בבית המשפט העליון
רע"א 8588/19
לפני: כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת: חברת נמל חיפה בע"מ
נ ג ד
המשיבה: Certasig Insurance and Reinsurance Company S.A Rom
משיבות פורמאליות: 1. Aras Romorkor Hizmettleri Sanayi Ve Ticaret Ltd. S
2. Pelikan Denizcilik Sanayi Ve Ticaret Ltd. Sti
3. Pelican Denizcilik Ve Ticaret Ltd. Sti (Pelican Ma
4. Aras Denis Insaat A.S.
5. האוניה Chrysopigi
6. Ancona Investment Trust Inc
7. .Express Way Shipping Ltd
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.11.2019 בת"א 35583-11-18, שניתנה על ידי כב' סגן הנשיא ר' סוקול
בשם המבקשת: עו"ד אילן אורלי
בשם המשיבה: עו"ד רועי כהן
החלטה
האם זכות התחלוף המעוגנת בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה הביטוח או החוק), חלה על מבטח ימי זר? זו השאלה העומדת במרכזה של הבקשה שלפנינו.
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא ר' סוקול) בת"א 35583-11-18 מיום 29.11.2019, אשר בגדרה נדחתה בקשת חברת נמל חיפה בע"מ, היא המבקשת, לסילוק תביעת המשיבה על הסף.
רקע בתמצית
2. במפרץ חיפה מוקם נמל חדש אשר בעבודות הבנייה שלו השתתפו שתי דוברות המצויות בבעלותן של חברות זרות הרשומות בטורקיה, הן המשיבות הפורמליות 4-1 (להלן: בעלות הדוברות). המשיבה היא חברת ביטוח זרה, אשר שימשה כמבטחת בגין נזקי רכוש של אחת הדוברות (הדוברה D/P Rising Sun) בתקופה הרלוונטית לענייננו (להלן: המבטחת).
3. ביום 15.11.2018 הגישו בעלות הדוברות תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בעקבות תאונה שאירעה לטענתן במפרץ חיפה ביום 4.2.2018, כאשר מכלית נושאת דלק, היא המשיבה הפורמלית 5 (להלן: האנייה), התנגשה בדוברות בעת כניסתה לנמל וגרמה להן נזקים (להלן: התאונה). בתביעתן, שהוגשה נגד האנייה, בעלות האנייה (הן המשיבות הפורמליות 7-6) והמבקשת (להלן ביחד: הנתבעות), נטען כי על הנתבעות לפצות את בעלות הדוברות על הנזקים שנגרמו להן בעקבות התאונה. לתביעה זו הצטרפה המבטחת וטענה כי יש לחייב את הנתבעות לשפותה בגין תגמולי הביטוח ששילמה לבעלות הדוברות בגין עלויות תיקון הנזקים שנגרמו לדוברה D/P Rising Sun, בסך של 191,746 דולר ועוד 224,490 אירו.
4. ביום 13.1.2019 הגישה המבקשת בקשה לסילוק תביעת המבטחת על הסף. המבקשת טענה, בעיקרו של דבר, כי בתביעתה התבססה המבטחת על זכות התחלוף של מבטח ששילם תגמולים למבוטח, מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, אך זכות זו אינה עומדת למבטחת בהיותה מבטחת זרה אשר אינה עונה להגדרת "מבטח" המצויה בסעיף 1 לחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח). לטענת המבקשת, עיגון לעמדתה האמורה מצוי הן בלשון החוק והן בפסיקה שאושרה בבית משפט זה. בתוך כך, הפנתה המבקשת לפסיקה בעניין ת"א (מחוזי ת"א) 53025-11-14 VIG VIENNA INSURANCE GROUP נ' רשות ניקוז והנחלים שרון (13.10.2015) (להלן: עניין VIG), שאושרה על-ידי בית המשפט העליון בע"א 8044/15 VIG VIENNA INSURANCE GROUP נ' רשות ניקוז והנחלים שרון (23.1.2017) (להלן: ערעור VIG).
5. בעלות הדוברות והמבטחת הגישו תשובה משותפת לבקשה ובמסגרתה טענו, בעיקרו של דבר, כי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, המקנה למבטח ששילם תגמולי ביטוח למבוטח זכות תחלוף, חל גם על מבטח ימי זר. כן נטען כי ניתן לבסס את זכות התחלוף גם על עקרונות כלליים של דיני עשיית עושר ולא במשפט.
החלטתו של בית המשפט המחוזי
6. בהחלטתו מיום 29.11.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למחיקת התביעה על הסף, וקבע כי זכות התחלוף שמוסדרת כאמור בסעיף 62 לחוק מוקנית גם למבטח ימי זר.
בפתח הדברים, ציין בית המשפט המחוזי כי בשורה של פסקי דין בערכאות הדיוניות נקבע כי הזיקה שבין חוק חוזה ביטוח לבין חוק הפיקוח מחייבת את המסקנה לפיה זכות התחלוף המעוגנת בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח תחול אך ורק על "מבטח" כמובנו בחוק הפיקוח, היינו על מי שקיבל רישיון לפעול כמבטח לפי חוק הפיקוח. עוד צוין כי גישה זו נועדה להגן על זכויות המבוטחים בישראל, ועל כן נקבע בפסקי הדין האמורים כי יש לשלול ממבטח זר אשר אינו עומד בתנאי חוק הפיקוח את מעמדו כ"מבטח".
בית המשפט המחוזי ציין כי ניתן להעלות על הדעת גם גישה אחרת המכירה בזכות התחלוף של מבטח זר. לגישתו, עיקרון התחלוף לא נועד להגן על המבוטח מפני כוחו של המבטח, אלא נועד למנוע את התעשרותו של הניזוק מכפל פיצוי, או את התעשרותו של המזיק אשר יקבל פטור מתשלום פיצוי עבור נזק שבגינו זכה הניזוק לשיפוי מהמבטח. משכך, צוין כי גם אם התכלית הצרכנית (הגנה על המבוטח מפני מבטח שאינו עומד בתנאי חוק הפיקוח) מצדיקה החלה של חלק מתנאי חוק הפיקוח על חוק חוזה הביטוח, הרי שעדיין קיימת הצדקה לסייג את הזיקה האמורה בכל הנוגע להגדרת "מבטח" לצורך סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, המעגן את זכות התחלוף. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי גילה דעתו כי ניתן יהיה להכיר בכך שכל מי ששילם תגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח, בין אם הוא מחזיק ברישיון לפי חוק הפיקוח ובין אם לאו, ייהנה מזכות התחלוף הקבועה בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח.
7. ואולם, בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי הוא אינו נדרש להכריע בסוגיה הכללית האמורה, שכן במקרה הנדון מדובר בביטוח ימי, אשר בעניינו נקבע במפורש בסעיף 72(א)(2) לחוק חוזה הביטוח כי הוראות החוק "למעט סעיפים 62 ו-69, לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח אוירי". מכאן, כך נקבע, כי המחוקק הכיר בכך שזכות התחלוף חלה גם על חוזי ביטוח ימי, אף שחוזים אלו אינם כפופים ליתר הוראות חוק חוזה הביטוח. בהתאם לכך נקבע כי למבטח בביטוח ימי (ישראלי או זר) עומדת זכות התחלוף.
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה הבקשה שלפניי.
הבקשה דנן
8. בבקשתה ציינה המבקשת כי היא אינה חולקת עוד על קביעתו העקרונית של בית המשפט המחוזי, ולפיה מבטח ימי זר זכאי להגיש תביעת תחלוף בישראל. המבקשת הבהירה כי זכות זו של מבטח ימי זר נובעת ממאפייניו המיוחדים והבינלאומיים של הביטוח הימי, שבגינם אף אין לדרוש מאנייה הפוקדת נמלים שונים לקבל כיסוי ביטוחי מקומי בכל נמל. ואולם, לטענת המבקשת, שגה בית המשפט המחוזי ביישום קביעתו העקרונית האמורה, מאחר שבענייננו לא מצויים המאפיינים הייחודיים של הביטוח הימי, ובכללם סממנים בינלאומיים, המבדילים אותו מענפי ביטוח אחרים. בהקשר זה טוענת המבקשת כי הפוליסה שהנפיקה המבטחת היא מקומית באופן מובהק, ונועדה להעניק כיסוי ביטוחי לדוברה במימי ישראל בלבד. לפיכך, נטען, כי לא היה מקום לקבוע כי עומדת למבטחת זכות התחלוף.
9. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הכרה בזכות התחלוף של המבטחת תיצור, הלכה למעשה, אפליה כלפי מבטחים ישראליים. לטענתה, אין להבחין בין החובות המוטלות על חברות ביטוח ישראליות מכוח חוק הפיקוח וחוק חוזה הביטוח, לבין החובות המוטלות על המבטחת, שביטחה את פעילות הדוברה בישראל בלבד. הבחנה כזו, טוענת המבקשת, תביא לפגיעה בתחרות ולעיוות בשוק הביטוח, משום שמחד גיסא, המבטחת תהא פטורה מלשאת בהוצאות שבהן כרוכה העמידה בחובות הרגולטוריות, ומאידך גיסא, תיהנה מזכות התחלוף המוענקת למבטחים מכוח החוק. במצב דברים זה, תוכל המבטחת לגבות פרמיות נמוכות יותר בהשוואה לחברות הביטוח הישראליות, וכתוצאה מכך עלולים להיפגע גם המבוטחים הישראלים, מכיוון שייאלצו לשלם פרמיות גבוהות יותר בהשוואה למבוטחים הזרים.
10. בתשובתה סומכת המבטחת ידיה על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וטוענת כי בניגוד לטענת המבקשת, הגדרת הביטוח הימי המצויה בסעיף 175 לחוק הסחר הימי העות'מאני (1863), אינה כוללת דרישה לסממנים בינלאומיים, אלא מתמקדת בהיותם של הסיכונים שמכסה הפוליסה "סיכונים ימיים", הייחודיים לתחום זה ונבדלים מהסיכונים הטמונים בפעילות יבשתית. עוד נטען, כי הגדרה דומה מצויה בסעיף 1 לחוק הביטוח הימי האנגלי (Marine Insurance Act, 1906 (Eng.) (להלן: חוק הביטוח הימי האנגלי)), שנהוג להסתמך עליו בפסיקה הישראלית.
לחלופין, טוענת המבטחת, כי אף אם ייקבע כי קיימת דרישה להימצאותם של סממנים בינלאומיים כדי להגדיר ביטוח מסוים כביטוח ימי, הרי שבענייננו מצויים המאפיינים המתאימים, שכן המבטחת היא חברת ביטוח שהתאגדה ברומניה; הדוברה נושאת את דגל טורקיה ונתונה לבעלות טורקית; הפוליסה כפופה לדין האנגלי; הפוליסה נערכה מחוץ לישראל; הוסכם כי בירור מחלוקות הקשורות בפוליסה ייערך בלונדון; האנייה נושאת את דגל מלטה ובעליה קפריסאים.
עמדת הממונה על רשות שוק ההון
11. ביום 10.5.2020 הוריתי לממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: הממונה) להגיש את עמדתו בשאלה אם עומדת למבטח זר, לרבות מבטח ימי זר, זכות תחלוף מכוח סעיף 62, או מכוח כל מקור חוקי אחר.
12. ביום 2.8.2020 הגיש הממונה את עמדתו, ולפיה מבטח ימי זר זכאי להגיש תביעת תחלוף בגין תגמולי ביטוח ששילם למבוטח עקב מקרה ביטוח, וזאת, כפי שהבהיר, מבלי להביע עמדה בנוגע לשאלה אם מבטח זר בענף ביטוח אחר זכאי ככלל להגיש תביעה כאמור.
לשיטתו של הממונה, מהעובדה שסעיף 72(א)(2) לחוק מחריג ביטוח ימי מתחולתו של חוק חוזה הביטוח, למעט סעיפים 62 ו-69, וכן מההיסטוריה החקיקתית של סעיף זה, עולה כי המחוקק הכיר בכך שמבטח ימי זר עשוי ליהנות מזכות התחלוף, אף אם אינו מחזיק ברישיון על פי חוק הפיקוח. זאת, בהינתן שהמחוקק היה מודע לכך שהמסחר הימי הוא חובק עולם, ולכן בביטוח ימי, המעורבים במקרי הביטוח הם לעתים קרובות גורמים הבאים ממדינות שונות, ואירועי הביטוח מתרחשים במדינות שאינן מדינות הלאום של הצדדים לחוזה הביטוח.
13. לצד זאת, מציין הממונה כי כדי לקבוע אם מדובר בביטוח ימי יש לנקוט בחינה מהותית, בשים לב למכלול הנסיבות, ובהן זהות הצדדים, סוג הפוליסה, הדין החל על הפוליסה והסיכון שהתממש. זאת, להבדיל מבחינה טכנית, שמתמקדת בגורמים כגון כותרת הפוליסה, סיווגה של חברת הביטוח, ומידת ההיבטים הבינלאומיים הקיימים. הממונה הבהיר כי עמדתו עקרונית ואינה עוסקת ביישום הדין במקרה הקונקרטי שלפנינו, אך ציין כי מכל מקום, קשה לקבל את טענת המבקשת אשר לפיה אין מדובר בביטוח ימי, בעוד פוליסת הביטוח נועדה לבטח מפני נזקים שנגרמו לשלד כלי שיט בעת פעילותו הימית.
14. בתגובתה לתשובת המבטחת ולעמדת הממונה, חזרה המבקשת על טענתה לפיה אין להקנות את זכות התחלוף לכל מבטח ימי, אלא יש לבחון אם במקרה הנדון קיים האופי הבינלאומי המיוחד של הביטוח הימי, משום שאילולא כן אין מקום להבחין בין הפוליסה בענייננו לבין כל פוליסה שמנפיק מבטח ישראלי בישראל.
דיון והכרעה
15. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על-פיה. אקדים ואומר כי אני סבורה שדין הערעור להידחות – כפי שיבואר להלן.
16. השאלה שהתעוררה בבית המשפט המחוזי היא, כאמור, אם זכות התחלוף המעוגנת בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח מוקנית אף למבטח ימי זר. על כך השיב כאמור בית המשפט המחוזי בחיוב, ולא מצאתי כי קיימת הצדקה להתערב בכך, כפי שאבהיר להלן.
אקדים ואציין כי השאלה אם עומדת למבטח ימי זר זכות התחלוף טרם נדונה בבית משפט זה, אם כי הערכאות הדיוניות נדרשו לשאלה והשיבו עליה בחיוב (ראו לדוגמה: ת"א (שלום ת"א) 50944-03-16 Almin Corporate Insurance N.V נ' חברת נמל אשדוד בע"מ (3.9.2017) (כב' השופטת א' בוסני); ת"א (מחוזי חי') 30100-03-10 מרכזי תעשיית ע.ע.ד סחר 2005 בע"מ נ' האנייה ELEFTHERIA (24.3.2013) (כב' סגן הנשיא ר' סוקול); וכן השוו: ת"א (שלום חי') 66327-11-16 אוברסיז קומרס בע"מ נ' חתמי לוידס, פס' 27 (7.3.2018) (כב' סגנית הנשיא א' דגן)).
זכות התחלוף והגדרת "מבטח"
17. זכות התחלוף מוסדרת כאמור בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, אשר זוהי לשונו:
"(א) היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם.
(ב) המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח.
(ג) קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם" (ההדגשות הוספו, י.ו.).
זכות התחלוף המעוגנת בסעיף 62 לחוק מקנה למבטח ששילם למבוטח תגמולי ביטוח זכות תביעה נגד צד שלישי אשר כלפיו עומדת למבוטח, שלא מכוח חוזה הביטוח, זכות לפיצוי או לשיפוי בגין האירוע מושא הביטוח בשיעור התגמולים ששולמו (ראו: רע"א 7817/99 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' קופת חולים מכבי, פ"ד נז(3) 49, 63-62 (2003) (להלן: עניין אבנר); ע"א 7287/12 חתמי לויד'ס נ' חברת נמל אשדוד, פסקה 15 (9.12.2014); ירון אליאס דיני ביטוח 1165 (מהדורה שלישית, 2016) (להלן: אליאס)). מקורו של עקרון התחלוף מצוי בדיני עשיית עושר ולא במשפט, ותכליתו היא מניעת התעשרות שלא כדין של צד שלישי החב כלפי המבוטח ואשר המבטח פרע את חובו, וכן מניעת ההתעשרות של המבוטח כך שלא יקבל פיצוי או שיפוי כפול משני מקורות שונים – הן מהמבטח והן מהחייב (ראו: ע"א 5/87 ליפשיץ נ' לוי, פ"ד מב(2) 177, 192-191 (1988); עניין אבנר, שם; אליאס, בעמ' 1167-1165).
18. ואולם, חוק חוזה הביטוח אינו כולל הגדרה של המונח "מבטח", וזאת בניגוד לחוק הפיקוח הכולל הגדרה שכזו, ולפיה "'מבטח' – מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי סעיף 15(א)(1) או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי סעיף 15(א)(2)". משכך, ובשל הזיקה הקיימת בין שני החוקים האמורים, וכן בשל תכליתם הצרכנית אשר נועדה להגן על מבוטחים בשוק הביטוח, נקבע בפסיקת הערכאות הדיוניות כי יש לפרש את המונח "מבטח" המופיע בחוק חוזה הביטוח בהתאם להגדרת מונח זה בחוק הפיקוח. בהתאם לכך אף נקבע כי המונח "מבטח" המצוי בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח מתייחס אך למבטח אשר קיבל רישיון מבטח ישראלי או רישיון מבטח חוץ לפי חוק הפיקוח (ראו: עניין VIG, פסקה 30; יצוין כי קביעה זו אימצה את עמדת הממונה, אשר הוגשה במסגרת עניין VIG. כן יצוין כי במסגרת ערעור VIG קבע בית משפט זה כי לא נמצאו טעויות בקביעותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי, והערעור נדחה מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לעמדה שונה ראו: ת"א (מחוזי חי') 31521-01-20 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ, פסקאות 23-14 (12.11.2020) (כב' סגן הנשיא י' כהן), שם נקבע כי אין מקום להבחין לעניין זכות התחלוף בין מבטח שמחזיק ברישיון לעסוק בעסקי ביטוח בישראל ובין מבטח זר, וכן ראו עמדת כב' סגן הנשיא ר' סוקול בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור דנן).