המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 21368-03-16 ת"א 53887-08-16 צביקה ליפמן, יואב שחר ורמי גרינוולד קלמן נ' קריגר נדל"ן טי אל וי בע"מ, אורן פילטר, גל הרשקוביץ, גל הרשקוביץ בע"מ, אורן פליטר בע"מ וקריגר יסודות תל אביב בע"מ
לפני
כבוד השופט מגן אלטוביה
התובעים:
1.צביקה ליפמן
2.יואב שחר
3.רמי גרינוולד קלמן
ע"י ב"כ עוה"ד שלומית ארליך
נגד
הנתבעים:
1.קריגר נדל"ן טי אל וי בע"מ
2.אורן פילטר
3.גל הרשקוביץ
4.גל הרשקוביץ בע"מ
5.אורן פילטר בע"מ
יוצגו על ידי עו"ד עמיחי דוד עד ליום 17.7.2018.
6.קריגר יסודות תל אביב בע"מ
פסק דין
בתביעה בת"א 21368-03-16 תבעו התובעים להצהיר כי הם בעלי 50% מהון המניות המונפק של קריגר נדל"ן טי אל וי בע"מ (להלן: "החברה"), כי מר צביקה ליפמן (להלן: "מר ליפמן") הוא יו"ר דירקטוריון החברה, כי מר ליפמן ומר יואב שחר הם דירקטורים בחברה, כי לתובעים מניית הנהלה המקנה להם זכות וטו, כי הודעות מיום 26.7.2011 על העברת מניות החברה הן מזויפות ובטלות.
יחד עם תביעתם הגישו התובעים בקשה לסעד זמני ובהחלטה מיום 3.8.2016, ניתן צו מניעה זמני האוסר דיספוזיציה במניות החברה.
ביום 24.8.2016 הגישות התובעים תביעה נוספת (ת"א 53887-08-16) בה טענו לחוב של הנתבעים בסך 111,750,519 ₪, אולם לצורכי אגרה העמידו את תביעתם הכספית על סך של 20,000,000 ₪. גם כאן הגישו
--- סוף עמוד 2 ---
התובעים בקשות לסעד זמני ועיקולים ובחלטה מיום 36.6.2018 ניתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה יינתן צו עיקול זמני לפיו ייאסר על העברת כספים מחשבון הליווי של פרויקט ענתות המתנהל בבנק הפועלים, לידי הנתבעים וזאת למעט אם יש צורך להוצאת כספים להשלמת הדירות. צו כאמור ניתן ביום 5.6.2018.
לאחר הגשת הסיכומים על ידי התובעים בתיק כאן, ניתן פסק דין בפש"ר 57723-04-18 ובפש"ר 29922-12-17 לפיו מונו בעלי תפקיד לנכסי מר אורן פילטר (להלן: "מר פילטר") ומר גל הרשקוביץ (להלן: "מר הרשקוביץ"). בסמוך הוגשה הודעה מטעם עו"ד דוד עמיחי, בא כוח נתבעים 1 – 5, לפיו אין לו קשר עם מי מהנתבעים, כי נגד מר פילטר ומר הרשקוביץ ניתן צו כינוס נכסים וכי יש להורות על עיכוב הליכים.
מהודעה שהגישו התובעים בשלב מאוחר יותר, עולה כי בינתיים ניתנו צווי פשיטת רגל נגד מר פילטר ומר הרשקוביץ. בהודעה האמורה, טוענים באי כוח התובעים, כי הנאמן הודיע להם בעל פה כי יסכים למתן פסק דין בתיק בהסתמך על המסמכים בתיק.
משלא הוגשו סיכומי הנתבעים, ובהתאם להוראות תקנה תקנות 160 ו – 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הועברו התובענות להכרעה על סמך המצוי בתיק בית המשפט.
רקע
בהחלטה מיום 3.8.2016 בבקשה לסעד זמני (בקשה מספר 1) תוארו היחסים בין בעלי הדין, על כן, ובהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל, אתאר בתמצית את הרקע להגשת התביעות.
ביום 10.12.2009 יוסדה נתבעת 1 (להלן: "החברה") על ידי מר הרשקוביץ וביום 24.1.2010 העביר מר הרשקוביץ 33% מהון המניות המונפק של החברה לתובע מס' 3, 17% מהון המניות המונפק של החברה לתובע מס' 2 ו – 25% מהון המניות המונפק של החברה למר פילטר. העברת המניות האמורה, בוצעה על רקע התקשרות בין התובעים לבין הנתבעים לביצוע פרויקטים של תמ"א 38.
ביום 26.11.2011 העביר מר הרשקוביץ לרשם החברות הודעות לפיהן הועברו מניות התובעים בחברה למר הרשקוביץ ומר פילטר באופן שכל אחד מהם החזיק לכאורה ב – 50% מהון המניות המונפק של החברה.
ביום 19.11.2012 העביר מר פילטר את חלקו במניות החברה לנתבעת 5 שבבעלותו, ומר הרשקוביץ העביר את חלקו במניות החברה לנתבעת 4 שבבעלותו.
נוכח מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, נכרת ביניהם הסכם פשרה מחודש פברואר 2013 (להלן: "הסכם הפשרה"), בו הגיעו הצדדים להסכמה באשר לאופן סיום פרויקטים מסוימים והיפרדות.
לאחר כריתת הסכם הפשרה התגלעו בין הצדדים מחלוקות באשר לאופן ביצועו ומכאן התביעות שלפני.
טענות התובעים:
א. בין התובעים לבין הנתבעים נכרת הסכם מייסדים, לפיו הוקצו לתובעים 50% ממניות החברה ומניית הנהלה.
--- סוף עמוד 3 ---
ב. הנתבעים הפרו את הסכם המייסדים בכך שניהלו פרויקטים של תמ"א 38 שלא באמצעות החברה ומבלי ששיתפו את התובעים, ואף העבירו שלא כדין את חלקם של התובעים במניות החברה אליהם ומשם אל נתבעות 4 ו – 5.
ג. בהסכם הפשרה נקבע כי הצדדים יפעלו לביצוע פרויקט ברחוב ענתות בתל אביב (להלן: "פרויקט ענתות") ושני פרויקטים נוספים, כאשר מר ליפמן ישמש כמנהל פרויקט ענתות.
ד. הנתבעים מכרו דירות בפרויקט ענתות ללא ידיעת הנתבעים וללא אישורו של מר ליפמן ובכך הפרו את ההסכם.
ה. הנתבעים לא העלו הצעות סבירות לביצוע שני הפרויקטים הנוספים וגם בכך הפרו את ההסכם.
ו. משהופר ההסכם זכאים התובעים לזכויות שהוקנו להם בהסכם המייסדים ובכלל זאת, 50% ממניות החברה ומניית הנהלה. כמו כן, זכאים התובעים להחזר הסכומים שהשקיעו בחברה כהלוואת בעלים ולרווחים שהיו צפויים להם מביצוע הפרויקטים עליהם הוסכם.
טענות הנתבעים:
כאמור הנתבעים לא הגישו סיכומים מטעמם ותקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה בעניינו מכוח הוראות תקנה 160 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת:
"התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר".
מכאן שאף כאשר הנתבע אינו מתייצב לדיון או נמנע מהגיש את סיכומיו על התובע להוכיח את תביעתו כדי לזכות בסעד הנתבע. עוד יש להזכיר, כי טענה שמעלה בעל דין בכתב תביעה או בכתב הגנה ואינה נזכרת בסיכומיו רואים אותה כאילו נזנחה, ראה ע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן (פורסם בנבו). בענייננו, הנתבעים או הנאמן כלל לא הגישו סיכומים ולכאורה זנחו את טענות ההגנה. לאור כל אלה, אבחן את טענות התובעים.
דיון
חלקם של התובעים במניות החברה
--- סוף עמוד 4 ---
1. הנתבעים צירפו לכתב ההגנה מטעמם הסכם מחודש נובמבר 2009 חתום על ידי הצדדים (נספח 1) ונראה כי זהו ההסכם המעגן את הסכמות הצדדים לו ביחס לביצוע פרויקטים ועסקאות של תמ"א 38 (להלן: "הסכם המייסדים").
2. בסעיף 7 להסכם המייסדים, נקבע כי לתובעים יוקצו 50% מהון המניות המונפק של החברה ובנוסף מר ליפמן יחזיק מנית הנהלה אחת המקנה לו זכות וטו ביחס לכל החלטה בדירקטוריון החברה.
משטר הודעה על העברת מניות החברה מיום 21.1.2010 (נספח 2 לכתב התביעה) עולה כי ביום 21.1.2010 העביר מר הרשקוביץ 50 מניות למר יואב שחר (להלן: "מר שחר") ולמר רמי גרינוולד (להלן: "מר גרינוולד").
מכל אלה נמצא, כי בסמוך להקמת החברה הוקצו לתובעים 50% ממניות החברה ובנוסף היה מר ליפמן זכאי למניית הנהלה שהקנתה לו זכות וטו על החלטות דירקטוריון החברה.
3. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי בשלב מסוים סירבו התובעים להמשיך ולהשקיע כספים בפרויקטים נוספים ועל כן נתן מר ליפמן את "הסכמתו המלאה" להעברת חלקם של התובעים במניות החברה אל הנתבעים.
התובעים כופרים בטענת הנתבעים וטוענים כי לא ידעו על העברת המניות מהם אל הנתבעים ורק בדיעבד נודע להם כי מר הרשקוביץ ערך הודעות העברה לפיהן לכאורה העבירו התובעים אל הנתבעים את חלקם במניות החברה (נספחים 3 - 5 לכתב התביעה).
כפי שיובהר להלן, אין צורך להכריע בטענות הצדדים בעניין זה, לפי שבהסכם הפשרה נקבע הסדר מאוחר ביחס למניות האמורות.
הסכם הפשרה
4. בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין הצדדים, ניהלו הצדדים משא ומתן שבסיומו התקשרו בהסכם הפשרה עליו חתומים גם מר פילטר וגם מר הרשקוביץ (נספח 16 לכתב התביעה).
5. במבוא להסכם הפשרה בין הנתבעים לבין התובעים ציינו הצדדים כי נכרת ביניהם הסכם מייסדים לפיו יוסדה והתנהלה החברה, עוד ציינו הצדדים:
"המשקיעים (התובעים – מ.א) יסכימו להפסיק את פעילותם המשותפת ולהביא לידי סיום את הסכם המייסדים המהווה נספח 1 לחוזה זה ברגע שהסכם זה ימומש וזכויותיהם של המשקיעים כמו גם השקעתם בסך 4,715,216 ₪ תושב אליהם. השקעתם זו תחשב כחוב קצוב של קבוצת קריגר (הנתבעים – מ.א) על בעליה למשקיעים".
6. כן הצהירו הצדדים להסכם הפשרה כי התובעים השקיעו כהלוואת בעלים ובאופן אישי לנתבעים סך של 4,715,216 ₪ (שם, סעיף 2.1.1).
--- סוף עמוד 5 ---
7. באשר לאופן פירוק החברה, הוסכם בין הצדדים להסכם הפשרה כי הצדדים יבצעו במשותף שלושה פרויקטים אשר הרווחים מהם ישמשו להחזר הלוואת הבעלים של התובעים. כאשר מרווחי הנתבעים מפרויקט ענתות (להלן: "פרויקט ענתות") שימומן - 30% על ידי התובעים ו – 70% ממימון בנקאי או במימון התובעים (בהעדר מימון בנקאי) אמורים היו הנתבעים לשלם לתובעים סך של 3,000,000 ₪ על חשבון החזר הלוואת הבעלים. הרווחים משני פרויקטים נוספים שלא נקבעו נועדו גם הם לחלוקת רווחים ולהחזר הלוואת הבעלים של התובעים (שם, סעיף 3).
8. בסעיף 5 להסכם הפשרה, נקבע:
"היה ומתקיימת תופעה בה נבצר על השותפים להביא לסיומם של שני פרויקטים לפחות, בשל עיקולים ו/או צעדים של צד שלישי כנגד קריגר, זכאים המשקיעים, אך לא מחויבים להשיב לעצמם את מניותיהם ויירשמו על שמם באופן שרישום זה יהווה ראיה מכרעת לזכויות המשקיעים במניות, המשקיעים או מי מטעמם, יעביר לרשם החברות את ההודעות בדבר העברת המניות המצורפות להסכם זה ואת שטרי העברת המניות לשם ביצוע העברת המניות. מובהר, כי אין בהסכמה זו כדי לשלול טענה כלשהי מטענות המשקיעים העומדת להם כנגד קריגר ביום החתימה על הסכם זה. מובהר ומוסכם כי המשקיעים לא יידרשו להעברת ההון לפרויקט בשיעור 30 אחוזים מכל פרויקט אלא לאחר שקבוצת קריגר העמידה את מימון קריגר. לפיכך, קבוצת קריגר לא תשמע בטענה לפיה עיכוב בהעברת המימון על ידי המשקיעים גרם לעיכוב המימון על ידי קבוצת קריגר.
לחילופין יכולים המשקיעים להעדיף, בהעדר התקדמות בפרויקטים ואי סיומם תוך שלוש שנים מיום חתימת הסכם זה, לדרוש את כספם בחזרה בתוספת ריבית שנתית של 7%".
9. מכל אלה, נראה כי בהסכם הפשרה הסכימו התובעים לוותר על טענותיהם בעניין העברת המניות לנתבעים, בכפוף לביצוע שלושה פרויקטים בהם פרויקט ענתות, שהרווחים מהם יחולקו בין הצדדים באופן שווה כאשר מתוך רווחי הנתבעים תפרע הלוואת הבעלים של התובעים בסך 4,715,216 ₪. כך גם עולה מהאמור בסעיף 6 להסכם ההלוואה המתייחס לחלוקת כספי הפרויקטים שיבצעו הצדדים. עוד עולה מהוראות הסכם הפשרה, כי מקום שלא יבוצעו שני פרויקטים לפחות יהיו התובעים זכאים להחזיר לעצמם את מניות החברה שהועברו מהם בשנת 2011.
10. הנתבעים צירפו תצהיר מטעם מר הרשקוביץ מיום 21.1.2018 ובתצהירו תיאר מר הרשקוביץ את האופן בו בוצע פרויקט ענתות ואת אי נכונות התובעים להשקיע בפרויקטים נוספים.
בסעיף 19 לתצהירו הצהיר מר הרשקוביץ:
"משראיתי אני ושותפי, פילטר, כי הגישה העסקית של שתי הקבוצות שונה ומשנמצא כי גישת המבקשים הינה שמרנית וקפוצת ידיים, הפסקנו בפועל לשתף ולקדם פרויקטים עם המבקשים".
עוד הצהיר מר הרשקוביץ (שם, סעיף 20):
--- סוף עמוד 6 ---
"פעלנו תוך ידיעה מלאה של התובעים על העסקאות הרבות והפרויקטים החדשים שקדמנו באמצעות משקיעים אחרים והדבר היה גלוי, ידוע וברור לשני הצדדים"
עוד הצהיר מר הרשקוביץ (שם, סעיף 25):
"לאחר שהגענו להסכם ההיפרדות, הצעתי לליפמן פרויקטים נוספים להשקעה, אך לאחר שליפמן עשה את בדיקותיו הוא הודיע לי חד משמעית כי הוא וקבוצתו אינם מעוניינים להמשיך ולהשקיע בפרויקטים נוספים, מאחר ואינם מאמינים בכך, וכל רצונם הוא לסיים את פרויקט ענתות ולקבל בחזרה את כספי ההשקעה וחלקם ברווחים, ככל שיהיו.
...
בהתאם להסכם הפשרה שאותו צירפו התובעים לתביעתם, היינו אמורים לכאורה "לספק" 2 פרויקטים נוספים שאמורים להתחיל בבנייתם בשת 2013-2014.
הפרויקטים האלה מעולם לא יצאו לפועל מאחר והתובעים וליפמן הודיעו לנו חד משמעית כי אין להם עניין בפרויקטים נוספים".
בהמשך תצהירו העלה מר הרשקוביץ טענות ביחס לניהול פרויקט ענתות על ידי מר ליפמן וטען כי אופן הניהול של מר ליפמן גרם לנתבעים נזק. בסיכום תצהירו טוען מר הרשקוביץ כי מהות הסכסוך בין התובעים לנתבעים נוגעת להתחשבנות בין הצדדים בנוגע להלוואת הבעלים של התובעים מול טענות הנתבעים לקיזוז הנזקים שלכאורה גרם מר ליפמן.
11. הנתבעים לא הגישו תביעה שכנגד ובתצהירו לא פירט מר הרשקוביץ את סכום הנזק הכספי שלכאורה נגרם לנתבעים על ידי מר ליפמן או מי מהתובעים. ממילא אין לפני ראיות להיקף הנזק הכספי שלטענת הנתבעים גרמו התובעים או מי מהם לנתבעים. לכך יש להוסיף כי בסעיף 4 להסכם הפשרה נקבע כי במידה והתובעים לא יפקידו את הכספים הדרושים לביצוע הפרויקטים רשאים הנתבעים לסיים את הפרויקטים מבלי לשתף את התובעים ברווחים, ובמקרה זה מחויבים הם להשיב לתובעים את הלוואת הבעלים.
12. נוכח כל אלה, עולה כי הנתבעים הסכימו להשיב לתובעים את חלקם במניות החברה במקרה שלאחר כריתת הסכם הפשרה לא יבוצעו לפחות 2 פרויקטים במשותף. עוד עולה כי בהעדר התקדמות בפרויקטים שלא יסתיימו בתוך 3 שנים, רשאים התובעים לדרוש את כספם בחזרה בצירוף ריבית שנתית בשיעור של 7%. אין חולק שלאחר כריתת הסכם הפשרה לא ביצעו הצדדים במשותף שני פרויקטים וממילא פרויקטים כאמור לא הסתיימו בתוך שלוש שנים. בהתחשב במצב דברים זה נראה כי התובעים רשאים להשיב לעצמם את חלקם במניות בהחברה, דהיינו 50% מהון המניות המונפק של החברה ואת הלוואת הבעלים בסך 4,715,216 ₪.
13. בסיכומיהם טענו התובעים כי גל הודה ואישר שהתובעים העבירו לנתבעים את הסכומים שנדרשו להשקיע בפרויקט ענתות (שם, סעיף 1.5). עוד טוענים התובעים כי לאחר כריתת הסכם הפשרה ולטובת ביצוע פרויקט ענתות, העבירו סכומים לפי הפירוט שלהלן: 130,000 ₪ עבור מהנדסים, 1,000,000 ₪ עבור ערבויות, 680,000 ₪ עבור אישורי עבודה, 100,000 ₪ עבור עבודה, 400,000 ₪ עבור קבלני משנה ובסה"כ 2,310,000 ₪.