פסקי דין

רעא 3394/20 גד דנקנר נ' אלרן (ד.ד) השקעות בע"מ

30 דצמבר 2020
הדפסה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

רע"א 3394/20

לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף

המבקשים: 1. גד דנקנר
2. דן דנקנר
3. דורי דנקנר
4. אורנה דנקנר-בינמוביץ

נ ג ד

המשיבים: 1. אלרן (ד.ד) השקעות בע"מ
2. חברת שמדר אחזקות בע"מ
3. חברת דנרן החזקות
4. קרן בירמן
5. רונן ישראל
6. עמית ברגר
7. דורון זנדר
8. הפניקס חברה לביטוח
9. הכונס הרשמי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.2.2020 בפר"ק 1695-09-14 [פורסם בנבו] שניתנה על ידי סגן הנשיא, כב' השופט חגי ברנר

תאריך הישיבה: י"ז בחשון התשפ"א (4.11.2020)

בשם המבקשים: עו"ד ליאור דגן; עו"ד סיון לב; עו"ד הוד אלפסי

בשם המשיבה 1: עו"ד עמית לדרמן; עו"ד עידן מילר; עו"ד פארס ג'בילי

בשם המשיבים 7-4: עו"ד קרן רייכבך סגל

בשם המשיבה 8: עו"ד משה עבאדי

בשם המשיב 9: עו"ד אסף ברקוביץ'

פסק-דין

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא, השופט חגי ברנר) בפר"ק 15656-07-14 (ובפר"ק 18262-09-14, 1695-09-14) [פורסם בנבו] מיום 15.2.2020, במסגרתה נקבע כי תניית הפטור שנכללה לטובת המבקשים בהסדר הנושים של המשיבה 1, פקעה זה מכבר ואינה חלה עוד.

רקע והשתלשלות העניינים

1. חברת אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ (בפירוק ובכינוס נכסים) (המשיבה 1. להלן: החברה או חברת האם) היא חברת השקעות ואחזקות ציבורית, אשר מניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן: הבורסה) במשך מספר עשורים. בשנת 2000, הפכו המבקשים, בני משפחת דנקנר, לבעלי השליטה בחברה (באופן ישיר ובאמצעות חברות בבעלותם – המשיבות 3-2, שמדר אחזקות בע"מ ודנרן החזקות בע"מ), והחלו לכהן כנושאי משרה וכדירקטורים בה (להלן יכונו: המבקשים; ויחד עם המשיבות 3-2, יכונו: בעלי השליטה). מספר שנים לאחר מכן, ביום 29.6.2006, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה בסכום כולל של 30 מיליון ש"ח, וזו בוצעה ביום 25.7.2006 (להלן: חלוקת הדיבידנד). יצוין כי באותה עת גם המשיבים 7-4 כיהנו כנושאי משרה וכדירקטורים בחברה (להלן: המשיבים 7-4).

2. בחלוף שנים אחדות, חלה התדרדרות במצבה הפיננסי של החברה, שהובילה לכניסתה להליכי חדלות פירעון. במסגרת הליכים אלה, הגישה החברה בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (פר"ק 1585/09 (ת"א) אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך [פורסם בנבו] (1.8.2010) (כב' השופט (כתוארו אז) איתן אורנשטיין)) (להלן: הסדר הנושים). במסגרת הסדר הנושים, הומרו 60% מאגרות החוב של החברה למניות, ובגין 40% הנותרים הונפקה למחזיקי האג"ח של החברה סדרת אג"ח חדשה (סדרה ג'. להלן: אג"ח ג'), בסכום כולל של כ-28 מיליון ש"ח ערך נקוב, אשר אמורה הייתה להיפרע ב-4 תשלומים שנתיים, החל מיום 25.12.2015 (להלן: מועד התשלום הראשון) ועד ליום 25.12.2018. יצוין כי במסגרת שטר הנאמנות שקבע את תנאיה של אג"ח ג', התחייבה החברה כי התשלום הראשון יהיה בשיעור של 27.37% מהסך הכולל של אג"ח ג', השווים ל-7.666 מיליון ש"ח ערך נקוב (להלן: סכום התשלום הראשון).

זאת ועוד, במסגרת הסדר הנושים נכללה תניית פטור מתביעות ביחס לבעלי השליטה ונושאי המשרה בחברה (להלן: תניית הפטור). מאחר שזו מצויה במוקד המחלוקת נשוא בקשת רשות הערעור דנן, להלן יובאו עיקרי ההוראות המגבשות את תניית הפטור, כנוסחן בסעיף 2.7 להסדר הנושים (יוער כי הוראות חופפות מצויות גם בסעיף 35 לשטר הנאמנות המתוקן שנחתם ביום 16.9.2010, וצורף כנספח ב' להסדר הנושים (להלן: שטר הנאמנות)):

2.7.1 מתן פטור מלא על ידי החברה, בעלי מניותיה, מחזיקי אגרות החוב (מכוח החזקותיהם באג"ח א' ו/או אג"ח ב'), בנק לאומי, בנק מזרחי ובנק מרכנתיל לדירקטורים נושאי המשרה האחרים ובעלי המניות הקיימים בחברה עובר להסדר ויועציה של החברה, מכל אחריות כלפיהם, לכל נזק שנגרם ו/או שיגרם להם, במישרין או בעקיפין, בגין פעולותיהם שנעשו בתום לב, עובר לאישור ההסדר, למעט תביעות וטענות שעילתן מעשה או מחדל שיש בהם להוות עבירה פלילית על פי דין ולמעט מעשה ו/או מחדל אשר לא ניתן לקבל עליו פטור על פי דין; פטור זה יכנס לתוקף במועד ההשלמה ובכפוף לכניסתו לתוקף של ההסדר [...] ויחול רק בגין מעשים ו/או מחדלים אשר בוצעו טרם אישור ההסדר. [...]
2.7.4 למרות האמור בסעיף 2.7.1 לעיל, אם וככל שעד ליום 25 בדצמבר 2015 [מועד התשלום הראשון – ע' ג'] לא תפרע החברה, בין ממקורותיה ובין באמצעות מימון שיעמידו יחידי משפחת דנקנר לתשלום האמור, 7,666 אלפי ערך נקוב מאגרות החוב החדשות [סכום התשלום הראשון – ע' ג'] [...], יפקע הפטור הנזכר לעיל ויפקעו הוראות סעיף 2.7.1 לעיל בתום יום 25 בדצמבר 2015 ולא יחולו לטובת בעלי השליטה בחברה כהגדרת מונח זה בסעיף 268 לחוק החברות, לרבות ליחידי משפחת דנקנר וכן לא יחול ביחס לכלל נושאי המשרה בחברה לרבות הדירקטורים בחברה, והכל הן בכובעם כבעלי מניותיה של החברה ובעלי השליטה בה, והן בכובעם כנושאי משרה ודירקטורים בחברה. [...]
עוד מודגש, בחישוב תקופת ההתיישנות על פי כל דין לא יבוא במנין הזמן שממועד ההשלמה כהגדרתו לעיל ועד לתום ששה (6) חודשים ממועד פקיעת הפטור לפי סעיף 2.7.4 זה. החברה תמציא לנאמנים רשימה של אלו אשר עליהם יחול הפטור וכניסתו לתוקף של הפטור כלפי הנכללים ברשימה [ת]ותנה בחתימתם על הסכמתם לאמור בסעיף זה.
2.7.5 מובהר למען הסר ספק, שפרעון בדרך של רכישה עצמית של אגרות חוב חדשות על ידי החברה, לא ימנה לצורך סעיף 2.7.4 לעיל, אלא יקטין את היקף סך אגרות החוב החדשות לגביהן ההתחייב[ות] האמורה תקפה, באופן יחסי. להמחשה, אם תבצע החברה רכישה עצמית של 7,000 אלפי ערך נקוב אגרות חוב חדשות המהווים 25% מסך סדרת אגרות החוב החדשות, ההתחייבות האמורה בסעיף 2.7.4 תחול על 5,750 אלפי ערך נקוב.

3. על אף הסדר הנושים, המשיכה ההתדרדרות במצב החברה, אשר לבסוף הובילה לכך שבשנת 2014 הגישו נושיה המובטחים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשות למינוי כונס נכסים לחברה (פר"ק 15656-07-14, 18262-09-14), [פורסם בנבו], וכן בקשת פירוק (פר"ק 1695-09-14) [פורסם בנבו]. ביום 24.12.2014 ניתן צו פירוק, ובהמשך מונה עו"ד עמית לדרמן לכונס הנכסים הקבוע ולמפרקה של החברה (להלן: המפרק).

4. ביני לביני, בשנת 2012 התקשרה חברת אלרן (ד.ד.) תשתיות בע"מ – חברת בת בשליטת החברה (להלן: חברת הבת) – בהסכם עם חברת רז גל מערכות אנרגיה בע"מ (להלן: רז גל), למכירת אחזקותיה של חברת הבת (בשרשור) בשותפות המוגבלת נגה פז אומגה 1 (להלן: עסקת רז גל ו-שותפות נגה, בהתאמה). בתמורה, העבירה רז גל לחברת הבת, לצד כסף מזומן, גם אג"ח ג' בסך כולל של כ-10.6 מיליון ש"ח ערך נקוב (אשר הוחזקו על ידי שותפות נגה).

5. נשוב להליכי הפירוק: ביום 20.9.2018 הגיש המפרק בקשה למתן הוראות, במסגרתה נתבקש בית המשפט קמא לחייב את בעלי השליטה להשיב לקופת החברה סך של כ-18.5 מיליון ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום חלוקת הדיבידנד; וכן לחייב את המבקשים (בכובעם כנושאי משרה) ואת המשיבים 7-4 להשיב לקופת החברה או לפצותה בסך של 30 מיליון ש"ח (להלן: הבקשה למתן הוראות). זאת, בטענה כי חלוקת הדיבידנד שביצעה החברה בשנת 2006 בסכום האמור, הייתה חלוקה אסורה. כן נתבקש בית המשפט לחייב את המשיבה 8, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: הפניקס), אשר ביטחה את נושאי המשרה בחברה בביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה, בכל תשלום שיושת על המבקשים ועל המשיבים 7-4.

6. בתגובה לבקשה למתן הוראות, טענו המבקשים כי תניית הפטור חוסמת את המפרק מלהעלות כלפיהם טענות כאמור, שכן לטענתם הם עמדו בדרישה הקבועה בסעיף 2.7.4 להסדר הנושים (להלן: סעיף 2.7.4). לעניין זה, טענו המבקשים כי במסגרת עסקת רז גל, למעשה נרכשו על ידי חברת האם, באמצעות חברת הבת, אג"ח ג' בשווי של כ-10.6 מיליון ש"ח ערך נקוב, המהווים כ-38% מהערך הנקוב הכולל של אג"ח ג'. משכך, בהתאם לסעיף 2.7.5 להסדר הנושים (להלן: סעיף 2.7.5), הקובע מנגנון להפחתת היקף אג"ח ג' לעניין סעיף 2.4.7 (להלן: מנגנון ההפחתה), סכום התשלום הראשון קטן ב-38% והועמד על סך של כ-4.8 מיליון ש"ח ערך נקוב בלבד. הואיל ואין חולק כי עד לחודש יוני 2012 שילמה החברה למחזיקי אג"ח ג' סכום כולל של כ-5.1 מיליון ש"ח, הרי שהיא עמדה בהתחייבויותיה לפי הסדר הנושים, ולכן תניית הפטור עומדת בתוקפה. אשר על כן, טענו המבקשים כי יש לדחות על הסף את הטענות שהעלה נגדם המפרק.

7. ביום 11.11.2019 נערך דיון בבקשה למתן הוראות, במסגרתו הוסכם על הצדדים כי הבקשה אינה ראויה להתברר במתכונת של בקשה למתן הוראות, אלא עליה להתברר כתביעה רגילה במסגרת הליך נפרד. עם זאת, נקבע כי שאלת תוקפה של תניית הפטור תוכרע על ידי בית המשפט קמא במסגרת הליך הפירוק, וזאת בהינתן שהמדובר בשאלה הנוגעת לפרשנות הסדר הנושים, שהיא שאלה המצויה בסמכותו של בית המשפט שאישר את הסדר הנושים (ראו פרוטוקול מיום 24.11.2019, עמ' 36 ש' 21-18). יצוין כי במסגרת אותו דיון נידונו גם טענותיהם של המשיבים 7-4 ביחס להארכת תקופת ההתיישנות להגשת תביעות לפי הסיפה של סעיף 2.7.4, ואולם הוחלט כי טענות אלו יתבררו בבוא העת, ככל שהמפרק יגיש תביעה במסגרת הליך נפרד. להשלמת התמונה, יוער בנוסף כי בהמשך להערת בית המשפט קמא, ביום 31.5.2020 הגיש המפרק תובענה אזרחית רגילה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א (מחוזי ת"א) 66392-05-20 [פורסם בנבו]. כב' השופט חאלד כבוב), אשר נכון למועד כתיבת שורות אלו קבוע בה דיון מקדמי בסוף חודש ינואר 2021.

החלטת בית המשפט קמא

8. לאחר שהצדדים הגישו את טענותיהם לעניין תוקפה של תניית הפטור, ביום 15.2.2020 נתן בית המשפט קמא החלטה הקובעת כי על פי הוראות הסדר הנושים, תניית הפטור פקעה זה מכבר, ולכן בעלי השליטה ונושאי המשרה, ובכלל זה המבקשים, אינם זכאים לפטור מתביעות. במסגרת החלטתו, ציין בית המשפט כי אומנם אין חולק שחברת הבת רכשה אג"ח ג', כחלק מעסקת רז גל, ואולם רכישה זו איננה עונה להגדרה של "רכישה עצמית", כאמור בסעיף 2.7.5. משכך, הרי שמנגנון ההפחתה הקבוע בסעיף זה לא הופעל, ולכן, הואיל ועד ליום 25.12.2015 (מועד התשלום הראשון) פרעה החברה אג"ח ג' בערך נקוב של כ-5.1 מיליון ש"ח בלבד (הנמוך מסכום התשלום הראשון, השווה כזכור ל-7.666 מיליון ש"ח), תניית הפטור פקעה.

9. בנמקו קביעה זו, בית המשפט קמא בחן תחילה כיצד יש לפרש את המונח "רכישה עצמית" המופיע בסעיף 2.7.5. בתוך כך, צוין כי מאחר שמונח זה אינו מוגדר במסגרת הסדר הנושים עצמו, ומפני שהצדדים לא הציגו ראיות מהן ניתן ללמוד על אומד דעתם בעת החתימה על הסדר הנושים, הרי שלצורך פרשנותו של המונח "רכישה עצמית" יש לפנות לתכלית האובייקטיבית של הסדר הנושים. בית המשפט קמא סבר כי תכליתם האובייקטיבית הברורה של סעיפים 2.7.4 ו-2.7.5 הייתה לתמרץ את החברה לפרוע את התשלום הראשון למחזיקי אג"ח ג' במועד, קרי 25.12.2015. על כך למד בית המשפט מהעובדה שבסעיף 2.7.4 הותנה המשך תוקפה של תניית הפטור בפירעון חוב על ידי החברה למחזיקי אג"ח ג' בסך של 7.666 מיליון ש"ח ערך נקוב – השווים לסכום התשלום הראשון, וזאת עד ליום 25.12.2015 – הוא מועד התשלום הראשון. עוד הוסיף בית המשפט קמא, כי אומנם "דרך המלך" מבחינת מחזיקי אג"ח ג' הייתה להותיר סעיף זה לבדו. ואולם, הם הסכימו להפחתה מסוימת של סכום התשלום הראשון במקרה של רכישה עצמית של אג"ח ג' על ידי החברה, כקבוע בסעיף 2.7.5, אשר תביא להפחתת היקף החוב של החברה כלפי מחזיקי אג"ח ג', ממנו יש לחשב את השיעור של 27.37% לצורך קביעת סכום התשלום הראשון.

על רקע פרשנות זו, בחן בית המשפט קמא האם רכישת אג"ח ג' על ידי חברת הבת משרתת את התכלית האמורה של סעיפים 2.7.4 ו-2.7.5. לעניין זה, ציין בית המשפט כי אומנם חברת הבת נשלטת על ידי החברה, ואולם היא עדיין בעלת אישיות משפטית נפרדת מזו של החברה, וכן יש לה בעלי מניות מיעוט המחזיקים ב-22.5% ממניותיה. משכך, כאשר חברת הבת רוכשת מגורם שלישי אג"ח של חברת האם, היא למעשה הופכת להיות נושה של חברת האם, וכך יוצא כי החוב של החברה כלפי נושיה לא קטן כהוא זה. לעומת זאת, כאשר החברה רוכשת בעצמה אג"ח שלה, הרי שבכך היא למעשה פורעת אותן, והתוצאה היא הקטנתו של החוב כלפי נושי החברה. משאלו הם פני הדברים, הגיע בית המשפט קמא למסקנה כי התכלית של הקטנת מצבת החובות של החברה כלפי מחזיקי אג"ח ג' – אותה הם ביקשו להשיג באמצעות סעיף 2.7.5, אינה מושגת כלל ועיקר כאשר חברת הבת היא זו שרוכשת את האג"ח, ולא החברה בעצמה.

10. בהמשך החלטתו, עמד בית המשפט קמא על שני טעמים נוספים התומכים במסקנה האמורה: ראשית, צוין כי בסעיף 4.1 לשטר הנאמנות נכתב כי אג"ח ג' שיירכשו על ידי החברה עצמה, יתבטלו וימחקו מן המסחר בבורסה. בשונה, בסעיף 4.2 לשטר הנאמנות נכתב כי במקרה של רכישת אג"ח ג' על ידי מחזיק קשור, ייחשבו האג"ח שנרכשו כנכס של הרוכש, ולא ימחקו מהמסחר בבורסה. בכך יש כדי ללמד, כך נקבע, כי רכישת אג"ח ג' על ידי חברת הבת לא מביאה לפירעונן ואלו ממשיכות להוות נכס סחיר.

שנית, ציין בית המשפט כי הוראת סעיף 2.7.5 מתייחסת לפירעון בדרך של רכישה עצמית, ולכן ברי כי לא די בכך שתבוצע רכישה עצמית, אלא נדרש פירעון ממש של האג"ח. משכך, אף אם תסווג רכישת אג"ח ג' על ידי חברת הבת כרכישה עצמית, הרי שעדיין אין בכך משום פירעון של האג"ח, שכן חברת הבת תהיה זכאית לדרוש את פירעונן של האג"ח בהן היא מחזיקה בהגיע מועד פירעונן לפי שטר הנאמנות. מטעם זה אף סבר בית המשפט קמא כי אין בעובדה שלפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 וחוק החברות, רכישה על ידי חברת בת נחשבת לרכישה עצמית, כדי לסייע למבקשים. זאת, שכן בעוד שהתכלית העומדת בבסיס הגדרתה של רכישה עצמית בדינים אלה היא גילוי מרבי כלפי ציבור המשקיעים והרחבת הפיקוח על חברות ציבוריות נסחרות, הרי שתכליתם של סעיפים 2.7.4 ו-2.7.5 היא כאמור לתמרץ את החברה לפרוע את התשלום הראשון למחזיקי אג"ח ג' ולהקטין את מצבת החובות שלה כלפיהם. בדומה, נקבע כי גם אין בעובדה שדירקטוריון החברה הוא שאישר את הרכישה באמצעות חברת הבת ודיווח על כך לבורסה כרכישה עצמית כדי לסייע למבקשים, שכן פעולות אלו בוצעו מכוח דיני ניירות ערך ותכליתם כאמור היא גילוי מרבי למשקיעים ופיקוח יעיל.

אשר על כן, קבע בית המשפט קמא כי רכישת אג"ח ג' באמצעות חברת הבת אינה מהווה רכישה עצמית לצורך סעיף 2.7.5, ולכן רכישת אג"ח ג' שבוצעה במסגרת עסקת רז גל לא הפעילה את מנגנון ההפחתה של סכום התשלום הראשון, כפי שטענו המבקשים.

1
234עמוד הבא