בנוסף, מקבלת אני את טענת ב"כ האישה לפיה בחישוב מספר השיעורים השבוע לקח האיש בחשבון את כל פגישותיה הרשומות של האישה ביומן לרבות פגישות אישיות שאינן רלוונטיות.
לא זו אף זו האיש הציג צילום יומן רק באשר לשלושה חודשים בלבד כאשר הצילום בו מושחר חלקית וקשה להתרשם באשר ללוח הזמנים של האישה בכל הנוגע לשיעורים הפרטיים. אין בכך די לקבוע כי התובעת מעבירה 12 שיעורים בשבוע לפחות בפרט שחלק היומן שהוצג אינו תומך באופן ברור בטענת האיש.
לפיכך אני מעמידה את הכנסתה של האישה משיעורים פרטיים על סך של 5,000 ₪ בחודש.
83. על כך יש להוסיף להכנסתה של התובעת משיעורים פרטיים סך של 2,200 ₪ מעיריית רעננה.
84. האיש טען עוד כי הוצאותיהם של הצדדים בזמן החיים המשותפים עמדו על סך של 17,500 ₪ לחודש והאישה נשאה במחצית מהם ולפיכך ברי כי הכנסות האישה גבוהות מהנטען על ידה ועומדות לפחות על 9,000 ₪ בחודש.
האישה העידה לעניין זה כי גם במהלך החיים המשותפים סייעו לה הוריה מבחינה כלכלית.
האיש הכחיש טענת האישה לפיה במהלך החיים המשותפים נעזרה בהוריה על מנת לשלם את חלקה בהוצאות משק הבית המשותף. אולם, גרסה זו של האישה נתמכה בעדותו של האיש, זאת על אף הכחשת טענה זו בסיכומיו, וכן בעדותה של אמה, אשר הוזמנה להעיד על ידי האיש:
"ש. ולאורך השנים המשותפות שלהם?
ת. עזרתי. אני שילמתי את הגן שנה ומשהו. מעבר לזה, אני הייתי מגיעה עם כמויות של מטרנה, וכל הבגדים של הילדים, כולל שמיכות, שטיחים. וזה גם כל הצעצועים והספרים שלהם. הכל אני קונה.
ש. פלונית אומרת שהם עבדו על אקסל חצי חצי ?
ת. זה קרה אבל, אני לא יכולה לומר איך העברתי לגן את הכסף. הגן זה גם כסף.
ש. פלונית אמרה "הרודן הזה היה עורך אקסלים" וכל אחד היה צריך להפקיד 9,000 ₪ אבל הואיל ופלונית לא השתכרה כך פנתה להורים להשלים לה, אני יודע שאת מפנקת את הנכדים שלך מעבר לממוצע בקניות שונות, אבל באותה נשימה שאלתי איפה העברות ואמרת שאין, אז איך השלמת לפלונית האת הכספים?
ת. או במזומן. יכולתי לתת גם שיקים.
ש. כל חודש משכת?
ת. אתה יכול לבדוק אותי, כל שבוע אני מוציאה 5,000 ₪ מהכספומט. "
(עמ' 46 ש' 21-31)
85. האיש בעצמו העיד כי הוריה של האישה סייעו בידם רבות, הן כלכלית והן מעבר לכך (עמ' 27 ש' 22-23) וכן אישר כי הוריה של האישה סייעו בידם בתשלום לגנים:
ש. אני אומר לך שההורים של פלונית מעבירים לכם במשך שנה ושלושה חודשים כל חודש כסף בגין השתתפות שלהם בפעוטון, האם אתה מאשר זאת?
ת. אני זוכר שההורים של שני הצדדים סייעו לנו בהוצאות פעוטון בחשבונות של פלונית ובחשבון הביגוד לא היה זכר לסכומים שאתה מציין.
86. האיש טען כי האישה לא הוכיחה קבלת כספים מהוריה באשר אין לכך עדות בחשבון הבנק. לעניין זה העידה האישה כי העברת כספים בוצעה כאשר הקטינים היו בגן (2016-2017) ולכן אינו משתקף בדפי חשבון הבנק שלה לשנת 2018.
לא זו אף זו, לטעמי, עזרה כלכלית אינה משתקפת אך בהעברות כספים לחשבון הבנק. עזרה כלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים לרבות, אך לא רק, ברכישת מוצרים ופריטים שונים וכן תשלום ישיר לנותני השירות וכן עזרה במזומן.
לפיכך, הטענה כי האישה שילמה מדי חודש סך של 9,000 ₪ חלקה בהוצאות משק הבית אינן מוכיחות לטעמי כי האישה משתכרת את הסך האמור או גבוה מכך.
87. באשר לטענת האיש לפיה האישה לא ממצה את פוטנציאל השתכרותה – לא מצאתי לקבל טענה זו.
באשר לטענת האיש אינה כי האישה הפחיתה מהיקף עבודתה עובר לקרע בין הצדדים. מגרסאות שני הצדדים והראיות שהוגשו לתיק עולה כי היקף עבודתה של האישה היה זהה גם בתקופה בה חיו הצדדים יחד.
בנוסף לא הוכח בפני כי הגדלת היקף העבודה תלויה באישה לבדה ומצאתי כי יש גורמים אובייקטיבים נוספים המשפיעים על היקף עבודתה של האישה כגון עונתיות (כפי שהסבירה האישה בעדותה), שעות שהותה עם הקטינים – שכן מטבע הדברים חוגים ושיעורים פרטיים ניתנים בשעות אחר הצהרים וכיוצא בזה.
88. לסיכום -
כאמור לעיל מצאתי לקבוע כי האישה משתכרת סך של 5,100 ₪ לחודש משיעורים פרטיים בתוספת סך של 2,200 ₪ מעיריית רעננה.
עוד אין מחלוקת כי האישה מקבלת סך של 1,700 ₪ בחודש בגין שכירות דירה.
ובסך הכל הכנסתה החודשית ברוטו של האישה אם כן עומדת על 9,000 ₪ לחודש.
באשר לסך של 2,000 ₪ לחודש שמקבלת האישה בגין ההפרש שבין דמי השכירות לבין תשלום המשכנתא על הדירה בר' – מאחר והצדדים מבקשים את פירוק השיתוף בדירה הרי שאין מקום לקחת סכום זה בחשבון הכנסותיה של האישה.
האישה העידה כי אינה משלמת דמי שכירות להוריה בימים אלו שכן הכנסתה אינה מאפשרת לה תשלום דמי שכירות ריאלים לדירה בה היא מתגוררת ולפיכך היא נעזרת בהוריה, מתגוררת בדירה השייכת להם אולם אינה נושאת בתשלום שכר הדירה במרבית החודשים.
בהתאם לחישוב לעיל הכנסתה הפנויה של האישה עומדת על סך של 9,000 ₪ לחודש, עם זאת, הרי שמירב הכנסותיה – ממתן שיעורים פרטיים – הינה בגדר הכנסה "ברוטו" (מחזור) ללא שנוכו מיסים או כל הפרשה אחרת למשל בט"ל או הפרשות לצורך זכויות סוציאליות. עוד יצוין כי האישה טענה להכנסה נמוכה יותר בתצהירה ובסיכומיה, זאת חרף העובדה שבמהלך עדותה אישרה בחקירתה הנגדית כי הכנסתה הפנויה עומדת על 11,000 ₪ - כך בעמ' 35 ש' 15-17, זאת לרבות 2,000 ₪ שמקבלת כהפרש שכ"ד על דירת ר' לאחר ניכוי המשכנתא.
כפי שיפורט בהמשך, לא מצאתי לקחת בחשבון את הפרש בשכירות בגין הדירה בר' שכן בדירה זו יפורק השיתוף והיא תימכר ולפיכך אין מקום לקחת סכום זה בחשבון הכנסותיה הפנויות של האישה.
לנוכח האמור, ומשלקחתי בחשבון תשלומי בט"ל והפרשות לסוציאליות מהכנסתה "ברוטו" של האישה – וזאת על דרך הצמצום (משלא נטען הדבר) - אני קובעת כי הכנסתה הפנויה – נטו - של האישה עומדת על סך של 8,000 ₪ לחודש.
הכנסות האיש
89. האיש עובד כשכיר וטוען כי הוא משתכר סך של כ 14,000 ₪ נטו לחודש. עיון בתלושי השכר שצירף האיש מלמד כי אכן שכרו של האיש עומד על סך של כ 14,000 ₪ נטו לחודש.
האיש טוען כי מסכום זה יש להפחית סכומים שהשתלמו לו מאת המעסיק בגין הוצאות שהוציא אולם לא הובאה כל ראיה להוצאות שהוציא האיש ובגינן קיבל החזר מהמעסיק.
כמו כן אין בתלוש השכר כל ראיה להחזר הוצאות.
לעניין זה אוסיף עוד כי מעיון בדפי חשבון הבנק שצירף האיש לתצהירו עולה כי לבד ממשכורתו, הפקידה החברה בה עבד סכומים נוספים לחשבונו, מעת מעת, לפעמים אף מדי חודש, הנעים בין מאות לאלפי שקלים לכל הפקדה (חוץ מהמשכורת).
לפנים משורת הדין ומחמת הספק באשר למהותם של סכומים אלו לא לקחתי סכומים אלו בחשבון הכנסתו של האיש.
(בסיכומיו טען האיש כי פוטר מעבודתו ונמצא בחל"ת אולם הטענה עלתה רק בסיכומים ולא התאפשר לאישה לחקור את האיש על כך ולכן טענה זו אינה נלקחת בחשבון.
עוד אציין כי גם האישה טענה בסיכומיה כי כיום לאור מגיפת הקורונה אינה עובדת, וגם טענה זו לא נלקחה בחשבון.
90. בנוסף, בתצהיר הרכושי שהוגש על ידי האיש לבית המשפט ביום 25.3.2019 הצהיר האיש כי "בבעלותי 24% זכויות בדירה אשר קיבלתי בירושה מסבתי" (סעיף 4 לתצהיר הרכוש).
עם זאת, בתצהיר עדות ראשית הצהיר האיש : "בבעלותי 24% בדירה אשר קיבלתי בירושה מסבתי... יצוין כי הדירה הנ"ל מעולם לא הושכרה. הדירה הנ"ל נמכרה וכל תמורת מכירת הדירה הנ"ל הועבר לאמי, אשר רשמה את חלקה בדירה על שמי לצורך אישור המשכנתא. בניגוד לטענות התובעת אטען כי הדירה הנ"ל נמכרה זה מכבר ולא קיבלתי כל תמורה בגין מכירתה."
גרסה זו כאמור עלתה רק בתצהיר עדות ראשית של הנתבע, שהוגש לאחר שניתנה החלטת בית המשפט לעניין המזונות הזמניים של האיש לשלם לאישה, במסגרתה נלקחה בחשבון הכנסת האיש מחלקו בדירה זו. האיש לא הציג כל הסבר לשינוי הגרסה ביחס לנכס זה ולא הציג אסמכתאות לטענות אלו.
91. אמנם אמו של האיש העידה מטעמו לעניין זה. אולם מדובר בעדה מטעם ואף עדותה הייתה עדות מתחמקת ואין בה די כדי לתמוך בטענות האיש.
92. עוד עולה ממסמכי הבנק שהגיש האיש כי נכון ליום 4.3.2019 עמדה לזכותו יתרה בסך של 40,000 ₪ בחשבון הבנק.
התובע מתגורר בדירה שכורה שעלותה 4,300 ₪ לחודש.
לפיכך הנני מעמידה את הכנסתו הפנויה של האיש על סך 9,700 ₪ לחודש.
זמני השהות
93. אין מחלוקת בין הצדדים כי הקטינים שוהים עם האיש שני לילות בשבוע (שני ורביעי) וכן כל סוף שבוע שני מיום שישי ועד יום ראשון בבוקר.
מכאן שזמני השהות עומדים על 43% לעומת 57% לטובת האישה.
צרכי הקטינים
94. צרכי הקטינים הוערכו על ידי בהחלטה למזונות זמניים בסך של 1,600 ₪
אף אחד מהצדדים לא הוכיח מה הן הוצאות הקטינים וצרכיהם.
האישה צירפה לתצהירה קבלות על רכישות שונות, לרבות ריהוט ומזון אך לא ברור מקבלות אלו מהן ההוצאות עבור הקטינים לבדם.
האיש מנגד הכחיש טענות האישה באשר לצרכי הקטינים אולם לא נקב בסכום כלשהו.
95. אמנם, תביעה למזונות היא תביעה כספית שיש להוכיחה ככל תביעה אחרת (ע"א 130/85 כהן נ' כהן, פ"ד מ (1) 69, 71 (1979)), אלא שגם מקום שלא כל הצרכים מוכחים, פוסקים בתי המשפט מזונות לפי שיקול דעתם ואומדן הצרכים הסביר והראוי.
הצדדים שניהם אמנם לא טרחו בהמצאת ראיות מספקות באשר להוצאות הקטינים וכן לא פירטו דבר באשר לאורח החיים שנהג במשק הבית המשותף. עם זאת, התרשמתי כי הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מהממוצע והוצאותיהם תואמות את העלויות המקובלות במשפחה החיה ברמת חיים גבוהה מהממוצע.
96. לפיכך, ולנוכח התרשמותי מרמת החיים של הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיריהם ועדויותיהם, אני מעריכה את צרכי הקטינים בסך של 2,500 ₪ לכל קטין וכאשר אני לוקחת בחשבון כי מדובר בתאומים, אף זאת כפי פסיקת בתי המשפט בדבר צרכי קטינים המתגוררים בשני בתים.
97. בהתאם לפסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים, אל לו לבית המשפט להצטמצם אך ורק לנוסחאות המתמטיות הנוקשות וכי לאחר הצבת הנתונים חייב בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו והשכל הישר ולחתור לתוצאה שתקדם את השוויון בין הצדדים ותביא בחשבון את כל מערכת השיקולים הרלוונטיים לנסיבות המשפחה שנמצאת לפניו.
לאור כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את זמני השהות והכנסות הצדדים מכלל המקורות מצאתי לקבוע כדלקמן:
א. האיש ישלם לידי האישה עבור מזונותיהם הזמניים של הקטינים סך 600 ₪ בחודש לכל אחד.
ב. לעניין המדור, לאור העובדה שהקטינים שוהים אצל האישה 53% מהזמן מצאתי לחייב את האיש בסך של 400 ₪ לחודש השתתפות בהוצאות אחזקת המדור.
באשר להוצאות מדור, משהאישה אינה משלמת הוצאות מדור, שכן מתגוררת בדירת הוריה ללא תשלום שכ"ד, לא מצאתי לפסוק הוצאות מדור, עם זאת, אבהיר כי העדרן של הוצאות המדור מסיבה זו (מגוריה בדירת ההורים, אשר אינם מחוייבים בסיפוק צרכי הקטינים) היה לעיני בעת פסיקת המזונות והוצאות אחזקת המדור.
ג. הצדדים יישאו בחלקים שווים מהוצאות חינוך הקטינים, לרבות מעון, גן, צהרון עד תום כתה ג', תשלומי חובה לבי"ס, חוג אחד ושני מחזורי קייטנה בחודשי הקיץ בעלות קייטנת מתנ"ס. הוצאות המעון ישולמו כנגד המצאת קבלות ותוך 7 ימים מיום המצאת הקבלה לצד ששילם. הוצאות החינוך יכללו שיעוריפ פרטיים ואבחונים דידקטיים במידת הצורך. ככל שתתעורר מחלוקת בעניין נחיצותה של הוצאה חינוכית כלשהי, י/תכריע בדבר המורה המחנך/כת או יועץ/צת ביה"ס לפי העניין.
ד. הצדדים יישאו בחלקים שווים בכל ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים, אשר אינן משולמות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות אבחונים וטיפולים רגשיים, רפואת שיניים וטיפולים אורתודנטים, משקפיים/עדשות מגע וכל הוצאה רפואית אחרת. כל צד יחזיר לצד השני הוצאה שהוציא וזאת בתוך 7 ימים מיום המצאת קבלה על הוצאה כאמור. ככל שתתעורר בין הצדדים מחלוקת לעניין נחיצותה של הוצאה רפואית, יכריע בדבר רופא הילדים או הרופא המומחה לפי העניין.
ה. תוקף החיוב בתשלום המזונות הינו מיום 1.1.2021. עד למועד זה תעמוד החלטתי למזונות זמניים מיום 1.6.2019 בתוקפה.
סכומים ששילם האיש ביתר, ככל ששילם, על חשבון מזונות הקטינים יקוזזו מתשלום המזונות ב 4 תשלומים שווים.
ו. סכום המזונות צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום והוא יעודכן כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.
ז. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האישה בנוסף לסכום המזונות שנפסק.
ח. דמי המזונות ישולמו עד מלאת לקטינים 18 או עד סיום כיתה י"ב המאוחר מבין שניהם ולאחר מכן ישולם שליש עד לסיום שירות צבאי סדיר או שירות לאומי.
98. מצאתי לקבוע כי פסק דין זה יחול החל מיום 1.1.2021 ולא רטרואקטיבית וזאת כדי שהקיזוז לא ישפיע על רווחת הקטינים והאם מתוך הנחה שהכספים ששולמו כמזונות כבר נצרכו וכן מהטעם שלקטינים מלאו 6 רק ביום 24.12.2020.
סוף דבר
99. בתביעה הרכושית יפעלו הצדדים כאמור בסעיפים 61 , 64-66 ו - 72.
האיש יישא בהוצאות האישה בגין תביעה זו בסך של 20,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום. ככל שלא ישולמו במועד יישאו הפרי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
בתביעת המזונות – חיוב המזונות הינו כאמור בסעיף 97 על תתי סעיפיו.
נוכח התוצאה אליה הגעתי אין צו להוצאות בתביעת המזונות.
פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.