בבית המשפט העליון
ער"א 5257/21
לפני: כבוד השופט ד' מינץ
המערערת: SKS Holdings LLC
נ ג ד
המשיבה: עמיטק ניהול ופיתוח נכסי נדל"ן בע"מ
ערעור על החלטות הרשם ר' גולדשטיין בע"א 4604/21 מיום 11.7.2021 ומיום 25.7.2021
בשם המערערת: עו"ד שמוליק קסוטו; עו"ד גל קלאוזנר
פסק-דין
לפנַי ערעור על החלטות הרשם ר' גולדשטיין בע"א 4604/21 מיום 11.7.2021 ומיום 25.7.2021, שעניינן בבקשת המערערת להגדלת היקף גוף הערעור שהוגש על ידה.
הרקע לערעור
1. ביום 30.6.2021 הגישה המערערת לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 8153-01-18; כב' השופט י' פרגו) בהיקף של 19 עמודים. בד בבד עם הגשת הערעור הגישה המערערת בקשה להגדלת היקף הערעור מ-12 עמודים, כקבוע בתקנה 134(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות או התקנות החדשות). בקשה זו סמכה המערערת על ההיקף הרחב של המסמכים המשמשים בסיס להגשת הערעור, ובכלל זה פסק הדין מושא הערעור, פרוטוקולי הדיונים בהליך לפני בית המשפט המחוזי וכרכי המוצגים. נטען כי על רקע היקף המסמכים האמורים ולנוכח הסוגיות הרבות עליהן נסוב הערעור, מוצדק להיעתר לבקשה.
2. ביום 11.7.2021, לאחר שהתקבלה התייחסות המשיבה לבקשה, דחה הרשם את בקשת המערערת. נקבע כי חריגה ממגבלת העמודים הקבועה בתקנות מחייבת הצגת "טעמים מיוחדים", וכי היעתרות לבקשה תיעשה במקרים יוצאי דופן בלבד וכאשר מורכבות ההליך הערעורי מצדיקה זאת. הרשם ציין בהחלטתו כי אורכו של פסק הדין איננו בגדר נתון המעיד כשלעצמו על מורכבות ההליך לצורך בחינת ההצדקה להגדלת היקף הערעור, ובכל מקרה בענייננו מדובר בפסק דין שהובאו בו ציטוטים נרחבים ביותר המחזיקים עמודים רבים, כאשר לא הוצגו טעמים ממשיים אחרים המגבשים טעם מיוחד כאמור. משכך, נדחתה הבקשה והמערערת התבקשה להגיש כתב ערעור מתוקן.
3. ביום 15.7.2021 הגישה המערערת בקשה לעיון מחדש בהחלטת הרשם, בה ביקשה כי היקף הערעור יוגדל לכל הפחות ל-17 עמודים. חלק ניכר מבקשתה זו הוקדש לשגיאות שנפלו לטענתה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהיקפן הרב מצדיק מתן היתר להרחבת היקף הערעור. כן ציינה המערערת את היקפו של פסק הדין מושא הערעור ואת היקף כתבי הטענות שהוגשו בבית המשפט המחוזי. המשיבה טענה בתשובתה מיום 22.7.2021 כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש, ולגופו של עניין טענה כי המערערת לא הצביעה על טעמים מיוחדים להרחבת היקף הערעור.
4. ביום 25.7.2021 הרשם קבע כי לא מצא עילה לעיון חוזר בהחלטתו כגון שינוי נסיבות מהותי, ומשכך דחה את הבקשה לעיון חוזר.
5. מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו המערערת שבה וטוענת כי לנוכח אורך פסק הדין מושא הערעור בתיק העיקרי, היקף כתבי הטענות בבית המשפט המחוזי והיקף המחלוקות העובדתיות אשר רובן ככולן עומדות גם עתה להכרעת בית משפט זה, יש טעם מיוחד להגדלת היקף הערעור. עוד מציינת המערערת בתמיכה לעמדתה את העובדה שמדובר בערעור בזכות וכן פסיקות אחרות שהתירו הרחבת היקף הערעור במקרים דומים. המערערת מוסיפה כי אם לא יתקבל הערעור הנוכחי היא תיאלץ לוותר על טענות מהותיות שברצונה לכלול בערעורה בתיק העיקרי.
דיון והכרעה
6. תקנה 134(א)(3) לתקנות קובעת כאמור כי בערעור שהוגש לבית משפט זה, כתב הערעור לא יעלה על שנים עשר עמודים. תקנה זו מצויה בפרק י"ז לתקנות שכותרתו "הערעור", אשר הוראותיו נועדו לייעל את אופן ההגשה, הדיון וההכרעה בהליכים ערעוריים (דברי ההסבר לתקנות סדר הדין אזרחי, התשע"ט-2018, עמ' 41). תחימת היקף כתבי הטענות בפרט נועדה "למגר את התופעה של שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש, באופן המקשה לאתר את השאלות השנויות במחלוקת ומביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר ולהתשת הצד שכנגד שלא לצורך" (הדברים נאמרו אמנם ביחס לתקנה 9(ד) לתקנות שעניינה בהיקף כתבי הטענות המוגשים לערכאה הדיונית, אולם הם יפים גם לענייננו).
7. הוספת תקנה 134(א)(3) לתקנות החדשות, לעומת היעדרו של הסדר זהה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות), לא נעשתה בחלל ריק. אמנם, תקנה 448(א) לתקנות הישנות העניקה לבית המשפט סמכות לקביעת היקף סיכומי הערעור מטעם הצדדים, אולם לא נקבעה בה מגבלת עמודים מוגדרת. בעטיו של "חוסר" זה במגבלת היקף סדורה, הלכה והתעצמה עם השנים תופעה של הגשת כתבי טענות המחזיקים עמודים רבים שלא לצורך. עמד על כך השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' ANTON HUBNER CMBH & CO. KG, פסקה 4 (27.3.2011):
"כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי של הליכים (ובלא קשר למספרם של ההליכים המוגשים) קיימת תופעה של כתבי טענות, תצהירים, נספחים וכיו"ב המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים. נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל והולך. במילים אחרות, הניירת מתרבה ומתרבה. שאלה מעניינת היא מה הסיבה לגידול הנמשך בהיקפם של המסמכים המוגשים. יהיו כאלה שיאמרו שהאשם הוא באמצעים הטכנולוגיים המשתכללים מעת לעת, מכונות צילום מהירות ומחשבים, לרבות האפשרות של 'גזור' (cut) ו'הדבק' (paste). ניתן להעלות השערות נוספות לגבי הסיבות לתופעה, אך דומה שלא ניתן לחלוק על עצם קיומה. אילו נעשתה בדיקה השוואתית, אין לי ספק שהממצא הברור היה שכתב טענות ממוצע דהיום הינו ארוך בהרבה מזה שהיה מוגש לפני שנים. תלונה חוזרת ונשנית של שופטים, ומדובר בתלונה מוצדקת, היא כי לעתים מוגשים כתבי טענות ושאר מסמכים באורך בלתי סביר. יש אף הטוענים, במידה מסוימת של בדיחות, המהולה ברצינות, שיש למדוד את המסמכים על פי משקלם ולא במספר העמודים. אין בכוונתי לומר שהדבר קורה בכל הליך, אך אין ספק שהתופעה קיימת ומתגברת ומכבידה היא על תפקודם של בתי המשפט. אין להלין על כך באופן כללי אלא באותם מקרים, והם אינם מעטים, בהם אין מִתאם בין המשקל הסגולי של העניין לבין היקפם של המסמכים המוגשים. היינו, כאשר אורכם של המסמכים (שלא לומר משקלם) חורג מכל פרופורציה."
אין צורך להכביר מילים בדבר השלכותיה של תופעה זו של הגשת כתבי טענות ארוכים באופן חסר פרופורציה. כתבי טענות ארוכים ומטריחים שלא לצורך גורמים לעומס מיותר על מערכת המשפט ולפגיעה בבעלי הדין המנהלים הליכים לגיטימיים הממתינים ליומם בבית המשפט (וראו: רע"א 1671/15 אלמליח נ' עיריית לוד, פסקה 8 (17.5.2015); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 18-17 (מהדורה שלוש-עשרה, 2020)). תופעה זו גם עמדה לנגד עיני מחוקק המשנה, אשר הבהיר כאמור כי אחת ממטרותיהן המוצהרות של התקנות החדשות, היא למגר את התופעה של "שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש" (דברי ההסבר, עמ' 12). על רקע המפורט לעיל ראה כאמור מחוקק המשנה לנכון להסדיר במסגרת התקנות החדשות מגבלת עמודים קשיחה, הן ביחס לכתבי הטענות העיקריים המוגשים לערכאה הדיונית והן ביחס לכתבי הטענות המוגשים לערכאת הערעור.
8. לצד זאת, הוראת תקנה 176(ב) לתקנות החדשות קובעת כי מקום בו נקבעה בתקנות או בכל חיקוק הוראה בדבר היקף כתבי טענות, תחול ההוראה כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים. מלשונה של תקנה זו, עולה כי היתר להגדלת היקף העמודים הקבועה בתקנות הוא החריג לכלל, והוא יינתן רק במקרים בהם הצביע בעל הדין על טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהמגבלה הקשיחה והרחבה יחסית שנקבעה בתקנות לצורך הגשמת היעילות הדיונית. נשאלת השאלה, אם כן, מהם אותם "טעמים מיוחדים" המצדיקים חריגה ממגבלת העמודים הקשיחה הקבועה בתקנות.
9. "טעם מיוחד" כשמו כן הוא. על בעל הדין להצביע כי עניינו חורג מהכלל והוא בעל ייחודיות המבדילה אותו ממנו. עליו להוכיח כי עניינו שונה באופן מהותי מהעניינים האחרים הבאים לפתחו של בית המשפט. הצופה בעניין צריך להשתכנע כי אין המדובר במקרה רגיל אלא במקרה המצדיק התייחסות אחרת-שונה מהמקרה הרגיל. בעניין זה ניתן להצביע על מכלול עניינים מסוגים שונים בהם נזקק בית המשפט לטעם מיוחד כדי להצדיק את הדיון בהם.
10. הדרישה ל"טעם מיוחד" לצורך חריגה מכלל שנקבע אינה בגדר חידוש בדין, והיא חוזרת על עצמה במגוון הקשרים. כך למשל, בהקשר דיוני דומה, בתקנה 176(ב) לתקנות החדשות המורה כאמור כי ניתן לחרוג מהיקף כתבי טענות שנקבע בהינתן "טעמים מיוחדים", נקבע כי "טעמים מיוחדים" עשויים גם להצדיק הארכת מועד "לעשיית דבר", ובכלל זה להגשת הליך ערעורי (זאת בדומה להוראה המקבילה שהייתה קבועה בתקנה 528 לתקנות הישנות). במסגרת זו נבחנים בעיקר מהות ההליך, משך האיחור ומידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על סופיות פסק הדין (חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 171-168 (מהדורה שלישית, 2012)). בין היתר נפסק בעבר, ביחס לשיקולים הרלוונטיים לעניין בחינת "טעם מיוחד" להארכת מועד, כי על הטעמים המיוחדים להיות טעמים אובייקטיבים שאינם בשליטתו או בתחום ציפיתו של מבקש הארכה, ומקורם בגורם חיצוני וכן כי טעות כשלעצמה אינה מהווה טעם מיוחד (ראו למשל: רע"א 3776/16 גנים נ' רחל (15.8.2016); בש"א 536/18 פלוני נ' פלונית (31.1.2018)).
11. בנוסף, הדרישה ל"טעם מיוחד" כחריגה מכלל מסוים חולשת על ענפי משפט שונים נוספים מעבר להתמודדות עם סוגיות דיוניות כדוגמת בקשה להארכת מועד או להגדלת היקף כתבי הטענות. כך למשל, בסעיף 5(ג) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 נקבע כי בית המשפט רשאי שלא לעכב הליכים בתובענה בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות, אם ראה "טעם מיוחד" שהסכסוך לא יידון בבוררות. עוד כדוגמה, סעיף 22(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 מקנה לבית המשפט סמכות להורות "מטעמים מיוחדים" על תשלום גמול לתובע המייצג, גם אם לא אושרה התובענה הייצוגית. לדרישה ל"טעם מיוחד" אף ניתן ביטוי במסגרת המשפט הפלילי. כך למשל קובע סעיף 352(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 כי בית המשפט רשאי "מטעמים מיוחדים שיירשמו" לפרסם פרטים מזהים של נפגע עבירות מין ומתלוננת בעבירות אלו. כך גם על פי הוראת סעיף 22ב(ב) חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 נדרשים "טעמים מיוחדים שיירשמו" על מנת להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני בעבירות חמורות המנויות באותו סעיף. בנוסף, פעמים רבות הכירה הפסיקה בצורך להניח "טעמים מיוחדים" לחריגה מכלל, אף במקום שלא נקבעה נוסחה שכזו בחקיקה או בחקיקת המשנה. כך למשל נקבע כי טעמים מיוחדים נדרשים לצורך פסילת חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים (רע"א 3264/21 כהן נ' אלקטרה בנייה בע"מ, פסקה 18 (18.7.2021)). כך גם נקבע בהקשר אחר כי על המבקש מבית המשפט כי לא יינתן תוקף לתניית שיפוט זר עליה הסכימו הצדדים, להראות טעם מיוחד לכך (ע"א 601/82 בנק לאומי לישראל נ' Continent israel schiffahrts g.m.b.h- .c.i.s, פ"ד מ(2) 673 (1986)).
12. אין ספק כי כל מקרה טעון איזון בהתאם לנסיבותיו, ויש להתייחס למכלול השיקולים הרלוונטיים העומדים על הפרק בסוגיה הנידונה. ברי כי אין מקום להקיש בענייננו מן ה"טעמים המיוחדים" שהוכרו בפסיקה שלא בקשר לשיקולי פרוצדורה (ויתכן כי יש אף מקום לעמוד על ההבדלים שבין "טעם מיוחד" לבין "טעמים מיוחדים שיירשמו"). יתרה מכך, לא הרי השיקולים לבחינת קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי, כהרי השיקולים לבחינת קיומו של "טעם מיוחד" להגדלת היקף כתבי הטענות. אמנם, בשני המקרים קיים דמיון מסוים הואיל ומדובר בהוראות סדרי דין, בנוגע לכלל דיוני שנועד לקדם את היעילות. אך השיקולים השונים שייבחנו בשאלת קיומו של טעם מיוחד להארכת מועד – בהתייחס כאמור בין היתר לגורמים שהביאו לעיכוב, למשך העיכוב, למידת ההסתמכות של הצד שכנגד ועוד – אינם רלוונטיים ברובם לסוגיית החריגה ממגבלת העמודים. נחזור אפוא לשאלה – מהם אם כן השיקולים הרלוונטיים לעניין בחינת קיומו של טעם מיוחד להגדלת היקף כתבי טענות בערעור או בבקשת רשות ערעור?
13. שאלה זו נדונה בהרחבה בהחלטה שניתנה על ידי הרשם בע"א 122/21 עורב טכנולוגיות 1977 בע"מ נ' פקיד שומה חולון (28.2.2021) (להלן: עניין עורב) במסגרתה עמד על כך שבחינת הבקשה להגדלת היקף הערעור צריכה להיעשות בעיקר בהתחשב במורכבותו של ההליך שהתנהל בערכאה הדיונית, היינו, מורכבותן הלכאורית של הסוגיות המשפטיות והעובדתיות הצפויות להתברר בערכאת הערעור. הרשם גם ציין, כי לצורך בחינת מורכבות ההליך, אין מקום "לבודד" נתון מסוים – כגון אורך פסק הדין – וללמוד ממנו לבדו על קיומה של הצדקה להרחבת היקף הערעור. מאמץ אני דברים אלה.
14. כאמור לעיל, מגבלת העמודים נועדה לעודד את בעלי הדין למקד את טענותיהם ובכך לייעל את ההליך באופן אשר יש בו כדי להפחית את העומס על בתי המשפט. אולם, בהניח כי קיים מתאם מסוים בין מורכבות ההליך לבין אורך הטענות שנדרש בעל דין להעלותן, קבע מחוקק המשנה פתח צר המאפשר חריגה ממגבלה זו על אף הפגיעה המסוימת ביעילות הדיונית הנגרמת בשל כך. על כן, יש להדגיש כי חריגה מעין זו תהא אפשרית רק במקרים המתאימים לכך, כאשר מורכבות ההליך אכן מהווה "טעם מיוחד" במובן זה שהיא מצדיקה חריגה מאותה מגבלת עמודים קשיחה.
15. לסיכום אפוא, יש להזכיר כי הגדלת היקף הערעור הינו החריג לכלל, הקובע כיום במסגרת התקנות מגבלת עמודים קשיחה. החריג מהכלל צריך להישמר למקרים מיוחדים המעוררים מורכבות מיוחדת ויוצאת דופן. בנוסף יש להדגיש, כי לא בכל מקום בו הצביע בעל הדין על מורכבות ההליך בהכרח יינתן היתר להגדלת היקף הערעור. מתן היתר להגדלת היקף הערעור נתון כאמור לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יבחן את נסיבות המקרה כמכלול ויכריע בהתאם להן אם אכן קיים "טעם מיוחד" המצדיק זאת. בהקשר זה ייאמר כי אין מקום לטענת המערערת לפיה יש מקום לנקוט ביתר גמישות בעת שנבחנת בקשה להגדלת היקף הערעור בערעור בזכות לעומת בקשת רשות ערעור. התקנה מורה כי מגבלת אורך הערעור העומדת על 12 עמודים חלה הן בערעור בזכות והן בערעור ברשות ועל פניו אין להבחין בין השניים.
מהכלל אל הפרט
16. ומהתם להכא. על רקע כלל השיקולים הנזכרים לעיל, מקובלת עליי מסקנת הרשם כי לא מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה ממגבלת העמודים הקבועה בתקנות. המערערת לא הצביעה בבקשתה או בערעורה על מורכבות מיוחדת של ההליך הערעורי. אכן, פסק הדין מושא הערעור בתיק העיקרי משתרע אמנם על פני עמודים רבים, אולם לא ניתן להתעלם מכך שהובאו במסגרתו ציטוטים נרחבים ביותר מתוך כתבי טענות, ראיות, פרוטוקולים וכיו"ב. מה גם, שלא עלה בידי המערערת להראות כי מתקיימות נסיבות אחרות המלמדות על הצדקה להרחבת הערעור. לנוכח זאת, ובשים לב לתכלית העומדת ביסוד ההוראה שעניינה במגבלת העמודים, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשם.