פסקי דין

תמש (ת"א) 46939-07-18 ל.ב.א נ' א.ב.א - חלק 4

18 ספטמבר 2020
הדפסה

שנית, דומה, שהמומחית שיוותה לנגד עיניה שתי אפשרויות: קיום קשר הורי בין שתי האימהות לשני הילדים, או ניתוקו של קשר זה. המומחית הניחה כעובדה, ששימור הקשר ההורי בין הנתבעת לה' משמעותו שימור קשר במתכונת דומה גם בין ק' לתובעת. ולא היא. המצב המתקיים בפועל מאז נפרדו האימהות, הוא שה' מקיימת קשר הורי עם הנתבעת, בעוד ק' איננו מקיים קשר עם התובעת. בלשון אחרת, נושא דחייתו של ק' על ידי התובעת אינו נוכח בצורה משמעותית בחייו של ק', שעה שהוא אינו פוגש את התובעת. המומחית לא דנה באפשרות המתקיימת בפועל, לפיה ה' נהנית מקשר הורי עם הנתבעת ומקשר אחאי עם ק', מבלי שק' נחשף בפועל לדחייה מצד התובעת. אמת, ק' וודאי יודע/ידע שלה' אימא נוספת, ואולי אף יזכור, שבעבר אימא זו הייתה גם עבורו דמות הורית. ייתכן, שהבנה זו תעלה שאלות ותציף קושי, אך אין סיבה שהנתבעת לא תדע לתווך לק' את הסיטואציה מבלי שחוויית דחיה משמעותית תהייה נוכחת בחייו. משנשאלה המומחית על כך, היא לא פסלה את האפשרות (עמ' 9 שו' 23).

שלישית, אימוץ המלצת המומחית משמעותו מתן גושפנקא להתנהלות הורית מזיקה של התובעת. התובעת שימשה דמות הורית לק' משך כשנתיים, ושינתה את יחסה אליו על מנת לסמן טריטוריה הורית. כך קבעה המומחית עצמה, לאמור: "בולטת במיוחד כמיהתו של ק' לקשר עם גב' ב', כמיה שניתן להבין על רקע הזיכרונות מתקופת העבר, אז שימשה דמות הורית נוכחת ופעילה יותר בעבורו. גב' ב' אינה משיבה לק' את אשר הוא חפץ ונראה שהיא עסוקה בסימון טווח של קרבה-מרחק הטומן בחובו בלמים לקשר עמו" (ההדגשה לא במקור). משמע, כדי להרחיק את הנתבעת מה', התרחקה התובעת מק'. קשה להלום תוצאה לפיה התגובה, הן במישור היחסים הורה-ילד (הנתבעת-ה'), והן במישור המשפטי, תהא אימוץ דרכה של התובעת. קשה להלום תוצאה לפיה, התנהלות הורית מזיקה ואינטרסנטית, תכתיב את התוצאה ההורית-משפטית הראויה.

רביעית, אין בחוות הדעת התייחסות לאפשרות, שהתובעת תשנה את יחסה לק'. בכלל זה אין התייחסות לכך, שהאינטראקציה בין ק' לתובעת נבחנה לאחר זמן ממושך של פירוד. אף אין התייחסות לאפשרות, שדווקא דחיית העתירה לביטול צו ההורות, תאפשר קיומם של הסדרי שהות יציבים בין ק' לבין התובעת. הסדרים כאלה יכולים להביא להפשרה ביחסים, שעה שיש לשניים עבר משותף, ולמרות הכול יש ביניהם רגשות חמים. המומחית הודתה בעדותה, שהידוק היחסים בין התובעת לק' עשוי להתרחש ("(ש)אם תינתן לל' הזכות לבחור מתי להזמין את ק' לביתה או לחגוג יומולדת או לעשות מפגש אז זה יאפשר קשר. אני סבורה כי בפועל זה יקרה" – עמ' 5 שו' 34-35). היתכנות זו, אותה הגבילה המומחית רק לסיטואציה של ביטול צו ההורות, יכולה להתרחש גם אם לא יבוטל, בהכרעה חלוטה. בעקבות הכרעה כזו לא תהא לתובעת מוטיבציה טקטית להפנות לק' כתף קרה, ויתאפשר לרגשות החמים שיש לה כלפיו להתבטא בפועל. התובעת הצהירה אודות רצונה בחידוש הקשר עם ק', לאמור: "אני רוצה לקחת אותו. אני אוהבת אותו. ואני אקח אותו...אוהבת אותו ורוצה לקחת אותו" (עמ' 85 שו' 3, 9 וכן עמ' 86 שו' 3, 7). יתירה מזו, לא מצאתי הסבר מדוע לנתק קשר הורי קיים וטוב במקום לנסות ולבסס קשר, שהתקיים בעבר ונקטע. לעניין זה העידה העו"ס, לאמור:
"אני חושבת שכבר היום, א) והדברים יכולים בהחלט להשתנות בעתיד ואני מקווה שכמו שבני זוג שיש ביניהם סכסוך קשה היום, עם חלוף הזמן דברים נכנסים לאיזשהו ערוץ אחר של תקשורת. פחות טעונה. כבר היום ל' רוצה ומוכנה להיפגש עם ק'. היא איננה מוכנה היום לעשות הסדר ראייה מסודרים שמחייבים אותה. אני חושבת שצריך לכבד את עמדתה ולאפשר לה כבר היום להיפגש עם ק', שגם מבחינתה הוא האח של בתה ה', להיפגש עמו מעת לעת במצבים שהם נוחים לה...ל' רוצה קשר עם ק' לפי מי שהבנתי מהשיחות עמה. היא לא נמצאת במצב שהיא מוכנה להתחייב למשהו, שבית משפט או איזשהו תכתיב יכתיב לה, אבל אני חושבת שצריך ללכת עם זה.

יותר טוב שהילד יקבל 20% או 30% מקשר עם ל' מאשר לא יקבל כלל, ואני ראיתי את זה במפגש שהיה בין ל' לבין שני הילדים. ראיתי את האנושיות שלה כלפיו, את הניסיונות שלה להתקרב, את המחשבה - היא חשבה על יום ההולדת הקרב שלו, הביאה משחקים לאינטראקציה עבורו, אמרה, שאלה אותו איזו מתנת יום הולדת הוא רוצה ממנה. ראיתי גם את הילד לאט לאט מפשיר ומתקרב אליה. זאת אומרת שהילד יש לו צרכים לקשר איתה, ואני חושבת שצריך לאפשר את זה במידתיות של' היום מוכנה לתת..." (עמ' 33 שו' 14 ואילך).

40. הטעמים שנימנו לעיל הינם טעמים כבדי משקל, המבססים מסקנה לפיה אין לאמץ את המלצת המומחית. לטעמים אלה נוסף משקלו הראייתי הכבד של התסקיר, שעיקרו הוא שימור הקשר ההורי הטוב בין הנתבעת לה', ומניעת הקרבתו על מזבח השוויון בין האחים. עוד קובע התסקיר, ולכך אני מסכים בכל לב, שאין לפגוע ביחסי הורות בשל משבר בין ההורים. לדאבון הלב, זליגה של משבר זוגי למישור ההורי, איננה נדירה. ברם, מלאכתם של גורמי המקצוע ושל בית המשפט הינה למזער את הנזק למינימום. במקרה דנא ראוי, ככל הניתן, לגדור את הנזק ליחסים בין התובעת לק'. אין לאפשר העצמה של הנזק בדמות פגיעה גם ביחסי ההורות של ה' עם הנתבעת. דברים נכוחים בנדון אמרה העו"ס בחקירתה, לאמור:
"אני לא חושבת שצריך לפתור בעיה של סכסוך וכעס ומתחים והאשמות בין שתי אימהות, נשים בוגרות, שצריכות לפתור את הסכסוך שלהן במישור ביניהן על גבם של הילדים מבחינת: "זה רק שלי", "מה שהיה עד היום הוא כבר לא טוב". "כן היית בעבר אימא של הבת שלי, את לא תהי בעתיד. אני לא אמשיך לאפשר לך להיות אימא", זה לעשות מלחמה על גב הילדים. זה דבר שהוא גורם נזק. הילדה ככל שתגדל תשאל את עצמה: "והאימא לא נלחמה עלי? היא לא אהבה אותי? היא לא ראתה אותי בת שלה? היא העדיפה לוותר על ההורות בשביל שיהיה לה שקט במישור הבוגר שלה בסכסוך עם האימא השנייה שלי"? אני חושבת, הרי אם היה מדובר כאן בשני הורים הטרוסקסואלים השאלה בכלל לא הייתה עולה. לא הייתה עולה. גם כשיש הורה אחד מתנכר שמפנה גבו לילד לאחר מסכת של גירושין קשה, הדברים האלה ישנם, אנחנו מכירים את זה. אבל אנחנו אף פעם לא חושבים שנכון לנתק את הקשר ההורי בין הילד לאותו הורה, כי גם דברים משתנים בעתיד, אנחנו לא יכולים לדעת..." (עמ' 32 שו' 15 ואילך).

41. יתירה מזו, על דרך ההיקש מביטול צו אימוץ, לא די באפשרות סבירה שביטול צו ההורות עולה בקנה אחד עם טובתה של ה', על מנת לבטלו. על התובעת להוכיח, שמבחינתה של ה' ביטול צו ההורות הכרחי, בבחינת אין מנוס. והנה חוות הדעת, אף אם תאומץ על כרעיה ועל קרבה, איננה כוללת קביעה כגון דא. יתירה מזו, מעדות המומחית מסתבר, שהמלצתה רחוקה מלהיות ברמת הוודאות הנדרשת. בלשונה: "הייתי מומחית בהרבה תיקים כולל תיקי אימוץ וזה אחד התיקים הקשים שהיה לי לגבי המלצות...עבור הילדים נכון לחיות בסיטואציה של שוויון או תנאים דומים ולא שאחד הילדים יהיה לו שתי אמהות ולאחד מהם יהיה אמא אחת ואחד ירגיש מועדף על ידי שניהן ואחד יהיה דחוי. גם עבור ה' לגדול עם כתר על הראש שיש לה שתי אמהות והיא המועדפת לעומת אחיה זה לא קל. לכן המלצתי את ההמלצה היוצאת דופן. כיוון שאני לא משפטנית המלצתי כי בית משפט ישקול אם לבטל את צו ההורות, זה יותר בתחום המשפט ולא הפסיכולוגיה. אני לא יכולה להחליט שזה יבוטל אך אני חושבת שהילדים צריכים לגדול בתנאים דומים יותר בסימטריה" (עמ' 4 שו' 29 ואילך, ההדגשות שלי – שב"י). בהמשך העידה המומחית – "זה אחד המקרים הכי מורכבים שהיו" (עמ' 9 שו' 14). יפים לכאן, מדין קל וחומר, הדברים שנאמרו בפרשת פלונים, שעסקה בבקשת הורים מאמצים לבטל את צו האימוץ, לאחר שיחסיהם עם המאומץ הגיעו לשפל המדרגה. בדחותו את העתירה קבע בית המשפט, לאמור: אשר לטענת המערערים, שאין עוד טעם לשמור על קשר האימוץ לאור השנאה ההדדית השוררת ביניהם לבין אלמוני, נראה לנו, שזו לא השאלה הנכונה שעלינו להציג לעצמנו, אלא השאלה הנכונה היא, האם טובת אלמוני מחייבת את ביטול צו האימוץ (פרשת פלונים עמ' 309, ההדגשה לא במקור). יפים לכאן גם הדברים, שנפסקו בפרשה אחרת, דומה בנסיבותיה למקרה דנא. מדובר במקרה בו ביקש אב מאמץ לבטל את צו האימוץ לאור משבר ביחסיו עם אם המאומץ. בדחותו את התביעה קבע בית המשפט, לאמור: ילד שאומץ אינו כדור משחק שזורקים אותו הלוך ושוב. רוצה המאמץ - מבקש לאמצו, רוצה - מוותר עליו מבלי להתחשב בתוצאות הנובעות מכך. כמו במקרה של חזרתו של הורה מהסכמתו לאימוץ, כך גם באשר לחזרתו של מאמץ מאימוצו, רק במקרים יוצאים מן הכלל ירשה בית-המשפט לעשות זאת, ויעשה זאת רק כאשר כל הנסיבות מראות שטובת הילד מצדיקה זאת (ה"מ (מחוזי נצרת) 725/83 אלמוני נ' מדינת ישראל, תשמ"ד(3) 265, 271. ההדגשות לא במקור). לפיכך, על דרך ההיקש, משעה שביטול צו ההורות דנא אינו מחויב המציאות מבחינתה של ה', לא ראוי לבטלו.
42. זאת ועוד, ראוי לעמוד על ההבדלים בין הורות, אפוטרופסות ומשמורת. ביטול צו הורות מפקיע, מניה וביה, את הזכויות והחובות הקשורים באפוטרופסות ומשמורת. הותרת צו הורות על כנו, להבדיל, אין משמעותה בהכרח הותרת מלוא זכויות וחובות האפוטרופסות לשני ההורים, ואין משמעותה בהכרח קביעה של משמורת משותפת. אמת, הורות חופפת לאפוטרופסות, ומשמיעה זכות להחזיק בקטין (סע' 14, 15 סיפא לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, להלן: חוק הכשרות). ברם, היה וההורים אינם חיים יחד, שומה עליהם להגיע להסכמות בנוגע לאפוטרופסות ולמשמורת (סעיף 24 לחוק הכשרות).

ככל שהורים אינם מגיעים להסכמה, מוסמך בית המשפט להכריע בנושאים האמורים (סעיף 25 לחוק הכשרות). שמע מינה, מבחינה עקרונית, ומבלי לקבוע מאומה לגבי המקרה דנא, אין חפיפה הכרחית בין ההורות של כל אחת מהאימהות, לבין זכויות וחובות הקשורים לאפוטרופסות או משמורת. לפיכך, ומבלי לקבוע בפועל מאומה בנושאים אלה, קיומה של אפשרות להתייחס אחרת לזכויות וחובות הקשורים לאפוטרופסות ומשמורת, עשויה להקהות, במישור המשפטי והמעשי, את חודו של צו ההורות. מסקנה זו מצדיקה אף היא להימנע מאימוץ המלצת המומחית, שביסודה דיכוטומיה בין הותרת צו ההורות לבין ביטולו.
43. מן המקובץ עולה, שטובתה של ה' להמשך קשר הורי טוב ומיטיב עם הנתבעת מצדיק לדחות את עתירת התובעת לביטול צו ההורות. בכלל זה נחה דעתי, שהנזק שייגרם לה' בגין ניתוק הקשר ההורי בינה לבין הנתבעת עולה על נזק אפשרי בגין חשיפתה ליחס שונה של התובעת לק'. יתירה מזו, טובתו של ק', שלא להידחות (במידה כזו או אחרת) על ידי התובעת, איננה יכולה להאפיל על טובתה של ה', באופן שיצדיק את ניתוק הקשר ההורי בינה לבין הנתבעת. לא ניתן להלום פגיעה בקשר ההורי האמור בשל התייחסותה של התובעת לק', בבחינת "לא לי לא לך".

תביעת המשמורת
44. בהתאם להסכמת הצדדים בדיון במיום 18.3.2019, שוהה ה' עם הנתבעת בכל יום ג' בין השעות 15:30-19:30, ובכל סוף שבוע שני, מיום ו' בשעה 16:00 ועד מוצאי שבת בשעה 19:00. הסדר זה עולה בקנה אחד עם המלצת המומחית.
45. כמבואר לעיל, אין חפיפה הכרחית בין הורות למשמורת, וחזון נפרץ הוא, שמשמורתו של קטין נקבעת אצל מי מהוריו שנפרדו. במקרה דנא, אין חולק באשר לקשר ההורי הטוב בין ה' לבין הנתבעת, כפי שציינו הן המומחית והן העו"ס. בה במידה אין חולק, שבין האימהות לא מתנהל קשר המאפשר הורות משותפת. הדברים קל וחומר, לנוכח הליכים משפטיים הדדיים שהוגשו לאחר ההליכים דנא, ועודם מתנהלים.
46. הנתבעת עותרת לקביעת משמורת משותפת לגבי ה' וחלוקת זמני השהות שלה עם כל אחת מהאימהות באופן שווה. התובעת מיקדה את טענותיה בנושא ביטול צו ההורות. שני הצדדים לא הרחיבו בעניין זה. גם חוות הדעת והתסקיר התמקדו בצו ההורות, בעוד ההתייחסות להסדרי השהות בחוות הדעת הינה תחת ההנחה שצו ההורות יבוטל. לאור האמור, באתי לכלל מסקנה, שראוי לתת החלטה למשמורת והסדרי שהות זמניים. ההסדרים הקבועים ידונו בפסק דין שיינתן לאחר קבלת תסקיר עו"ס לסדרי דין.
47. על רקע הנסיבות המפורטות לעיל, והמצב שנוצר בפועל, לפיו הבית המרכזי של ה' כיום הוא בית התובעת, ומבלי לטעת מסמרות לעתיד - ראוי לקבוע את משמורתה הזמנית בידי התובעת. לנוכח הקשר הטוב והמיטיב בין ה' לנתבעת, כמתואר על ידי המומחית והעו"ס כאחד, ומשעה שטובתו של קטין היא לעמוד בקשר מהותי עם שני הוריו (ת. יואלס, א. שגיא-שוורץ, "אבא, אמא, ומה איתי? אני זקוק לשניכם": עובדות, מיתוסים ותקוות בהסדרי הורות במקרים של גירושין, דין ודברים ו' 375, 383) - לא ראוי להגביל את הסדרי השהות של ה' עם הנתבעת למתכונת המצומצמת דהיום. גם הקשר הקרוב והחשוב של ה' לאחיה ק', מצדיק הסדרי שהות נרחבים יותר. לפיכך, ראוי להרחיב את שהותה של ה' אצל הנתבעת בסופי השבוע (אחת לשבועיים), כך שתמשך עד יום א'. שהות כזו תאפשר מצוי חוויית סוף השבוע בחיק הנתבעת וביחד עם ק'. כמו כן, ראוי שהשהות היחידה באמצע השבוע תכלול לינה. כאמור, המשמורת והסדרי השהות דלעיל הינם זמניים, עד לקבלת תסקיר ומתן פסק דין משלים בעקבותיו.

סופו של דבר
48. התובענה בתמ"ש 46939-07-18, לביטול צו ההורות הפסיקתי, נדחית.
49. באשר לתובענה בתמ"ש 25052-04-18, לקביעת משמורת והסדרי שהות, מוחלט כדלקמן:
49.1. ה' תהא במשמורתה הזמנית של התובעת.
49.2. ה' תשהה אצל הנתבעת בימי ג' בשבוע משעה 15:30 ועד למחרת היום, עת תביא אותה הנתבעת למוסד החינוכי (או לבית התובעת, לפי העניין). כמו כן תשהה ה' אצל הנתבעת בכל סוף שבוע שני, מיום ו' בשעה 16:00 ועד יום א' שלאחר מכן, עת תביא אותה הנתבעת למוסד החינוכי (או לבית התובעת, לפי העניין).
49.3. אני מורה לשירותי הרווחה בעיריית תל אביב להגיש לבית המשפט תסקיר ובו המלצות באשר למשמורתה של ה' ולהסדרי השהות שלה עם הנתבעת. התסקיר יוגש עד ליום 1.1.2021. בהיעדר אפשרות להגיש תסקיר מלא, יוגש תסקיר ביניים בהתייחס להסדרי השהות שנקבעו לעיל. כמו כן אני מורה לשירותי הרווחה לזמן את האימהות למפגשי תיאום הורי והדרכה הורית. מובהר, שמפגשים אלה הינם מנדטוריים.
49.4. לנוכח הזמן שעלול לחלוף עד להגשת תסקיר, והצורך להניח בפני בית המשפט תמונת ביניים בנוגע להסדרי השהות, כמו גם הצורך לתאם בין האימהות – אני מורה ללשכה לסיוע משפטי למנות לה' אפוטרופוס לדין.

עמוד הקודם1234
5עמוד הבא