בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ"ש 34060-09-15 ר.ר. נ' מ.ר. ואח'
בפני כב' השופט יחזקאל אליהו
תובע: ר.ר.
ע"י ב"כ עוה"ד שי רשף
נגד
נתבעים: 1. מ.ר. ז"ל
באמצעות חליפתו הגב' נ.ר, הנתבעת מס' 2
2. נ.ר
3. ר.רו
4. ר' בע"מ
5. א' בע"מ
כולם ע"י ב"כ עוה"ד אהרן פולק
ממשרד עמית, פולק מטלון ושות'
פסק דין
לפניי תביעה הצהרתית, צו עשה, צו מניעה קבוע, הסרת קיפוח, מתן חשבונות וכספית אשר הועמדה לצרכי אגרה ע"ס של 7,500,000 ₪.
בפתח הדברים יודגש כי התובענה הוגשה ביום 20.9.2015 לבית המשפט המחוזי. על פי החלטת כב' השופטת דניה קרת מיום 30.8.2016 נקבע כי הסכסוך שבין הצדדים הינו סכסוך בתוך המשפחה ומשכך הועברה התובענה לבית משפט זה. ביום 6.10.2016 התקיים קדם משפט ראשון בתובענה בו הוריתי על הגשת כתב תביעה מתוקן. משכך אעמוד על העובדות הרלוונטיות וטענות התובע כעולה מכתב התביעה המתוקן אשר הוגש ביום 3.11.2016.
הצדדים והחברות
1. מר ר.ר. (להלן: "התובע") הינו בנם של מר מ.ר. ז"ל אשר הלך לבית עולמו ביום 16.6.2016 (להלן": "הנתבע 1" או "האב" או "המנוח") ושל הגב' נ.ר. (להלן: "הנתבעת 2" או "האם"). הגב' ר.רו. הינה בתם של מ.ר. ז"ל ו- נ.ר. ואחותו של התובע (להלן: "הנתבעת 3").
2. לשם שלמות התמונה והיותם של בני המשפחה המורחבת דמויות רלוונטיות לצורך הכרעה בתובענה אפרט אף את בני המשפחה המורחבת.
ד"ר א.א. ז"ל הינו אביה של נ.ח. וסבם של ר.ר. ו- ר.רו. והוא זה אשר הקים וייסד את החברות והעסקים נשוא התובענה. ד"ר א.א. היה נשוי לגב' א.א.. ד"ר א.א. נפטר ביום 3.8.1986 ו- א.א. נפטרה אחריו ביום 24.1.1988.
נ.צ. הינה בתם השנייה של ד"ר א.א. ואחותה של נ.ר.. נ.ר. נשואה ל- א.צ. ולהם ארבעה ילדים: ---, ---, --- ו---.
3. הנתבעת מס' 4, חברת ר' הינה חברה פרטית אשר התאגדה ביום 27.5.1975.
אחוז הרישום במניות על שם הצדדים בעת ניהול ההליכים הינו כמפורט להלן: ע"ש מ.ר. ז"ל ו- נ.ר. 775 מניות רגילות ומניית הנהלה ובסה"כ 25.01% מהמניות הרגילות ו-50% ממניות ההנהלה. ע"ש ר.ר. ו- ר.רו 774 מניות רגילות כ"א.
בעת הגשת כתב התביעה המתוקן שמשה נתבעת 2 דירקטורית יחידה בחברה ר' כאשר עד לפטירתו שימש המנוח דירקטור נוסף בחברת ר'.
4. נתבעת 5, חברת א' בע"מ (לשעבר --- בע"מ) (להלן: "חברת הבת") הנה חברת בת של חברת ר', כאשר האחרונה מחזיקה ב- 98% מהון המניות של חברת הבת. ביתרת 2% ממניות חברת הבת מחזיקה נתבעת 2 כאשר המנוח רשום יחד עמה על מניות אלה.
חברת הבת הנה בעלים ב- 41.5% מן הזכויות בבניין המשרדים הממוקם ברח' --- באזור התעשייה ב---, הידוע גם כגוש --- חלקה --- בלשכת רישום המקרקעין ב--- (להלן: "הנכס"). כן בבעלות חברת הבת נכס נוסף, שהינו אולם בשטח של 472 מ"ר בקומה הראשונה של הבניין ברח' --- ב---, הידוע כגוש --- חלקה --- ת"ח --- (להלן: "הנכס ב---").
על פי הנטען בכתב התביעה הבעלים ב- 58.5% נוספים מן הזכויות בנכס הנה חברת ר.ד. בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של החברות הציבוריות הבאות: --- ו---. עוד על פי הנטען כ- 95% מהנכס מושכר החל מחודש 10/2005 לחברת ---, האחראית גם על תחזוקת הבניין.
הדירקטוריות בחברת הבת, הנן נתבעות 2-3, כאשר עד לפטירתו שימש גם המנוח בתפקיד זה. התובע שימש דירקטור בחברת הבת מיום 4.8.1987 עד ליום 22.2.2012, עת פוטר לטענתו ללא ידיעתו מדירקטוריון חברת הבת ומבלי שניתנה לו הזדמנות סבירה להביא את עמדתו בפני האסיפה הכללית, וזאת בניגוד לסע' 230(א) לחוק החברות ומבלי לקיים מניין חוקי באסיפה הכללית של חברת הבת.
5. מהאמור עד עתה, עולה כי אין לנתבעת 4/ חברת ר' כל פעילות עצמאית או נכסים, מלבד אחזקה בנתבעת 5/ חברת הבת. לחברת הבת אין כל נכסים ו/או פעילות נוספים, פרט לאמור לעיל וזאת לאחר שבשנת 2012 מכרה חברת הבת את הפעילות המסחרית שהיא ביצעה לידי צד שלישי. כמו כן אין לחברת עובדים ו/או ספקים והכנסתה נסמכת למעשה על הכנסה פאסיבית מהשכרת הנכס שבבעלותה.
6. באמור לעיל אין למצות את הפרוט העובדתי באשר לחברות ויש לעמוד על הרקע ההיסטורי להקמת החברות וזאת נוכח טענות הצדדים כפי שיפורטו בהמשך בהרחבה.
7. ביום 16.6.1949 ייסד ד"ר א.א. ז"ל את חברת א.א. בערבון מוגבל. בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת הקים ד"ר א.א. מפעל לייצור מקדחים באזור התעשייה ב---. המבנה בו נוהל המפעל עמד על המקרקעין בהם בנוי הנכס כיום. המפעל היה בבעלות משותפת של ד"ר א.א. ועוד מספר שותפים עסקיים מאנגליה. בשנת 1953 ייסד ד"ר א.א. את חברת הבת, שאחד משמותיה הקודמים היה חברת א' בע"מ, אשר הייתה הבעלים של המפעל לייצור מקדחים שהיה בנוי על הנכס ב---.
8. ביום 14.4.1964 ייסד ד"ר א.א. ז"ל חברה נוספת בשם א.ט. בע"מ, אשר שיווקה את המוצרים שיוצרו על ידי חברת הבת. הנכס ב--- שימש בעבר את חברת א.ט. לאחסון המוצרים שיוצרו במפעל.
9. ביום 22.3.1964 ייסד ד"ר א.א. ז"ל חברה נוספת העונה לשם נ.נ בע"מ אשר אגדה תחת מטריה אחת את כלל נכסיו של ד"ר א.א. ז"ל. ד"ר א.א. הקצה לאשתו א.א. ושתי בנותיו נ.צ. ו- נ.ר. מניות בחברת האחזקות. עם זאת שמר ד"ר א.א. ז"ל על השליטה הבלעדית בחברה בידו וכך גם את היכולת לנהל ולקבל כל החלטה שנראתה לו לנכון בקשר עם החברות והנכסים, כל עוד הוא בחיים וזאת באמצעות הוספת הוראה בתזכיר ההתאגדות של חברת האחזקות ולפיה זכות ההצבעה באספות הכלליות וזכות קבלת הודעות על אספות כלליות שמורה למי ששמו מופיע ראשון בפנקס בעלי המניות של החברה כשאלה נרשמו לפי הסדר הבא: ד"ר א.א. ז"ל, א.א. ז"ל, נ.ר. ו-נ.צ. (ראו ס' 8 לתזכיר ההתאגדות).
10. ביום 27.5.1975 הקים ד"ר א.א. ז"ל חברה עבור כל אחת מבנותיו, אשר נישאה והקימה משפחות ולכן ייסד שתי חברות חדשות: חברת ר' בעניינה מתנהלים ההליכים שבפניי והשנייה חברת צ' בע"מ.
הן בחברת ר' והן בחברת צ' קבע ד"ר א.א. ז"ל שרישום המניות יהיה ע"ש החתנים, בנותיו וילדיהם.
ביום 27.5.1975, מועד התאגדות חברת ר' היו רשומים כבעלי המניות בחברה כמפורט להלן:
שם רישום אחוז הרישום במניות
נ.נ בע"מ 1 מניית הנהלה 100% ממניות ההנהלה
מ.ר. 5,000 מניות רגילות 25.001 מהמניות הרגילות
נ.ר. 5,000 מניות רגילות 25.001 מהמניות הרגילות
ר.ר. 5,000 מניות רגילות 25.001 מהמניות הרגילות
ר.רו 4,999 מניות רגילות 24.997 מהמניות הרגילות
ביום 27.5.1975, מועד התאגדות חברת צ' היו רשומים כבעלי המניות בחברה כמפורט להלן:
שם רישום אחוז הרישום במניות
נ.נ 1 מניית הנהלה 100% ממניות ההנהלה
א.צ. 4,000 מניות רגילות 20.0001 מהמניות הרגילות
נ.צ. 4,000 מניות רגילות 20.0001 מהמניות הרגילות
--- 4,000 מניות רגילות 20.0001 מהמניות הרגילות
--- 4,000 מניות רגילות 20.0001 מהמניות הרגילות
--- 3,999 מניות רגילות 19.9996 מהמניות הרגילות
11. ד"ר א.א. ז"ל שמר את השליטה המוחלטת שלו בחברת ר' וחברת צ' בחייו באמצעות הקצאת מנית הנהלה אשר הקנתה למחזיק בה את היכולת לשלוט בהעברת המניות בכל אחת מהחברות וזאת באמצעות מניית ההנהלה בחרת האחזקות שהייתה בשליטתו הבלעדית. ד"ר א.א. ז"ל קבע הן בתקנון ההתאגדות של חברת ר' והן בתקנון ההתאגדות של חברת צ' הוראה בדבר הזכויות והחובות של המחזיק במניית ההנהלה אשר מקנה למחזיק את היכולת לשלוט בהעברת המניות בחברות ולפיה: "בלי הסכמה בכתב של מחזיק במניות ההנהלה לא תהיה אפשרית העברת מניות בחברה או הקצאת מניות מהון החברה המוגדל. זכויות אלו של מנית ההנהלה לא ניתנות לשינוי אלא בהסכמה בכתב של מחזיק מנית ההנהלה". הנה כי כן מניית ההנהלה הקנתה לד"ר א.א. באמצעות חברת האחזקות את השליטה בכל אחת מהחברות: חברת ר' וחברת צ'.
12. רק ביום 3.6.1986 כחודש ימים לפני שנפטר העביר ד"ר א.א. את מניית ההנהלה שהחזיק בחברת ר' באמצעות חברת האחזקות ל- מ.ר. ו- נ.ר. במשותף. באותו היום, ביצע ד"ר א.א. מהלך זהה בחברת צ' כשהעביר את מניית ההנהלה שהחזיק בחברת צ' באמצעות חברת האחזקות לידי א.צ. ו- נ.צ. במשותף.
טענות התובע בכתב תביעתו
13. לאחר שעמדתי על הצדדים, החברות והנכסים אעבור לעמוד על טענות התובע.
14. לטענת התובע ובמשך כ- 15 שנים בשנים שבין 1982 ל - 1996, למעט שנה אחת, עבד עם המנוח בעסקים המשפחתיים והם היו מצויים בקשר יומיומי. עוד לטענתו הוסיפו הנתבעים את שמו לחשבון הבנק שלהם ואף החתימו אותו במהלך שנת 2011 על טופס אריכות ימים בחשבונם. בשנת 2002 אף ביקשו ממנו הנתבעים 1,2 כי יערוך צוואה וימנה מי מהם כאפוטרופוסים לרכוש שהוא עתיד להוריש לבתו הקטינה (דאז) ובכלל זה על מניותיו בחברת ר'. זאת, כדי שבמידה ויעבור מן העולם בטרם עת לא תהא לגרושתו כל גישה (ולו בעקיפין באמצעות בתם המשותפת) למניות חברת ר' ולפירות שעתידים היו לנבוע מהם לידיו לאחר השלמת בניית הנכס (ב-2005). לטענתו הוריו אף מימנו את הכנת הצוואה. לטענתו כל זאת עשו הוריו, כפי שמסתבר בדיעבד, כדי לטעת בו את התחושה הכוזבת לפיה הכל גלוי והאינטרסים שלו נשמרים.
15. לצד כל אלה, טען התובע כי לאורך השנים התקיימו יחסי משפחה נורמטיביים וסדירים בינו לבין הנתבעים שכללו מפגשים דו-שבועיים לארוחת ערב שישי ולעתים גם באמצע השבוע, ארוחות חג משותפות, ציון ימי הולדת וכיוצא בזה.
16. לטענת התובע מהמידע שאליו נחשף רק בשנת 2012, הסתבר לו כי חרף היותו דירקטור בחברת הבת ובעל מניות בחברת ר', הוא לא יודע על קיומן ולא היה חלק מלפחות ארבע אסיפות כלליות מיוחדות וישיבות דירקטוריון של מי מהחברות, ככל שהתקיימו, אשר היו אמורות לאשר החלטות מהותיות. לטענתו לנתבעים היה אינטרס להסתיר ממנו החלטות אלו. לטענתו, הוא סמך על נתבעים 1,2 ולא העלה בדעתו שהם עשויים לפעול מאחורי גבו באופן שיפגע בזכויותיו.
17. בדיעבד, ולטענתו של התובע התברר לו, כי נתבעים 1,2 מידרו אותו ממס' החלטות מהותיות, בין אם נערכו בעניינן אסיפות דירקטוריון ו/או אסכ"ל כמתחייב (מבלי לשתפו) ובין אם לאו.
לטענתו התרמית המתוחכמת צלחה. לצד העדכונים השוטפים והרבים ושיתופו של התובע בעניינים שונים, עלה בידי נתבעים 1,2 להסתיר ממנו את ההחלטות המהותיות ביותר, אשר היתה להן את ההשפעה והרלוונטיות הגבוהים ביותר ביחס אליו כפי שיפורט להלן.
האסיפה הכללית של בעלי מניות חברת ר' ביום 30.3.1988 (להלן: "אסכ"ל 1988")
18. לטענת התובע, ביום 30.3.1988, כשנה וחצי לאחר פטירתו של הסב, ומיד בסמוך לאחר שגם הסבתא הלכה לבית עולמה, התקיימה אסיפה כללית של בעלי מניות חברת ר'. לאסיפה זו לטענתו הוא לא הוזמן ובנוגע לדבר קיומה הוא לא יודע למרות שהיה בעל מניות בחברת ר', דירקטור בחברת הבת וכיהן כמנכ"ל חברת השיווק של חברת הבת. לטענתו רק בשנת 2012 גילה התובע כי אסיפה זו התקיימה.
19. באותה אסיפה נעשו לטענת התובע, מעשים אשר תוצאתם קיפחה אותו בצורה בוטה. במהלך ישיבה זו התבצעה בחברת ר' הגדלת הון, הקצאת מניות לבעלי מניותיה, איחוד הון, העברות מניות שונות, וכן מניות רגילות הומרו למניות הנהלה אשר הוקצו לידי נתבעים 1,2 בלבד במקום לכל בעלי המניות.
התוצאה הדרמטית של אסכ"ל 1988 הייתה כדלקמן:
א. הוקצו מניות לתובע ולנתבעים וחלקה של נ.נ. בחברת ר' בה שלטה באותה עת משפחת צ' בעקבות ההפרדה הרכושית) דולל בכ- 99.99%.
ב. במקום להקצות מניות הנהלה לכל בעלי המניות בחברת ר' כדי חלקם עפ"י דין (5,000 מניות הנהלה לכ"א), נתבעים 1,2 נטלו לידיהם את כל מניות ההנהלה ולאחר איחוד ההון החזיקו כ"א בנפרד במניית הנהלה אחת (סה"כ 2 מניות הנהלה במקום 1 בלבד במשותף בעבר).
ג. המניות המדוללות של נ.נ. בחברת ר' (אשר לאחר איחוד ההון מנו 38 מניות במקום 380,000 מניות), חולקו ע"י נתבע 1 כ-3 חודשים לאחר אסכ"ל 1988, ביום 16.6.1988, לידי בעלי המניות של חברת ר'. בזאת הסתיימו הקשרים המשפטיים בין חברת ר' לבין נ.נ..
דא עקא, ולטענת התובע חלוקת הון המניות המדולל התבצעה בניגוד לדין ובצורה בלתי שווה, אשר נתנה בידי נתבעים 1,2 יתרון בלי הוגן: כך, השניים זכו לקבל לידיהם מידי נ.נ. כ"א 10 מניות נוספות של חברת ר', ואילו נתבעת 3 והתובע קבלו לידיהם מידי נ.נ. כ"א 9 מניות בלבד בחברת ר'. כך נוצר מצב בעטיו נתבעים 1,2 מחזיקים בידיהם כ"א 775 ממניות חברת ר' ואילו התובע מחזיק בידיו 774 מניות בלבד. למקרא תקנה 59 לתקנון ההתאגדות של חברת ר' עולה, כי השניים יצרו לעצמם יתרון מסוים בשעת ההצבעה בחברת ר' – יתרון שניתן להם "יש מאין" ובניגוד לדין.
20. עוד לטענת התובע, במהלך שנת 2014 גילה, כי בסוף שנת 2013 העביר נתבע 1 את מניית ההנהלה שהייתה בידיו לידיה של נתבעת 3. לטענתו, לתומו הוא סבר, כי העברת המניה הנה מהלך שהתבקש ע"י בנק מממן לצורך העמדת המימון לרכישת מניותיו, כפי שהוסכם בין הצדדים , אך המציאות הוכיחה, כי כנראה לא זה הטעם שעמד בבסיס אותה העברה.
21. לפיכך, פרקטית נוצר מצב מעוות בעטיו ל -3 מבעלי המניות של חברת ר' יש הכוח המשפטי למנוע ממנו את מכירת מניותיו, בין אם ע"י מניות ההנהלה המוחזקות בידי נתבעות 2,3, ובין באמצעות תקנה 19 לתקנון ההתאגדות של חברת ר' המקנה לדירקטורים בחברת ר' (ובכללם נתבע 1) את הסכמות למנוע רישום במרשם בעלי המניות של החברה כל העברת מניות שאינם חפצים בה.
22. עוד לטענת התובע, בהמשך, במהלך שנת 1989 ביקש הוא להגר לחו"ל. כוונתו הייתה לעשות זאת לקראת סוף אותה שנה. זאת, לאחר שעזב את ניהול עסקי חברת השיווק של חברת הבת. נתבעים 1,2, אשר בעקבות זאת בחנו את האפשרות למכור את מניות חברת ר', בקשו ממנו למסור לידיהם, מטעמים פרקטיים, ייפוי כוח מיוחד בלתי חוזר לצורך ביצוע מכירת מניותיו. התובע, אשר ראה עם השניים עין בעין את האפשרות לנסות ולמכור את המניות בזמן היעדרו נעתר לבקשתם. על כן, ב- 9/1989 נחתם ייפוי הכח (להלן: "ייפוי הכוח") . בסופו של דבר ולטענתו הוא זנח את כוונותיו להגר לחו"ל, הנתבעים והתובע זנחו את האפשרות למכור את המניות לצד שלישי, וייפוי הכוח לטענתו בוטל.