לחץ על המבקשת ולמנוע או לצמצם את האפשרות שהמשיבה לא תמשיך להפעיל את הממגורות אחרי המכרז העתידי.
30. בניגוד לנטען על ידי המשיבה, טוענת המבקשת, כי אין בהסכם כל הוראה שלפיה זכויות המבקשת במידע ובמסמכים הן זכויות נדחות אשר מועד תוקפן הוא אך בתום תקופה ההסכם או הוראה המאפשרת למשיבה לחסות את נתוניה הכספיים ולא לאפשר למבקשת לעיין בהם. כמו כן, אין כל הוראה המגבילה את זכויותיה של המבקשת לדרוש מידע, נתונים ומסמכים אך לצורך בקרת האופן בו פועלת המשיבה בניהול, הפעלה ואחזקת הממגורות, כנטען על ידי המשיבה.
31. עוד טוענת המבקשת, כי לא זו בלבד שלשון ההסכם ברורה, נהירה ומפורשת, אלא שגם תכליתן של ההוראות הנ"ל שנכללו בו מחייבת מתן פרשנות המאפשרת למבקשת גישה למידע ונתונים השייכים לה, במיוחד לצורך הכנה לקראת מכרז עתידי.
32. מכל מקום, מעמדתה של המשיבה עולה כי בפועל היא אינה חולקת על עצם זכותה של המבקשת לקבלת מסמכים ומידע, אולם לדידה העברת המסמכים והמידע מתחייבת אך בתום תקופת ההסכם. כלומר, לאחר שיסתיים ההליך המכרזי וייבחר מפעיל חדש, תהיה המבקשת רשאית לעשות במידע ובמסמכים שימוש בלתי מוגבל. המבקשת טוענת כי פרשנות זו של המשיבה משמעותה כי למשיבה תישמר זכות בלעדית לעשות שימוש בנתונים, במידע ובמסמכים שהם רכוש המבקשת כדי לצבור יתרון תחרותי בהליך המכרזי, בעוד שלמשתתפים אחרים לא תהיה גישה לנתונים ולמידע האמורים. לדידה של המבקשת מדובר בפגיעה משמעותית בתחרות המכרזית ומכאן שאין לקבל את פרשנות המשיבה. לטענתה, הדבר אף ימנע כניסה של משתתפים פוטנציאליים להליך המכרזי.
33. עוד טוענת המבקשת, כי פרשנות זו של המשיבה להוראות ההסכם מהווה הסדר כובל שעה שהיא מגבילה, או למצער פוגעת פגיעה משמעותית. בתחרות המכרזית וזאת בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 2 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק התחרות הכלכלית") ומכאן שהיא לא יכולה לעמוד.
טענות המשיבה
34. כאמור, ביום 30.3.2009 נחתם ההסכם מושא התובענה, בעקבות זכייתה של המשיבה במכרז שפורסם על ידי המבקשת לניהול, הפעלת ואחזקת הממגורות. ההסכם נוסח כולו על ידי המבקשת בלבד. סעיף 9.1 להסכם קובע כי החזקה בממגורות מוענקת למשיבה למשך כל תקופת ההסכם וסעיפים 7.4 ו-20.6 להסכם קובעים כי בתום תקופת ההסכם המשיבה תחזיר את הממגורות למבקשת. היינו, לטענת המשיבה, במהלך תקופת ההסכם, הממגורות וכל מה שכלול בהן בהתאם להגדרה שבסעיף 2.1 להסכם, הן בחזקת המשיבה ולא המבקשת, ורק בתום תקופת ההסכם החזקה בממגורות תוחזר למבקשת.
35. המשיבה מבקשת להסתמך על הוראות סעיף 17 להסכם, ובמיוחד הוראות סעיף 17.4, שלפיו המשיבה מתחייבת לשאת בכל התשלומים שיהיו קשורים בהעסקת העובדים, לרבות תשלומים לביטוח לאומי, ביטוח חבות מעבידים וכיו"ב. בהתאם להוראות סעיף 17.4 להסכם, על פי בקשת המבקשת תציג המשיבה למבקשת בכל עת את רשימת עובדיה וכן אישורים על תשלומים בגין שכר עבודה וכל יתר התנאים הסוציאליים שהיא חייבת בתשלומם על פי דין.
36. המשיבה טוענת כי סעיפים 17, 25 ו-26.3 להסכם הם סעיפים העוסקים בהעברת מידע, נתונים ומסמכים שונים למבקשת. לשיטתה, מסעיפים אלו עולה כי הוסכם שככל שתתבקש המשיבה על ידי המבקשת, יהא עליה להציג לה רשימת עובדים ואישורים בדבר ביצוע תשלומים לעובדים וכי אין מקום לדרישותיה של המבקשת שעניינן קבלת מסמכים בדבר תנאי העסקת העובדים, שכרם וכדומה.
37. לשיטתה של המשיבה, סעיף 25 להסכם עורך הבחנה ברורה בין מסמכים שעל המשיבה למסור למבקשת לבין ספרים ופנקסים שהמבקשת רשאית לבדוק את עצם ניהולם על פי הדין. סעיף 25.3 להסכם קובע כי המשיבה תמסור למבקשת בכל שנה מאזן רווח והפסד. כלומר, בעוד שסעיף זה מחייב את המשיבה למסור למבקשת מאזן ודו"ח רווח והפסד שנתי, הרי שסעיף 25.2 להסכם מחייב את המשיבה לאפשר למבקשת לבדוק שהיא אכן מנהלת ספרי חשבונות ופנקסים בהתאם לדין, אולם היא אינה מחויבת למסור למבקשת מסמכים אלו.
38. עוד טוענת המשיבה כי מהוראות סעיף 26.3 להסכם עולה ההבחנה בין מידע שעל המשיבה להעביר למבקשת בתום תקופת ההסכם לבין המידע שעל המשיבה להעביר למבקשת במהלך תקופת ההסכם. סעיף 26.3.1 עוסק בפרטי המידע המהווים חלק מהממגורות. פרטים אלו, כך נקבע, מהווים חלק בלתי נפרד מהממגורות. מכאן שהם אמורים להיות מועברים למבקשת בתום תקופת ההסכם, בהתאם להוראות סעיפים 7.4 ו-20.6 להסכם.
39. לשיטתה של המשיבה, כפי שברור שבמהלך תקופת ההסכם החזקה בממגורות מוענקת למשיבה, ולה בלבד, כאמור בסעיף 9.1 להסכם, והמבקשת אינה רשאית לעשות שימוש חופשי בממגורות, אלא רק בכפוף להוראות ההסכם, כך גם לגבי הנתונים והמידע המהווים חלק בלתי נפרד מהמגורות. מדובר ברכוש שנמצא בחזקתה של המשיבה ושלה בלבד והוא יועבר למבקשת רק בתום תקופת ההסכם.
40. לטענת המשיבה, סעיף 26.3.2 להסכם עוסק במידע שעל המשיבה להעביר למבקשת במהלך תקופת ההסכם וקובע כי בתקופה זו עליה להעביר כל מידע הקשור לממגורות ולביצוע ההסכם, ככל שיידרש ממנה על ידי המבקשת, תוך 21 יום, וכי היא מוותרת על העלאת טענת חיסיון או סודיות מידע כאמור כלפי המבקשת. מובן שהיא אינה מוותרת על העלאת טענת סודיות מידע כלפי צדדים שלישיים.
41. המשיבה טוענת, כי סעיף 26.3.2 עוסק במידע הקשור לממגורות ולביצוע ההסכם. מכאן שהמבקשת אינה רשאית לדרוש מהמשיבה שתעביר לה כל מידע שהוא, אלא רק מידע הקשור גם לביצוע ההסכם, שמטרתו לאפשר למבקשת לוודא כי המשיבה אכן עומדת בתנאי ההסכם, ועל המשיבה יהיה להעביר מידע זה גם אם מדובר בסוד מסחרי, אולם מידע זה יועבר למבקשת בלבד והיא לא תוכל להעבירו לצדדים שלישיים וודאי שלא לפרסמו.
42. עוד טוענת המשיבה, כי המטרה העומדת בבסיס דרישתה של המבקשת היא שימוש במידע ובמסמכים המבוקשים לצורך הכנת המכרז החדש לניהול ולהפעלת הממגורות, לרבות העברת המידע לידיעתם של מציעים פוטנציאליים במכרז. בהמשך לפנייתה של המבקשת אל המשיבה הוחלפו תכתובות בין הצדדים, במסגרתן העבירה המשיבה למבקשת כרך עב כרס הכולל מסמכים שהתבקשו על ידה, אולם הדגישה כי הדוחות הכספיים והמסמכים המתייחסים לנהלים פנימיים ולשיטות העבודה הנהוגות אצלה, אשר פותחו על ידה לאורך השנים, עוד לפני תחילתו של ההסכם, מהווים סוד מסחרי שחשיפתו, ודאי במסגרת המכרז העתידי, עלולה לפגוע במשיבה ולכן הם מועברים לעיונה של המבקשת בלבד ותוך שהמבקשת נדרשת שלא לפרסמם ולא להעבירם לצדדים שלישיים.
43. עוד טוענת המשיבה כי לאור העובדה שבמסגרת המכרז הקודם שפורסם לניהול והפעלת הממגורות בנמל חיפה פגעה המבקשת פגיעה קשה במשיבה, בכך שפרסמה, בניגוד לדין, במסגרת מסמכי המכרז עצמם, את ההוצאות המפורטות של המשיבה, ולאור העובדה שקיים חשש ממשי שהמבקשת תעשה גם הפעם שימוש שלא כדין בנתונים המופיעים בספרי החשבונות ובפנקסים ותחשוף אותם בפני המציעים הפוטנציאליים במכרז, העבירה למבקשת אישור על ניהול פנקסי חשבונות כדין וציינה כי במידה שאישור זה אינו מספק, תאפשר למבקשת לבדוק את ספרי החשבונות והפנקסים כמבוקש, אך תוך הסתרת המספרים המופיעים בהם. בניגוד לבקשת המשיבה, המבקשת נמנעה מלהתחייב כי לא תעביר את המידע המבוקש על ידה לצדדים שלישיים.
44. לשיטתה של המשיבה, טענות המבקשת חותרות תחת יסוד דיני המכרזים. לטענתה, אין קשר בין הסכום שהמבקשת תשלם/משלמת למפעיל הממגורות לבין הסכום שהיבואנים משלמים למבקשת עבור ניטול ואחסנת התבואות בממגורות. המחיר המקסימלי של שירותים שונים הניתנים בנמלים נקבע בצו הפיקוח על המחירים.
45. מטבע הדברים, במסגרת תמחור ההצעה הכספית למכרז, כל אחד מהמציעים יצטרך לשקלל את המידע שיינתן במסגרת מסמכי המכרז ואת יכולותיו הוא ועל בסיס אלה להגיש את הצעתו למכרז. במסגרת זאת, כל אחד מהמציעים במכרז אמור לתת ביטוי לשיטות העבודה שלו, לעשות שימוש בידע המקצועי שלו, בכישורים, במומחיות שלו, ביכולות הניהול שלו, במצבת עובדיו בגיוס האשראי שלו וכיו"ב, ולמעשה להביא לידי ביטוי את היתרונות הספציפיים שלו על פני מציעים אחרים.
46. למעשה, ניתוח והערכת ההוצאות הצפויות בתפעול הממגורות, אותו עורך כל מציע, הם הבסיס לתמחור הצעתו של כל מציע במכרז ומהווים את השלב המהותי והמורכב ביותר בהכנת ההצעה למכרז ואת לב ליבה של ההצעה. הפערים בין ההצעות ינבעו, בראש ובראשונה, מהפערים בין ההוצאות הצפויות של כל מציע בניהול והפעלת הממגורות. פערים אלו הם שיעמדו בבסיס התחרות במכרז בין המציעים השונים.
47. לשיטתה של המשיבה, אין מקום לדרוש רק ממציע אחד במכרז לחשוף בפני המציעים האחרים, עובר להגשת הצעותיהם, את אומדן ההוצאות שלו, המבוסס על שכר העובדים, שיטות העבודה שלו וכו', אשר על בסיסם תימחר את הצעתו למכרז, ובכך למעשה לבקש מאותו מציע לחשוף את מחיר המינימום שלו, שכן דווקא בכך תיפגע אנושות התחרות בין מציע מסוים זה לשאר המציעים במכרז.
48. המשיבה העבירה למבקשת את כל המידע האובייקטיבי הנוגע לממגורות הקיים ברשותה, אשר את חלקו ניתן לפרסם במסמכי המכרז. בנוסף, טוענת המשיבה, מידע ונתונים רבים נוספים מצויים בידיה של המבקשת ובאפשרותה לפרסם אותם במסגרת המכרז. אלא שהמבקשת אינה מסתפקת בכך ומעוניינת לחשוף גם את שיטות העבודה של המשיבה ואת הנתונים הכספיים שלה בפני המציעים האחרים במכרז שעה שהיא לא מציגה דרישה דומה בפני המציעים הפוטנציאליים במכרז, ששיטות העבודה וההוצאות הצפויות שלהם תישארנה חסויות.
49. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי טענותיה של המבקשת מנוגדות ללשון ההסכם ולתכליתו. לטענתה, ברי כי מטרתם של הסעיפים המאפשרים למבקשת לבדוק את התנהלותה של המשיבה במהלך חיי ההסכם נועדו לשרת את ההסכם ומטרותיו ולא את המכרז העתידי או המציעים הפוטנציאליים.
50. לטענת המשיבה, הטענה כי פרשנותה להוראות ההסכם מהווה הסדר כובל משוללת בסיס עובדתי ומשפטי. למונח הסדר כובל יש הגדרה ברורה בסעיף 2 לחוק התחרות הכלכלית, די בקריאת ההגדרה כדי להבין כי בין המונח הסדר כובל לבין ענייננו אין דבר וחצי דבר.
51. גם לטענה כי המשיבה מהווה מונופול בשוק הממגורות הנמליות וכי סירובה למסור את כלל המסמכים המבוקשים מטרתו למנוע השתתפות של מציעים נוספים (עקב מחסור במידע), על מנת לנסות ולהבטיח כי היא תמשיך להפעיל את הממגורות בעתיד, אין כל בסיס.
52. המשיבה טוענת כי אילו המטרה העומדת לנגד עיניה של המבקשת היא מיגור המונופול, הרי שבין מסירת המידע ופרסומו ובין מטרה זו אין ולו כלום. פרסום המכרז, עם המסמכים המבוקשים או בלעדיהם, לא יפתור מצב זה, שכן גם לאחר פרסום המכרז וזכייתו של מפעיל כלשהו, יישאר מפעיל יחיד לממגורות, שיהא, לשיטת המבקשת, מונופול בשוק הממגורות הנמליות. מכל מקום לא מדובר בשירות ייחודי שאין כדוגמתו או כדומה לו בכל רחבי הארץ. עסקינן בשירות פשוט יחסית אשר למציעים פוטנציאליים רבים יש ניסיון בנתינתו.
53. בניגוד למצג אותו מנסה המבקשת להציג, שלפיו המשיבה מפעילה את הממגורות במשך עשרות שנים, ללא כל עוררין, ומתחריה חוששים מלהתחרות בה, הרי שבפועל מצב הדברים שונה בתכלית. כך, במכרז הקודם, מושא ההסכם דנן, להפעלת הממגורות בחיפה, התחרו לא פחות מ-8 מציעים, והצעתה של המשיבה הגיעה רק למקום השלישי. רק בעקבות פסילתם של המציעים שקדמו לה הוכרזה המשיבה כזוכה.
54. נוכח כל האמור לעיל, טוענת המשיבה, כי אינה מחויבת להעביר למבקשת נתונים ומסמכים נוספים מעבר לאלו שהועברו אליה.
דיון
55. כאמור, המבקשת סומכת את טיעוניה ופרשנותה להוראות ההסכם על מספר סעיפים בהסכם, לרבות ובמיוחד על הגדרת המונח "ממגורות" בסעיף 2.1 להסכם הקובע כי המונח ממגורות כולל בחובו "מידע, מסמכים, נתונים, דו"חות (לרבות דו"חות כספיים), ידע (לרבות ידע שנצבר במהלך תקופת ההסכם) ותיעוד טכני הנוגעים לממגורות, לשירות ולעובדי הממגורות וכל הקשור אל הממגורות".
56. עוד סומכת המבקשת את טיעוניה על הוראות סעיף 9.4 להסכם, שלפיו אין בהסכם כדי להקנות למשיבה זכויות קנייניות או אחרות בממגורות; על הוראות סעיף 26.3.1 הקובע כי כל המידע שנצבר במהלך תקופת ההסכם מהווה חלק בלתי נפרד מהממגורות ורכוש המבקשת, והיא תהא זכאית לעשות בהם שימוש בלתי מוגבל; סעיף 17 המעניק למבקשת הזכות לקבל בכל עת את רשימת העובדים בממגורות כמו גם לקבל אישורים על ביצוע התשלומים המגיעים לעובדים בגין שכר עבודה וכל יתר התנאים הסוציאליים שהמשיבה חבה בתשלומם על פי דין; סעיף 25 להסכם הקובע את חובתה של המשיבה למסור למבקשת מאזנים ודוחות רווח והפסד שנתיים וכן על הוראות סעיף 26.3.2 להסכם הקובע את חובתה של המשיבה להעביר למבקשת "כל מידע הקשור לממגורות ולביצוע הסכם זה".
57. טוענת המבקשת, כי הנתונים והדוחות הנוגעים לממגורות, מהווים חלק בלתי נפרד מהממגורות, ומשכך, כל המסמכים המבוקשים על ידה במסגרת תובענה זו הם רכושה וקניינה הבלעדי. לאור האמור, אין עסקינן בסוד מסחרי של המשיבה ומכללא אין צורך בוויתור על סודיות מצידה של המשיבה.
58. מנגד, מבקשת המשיבה לסמוך טיעוניה על הוראת סעיף 26.3.2 להסכם במסגרתה ויתרה על העלאת טענת חיסיון או סודיות כלפי המבקשת, ולשיטתה כלפי המבקשת בלבד. כמו כן, מפנה המשיבה להוראות כתב ההסמכה שניתן למבקשת בשנת 2004 ממשרד האוצר וממשרד התחבורה "להיות חברת הפיתוח והנכסים לפי סעיף 9(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004", אשר בסעיף 21 שבו עוגנה חובתה של המבקשת לשמור על סודיות מידע שהועבר אליה, ולא לגלותם.
59. פרשנותו של ההסכם שבין הצדדים צריכה להתפרש מכלל הוראותיו. כבר נפסק כי:
"מן הכלל היסודי לפיו אומד דעת הצדדים עשוי להתפרש מתוך הגיונו הפנימי של ההסכם, מסתעפת ההנחה הפרשנית לפיה החוזה משמש מערכת הסכמית אינטגרטיבית, סגורה, שבה כל סעיף וסעיף משמש על-פי תכליתו הכוללת. סעיפי החוזה אינם 'חלקיקים' הנעים בחופשיות בחלל, ובידוע כי על הפרשן להימנע מלבודד הוראה אחת מן המכלול, כפיסת קרקע-ארץ העומדת בפני עצמה; הסעיף החוזי הוא תבנית נוף מולדתו – מהותו קשורה במארג ההסכמי הסובב אותו" [ראו ע"א 8763/15 יואל זיו נ' גספא הנדסה בע"מ (פורסם בנבו, 4.1.2017), וכן אהרון ברק, פרשנות במשפט, 387-388 (2012); ע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל, פ''ד מא(1) 282, 305 (1987); ע"א 623/10 ישראל אלימלך דוד כהן נ' יעל אטיה, (פורסם בנבו, 21.3.2012)].
60. כן גם בענייננו. מקריאת הוראות ההסכם כמכלול יש מקום ללמוד כי המשיבה התחייבה לקחת על עצמה את הניהול, ההפעלה והאחזקה של הממגורות והמבקשת הקנתה לה הרשאה ליתן את השירות כמפורט בהסכם. בצד הסכמה זו, ההסכם כולל בחובו הוראות המאפשרות למבקשת לפקח על אופן ביצועו של ההסכם ומעניקות לה הכלים הנדרשים על מנת לוודא כי המשיבה מקיימת את הוראות ההסכם כדבעי. משכך, נקבע חיובה של המשיבה למסור למבקשת כל מידע שיידרש לה על מנת לוודא כי הפעלת הממגורות נעשית כדין.
61. יחד עם זאת, פרשנות הסעיפים עליהם סומכים הצדדים את טיעוניהם צריכה להגשים את התכלית החוזית באופן שלא יוביל לתוצאה קשה או אבסורדית. דומה כי לא יכול להיות חולק כי נתונים כספיים אודות פעילותה של חברה פרטית מהווים סוד מסחרי חסוי בהתאם לסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 [ראו רע"א 7515/16 לוזון נ' ברקוביץ (פורסם בנבו, 5.12.2016)]. כמו כן, דומה כי אין חולק כי הידע שצברה המשיבה במהלך השנים מניהול הממגורות, כגון נהלים פנימיים, הוא נכסה העיקרי.
62. עצם העובדה שהמשיבה זכתה במכרז הפעלת הממגורות והתחייבה להמציא כל מסמך שיידרש על ידי המבקשת לצורך בדיקת ביצועו של ההסכם לא גורע ממעמדה כחברה פרטית בעלת אינטרסים כלכליים עסקיים, ומשכך, מטבע הדברים, היא בעלת זכות כי נתוניה הכספיים, כמו גם נהליה הפנימיים ושיטות עבודתה, לא יגולו לצדדים שלישיים, לרבות ובמיוחד צדדים שלישיים אשר עתידים להתחרות מולה במכרז שיתפרסם להמשך ניהול הממגורות.
63. משכך, המסקנה המתבקשת היא שעל אף שהמשיבה ויתרה על סודיות כל המידע הנוגע לממגורות, לרבות פרטים אודות נתונים כספיים, עובדים וכיו"ב, הרי שוויתור זה הוא כלפי המבקשת בלבד ולא כלפי צדדים שלישיים.
64. מסקנה זו מתבקשת, בין היתר, מהוראות סעיף 26.3.2 להסכם המעניק למבקשת הזכות לדרוש מהמשיבה כל מידע הקשור לממגורות והפעלתן והמשיבה מצידה ויתרה מראש על טענת חיסיון או סודיות כלפי המבקשת. הנה כי כן, על המשיבה חלה החובה להמציא כל מסמך שיידרש על ידי המבקשת. יחד עם זאת, ויתור על טענת חיסיון כלפי המבקשת אין משמעה ויתור על טענת החיסיון כלפי צדדים שלישיים.
65. ויובהר, הגם שבסעיף 26.3.1 להסכם נקבע כי מידע ונתונים, לרבות ידע שנצבר במהלך תקופת ההסכם, הנוגעים לממגורות או לעובדיהם, הם חלק בלתי נפרד מהממגורות ומהווים רכושה של המבקשת שתהא רשאית לעשות בהם שימוש בלתי מוגבל, הרי שבהתאם לפסיקה המובאת לעיל, יש לקרוא ולפרש סעיף זה כחלק ממכלול הוראות ההסכם ויש להשקיף על ההסכם כיחידה אחת. כלומר, יש לפרש את הוראות סעיף 26.3.1 להסכם באופן שיתיישב אף עם הקבוע בסעיף 26.3.2 להסכם, במסגרתו ויתרה המשיבה על סודיות המידע אך כלפי המבקשת. פרשנות כזו מכירה בזכאותה של המבקשת לקבלת המידע לשם פיקוח על אופן ביצוע ההסכם, אך לא לשם פרסומו לצדדים שלישיים.
66. לא מצאתי לקבל לעניין זה את האבחנה שמבקשת המשיבה לעשות בין מידע שעליה להעביר למבקשת בתום תקופת ההסכם לבין המידע שעליה להעביר למבקשת במהלך תקופת ההסכם. יחד עם זאת, מצאתי לסייג חובתה של המשיבה להעביר למבקשת את כל המידע המפורט לעיל, באופן שתחול חובה על המבקשת שלא לפרסמו כלפי צדדים שלישיים, שכן מוויתורה של המשיבה על העלאת טענת סודיות כלפי המבקשת, וכלפיה בלבד, מתבקשת המסקנה כי המשיבה לא ויתרה על טענת סודיות המידע כלפי צדדים שלישיים.
67. פרשנות זו להסכם מתבקשת אף נוכח ההיגיון הכלכלי העומד בבסיסו, כמו גם בבסיס המכרז שעתיד להתפרסם. כך, ההצעה הכספית של כל אחד מהמציעים העתידיים שיגישו הצעה במכרז העתיד להתפרסם על ידי המשיבה יהווה, לכל הפחות, המדד העיקרי, לקביעת זכייתו של הזוכה במכרז (מלבד דרישת עמידה בתנאי סף ובדרישות פורמליות של המכרז).
68. בנסיבות אלה, כל אחד מהמציעים העתידיים ישקלל את המידע שיינתן במסגרת מסמכי המכרז ביחס לכמות התבואות המגיע לנמל, הציוד המצוי בממגורות, ההוצאות הנדרשות לפריקה וכיו"ב, ולאחר שיאמוד את הוצאותיו, ואת הרווח הצפוי לו, יגיש את ההצעה האפשרית הטובה ביותר מבחינתו לתת השירות מושא המכרז בהוצאות הנמוכות ביותר.
69. מטבע הדברים, הפערים בין ההצעות שתוגשנה למכרז ינבעו, בין היתר, אם לא בעיקר, מהפערים בין ההוצאות הצפויות של כל אחד מהמציעים מניהול הממגורות והפעלתן. פערים אלו יעמדו בבסיס התחרות בין המציעים השונים.
70. משכך, יש לערוך הבחנה בין מידע אובייקטיבי, הנוגע בענייננו לציוד הנמצא בממגורות או לכמות התבואות שנוטלו בנמל חיפה בשנים האחרונות, אשר ביחס אליו, אין מחלוקת שיש לשקף תמונה מלאה לכל המשתתפים במכרז, לבין מידע אודות אחד המציעים במכרז באופן פרטני, מידע העוסק למשל בשיטות עבודה אותן פיתחה המשיבה, עלות השכר שהיא משלמת לעובדיה ומכלול הוצאותיה השונות.
71. חשיפת נתונים בדבר ההוצאות בפועל של המשיבה, לרבות שכר עובדים ושיטות העבודה שלה, שעל בסיסן תתמחר את הצעתה, כלפי מתמודדים נוספים במכרז, עלולה לפגוע קשות ביכולתה של המשיבה להתמודד בשוויוניות מול מתמודדים אחרים. משכך, אין מקום לקבל פרשנות שלפיה מתמודד אחד למכרז יחשוף בפני מציעים אחרים את אומדן ההוצאות שלו, המבוסס על שכר עובדים, שיטות עבודה וכו', שעל בסיסו תמחר את הצעתו למכרז, ובכך ייפגע עקרון השוויון העומד בבסיס דיני המכרזים.
72. כידוע, עקרון יסוד בדיני המכרזים הוא עקרון השמירה על השוויון בין המציעים השונים על ידי הענקת הזדמנות שווה לכל המציעים הפוטנציאליים. דרישת השוויון מתייחסת לתנאי המכרז עצמו ולמתווה בו הוא נערך. מטבע הדברים, המבקשת מבקשת למקסם את התועלת הכלכלית הגלומה בעסקה מושא המכרז, ואולם יש להעדיף את עיקרון השוויון על פני מיצוי הפוטנציאל הכלכלי שבעסקה.
73. בתי המשפט קבעו, לא אחת, כי אין לצפות ליצירת זהות מוחלטת בין המציעים השונים מבחינת נתוני הרקע שלהם ומבחינת תנאי הפתיחה שהם מביאים איתם למכרז [ראו בג"ץ 1234/10 א.דינמיקה אחזקות 2002 בע"מ נ' המינהל האזרחי (פורסם בנבו, 21.7.2010); עע"מ 1847/06 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.4.2007) (להלן: "עניין בזק") וכן עע"מ 4363/14 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים נ' עמותת אקים ישראל (פורסם בנבו, 12.4.2015)].
74. עוד נקבע כי יש לבטל סעיף במכרז אשר מפלה לרעה מציע ספציפי ונועד להתמודד עם העובדה שאותו מציע נהנה מיתרון מובנה, לכאורה, הנובע מכך שהוא הספק הנוכחי של השירותים מושא המכרז (ראו עניין בזק, לעיל).
75. בענייננו, עצם היותה של המשיבה מפעילת הממגורות הנוכחית ו"היתרון" הנטען שמוקנה לה בשל כך, אינם מהווים, כשלעצמם, פגיעה בשוויון. דווקא דרישתה של המבקשת, המופנית למציע אחד ויחיד, גם אם מדובר בספקית הנוכחית של השירות מושא המכרז, לחשוף נתונים אודות הוצאותיה ושיטות העבודה שלה, ככל הנראה על מנת לפרסמם כחלק מתנאי המכרז, היא שפוגעת בעקרון השוויון בין המציעים.
76. פרסומם של הנתונים אשר גילויים מתבקש עלול לפגוע בנדבך משמעותי בבניית הצעתה העתידית של המשיבה למכרז, שהרי העברת המסמכים המבוקשים על ידי המבקשת וגילויים לצדדים שלישיים משמעותם חשיפת הנתון בדבר הוצאותיה בפועל של המשיבה, המבוסס על שכר עובדים, נתון אשר על בסיסו היא עתידה לתמחר את הצעתה. חשיפת נתון זה עלולה לפגוע בצורה קשה בתחרות ובשוויון שבין המציעים.
77. ויובהר, לא נטען ולא הוכח לפניי כי הנתונים המבוקשים על ידי המבקשת הם נתונים הנדרשים למבקשת לצורך הכנת מסמכי המכרז ואף לא הובהר על ידי המבקשת או באי כוחה מדוע עומדת היא על חשיפתם לפני פרסומו של המכרז או מדוע מסרבת היא להתחייב שלא לפרסמם.
78. כמו כן, לא נטען ולא הוכח על ידי המבקשת כי נתונים אלו נדרשים למציעים פוטנציאליים לצורך הגשת הצעה למכרז העתידי מטעמם. ברי כי נתונים בדבר כמות התבואות הניטלת בנמל או הציוד בממגורות, הוא מידע נדרש לצורך הכנת הצעה, אלא שהמידע המבוקש הוא המידע העומד בליבת התמחור של ההצעה שתוגש על ידי המשיבה במכרז העתידי, אשר חשיפתו עלולה להביא לפגיעה קשה בעקרון השוויון.
79. העובדה כי המשיבה היא זו שמפעילה את הממגורות כיום, עובדה המקימה לה לכאורה יתרון מסוים על פני מציעים אחרים, איננה יכולה להוות עילה לחשיפת המידע המבוקש כלפי צדדים שלישיים, שעה שחשיפתו היא היא אשר תפגע בעקרון השוויון שבין המציעים.
80. זאת ועוד, סירובה של המשיבה להעברת הנתונים המבוקשים מבוסס על ניסיונה מהמכרז הקודם שפורסם לניהול ולהפעלת ממגורות בנמל חיפה או אז פרסמה המבקשת במסגרת מסמכי המכרז עצמם את ההוצאות של המשיבה, ומשכך, למשיבה חשש מבוסס כי המבקשת תעשה זאת פעם נוספת ותחשוף בפני מציעים פוטנציאליים במכרז נתונים אלו.
המסקנה המתבקשת
81. המבקשת עותרת לגילוים של הפרטים המלאים בדבר עובדי הממגורות ותנאי העסקתם, לרבות מספר שנות העסקה, פירוט שכר חודשי ושנתי, קידומים, תנאים סוציאליים וכיו"ב. אלא שכאמור הנתונים המבוקשים לא זו בלבד שהם נתונים כספיים אשר גילויים לצדדים שלישיים עלול פגוע במשיבה כמי שעתידה להגיש הצעה למכרז העתידי, אלא אף נתונים אלו הם נתונים פרטיים של צדדים שלישיים, העובדים, ויש לאזן בין זכותם לפרטיות של העובדים שאינם צד להסכם, לבין זכותה של המבקשת לבחון את כל המסמכים הנוגעים להפעלת הממגורות.
82. סעיף 17 להסכם קובע כי על המשיבה להציג לפני המבקשת את רשימת עובדי הממגורות ואישורים על תשלומים בגין שכר עבודה ותנאים סוציאליים. אישור כאמור הוצג על ידי המשיבה. המשיבה נאותה להציג נתונים נוספים אודות העובדים ותנאי העסקתם, כמבוקש על ידי המבקשת, אך זאת בכפוף להתחייבותה של המבקשת כי לא תכלול פרטים אלו במסגרת המכרז העתידי ותתחייב להעסיקם באותם תנאים והסכמים, ואולם המבקשת סירבה.
83. לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ובהינתן הוראות סעיף 26.3.1 להסכם הקובע כי המידע והנתונים הנוגעים, בין היתר, לעובדי הממגורות שייך למבקשת, ומנגד, בהינתן הזכות לפרטיותם של עובדי הממגורות כמו גם זכותה של המשיבה להתמודד במכרז העתידי שלא מעמדה נחותה של חשיפת נתוניה הכספיים, כאמור לעיל, מצאתי כי האיזון הראוי הוא להורות כי על המשיבה להעביר למבקשת את הפרטים המבוקשים בסעיף (א) 1 להמרצת הפתיחה, זאת בכפוף להתחייבותה של המבקשת שלא לפרסם מידע זה כלפי צדדים שלישיים, בין במסגרת המכרז ובין בכל דרך אחרת.
84. אין מקום להתנות העברת המסמכים בהעסקתם של העובדים, כמבוקש על ידי המשיבה, שעה שאין להתניה מבוקשת זו כל עיגון בהסכם או בדין.
85. אשר לדוחות הכספיים המבוקשים במסגרת סעיפים א(2) ו- (3) לתובענה, הרי שמסעיף 172 לתשובה לתובענה עולה כי מסמכים אלו הועברו בכפוף להתחייבות המבקשת כי לא תפרסמם במכרז העתידי ולא תעבירם לצד שלישי. לאור האמור לעיל, מצאתי כי אכן בנסיבות העניין אין מקום להעברת נתונים אלו לצדדים שלישיים, בין במכרז ובין בכל דרך אחרת.
86. אשר לנתונים והמסמכים המבוקשים בסעיף א (4) לתובענה, מסעיף 175 לתשובה לתובענה עולה כי מסמכים אלו כבר הועברו למבקשת.
87. ולבסוף, אשר לסעיף ב' לתובענה, לעניין בקשתה של המבקשת לבקר בממגורות לצורך בדיקת ספרי החשבונות והפנקסים, הרי שזכות זו של המבקשת מעוגנת בסעיף 25.2 להסכם, ואיננה מוגבלת אך לחלק מהנתונים הכספיים. יחד עם זאת, בשל חששה של המשיבה כי המבקשת תעשה שימוש בנתונים אלו על מנת לגלותם במסגרת המכרז או בכל דרך אחרת, המבוסס על ניסיון העבר, ובהעדר הכחשה מצד המבקשת לכוונתה לעשות כן, מצאתי להורות כי על המשיבה לאפשר ביקור של רואי החשבון בממגורות בכפוף להתחייבות נציגי המבקשת כי לא ייעשה כל שימוש בנתונים הכספיים של המשיבה על דרך של גילויים לצדדים שלישיים בכל דרך שהיא.
סוף דבר
88. התובענה מתקבלת חלקית בהתאם לאמור בסעיפים 83-87 לעיל.
יחד עם זאת, מאחר שהמתווה שנקבע בפסק הדין הוסכם ברובו על ידי המשיבה מצאתי לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בסך של 25,000 ₪.
המזכירות תדוור העתק פסק דיני זה לב"כ הצדדים.