פסקי דין

סעש (ת"א) 18862-07-17 פי.אם.אס טכנולוגיות אילת בע"מ – אלונה שמילה - חלק 3

31 אוקטובר 2021
הדפסה

33. אשר ל'הצעות מחיר ספציפיות', גם הן לא הוכחו ככאלה המהוות 'סוד מסחרי' כמשמעו בחוק. וזאת, להבדיל ממידע פנימי שחדל להיות כזה עם השלמת העסקה. אלונה העידה שחנן, כמנכ"ל החברה לשעבר, שלט בכל הנעשה בחברה, וכחלק מכך ניהל גם את המו"מ עם הלקוחות השונים. בנוסף, הצעות המחיר לדבריה היו מתועדות על גבי המחשב שלו בחברה, אותן הייתה מקלידה עובדת נוספת בחברה בשם עדנה. מפאת חשיבות הדברים נצטט להלן מתוך עדותה (עדות התובעת בעמ' 18 לפרו' שורות 28 עד 33):
"ת. אחרי שלושה חודשים שהייתי בחברה, העבירו אותי לחנן שהיה סמנכ"ל הביצוע של החברה, זאת אומרת שחנן שלט בחברה בהכל, הצעות מחיר, לקוחות, מו"מ, אף הצעה שלי לא יצאה בלי אישור של חנן, עדנה היתה מקלידה, חנן היה מאשר אותה. שום דבר לא בוצע באופן יזום שלי."

ובהמשך, בעמ' 19 לפרו' שורות 1 עד 4:
"ש. יש תיאום מוחלט בינך לבין חנן? הצעות מחיר, לקוחות, דרכי שיווק?
ת. חנן קבע את הכל.
ש. היה תיאום ביניכם?
ת. הייתי הולכת לשטח, מוציאה נתונים ומביאה אותם לחנן והוא היחיד שהיה מחליט מה המחיר".

34. גם החברה עצמה מאשרת כי הצעות המחיר תועדו ונשמרו במחשב של חנן בחברה, כשנתוני ההצעות ופרטיהן הוקלדו על ידי אותה עובדת ששמה עדנה (סעיף 11 ו- 52 לסיכומי החברה).
בתוך כך יצוין, כי החברה גם טענה שהמו"מ מול לקוח בענף המיגון אורך כחצי שנה (עדות נטלי בעמ' 7 לפרו' שורות 13 עד 17). אולם, אין דבר כזה הסכמי בלעדיות (עדות נטלי בעמ' 6 לפרו' שורות 18 עד 19) וכי מותרת תחרות הוגנת (עמ' 6 לפרו' שורה 21).

35. עם זאת, אפילו אם משא ומתן עם לקוח בענף כיבוי האש הוא ארוך וממושך ואפילו אם תיעוד לעסקאות שנסגרו נמצא במחשב של מנכ"ל החברה, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח מדוע מידע זה עולה לכדי 'סוד מסחרי' כמשמעו בחוק עוולות מסחריות.
כך למשל, עולות השאלות האם משנסגרה העסקה עם לקוח ספציפי ונחתם חוזה עמו למתן שירותי החברה, האם גם אז הצעת המחיר היא בבחינת סוד מסחרי?
האם צרכי הלקוחות השונים הם משתנים, תלויי פרויקט ונסיבות?
האם המשא ומתן לא נפתח מחדש בכל התקשרות חדשה למתן שירות?

לכך ועוד, אין כל התייחסות או פירוט במסגרת טענותיה של החברה.
בהיעדר הסבר לכך או כל פירוט בנדון, לא הוכח קיומו של סוד מסחרי.
מעבר לכך שבתקופת המשא ומתן בין החברה ללקוח אפשר שהמידע שמוחלף בין הצדדים הוא בבחינת מידע פנימי שלה שחשיפתו עלולה לסכל את המשא ומתן עם הלקוח, מצב שנכון לכל משא ומתן בכל ענף או תחום, אין בכך כשלעצמו כדי להוות סוד מסחרי.

36. למעלה מן הצריך, יצוין כי גם אם מעסיק מצליח להוכיח כי ברשותו סוד מסחרי כמשמעו בחוק, גם אז נדרש ממנו לעבור משוכה נוספת והיא – שהסוד היה בידיעתו ובשליטתו של העובד שאת עיסוקו מבוקש להגביל וכי הוא עשה בו שימוש שלא כדין וללא הרשאה. לכן, אפילו אם החברה מצליחה הייתה להוכיח שהצעות המחיר ללקוחותיה הן בבחינת 'סוד מסחרי' שלה, היה עליה להוכיח כי אלה היו בידיעתה ושליטתה של אלונה. גם זאת, לא הוכח. אלונה העידה שטיפלה והתעסקה עם עשרות ומאות לקוחות (עדותה בעמ' 23 לפרו' שורות 2 עד 3). בהיעדר רישום ותיעוד של ההצעות ללקוחות השונים אצלה, לא סביר שהיא תזכור עם סיום העסקתה על בסיס זיכרונה בלבד את פרטי העסקאות עם כל לקוח ולקוח. בהליך דנן, אלונה והחברה העידו ואישרו כי התיעוד להן היה במחשב האישי של חנן. ולכן, רק לו יכולה הייתה לכאורה להיות גישה ישירה להן, להבדיל מאלונה. ויצוין, כי גם אם חנן נתן לאלונה גישה לפרטי הלקוחות על דרך של דיווח אליהם על הקמת החברה שבבעלותו (עדותה בעמ' 24 לפרו' שורות 28 עד 30), אין בכך כל רבותא. גישה לאמצעי התקשרות עם לקוח על מנת להודיע לו על הקמת חברה שונה מגישה להצעות מחיר שניתנו לו (ובענייננו הצעות מחיר קודמות, במסגרת המשא ומתן שניהל מול החברה). ויובהר שאלונה הצהירה כי הייתה עובדת שכירה בחברה בבעלות חנן, וכי חנן כבעליה של החברה הוא שערך את ההזמנות והחליט ונתן את ההצעות (סעיף 37 לתצהירה ועמ' 26 לפרו' שורות 20 עד 25).
לפיכך, ועל יסוד האמור, ממילא לא ניתן לומר שאותו 'סוד מסחרי', אפילו היה מוכח, היה בשליטתה וידיעתה של אלונה.

37. עם זאת, כאשר עובד משתמש במידע פנימי של החברה בתקופת מו"מ בינה לבין לקוח, לטובת צד שלישי וללא ידיעתה – המשמעות היא הפרה של חובת ההגינות, האמון ותום הלב שחלה עליו. אולם על כך ועוד, נעמוד בהמשך.

מתן הכשרה מיוחדת ?
38. על בסיס התשתית שהונחה לפנינו מצאנו כי לא הושקעו משאבים מיוחדים בהכשרתה של אלונה כמו קורסים או השתלמויות בתחום בו עוסקת החברה ו/או באופן החורג מהתמקצעות בתחום כתוצאה מעצם העיסוק בו.
התרשמותנו היא שהידע וההתמקצעות אותם רכשה אלונה תוך כדי ועקב עבודתה הפכו לחלק מהתמחותה ומכישוריה האישיים. ונפרט.

39. דוד טען כי החברה פועלת בעיקר בשוק מיגון האש הפאסיבי וכי אלונה רכשה את כל ניסיונה בתחום זה בעבודתה בחברה (ס' 12 לתצהירו ועמ' 14 לפרו' שורות 23 עד 28).

40. רכישת ניסיון תוך כדי עבודה בחברה, ובענייננו עבודה בחברה במשך למעלה מ- 3 שנים (משך הזמן בו הועסקה אלונה בחברה), אינה מהווה הכשרה מיוחדת. ניסיון בתפקיד משך תקופה ארוכה מביא עמו מטבע הדברים להתמקצעות בו עקב העיסוק בו. ניסיון לבדו, כתנאי להגבלת עיסוק כפי שמנסה החברה לטעון, היה מוביל למצב אבסורד בו כל עובד באשר הוא, היה צריך ליטול על עצמו תקופת מניעות עם סיום העסקתו אצל מעסיקו, מצב שהוא אינו סביר.

41. מעבר לאמור גם אלונה העידה שהגיעה לחברה לאחר שנים רבות בהן עסקה בעבודת השיווק והמכירות "עבדתי במקום אחד במשך 17 שנה. במקום הזה ניהלתי את כל התחום של השיווק ומכירות" (עמ' 17 לפרו' שורה 27 ואילך) תוך שלדבריה היא עסקה שם גם בתחום מיגון האש "עבדתי בתחום האינסטלציה ותחום כיבוי אש שזה גילוי אש וספרינקלרים" (עמ' 18 לפרו' שורה 18 עד 20) (ראו גם סעיף 49 לתצהירה).

42. במחלוקת בין הצדדים אם קודם להעסקתה בחברה עסקה במיגון אש אקטיבי או פאסיבי (ראו למשל עדות אלונה בעמ' 18 שורות 19 עד 20), אין כל רבותא. מתוקף תפקידה הקודם של אלונה, ממילא מילון המושגים בתחום מיגון האש היה בידיעתה, כמו גם שיטות מכירה ושיווק בתחום. וגם אם לא היה כך, לא ניתן להתעלם מכך שאלונה הועסקה בחברה משך תקופה לא מבוטלת, התמקצעה שם במסגרת הניסיון שצברה ולכן ובכל מקרה, מיומנויות מסוג מכירה ושיווק כמו גם הכרת הענף, הפכו לחלק מכישוריה האישיים.

43. לפיכך, בהיעדר הוכחת מתן הכשרה מיוחדת לאלונה, לא ניתן להגביל את עיסוקה או לפסוק פיצוי לחובתה מכוח קריטריון זה.

מתן תמורה מיוחדת ?
44. נקדים ונציין כי טענת החברה לפיה בעד התחייבותה של אלונה עם תחילת העסקתה אצלה לשמירת סודיות והגבלת תחרות שולמה לה תמורה מיוחדת, נדחית. כפי שנפרט, מדובר בטענה מקוממת, שאף יישומה במהלך תקופת העסקתה של אלונה עולה לכדי פגיעה בתנאי העסקתה.

45. נטלי טענה בתצהירה כי כפיצוי על שמירת המידע העסקי של החברה והגבלת תחרות בחברה במהלך תקופת העסקתה ועד 12 חודשים לאחר מכן, קיבלה אלונה מהחברה תוספת ייחודית ונפרדת בשכר המכונה בתלושי השכר על דרך הקיצור "ת. סואיתח" בסך 1,000 ₪ בכל חודש וכי תשלום התוספת ושיעורה עוגנו בהסכם העבודה עמה (סעיפים 28 ו- 29 לתצהירה).

46. מעיון בהסכם העבודה של אלונה, ההסכם משנת 2015 (נספח ת/1 לתצהיר נטלי), עולה כי בסעיף 7 לו מצוינים הפרטים הבאים:
בעד עבודה בהיקף משרה של 172 שעות לחודש ישולם לאלונה שכר בסך של 5,807 ₪ ברוטו שמורכב מ:
א. שכר בסיס בסך 3,163 ₪ ברוטו;
ב. 1,000 ₪ ברוטו בגין שעות נוספות גלובאליות מבלי לערוך התחשבנות חודשית;
ג. 1,000 ₪ כנגד התחייבות העובד לסודיות ואי תחרות;
ד. בתום כל שנה עבודה, תשלם החברה לעובד מענק בסך של 5,807 ₪ ברוטו. המענק ישולם לפי חלקו היחסי – 484 ₪ בחודש, החל מהחודש הראשון לעבודה ובכפוף לעבודה במשך שנת עבודה אחת לפחות.
ה. 160 ₪ דמי הבראה מידי חודש.
עוד צוין בהסכם, כי החברה תשלם לאלונה עמלה בשיעורים כמפורט שם.

47. מעיון במקביל באחד מתלושי שכרה של אלונה, למשל מחודש אוגוסט 2015 (נספח ג' לתצהיר אלונה) עולים הפרטים הבאים:
משכורת בסך של 3,019.38 ₪ ומעבר לכך תוספות שונות והן –
שעות נוספות גלובאליות בשווי 954.55 ₪, ת.ס ואיתח בסך 954.55 ₪, תוספת ותק 462 ₪, פיצויי שווי 575.86 ₪ והבראה 160 ₪.

48. עיון בנתונים אלה מלמד כי פיצול שכר הבסיס של אלונה לתתי סעיפים (ובכללם גם לתמורה מיוחדת בעד הגבלת עיסוק ושמירת סודיות כפי שהחברה ניסתה לטעון) הוא פיצול פיקטיבי של השכר שבעטיו צומצם שכרה הקובע של אלונה ונגרעו זכויותיה הסוציאליות לרבות ההפרשות הפנסיוניות.
די בכך ששכר היסוד של אלונה (3,019 ₪) נמוך משכר המינימום כפי שנהג באותה עת (4,650 ₪) למרות שבאותו חודש אלונה עבדה 190 שעות כמפורט בתלוש השכר, כדי להיווכח בפסול של התנהלות מסוג זה.

49. ניסיונה של החברה להסביר זאת, גם הוא ראוי להידחות. נטלי טענה בעדותה כי שכרה של אלונה הורכב מעמלות וכי לקחנו בחשבון עמלות פלוס שכר הבסיס וכשהיו חודשים שבהם זה היה מתחת לשכר המינימום, נערכה השלמה חודש לאחר מכן (עדותה בעמ' 8 לפרו' שורות 32 עד 33).
ובהמשך ציינה בעמ' 9 לפרו' שורות 5 עד 6:
"אני מראה לדוגמא שבחודש 7/15 שולמו הפרשי שכר. אני מניחה שזה היה על 4/15. זו היתה הנחיה שלי ואני מבינה שזה שולם. שמנו לזה לב, שולמו לה הפרשי שכר".
דא עקא בחודש 8/15 כלל לא שולמו עמלות וחודש לאחר מכן לא שולמו הפרשי שכר.

50. בנסיבות אלה, גריעה משכר היסוד של אלונה לטובת פיצוי בעד התחייבות לשמירת סודיות והגבלת עיסוק עולה לכדי פגיעה קשה בזכויותיה הקוגנטיות.

51. וכל זאת, מבלי להתייחס לרכיבים הנוספים הרשומים בתלושי שכרה, שגם הם מעוררים חוסר נוחות בלשון המעטה. כמו למשל, ההסדר של גמול שעות נוספות גלובאליות כשמצוין לגביו שהוא משולם "מבלי לערוך התחשבנות חודשית" ועל פניו נדמה שהוא אינו עומד בדרישות הדין והפסיקה שנקבעו בהתייחס להסדרים מסוג זה (ראו למשל: ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד - קנסטו בע"מ (28.2.17)).

52. על רקע האמור, התבססות החברה על אותה תמורה כקריטריון להגבלת עיסוקה של אלונה או כדי לחייבה בפיצוי עקב כך, נדחית מכל וכל. לא זו בלבד שאין היא בבחינת "תמורה" אלא שיש בה כדי לפגוע שלא כדין ובאופן מהותי בזכויותיה הסוציאליות.

חובת האמון ותום הלב:
53. בהתייחס לקריטריון זה וכפי שנפרט, עלה בידי החברה להוכיח כי עוד במהלך תקופת העסקתה של אלונה בחברה היא פעלה לטובת קידומו של העסק בבעלות חנן, עסק מתחרה בחברה, תוך הפרה בוטה של חובת האמון, תום הלב וההגינות שהיא חבה לחברה וכן, תוך פגיעה עמוקה במרקם היחסים שבין הצדדים.

נעמוד להלן על השתלשלות העניינים כפי שהוכחה בפנינו בקשר לכך:

א. בהודעת SMS מיום 6.4.17 הודיעה אלונה לחנן, מנכ"ל החברה דאז והממונה עליה (נספח ב' לתצהיר אלונה), על רצונה לסיים את העסקתה בחברה וכי מכתב פיטורים יועבר לידיו ביום ראשון לאחר מכן (סעיף 11 לתצהיר אלונה) בזו הלשון:
"לצערי הרב לא אוכל להמשיך לעבוד עם משכורות ועמלות כאלה אני אגיש לך את מכתב הפיטורים שלי ביום ראשון וגם ישאיר את הרכב ביום ראשון חג שמח וכל טוב".

ב. חרף האמור, מכתב ההתפטרות לבסוף לא נמסר על ידה, כשאלונה בחרה להמשיך ולהוסיף לעבוד בחברה (עמ' 2 ו-3 לתצהיר אלונה).
ג. ביום 14.5.19 ובימים לאחריו, נעדרה אלונה מהחברה עקב מחלה (סעיף 20 לתצהירה), כשברשותה אישור מחלה מיום 14.5.17 ועד ליום 19.5.17 (נספח ד' לתצהירה).
יצוין כי החברה טענה כי היעדרותה של אלונה מהחברה הייתה עוד קודם למצוין באישורי המחלה, וכי למעשה כבר ב – 10.5.17 חדלה להגיע לחברה בטענה כי היא חולה (סעיף 32 לתצהיר נטלי)

ד. בהודעת מייל של אלונה לחברה מיום 15.5.17 היא הודיעה כי היא מתפטרת וכי לפי החוק התפטרותה תיכנס לתוקף ב – 15.6.17 (נספח ת/3 לתצהיר נטלי), וכלשון ההודעה:
"ברצוני להודיע על התפטרותי מהחברה
הנני מודה לכם על תקופת עבודתנו המשותפת.
התפטרותי תיכנס לתוקף בעוד חודש מהיום בהתאם לחוק הודעה מוקדמת דהיינו 15.6.17 .
אבקש להסדיר את כל זכויותיי על פי החוק.
בכבוד רב,
אלונה שמילה"

ה. ביום למחרת ובתגובה לכך, כותבת לה בהודעת וואטסאפ, סיגל טלקר, מנהלת החשבונות בחברה בתקופה הרלבנטית לתביעה, את הדברים הבאים:
"בוקר טוב יפתי קיבלתי את מכתבך שיהיה בהצלחה, בינתיים בבקשה תעבירי את הרכב והטלפון למשרדים (אם קשה לך תודיעי ואנחנו נדאג לאיסוף) וביצוע ביקורת בקבלת רכב כמקובל, בינתיים תהיי בריאה בחופשת המחלה שלך, כשתסתיים תתחילי ביישום ההודעה המוקדמת והעברת חפיפה מסודרת במשרדי החברה
בבקשה העבירי לי את אישור המחלה
תודה ויום טוב". (ההודעה צורפה כנספח לסיכומיה של אלונה)

בתשובה לכך השיבה אלונה לסיגל כי אישורי המחלה יועברו, אך בנוגע לרכב היא לא מסכימה למסור אותו בהיעדר הודעה רשמית מצידה.

בתגובה סיגל השיבה לאלונה כי מאחר והיא (אלונה) בחופשת מחלה ואין לה צורך ברכב עכשיו, עליה למסור את הרכב, שזקוק לו מנהל מכירות חדש בחברה.
ו. התכתבות הוואטסאפ בין סיגל לאלונה צורפה כנספח לסיכומיה של אלונה.
ראו גם את עדות נטלי בקשר לכך בעמ' 10 לפרו' שורות 5 עד 10.

עמוד הקודם123
4...7עמוד הבא