עו"ד ג'ונתן ניומן הודה בחקירתו לעניין הסכם 08': "בהתאם או בכפוף לייפוי-הכוח [מוצג ת/15 – י.ג.] הייתה לו [לעו"ד פרנקל – י.ג.] סמכות לחתום על חוזה זה, אם הדבר היה לטובת החברה" [עמ' 222 לפרוטוקול מ-17.10.17 שורות 10–9]; "ש. ...היה לו [לעו"ד פרנקל – י.ג.] סמכות מכוח ייפוי-הכוח מינואר 2008 [לחתום על הסכם 08' – י.ג.]?... ת. כעורך-דין, כן" [עמ' 224 שורות 8–5].
ב"כ התובעת הצהיר בעמ' 12 לפרוטוקול מ-14.11.16 שורה 17: "...מכירת שתי הדירות [מכירת דירות 17 ו-30 ע"י עו"ד פרנקל – י.ג.] בוצעה בהסכמת התובעת...". עו"ד ג'ונתן ניומן הודה בחקירתו: "...אנחנו נתנו הרשאה מפורשת למכור את שתי הדירות היותר קטנות..." [עמ' 54 לפרוטוקול מ-6.9.17 שורות 22–21]; "ש. ... נתתם הוראה למכור את שתי הדירות כדי לשלם את עלות הבניה והמיסים? ת. כן..." [עמ' 118 שורות 5–3]; ש. האם הוא [עו"ד פרנקל – י.ג.] היה מוסמך לחתום על שני החוזים... מכר... שתי הדירות הקטנות? ת. הוא אכן היה מוסמך לחתום בתור עו"ד" [עמ' 192 לפרוטוקול מ-17.10.17 שורות 8-12]. שתי עסקאות המכר הנ"ל נעשו מכוח ייפוי הכוח הכללי הקונסולרי שעליו חתמה הגב' ניומן בינואר 08' [מוצג ת/15].
כך למשל בעמ' 1 לחוזה המכר של דירה 30 מ-30.1.12 [נספח 28 לתצהירי התובעת] נאמר: "...היורשת מינתה את מנחם פרנקל עו"ד להיות בא כוח ולעשות את כל הדרוש לקיומו של הסכם זה על ידי ייפויי כוח כללי קונסולרי מיום 24.1.08 [צ"ל "15.1.08" – י.ג.] הרצ"ב והמהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה".
כאמור הסכמי המכר של דירות 17 ו-30 הובאו לידיעת עו"ד גליקס, באשר עו"ד גליקס הוסמך לטפל ברישום הבניין על דירותיו בפנקס בתים משותפים, ולגבות עבור כך שכר טרחה מרוכשי הדירות.
גם בעמוד 1 להסכם המכר של הפנטהאוז מ-22.4.12 [נספח 32 לתובענה] נאמר מפורשות שההסכם מבוצע מכוח ייפוי הכוח הכללי הקונסולרי מ-08'.
שישית, המכתב [מוצג נ/4] שנטען שעו"ד ג'ונתן ניומן שלח עם ייפוי הכוח הכללי [מוצג ת/15], המגביל את השימוש בייפוי הכוח, לא נשלח לעו"ד גליקס או לקבלן. גם בפגישה ביוני 08', כ-5 חודשים לאחר חתימת ייפויי הכוח הכללי הקונסולרי, שקיים עו"ד ג'ונתן ניומן עם הקבלן ועו"ד גליקס - במועד בחירת 3 הדירות מ-34 הדירות בבניין – לא הודיע עו"ד ג'ונתן ניומן לעו"ד גליקס או לקבלן על צמצום ייפוי הכוח הכללי לפעולות מסוימות, חרף כך שעו"ד פרנקל היה נציג החברה בישראל מול הקבלן. נדגיש לעניין זה כי כל הפעולות שביצע עו"ד פרנקל מול הקבלן בפרויקט נעשו מכוח ייפוי הכוח הכללי הקונסולרי [מוצג ת/15].
עו"ד ג'ונתן ניומן הודה בחקירתו: "לא שלחתי את המכתב הנלווה לעו"ד גליקס" [עמ' 198 לפרוטוקול מ-17.10.17 שורה 3]; "ש. האם נכון שלא שלחת [את המכתב – י.ג.] לארמונות חן [לקבלן – י.ג.] ת. לא..." [עמ' 199 לפרוטוקול שורות 6- 4]; "ש. ביוני 08' אתה היית כאן בבחירת הדירות... האם אתה אמרת למישהו מהנוכחים, לנציג של הקבלן... אני מגביל את ייפוי הכוח... האם מסרת להם במעמד בחירת הדירות את אותו מכתב נלווה? ת. לא" [שם שורות 15–7].
שביעית, דירת הפנטהאוז נמכרה בתמורה מלאה של 3,350,000 ₪. אין מדובר בהעברת זכויות ללא תמורה, וגם לעניין זה לא היו בפני עו"ד גליקס "סימנים מחשידים" או "סימני התראה", שהצדיקו יצירת קשר טלפוני עם הגב' ניומן באנגליה על מנת לוודא את הסכמתה למכירה, הגם שהוצג ייפוי כוח כללי קונסולרי שעליו חתמה [מוצג נ/15], שמכוחו בוצעו חמש עסקאות הקשורות לעסקת היסוד בארבע שנים שקדמו למכירת הפנטהאוז.
סעיף 5[א] לחוק השליחות מורה, שהרשאה מפורשת צריכה להינתן לייצוג בהליכים בבית המשפט או בפעולה ללא תמורה, ובענייננו – בעסקה ניתנה תמורה עבור הפנטהאוז. עו"ד גליקס לא היה יכול להסיק גם מהוראת סעיף 5[א] לחוק השליחות שעו"ד פרנקל פועל בחריגה מההרשאה.
שמינית, עו"ד גליקס לא היה מעורב בשליחת יד בכספי החברה, ולא היה לו קשר לניהול חשבונות הבנקים של החברה וניהול כספיה. עו"ד גליקס לא יכול היה לדעת על חריגת עו"ד פרנקל מההרשאה. בדיקת נחיצותה של מכירת הפנטהאוז לא הייתה באחריותו של עו"ד גליקס.
עו"ד פרנקל היה נציגה היחיד של הגב' ניומן בישראל לעניין ביצוע העסקה, וזאת בתקופה של כשמונה שנים מ-2004 ועד 2012. עו"ד פרנקל הציג לעו"ד גליקס את ייפוי הכוח הכללי הקונסולרי [מוצג ת/15].
ללא הפעלת ייפוי הכוח הכללי הקונסולרי לא הייתה החברה יכולה לבנות את 3 הדירות בבניין שבנה הקבלן על המקרקעין, ולא הייתה זכאית לקבל אותן.
עו"ד פרנקל פעל במשך כל שלבי העסקה; ובכל חמש עסקאות ההמשך שנעשו בפרויקט - מכוח ייפויי הכוח מ-08', והגב' ניומן לא נכחה בישראל משך אותן 8 שנים – זהו המצג שהוצג בפני עו"ד גליקס, שאישר את פרוטוקול החברה על מכר הפנטהאוז.
עו"ד גליקס העיד בחקירתו: "במשך כל השנים האלה [מ-2004 – 2012 – י.ג.] מי שפעל בשם החברה והיה מיופה כוח לפעול בשם החברה, ולעשות כל דבר בשם החברה, ולהוציא את העסקה לפועל כדי שהם יקבלו דירות היה עו"ד פרנקל... כל מי שביצע את כל הפעולות זה היה עו"ד פרנקל כלפי הבנק, סידור המשכנתא, חתימה על הסכמים" [עמ' 495 לפרוטוקול מ-3.12.08 שורות 21-29]; "אחרי שהוא [עו"ד ג'ונתן ניומן – י.ג.] התקשר אלי ואמר לי עו"ד פרנקל מייצג [את החברה – י.ג.] היו עובדות בשטח – עו"ד פרנקל עשה את כל הפעולות. עו"ד פרנקל חתם על ההסכם... הלכו וביקשו [עו"ד פרנקל ביקש – י.ג.] הלוואה מהבנק. הבנק נתן הלוואה. מההלוואה הם שילמו לקבלן... יש רצף ארוך מאוד של פעולות ... [שנעשו ע"י עו"ד פרנקל בשם החברה – י.ג.]" [עמ' 556 שורות 22-26].
עוד העיד עו"ד גליקס בחקירתו: "במשך למעלה מעשר שנים העניק עו"ד פרנקל לתובעת שרות משפטי [הקשור לבנייה על המקרקעין נשוא הדיון – י.ג.] וביצע בשמה אין ספור פעולות כאשר הוא מצויד בייפויי הכוח הרחב מאוד שהפקידה התובעת בידו" [עמ' 568 לפרוטוקול מ-3.12.18 שורות 26-28]; "ש. בכל העשר שנים האלה הגב' ניומן לא הופיעה אפילו פעם אחת [בישראל – י.ג.] ת. לא [לא הופיעה-י.ג.] הכל דרכך [דרך עו"ד פרנקל-י.ג.]... אתה מטפל וככה ביצעת את כל הפעולות. הפרויקט יצא לפועל. הבניין נבנה, היה ליווי בנקאי, והם קיבלו דירות" [עמ' 569 לפרוטוקול מ-3.12.18 שורות 11-16].
עו"ד גליקס, כעו"ד של הקבלן, היה מודע לכך שהחברה שילמה את התשלום לקבלן עבור בניית שלוש דירות החברה [כ-3.3 מיליון ₪] מכספי ההלוואה שנטלה החברה מבנק איגוד, ולא ממימון עצמי.
מכירת הדירות הוצגה בפני עו"ד גליקס כפעולה להחזר ההלוואה שנטלה החברה, ולא היו בפני עו"ד גליקס "סימני התראה", שהמדובר בפעולה חשודה לפי דיני השליחות, המטילה ספק שניתנה הרשאה לבצעה. זאת ועוד, על הפנטהאוז רבצה משכנתא בסך 837,000 ₪ לטובת בנק איגוד נכון למועד המכירה. ב"כ התובעת בסעיף 83 לסיכומי התשובה של התובעת לא הכחיש עובדה זו וטען:" במועד זה [ מועד מכירת דירת הפנטהאוז-י.ג.] עמד חובה של התובעת לבנק איגוד על סך 837,274 ₪ , וזהו הסכום ששולם לבנק איגוד לאחר מכירת הפנטהאוז כדי לסלק את החוב אליו".
עו"ד גליקס העיד בעמ' 497 לפרוטוקול מ-3.12.18 שורות 11-14: "זה היה אותו פרויקט [כל העסקאות שערך עו"ד פרנקל – י.ג.] ... זה היה הפרויקט שגם... בחוזה ביצוע הבנייה [חוזה 04' סעיף 22.4 – י.ג.] נאמר במפורש, שכל הדירות עומדות להימכר [להחזר ההלוואות שנטלה החברה למימון הבנייה – י.ג.] ... ושעו"ד פרנקל משגיח על מכירת דירה ראשונה ושלישית, ואני על הדירה השנייה והאחרונה. זה גם הוסכם מראש בחוזה. זה בדיוק הדברים שנעשו".
בסעיף 22.4 להסכם 04' נאמר שכל הדירות שזכאית החברה לקבל בבניין מיועדות להימכר.
עוד העיד עו"ד גליקס בעמ' 544 לפרוטוקול מ-3.12.18 שורה 26: "אני יודע [ידעתי- י.ג.] שאתם [החברה – י.ג.] התחייבתם תוך 60 יום מיום קבלת טופס 4 [גמר בנייה – י.ג.] לפרוע את המשכנתא [שרבצה על הפנטהאוז – י.ג.]".
עו"ד חב חובת זהירות גם כלפי צדדים שלישיים שאינם לקוחותיו. עם זאת לא ניתן להטיל על עו"ד גליקס חובה אבסולוטית למנוע נזק, גם כאשר לא עמדו לפניו "סימני התראה" שהיו צריכים לעורר חשד. לא הוכח דבר-מה יוצא דופן שהיה יכול או צריך לעורר סיבה לחשד. עו"ד גליקס לא ידע על סיום השליחות או על הגבלתה, וגם מהתנהגותם של בעלי החברה במהלך כל ניהול הפרויקט הוא לא היה יכול להסיק זאת.
עו"ד גליקס לא התרשל באישור הפרוטוקול של החברה למכירת הפנטהאוז [מוצג ת/20].
10. משנדחתה התביעה כנגד נתבע 2, נדחתה גם הודעת צד ג' ששלח הנתבע 2.
ככל שהיה צורך לדון לגופו של ענין בהודעת צד ג' כנגד צדדים שלישיים 2-6 – הודעת צד ג' הייתה נדחית.
צדדים שלישיים 6, 4, 3 לא היו מעורבים במתן ייפויי הכוח הכללי הקונסולרי [מוצג ת/15]. צדדים שלישיים 2-3 לא היו בעלי מניות בחברה, ולא ניתן היה לבצע עסקאות בשם החברה מכוח ייפויי הכוח שנתנו.
הוכח שלייפויי הכוח הקונסולרי, שנתנה הגב' ניומן, בעלת המניות בחברה, צורף מכתב לוואי [מוצג נ/4], שסייג את השימוש בייפויי הכוח הכללי.
המכתב [נ/4] וייפויי הכוח הכללי הקונסולרי [מוצג ת/15] נשלחו בדואר ע"י עו"ד ג'ונתן ניומן מאנגליה לעו"ד פרנקל בישראל.
עו"ד ג'ונתן ניומן העיד בחקירתו, ועדותו מהימנה: "ש. האם את המכתב נ/4 [המכתב שסייג את ההרשאה בייפוי הכוח 08', ת/15 – י.ג.] שלחת? ת. אני שלחתי את זה לפרנקל [לעו"ד פרנקל – י.ג.]" [עמ' 199 לפרוטוקול מ-17.10.17 שורות 1-3]; ש. האם המכתב נשלח בנפרד מיפוי הכוח. המכתב נ/4? ת. לא" [עמ' 202 שורות 21-23]; ש. הוא נשלח ביחד עם ייפויי הכוח? ת. ביחד. כן. [עמ' 203 שורות 1-2]; "זה היה [ייפויי הכוח הכללי הקונסולרי מ-08 – י.ג.] חייב להישלח בדואר, מכיוון שזה היה מסמך מקור, והוא [עו"ד פרנקל – י.ג.] דרש מסמכי מקור" [עמ' 204 שורות 21-23].
ההסמכה בייפוי הכוח הכללי הקונסולרי [מוצג ת/15] ניתנה לעו"ד, ולעו"ד שהיה ידיד המשפחה, והמשפחות הכירו עשרות שנים. גם אם הסייג להרשאה הופיע במכתב הנלווה [מוצג נ/4], ולא בייפויי הכוח הכללי [מוצג ת/15] – לא ניתן לייחס לגב' ניומן רשלנות תורמת.
11. סוף דבר:
א. בגין שליחת יד בכספי התובעת, הנני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת 3,315,155 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק מ-30.5.15 ועד התשלום בפועל.
לא ניתנה הלוואה ע"י הגב' ניומן לנתבע 1 בסך כ-2 מיליון ש"ח, ולא ניתנה הרשאה ע"י הגב' ניומן לנתבע 1 ליטול כ-1.3 מיליון ש"ח מכספי החברה עבור שכר טרחתו.
ב. על הנתבע 1 להגיש תביעה לשכר ראוי לערכאה המוסמכת בעניין טענותיו בדבר שכר הטרחה שיש לשלם לו בגין הייצוג בביצוע החוזה להזמנת שירותי בנייה.
על חשבון שכר הטרחה הנ"ל שולמו לנתבע 1 ב-18.6.03 5,015 דולר, וב-9.6.04 – 55,655 דולר.
ג. התביעה כנגד הנתבע 2, לרבות התביעה ביחס להחזר תשלום של 207,000 ₪ בגין מכירת חלקי הדירה הנוספת [0.08% מהזכויות בדירה] – נדחית.
לא הוכחה רשלנות של הנתבע 2 במתן האישור, שהחלטת החברה למכור את הפנטהאוז התקבלה כדין.
משנדחתה התביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית גם הודעת צד ג'.
ד. התביעה להחזר הוצאות נסיעה ומלון ביחס למועד שקדם להגשת התביעה - נדחית.
ה. הנתבע 1 ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 80,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.
נוסף על כך הנתבע 1 ישלם לתובעת החזר הוצאות תמלול פרוטוקול ההקלטה של העדים שהעידו, והחזר הוצאות המומחה מטעם בית המשפט ששילמה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ההחזר בפועל.
ו. התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל. כן תחזיר לנתבע 2 את הוצאות המומחה מטעם בית המשפט ששילם הנתבע 2, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ההחזר בפועל.
לעניין פסיקת ההוצאות לטובת נתבע 2 ניתן גם משקל לכך, שלא הייתה מלכתחילה עילה להגשת הודעת צד ג' ע"י נתבע 2 כנגד צדדים שלישיים 2-6.
ניתן היום, כ"ז שבט תשפ"א, 09 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.
יהושע גייפמן