פסקי דין

תע (ק"ש) 15863-08-19 פלוני נ' פלונית

11 אוגוסט 2021
הדפסה

בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה

ת"ע 15863-08-19 ****(המנוח) ואח' נ' ****(המנוח) ואח'

תיק חיצוני:

לפני כבוד השופט רן ארנון

התובע
**** ת"ז *****

נגד

הנתבעת

בעניין עיזבון המנוח:
**** **** ז"ל, ת"ז *****
**** ת"ז *****

פסק דין

בפניי תובענה לקיום צוואה של המנוח **** **** ז"ל, אשר הועברה אלי על ידי כבוד הרשמת לענייני ירושה ב**** ולאחריה הוגש כתב התנגדות אותו הגישה ביתו של המנוח. את הבקשה למתן צו קיום צוואה הגישה אלמנת המנוח, הגב' **** **** ז"ל, ברם עוד בטרם התברר ההליך, נפטרה הגב' **** **** (ביום 15.2.2019), ובעקבות פטירתה הוגשה בקשה למתן צו קיום לצוואתה שלה על ידי בנה ****. יצוין כי מדובר בצוואה הדדית. ביום 23.6.2019 ניתן צו לקיום צוואת המנוחה **** **** ז"ל מבלי שהוגשה התנגדות.

ביסוד ההתנגדות לצוואת המנוח עומדות שתי טענות: המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה עקב מצבו הבריאותי והקוגנטיבי. הצוואה נערכה תחת השפעתה הבלתי הוגנת של המנוחה על המנוח. נטען כי המנוחה שלטה במנוח והכתיבה לו את רצונה, תוך ניצול חולשתו הפיסית והקוגניטיבית בעת עריכת הצוואה, דבר אשר הביא להדרתה של הבת המתנגדת והורשת כל עיזבונו לבן, מבקש צו הקיום.
הצדדים
1. הצדדים לתובענה הם ילדיהם המאומצים של המנוח **** **** ז"ל ת.ז. ****** (להלן: "האב המנוח" או "המנוח") ו**** **** ז"ל ת.ז. ******* (להלן: "האם המנוחה" או "המנוחה").

2. הצדדים לתובענה הם ילדיהם היחידים של ההורים המנוחים (להלן: "ילדי המנוחים").

3. בהתאם להוראות תקנות הירושה, המתנגדת לצוואה היא ביתם של המנוחים – תקרא הנתבעת (להלן: "הנתבעת") והנהנה מכח הצוואה ומבקש צו הקיום, הבן של המנוחים ואחיה של המתנגדת- יקרא התובע (להלן: "התובע").

רקע עובדתי
4. ההורים המנוחים ערכו שלוש צוואות הדדיות בעדים, האחת מיום 14.10.2010 בה ציוו להוריש את כל רכושם לילדיהם שווה בשווה, למעט תכשיטי זהב אותם ציוו בחלקים שווים לנכדות, **** (הבת של התובע) ו***** (הבת של הנתבעת) (להלן: "הצוואה הראשונה") , צוואה זו הוחלפה בצוואה אחרת מיום 06.06.2012 בעקבות מעבר דירה של המנוחים, אך פרט לשינוי פרטי הדירה לא חל כל שינוי מהותי בצוואה (להלן: "הצוואה השנייה").

4.1. בצוואה השלישית מיום 10.09.2017 הדירו ההורים את הנתבעת מהצוואה והורישו את מלוא רכושם לתובע, למעט התכשיטים אותם ציוו כאמור לנכדות (להלן: "הצוואה השלישית" או "הצוואה"). את שלושת צוואותיהם של בני הזוג ערכה נוטריון ועוה"ד **** והיא גם שימשה כעדת קיום לשלושת הצוואות.

5. השינוי בצוואה נערך לאחר תקרית חריגה ויוצאת דופן בה סטרה הנתבעת (הבת) לאם המנוחה במהלך ויכוח, ביום 28.8.17, עת שהו המנוחים, הצדדים ומשפחותיהם בנופש משפחתי במלון **** , חופשה אשר נועדה לאחד את המשפחה ולגשר על הפערים שנוצרו במשך השנים, נוכח מצבו של המנוח שכבר היה חולה תקופה ממושכת במחלת סרטן וברור היה כי לא יאריך ימים. (להלן: "האירוע המכונן").

6. משנת 2009 סבל המנוח משתי מחלות - סרטן ואפילפסיה. לאחר 8 ניתוחי ראש מסובכים לכריתת גידולים ממוחו חלה החמרה במצבו בשנת 2016, גרורות ממאירות פשטו בגופו. המנוח סרב להמשיך לקבל טיפולים, העדיף להישאר בביתו ומאוגוסט 2017 טופל במסגרת הוספיס בית. המנוח קיבל תרופות אופיואידיות לעמעום הכאב באופן קבוע.

האב המנוח הלך לבית עולמו ביום 15.11.17 וביום 03.01.18 הגישה אלמנתו האם המנוחה בקשה לצו לקיום צוואה אחר המנוח ב****.
7. במסגרת הבקשה לצו קיום נתבקשה האם המנוחה להגיש לרשם תצהירים של העדות החתומות על הצוואה, עוה"ד ונוטריון **** ומזכירתה הגב' *******, להבהרת נסיבות עריכת הצוואה וחתימתה, זאת נוכח סמיכות הזמנים היחסית בין מועד עריכת וחתימת הצוואה לבין מועד פטירת המנוח (כאמור לעיל המנוח נפטר חודשיים לאחר החתימה על הצוואה).

8. בתצהירים שהוגשו על ידי עדות הקיום נרשם כי המנוח היה מחובר לצינור חמצן במועד החתימה על הצוואה. כמו כן נרשם כי הוא הנהן בראשו בהסכמה למשמע הסיפור שסיפרה המנוחה אודות האירוע במלון ****, אותו אירוע שהביא אותם לשנות את צוואתם הקודמת ולהדיר את הבת, שנהגה כלפי האם באלימות וככל הנראה גם בגסות רוח כלפי האב.

9. לאור האמור בתצהירים אלה, דרש הרשם לענייני ירושה לקבל מסמכים רפואיים הנוגעים למנוח. במקביל ביום 05.11.18 חתמו עדות הקיום על תצהירים משלימים, לפיהם המנוח לא היה מחובר לבלון חמצן והמדובר היה בטעות בזיכרון של המצהירות.

10. ביום 25.02.19 הלכה האם לעולמה באופן פתאומי. למחרת ביום 26.02.19 הגיש התובע את המסמכים הרפואיים בהתאם לדרישת הרשם.

11. התובע הגיש בקשה לקיום צוואה אחר האם המנוחה וביום 23.06.19 ניתן צו לקיום צוואה בעניין עיזבון האם, כאמור, מבלי שהוגשה התנגדות.

התיק הועבר להכרעתו של בית המשפט ביום 07.08.19, בטרם הוגשה התנגדות, שכן מהתצהירים המשלימים שהוגשו על ידי האם המנוחה, עלה חשש אצל הרשם לענייני ירושה, באם האמור בצוואה משקף את רצון המנוח והאם היה כשיר לחתום על צוואה ולהבחין בטיבה.
12. הנתבעת העמידה התנגדותה על 2 רגליים עיקריות:

12.1. כשרות המנוח לצוות.
12.2. השפעה בלתי הוגנת מצד האם.

13. ההתנגדות נדונה בפניי ביום 28.06.20. בהסכמת הצדדים הוריתי על מינוי ד"ר עמיקם טל, כמומחה מטעם בית המשפט, לחוות דעתו ביחס למצבו הקוגניטיבי ומידת כשירותו של המנוח בעת חתימת הצוואה, על סמך כל המידע הרפואי אשר יוצג בפניו על ידי הצדדים.

14. ביום 20.01.21 הוגשה חוות הדעת בה הדגיש המומחה עצמו, כי לא ניתן לקבוע באופן ברור וחד משמעי בעניין תפקודו הקוגניטיבי ושיקול דעתו של המנוח מהמסמכים הרפואיים שהונחו בפניו, שכן לא נמצא תיאור קליני על מצבו ולא נרשמה התרשמות הרופאים ביחס להפרעות המנטליות מהן סבל במועד חתימת הצוואה.

15. שני הצדדים לא העבירו שאלות הבהרה ולא ביקשו לחקור את המומחה.

16. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 11.05.21 נשמעו עדויות בעלי הדין עצמם ו- 3 עדויות מטעם מבקש צו הקיום:

16.1. עוה"ד ונוטריון **** –הכירה את בני הזוג שנים רבות וערכה עבורם את שלושת הצוואות ובנוסף שימשה כעדת קיום לשלושת הצוואות.
16.2. הגב' **** – עדותה נשמעה מבלי שהגישה תצהיר, חברת משפחה ואחות במקצועה אשר טיפלה במנוח עד למועד פטירתו.
16.3. הגב' **** – אחותה של האם המנוחה.

17. להשלמת התמונה ייאמר כי הוגשו 3 תצהירים של עדות מטעם המתנגדת אך אלו לא התייצבו לדיון ההוכחות וביום 11.5.21 ניתנה החלטה על הוצאת התצהירים מהתיק.

18. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב, ועתה, משנאספו אלה לתיק בית המשפט, הגיעה העת לדון ולהכריע בתובענה.

תמצית טענות הנתבעת
19. הנתבעת מתנגדת לצוואה מיום 10.09.17 ועותרת להורות על ביטולה ולהכריז תחתיה על הצוואה מיום 06.06.2012 כמחייבת.

20. עילות ההתנגדות נשענות על שני אדנים עיקריים -

20.1. כשרות המנוח – נוכח מצבו הרפואי, לאחר 8 ניתוחי ראש, בהיותו נתון תחת השפעת התרופות האופיואידיות החריפות שקיבל מיוני 2017, המנוח לא היה צלול בדעתו עת חתם כביכול על צוואה המנשלת את הנתבעת נישול מוחלט מירושתו, ולא היה מודע למשמעות חתימתו והשלכותיה. לראייה מצבו אף עורר את חשדו של ב"כ היועמ"ש ועל כן הועבר התיק לעיון בית המשפט עוד בטרם הוגש כתב ההתנגדות.

20.2. לטענת הנתבעת נוכח מצבו, בהיותו ישנוני ורדום בהשפעת התרופות שקיבל תוך שנעזר בבלון חמצן, לא יעלה על הדעת כי המנוח כתב את האמור בצוואה, מתוך רצונו החופשי, בדעה צלולה ובנפש חפצה, כאמור בסע' 7 לצוואה.

20.3. עוד טוענת הנתבעת יש ליתן משקל רב למסקנה אליה הגיע המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו, לפיה סביר יותר להניח כי המצווה לא היה כשיר קוגניטיבית להבין טיבה של הצוואה בעת חתימתה.

20.4. השפעה בלתי הוגנת מצד האם המנוחה – הנתבעת טוענת כי הדרתה מהצוואה השנייה היה פרי מוחה של האם ולא יוזמת המנוח עצמו. לשיטתה, האם הפעילה על המנוח השפעה בלתי הוגנת, תוך ניצול תלותו בה בזמנים הו נערכה ונחתמה הצוואה, לאחר שזו נפגעה מהתנהגותה של הנתבעת בתקרית שאירעה במלון ****.

20.5. כן נטען לביטול הצוואה מחמת מעורבותה של האם בעריכת הצוואה. האם היא זו שיזמה את המהלך, התקשרה לעוה"ד **** והודיעה לה על השינוי בצוואה, ללא שיתוף האב, כאילו היה מיותר וזו האחרונה לא טרחה לשאול את המנוח בדבר עמדתו, כך שלא התברר רצון המצווה.

20.6. הנתבעת מטעימה כי אביה אולץ למלא אחר מבוקשה של האם, שכן לא היה לו הכוח להתנגד לה במצבו הסיעודי, כשהוא מתגורר ב**** המרוחקת ותלוי ברעייתו באופן מוחלט.

20.7. לטענתה לא יעלה על הדעת שהאב ידיר אותה מצוואתו מרצונו החופשי , היות ואהב אותה בכל לבו, אלמלא ההשפעה הבלתי הוגנת מצד אמה.

21. לטענת הנתבעת, נוכח ידיעתה על השפעתה הכפייתית של האם, יצרה עוה"ד **** תרחיש מבוים לצורך הכנת תשתית ראייתית, לפיו יצאה האם מהבית בעת הקראת הצוואה למנוח והמנוח חתם לכאורה מרצונו החופשי על הצוואה. לשיטתה, לא מן הנמנע כי האם היא זו שחתמה תחתיו, שכן עיון בחתימת המנוח על גבי הצוואה מעלה ספק באשר לאמיתות החתימה. הנתבעת השוותה את החתימה על הצוואה לחתימות קודמות של האב ומבדיקת עין עולה חשד שאין זו חתימת המנוח.

22. הנתבעת מטעימה כי גם אם המנוח מלמל או הבין דבר מה מן המתרחש בשעת חתימת הצוואה – ואין הדבר כך – הרי שהצוואה ננחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת של האם שהופעלה עליו וזאת בייחוד לאור מצבו הפיסי והקוגניטיבי הירוד, בו כל השפעה ולו הקלה ביותר, יש בה כדי להוות השפעה בלתי הוגנת.

23. לטענתה סמיכות הזמנים – מתום החופשה במלון **** ביום 28.08.17 ועד שפנתה האם לעוה"ד **** בדבר השינוי בצוואה ביום 31.08.17 - מעוררת חשד כי התכנית לשנות את הצוואה נרקמה בין האם לעוה"ד **** מבלי שהמנוח ייתן דעתו על כך.

24. לטענת הנתבעת, נוכח מצבו הרפואי של המנוח היה על עוה"ד **** לדרוש חוות דעת רפואית/פסיכיאטרית במועד עריכת הצוואה ואין לקבל את טענתה בדבר היכולת של המנוח להבין על מה הוא חותם רק כי "הנהן בראשו".

25. עוד נטען כי נוכח מצבו הבריאותי, היה על עוה"ד **** לבקש חוו"ד רופא לקביעת כשרות המנוח לצוות ומשלא עשתה כן, לא עמדה בחובתה המשפטית כנדרש על פי תקנה 4 לתקנות הנוטריונים תשל"ז 1977, כל שכן לאחר הרישום הרפואי מיום 29.06.17 בו צוין כי המנוח חולה סיעודי הנזקק לעזרה רבה ולאחר שבחוות הדעת הדגיש המומחה כי על מנת לקבוע מידת כשרות המצווה יש להסתייע בהערכה פסיכיאטרית או קוגניטיבית. תחת זאת הסתפקה עוה"ד **** בשיחה עם חולה רדום ומנותק וקבעה בפסקנות כי המנוח היה צלול.

26. עוד לענין זה מטעימה הנתבעת כי אף התובע עצמו העיד כי עוה"ד **** לא עשתה מלאכתה כנדרש ממנה כעו"ד ונוטריון, משלא צילמה את מעמד החתימה והיתה זו טעות מבחינתה שלא עשתה כן.

27. לטענת הנתבעת בקרבת המנוח היה מצוי בלון חמצן, על כן הוצהר בתצהיר הראשון שניתן על ידי עוה"ד **** ומזכירתה כי המנוח השתמש בחמצן בעת חתימת הצוואה ויכול היה רק להנהן בראשו. לשיטתה יש להעדיף גרסה זו, הגרסה הראשונית, שכן סביר יותר להניח שבעת עריכת התצהיר הראשון, לא שיערה עוה"ד **** בדעתה כי הדברים יגיעו עד לפתחו של בית המשפט.

28. עוד נטען, כי עובדת השימוש בחמצן הוכחשה על ידי עוה"ד **** ומזכירתה בתצהיר השני מיום 05.11.18 בעקבות לחץ שהופעל עליהן מטעם האם המנוחה.

29. הנתבעת טוענת כי לעובדת שימוש המנוח בחמצן בעת החתימה חשיבות רבה. בניסיון להתנער מעובדה זו נערך תיאום עדויות בין עדת הקיום עוה"ד **** מזה והגב' **** **** מזה. לראייה, באופן תמוה, בשתי העדויות ניתן תיאור מדויק של תחבושת באזור האף של המנוח בעוד שבחוות דעת המומחה אין כל אזכור של חבישה באזור האף. עוד לענין זה טענה הנתבעת כי מחקירתה של הגב' **** ספיר עולה כי העדה הודרכה.

30. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בנסיבות בהן לא מסרה האם הודעה למנוח על ביטול הצוואה הראשונה, אין תוקף לצוואה, בהתאם להוראות סעיף 8(א) לחוק. סעיף 8(א) קובע כי אין לבטל צוואה הדדית באופן חד צדדי, ביטול צוואה הדדית ייעשה בכפוף למסירת הודעה בכתב לבן הזוג – השותף לצוואה ההדדית. לשיטתה של הנתבעת, אין לקבל את דבריה של עוה"ד **** בדבר הפתק שכתבה האם על בקשתם המשותפת לשינוי הצוואה כהודעת ביטול, שכן לא צורפה עדות גרפולוג המעידה כי מדובר בכתב ידה של האם.

31. היחסים בין הצדדים – לטענת הנתבעת כבר בהיותה בגיל 10 הוצאה מהבית על ידי שירותי הרווחה בשל התעללות מתמשכת מצד האם כלפיה, בעוד שהאב שמר עימה על קשר לאורך כל השנים, נהג לבקר אותה, לרוב לבדו, במוסד בו שהתה, העניק לה טיפול אבהי מסור והוכיח אהבתו אליה. להוכחת טענתה צרפה הנתבעת תצהירים של העובדת הסוציאלית הגב'
**** ושל הפסיכולוגית הקלינית הגב' *** אשר ליוו אותה בטרם ובתקופת שהותה בפנימיית ****. ברם, כפי שצוין לעיל, תצהירים אלה הוצאו מהתיק נוכח אי התייצבות העדות לחקירה נגדית.

32. לטענת הנתבעת, מאז שנת 2015 בבגרותה, ובמיוחד לאחר שהתגרשה, שמרה על קשר טוב ורצוף עם הוריה ואחיה, ביקרה המון בבית הוריה, כולל בחגים והמשפחה היתה מלוכדת.

33. לטענת הנתבעת מערכת יחסים בין התובע להורים לא היתה טובה ולראייה הובא לידיעתה במסגרת הליך ההוכחות כי גם התובע נשלח לפנימייה בהגיעו לגיל 14 ובעת גיוסו לצה"ל קיבל מעמד של חייל בודד מה גם כי התובע עצמו העיד כי יחסיו עם המנוח לא היו טובים.

34. לטענתה לא היתה מיודעת על מותם של ההורים, על כן נבצר ממנה ללוותם בדרכם האחרונה.

35. ככל ותעלה טענת שיהוי בהגשת ההתנגדות – תטען הנתבעת כי המידע על הבקשה לקיום הצוואה נמנע ממנה בטענה כי התובע אינו יודע מקום מגוריה, מה שמעיד על רצונו של התובע להיות הנהנה היחיד מהצוואה, להדיר אותה מההליך כולו ולפעול כאילו לא הייתה בת משפחה כלל. בכל מקרה האם נפטרה ביום 25.02.19 בעוד שההתנגדות הוגשה כשנה ממועד פטירתה, ביום 08.03.20.

1
2...6עמוד הבא