פסקי דין

סעש (ת"א) 18862-07-17 פי.אם.אס טכנולוגיות אילת בע"מ – אלונה שמילה - חלק 6

31 אוקטובר 2021
הדפסה

90. גם בקשר לפרויקט זה נזכיר, כי קביעותנו כאמור מתייחסות רק לאלונה שהיא הנתבעת בהליך שלפנינו.

91. הלקוח יניב הנדסה:
בהתייחס ללקוח "יניב הנדסה" טענה החברה כי "אלונה פנתה ללקוח של פילו אש – חברת יניב הנדסה וגנבה אותו, גם זאת בניגוד לצו השיפוטי שניתן בהסכמה כאמור. פילו אש ביצעה עבודה לחברה זו ולאחר מכן נתנה הצעה להמשך ביצוע העבודות. חברת יניב הנדסה הסכימה להצעה ומזכירת החברה שלחה ביום 11.5.2017 לאלונה חוזה לחתימה. בדיעבד התברר לפילו אש כי אלונה לא הביאה את החוזה לחתימת פילו אש, אלא גנבה את העבודה מפילו אש וזו בוצעה בסופו של דבר על ידי החברה המתחרה – כאשר מדובר בעבודה בסך 52,439 ₪!!!!" (סעיף 58 לתצהיר נטלי).

בתמיכה לכך צירפה החברה העתק התכתובות בין אלונה ונציגת יניב הנדסה והחוזה כנספח ת/20 לתצהיר נטלי.

92. בתצהירה של אלונה אין התייחסות לטענות כאמור. אולם בעדותה כאשר נשאלה על כך, ציינה (עמ' 24 לפרו' שורות 16 ו – 17):
"ש. ועל הפרוייקט של יניב הנדסה?
ת.איזה פרויקט של יניב הנדסה? פילו אש עשו. הבאתי להם את העבודה של הפלדה".

93. מעיון במסמכים שצירפה החברה בתמיכה לטענותיה עולה כי ההתכתבות בין אלונה ללקוח זה הייתה במסגרת עבודתה של אלונה בחברה, כשהיא נושאת בכותרת את שם החברה (התובעת) – "חוזה לחתימה – פי.אם.אס – פרויקט פרופיט" (נספח ת/20 לתצהיר נטלי) ולא את שם החברה בבעלות חנן. וכן, כי החוזה עצמו שצורף (גם הוא בנספח ת/20 לתצהיר נטלי) הוא חוזה שנחתם בין "יניב הנדסה" לחברה ולא בין "יניב הנדסה" לחברה שבבעלות חנן.

94. לפיכך, טענותיה של החברה בקשר ללקוח זה לא הוכחו בהליך שלפנינו, ודין התביעה ככל שהיא מתייחסת אליו, להידחות.

95. פרויקט אלקטרה אשטרום:
בהתייחס לפרויקט אלקטרה אשטרום טענה החברה כי "לקוח שלישי שאלונה פנתה אליו ולהערכתי, גנבה אותו בניגוד לצו המניעה שניתן בהסכמה כאמור הוא פרוייקט של אלקטרה – אשטרום ברחוב ארלוזרוב 17 בתל אביב. מעיון בדו"ח המתעד את נסיעות הרכב של אלונה, עולה כי ביום 11.5.2017, בזמן שאלונה דיווחה באופן כוזב לפילו אש כי היא חולה, היא ביקרה באתר הפרוייקט הזה. בדיעבד התברר לפילו אש כי היה זה חלק ממאמציה של אלונה לגנוב את הפרוייקט. מדובר בפרוייקט בו בוצעו על ידי פילו אש עבודות ... ופילו אש נתנה הצעת מחיר להמשך ביצוע העבודות. ...".
עוד טענה החברה כי מר פולטורק (נציג הפרויקט שם) השיב לחברה כאשר פנתה אליו לבירור תשובתו להצעה, כי "המכרז נסגר, בהצלחה בהמשך". לפיכך ולטענת החברה גם דברים אלה מלמדים על ניסיון נוסף שעשתה אלונה במטרה לגנוב את הפרויקט בניגוד לצו שיפוטי מוסכם ולהערכת החברה, הניסיון צלח (סעיף 59 לתצהיר נטלי).

בתמיכה צירפה החברה העתק ההתכתבות בין החברה ללקוח בנוגע לתשלום בגין ביצוע העבודות בפרויקט נספח ת/21 לתצהיר נטלי והעתק ההתכתבות עם מר פלטורק כנספח ת/22 לתצהיר נטלי.

96. בתגובה לכך טענה אלונה כי "באשר לפרויקט של אלקטרה - ...."המכרז נסגר" זה כנראה עם קבלן אחר, אין לי שום ידיעה על זה" (סעיף 36 לתצהירה)

97. כך או אחרת, בין אם המכרז נסגר עם החברה המתחרה ובין אם לאו, אין בראיות שהונחו לפנינו כדי ללמד שנעשה ניסיון מצד אלונה לגניבת הלקוח הזה כנטען.
אפילו אם לפי הדו"ח המתעד את נסיעות הרכב של אלונה היא ביקרה ב – 11.5.17 באזור אתר הפרויקט הזה, טענה אותה הכחישה אלונה בעדותה (עמ' 25 לפרו' שורות 22 עד 23), אין בכך לבדו כדי ללמד על ניסיון לגנוב לקוח או שידולו שלא כדין. גם בניירת שצורפה בתמיכה לכך (התכתבות בנוגע לתשלום עבור ביצוע העבודה של החברה בפרויקט, נספח ת/21 לתצהיר נטלי, ותשובת נציג הפרויקט כי המכרז נסגר, נספח ת/22 לתצהיר נטלי) אין כדי ללמד על התחזות או מצג שווא מצד אלונה במסגרת עבודתה בחברה בבעלות חנן.

98. לפיכך, ומשנדרשת גם מידת הוכחה מוגברת להוכחת טענות החברה כאמור, אזי שבהיעדר אינדיקציה ישירה לכך שאכן היה ניסיון מצד אלונה להונות, טענות החברה בקשר ללקוח זה וככל שהן מתייחסות לאלונה, נדחות.

99. פרויקט דורות בניה:
בהתייחס לפרויקט דורות בניה טענה החברה כי "ביום 18.5.2017 מסרו אלונה וחנן הצעת מחיר לחברת דורות בניה, לידי מר אילן סילמן, זהה בפרמטרים שלה, בתווי התקן, סימני המסחר ובלוגואים המופיעים בראשיתה, וכן בפורמט כולו ... להצעת המחיר שמסרה פילו אש לאותה חברה ביום 22.1.2017 ... . לאחר שגילתה זו פילו אש, נאלצה פילו אש להפחית מתמחור הצעתה סכומי כסף משמעותיים על מנת לשמר את הלקוח (בהצעת מחיר מיום 22.5.17) – דורות בניה" (סעיף 61 לתצהיר נטלי).

בתמיכה לכך צירפה החברה העתק הצעת החברה ללקוח זה מיום 22.1.17 כנספח ת/23 לתצהיר נטלי, העתק הצעת מחיר של אלונה וחנן מיום 18.5.17 כנספח ת/24 לתצהיר נטלי והעתק הצעת מחיר של החברה מיום 22.5.17 כנספח ת/25 לתצהיר נטלי.
100. אלונה בחרה שלא להתייחס לפרויקט זה ולטענות החברה בקשר אליו, לא במסגרת תצהירה וגם לא בסיכומיה. גם בעדותה היא לא נשאלה על כך.
מעיון במסמכים שצירפה החברה אכן עולה תמונת מצב בעייתית בהתייחס לפרויקט הנ"ל. על פניו, הצעת המחיר של החברה בבעלות חנן מ – 18.5.17 (נספח ת/24 לתצהיר נטלי) נמוכה יותר מהצעת המחיר שניתנה על ידי החברה מ – 22.1.17 (נספח ת/23 לתצהיר נטלי). וכן, לפי המסמכים, ביום 22.5.17 אכן נתנה החברה הצעת מחיר משופרת לאותו לקוח באופן זה שהיא הושוותה להצעת המחיר שניתנה על ידי החברה בבעלות חנן (נספח ת/25 לתצהיר נטלי). והכל, על פניו בגין אותם מוצרים ושירותים.

101. בהתחשב בכך, שגם לא ניתן כל הסבר לכך מצד אלונה, לא ניתן שלא להתחמק מהרושם שלפנינו התנהלות שמעוררת חוסר נוחות בלשון המעטה.

102. אשר לשאלה מי האחראי לה?
עלינו לזכור שחנן, מנכ"ל החברה לשעבר ומי שלפי עדות נציגי החברה ועדות אלונה היה בעל גישה ישירה להצעות המחיר של החברה שמתוקף תפקידו, הצעות אלה תועדו לכאורה במחשב האישי שלו שם – אינו צד להליך זה. עם זאת, ובהיעדר תגובתו לכך, לא ניתן לקבוע ממצאים בעניין זה לגביו במסגרת ההליך דנן.

103. בהתייחס לאלונה, שהיא הנתבעת בהליך שלפנינו, מתעוררים קשיים לא מבוטלים בחיובה באחריות בנסיבות כפי שהוצגו לנו במסמכים שצורפו, ונסביר.
הצעת המחיר הראשונה של החברה לפרויקט ניתנה בחודש ינואר 2017 (ת/23 לתצהיר נטלי). ההצעה של החברה בבעלות חנן לפרויקט נתנה ב – 18.5.17 (ת/24 לתצהיר נטלי). קרי, בחלוף כארבעה חודשים לאחר מכן.
לכן, וכפי שעמדנו על כך, לצפות מאלונה שתזכור את הצעת המחיר שנתנה בינואר לטובת הצעת מחיר שנתנה במאי, אינה סבירה. זאת, אלא אם, נתונים אלה היו מצויים בשליטתה כשיש לה גישה ישירה אליהם. אולם האמור, לא הוכח בפנינו. ולכן, טענות החברה בהתייחס אליה, נדחית.
ולכן, למרות שמסקנתנו אינה חפה מלבטים, אנו סבורים כי לא ניתן על יסוד האמור לחייב את אלונה בגין הנטען בקשר ללקוח זה.

104. בקשר לכך, נבקש גם להפנות לדבריה של אלונה שציינה "אני חוזרת ואומר שאני הייתי עובדת שכירה אצל חנן. לא עשיתי הזמנות יבוא או יצוא. אני לא יודעת מה חנן עשה ולא צריכה לתת על זה את הדין" (סעיף 37 לתצהירה)
לסיכום:
105. לאחר בחינת הקריטריונים בגינם רשאי יהיה בית הדין לעבודה להגביל את עיסוקו של העובד לאחר תום תקופת העסקתו או לחייבו בפיצוי עקב פגיעה באינטרס לגיטימי של המעסיק, בנסיבות המקרה שלפנינו מצאנו כי:

א. לא עלה בידי החברה להוכיח 'סוד מסחרי' שלה כמשמעו בחוק עוולות מסחריות. זאת להבדיל ממידע פנים שלה והוא הצעות המחיר ללקוחותיה, שעד להשלמת עסקה מולם, עסקינן במידע אישי שלה שהיה לכאורה בידיעתו ושליטתו של מנכ"ל החברה דאז.

ב. לא הוכח מתן הכשרה מיוחדת לאלונה בדמות קורסים או השתלמויות או הכשרה ייחודית אחרת וזאת מעבר להתמקצעות מתבקשת מכוח השתלבותה בחברה וצבירת ניסיון בה במסגרת ביצוע תפקידה כסוכנת מכירות.

ג. לא הוכח גם מתן תמורה מיוחדת ששולמה לאלונה כנגד התחייבותה לאי תחרות ושמירת סודיות. נהפוך הוא, מצאנו ש'התמורה' לה טענה החברה היא חלק משכר היסוד של אלונה.

ד. אשר לחובת האמון ותום הלב שחבה אלונה לחברה:
עלה בידי החברה להרים את הנטל ולהוכיח התנהלות פסולה של אלונה בחוסר תום לב של ממש - ככל שהיא מתייחסת ללקוח א. ברזידה, כמו גם בסיוע לחנן בהקמת החברה המתחרה בבעלותו עוד במהלך תקופת העסקתה בחברה על רקע ביקוריה התכופים שם, שלא לצרכי עבודתה בחברה וכשלפחות לגבי חלק מהימים מדווחה היא על מחלה.
כך ובין היתר, הוכח כי בעוד אלונה עובדת בחברה היא פנתה ללקוח ברזידה בשם המעסיק החדש שלה (החברה בבעלות חנן) במטרה שהוא יקבל שירותיו ממעסיקה החדש. וזאת, בימים בהם היא מדווחת לחברה שהיא בכלל חולה, משתמשת ברכב החברה לצרכים זרים ובניגוד מוחלט לאינטרס שלשמו הוא הוענק לה וחמור מכל, כשהלקוח סבור שהמו"מ שמתנהל עמו הוא מול החברה (התובעת) להבדיל מהחברה המתחרה.

יובהר כי לבסוף התנהלות חמורה זו לא צלחה ובסופו של דבר החברה הצליחה להציל את העסקה עם אותו לקוח, כך שהעבודה בוצעה על ידי החברה ולא על ידי החברה בבעלות חנן. ועדיין, אין בכך כדי לגרוע מחומרת המקרה והתנהלותה של אלונה במסגרתו תוך שהיא מפרה את חובותיה כעובדת החברת באופן בוטה.

אשר ללקוחות או לפרויקטים הנוספים שגם בעניינם טענה החברה למצג שווא, תרמית והטעיה מצד אלונה (כמו גם מצד חנן והחברה בבעלותו), מצאנו לדחותן ככל שטענותיה מתייחסות לאלונה. נזכיר, כי התביעה שלפנינו הוגשה כנגד אלונה ואלונה לבדה ומהטעמים שפורטו בהתייחס לכל לקוח ולקוח מצאנו לפטור את אלונה מאחריות. כמובן, שאין בקביעתנו כאמור שמתייחסת אך לאלונה ולשאלת אחריותה בלבד, כדי לקבוע ממצאים בקשר לאחריותו של חנן או החברה בבעלותו, בהתייחס ללקוחות אלה.

106. לפיכך, על יסוד קביעתנו כאמור ובהתייחס לצדדים בתביעה שלפנינו, הם החברה כתובעת ואלונה כנתבעת, נקבע כי:

107. בהיעדר הוכחת סוד מסחרי כמשמעו בחוק בהליך דנן – התביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק עוולות מסחריות, נדחית.

108. התביעה לפיצוי בגין הפרת חובת הנאמנות, תום הלב וההגינות של אלונה ככל שהיא מתייחסת ללקוח א. ברזידה כמו גם לסיוע לחנן בהקמת החברה בבעלותו סמוך לפני המועד בו הודיעה על התפטרותה מהחברה, מתקבלת. עקב כך מחויבת אלונה בפיצוי כולל בסך של 25,000 ₪ .

109. אשר לתביעה לפיצוי מכוח עשיית עושר ולא במשפט, משהוכח ניסיון גזל שלה רק בקשר ללקוח א. ברזידה, אך לבסוף לקוח זה לא התקשר עם החברה בבעלותו של חנן וקיבל שירותיו מהתובעת, רכיב זה נדחה.

110. התביעה להשבת הפיצוי המוסכם שקבוע בהסכם העבודה של אלונה בסך כולל של 27,335 ₪, נדחית. כמפורט, רכיב זה מהווה חלק מהשכר הקובע שלה והטענה ל'תמורה מיוחדת' רחוקה מהדברים כפי שהוכחו בפנינו.

111. אשר לצווים ההצהרתיים אותם דרשה החברה, למעט הצו המופנה לחברת הביטוח מנורה מבטחים, התובעת לא עמדה על סעדים אלו בסיכומיה ולכן, מתייתר הצורך לדון בהם והם נדחים.

112. אשר לבקשה למתן צו הצהרתי המורה לחברת "מנורה מבטחים" להשיב לחברה את כל הכספים הצבורים בקרנות על שמה של אלונה על חשבון פיצויי הפיטורים:

החברה נימקה את הסיבה למתן סעד זה בכך שהעסקתה של אלונה בחברה הסתיימה בהתפטרות ולכן היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים (סעיף 126 לתצהיר נטלי).

לפי סעיף 13.1 להסכם העבודה עם אלונה שנחתם בשנת 2015 (ת/1 לתצהיר נטלי) – "החברה תבצע הפרשות מהמשכורת כהגדרתה לעיל, לתגמולים ופיצויים לעובד במועדים ובשיעורים הקבועים בדין. החברה תעביר את חלקה בהפרשות ותנכה משכרו של העובד חלקו בהפרשות, כל זאת בשיעורים בהתאם לקבוע בצו ההרחבה...".
צו ההרחבה הפנסיוני במשק אימץ לתוכו את ההסדר של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") הקובע שההפרשות החודשיות שמעסיק מפריש לקופת פיצויים או תגמולים יוכלו להחליף את פיצויי הפיטורים והכל בתנאים כמצוינים שם. החלת ההסדר שבצו ההרחבה מאפשרת לעובד לקבל את פיצויי הפיטורים לאחר סיום עבודתו, גם אם עזב בתנאים שאינם מזכים אותו בפיצויי פיטורים. סייג לכך הוא במקרה של שלילת פיצויים עקב מעשים חמורים של העובד (ראו סעיפים 16 ו – 17 לחוק פיצויי פיטורים). בענייננו, מעשיה של אלונה כמפורט בהרחבה לרבות אלה מול הלקוח א. בריזדה, הם חמורים. הם בוצעו בעוד אלונה היא עובדת החברה תוך הצגת מצג שווא. מעשים מסוג זה של אלונה, שעניינם בהפרה חמורה של חובת האמון ותום הלב, הוכרו ככאלה המצדיקים שלילה או הפחתה של פיצויי הפיטורים (ראו למשל: ע"ע (ארצי) 57033-11-13 ישראל כפרי - שניב תעשיות נייר בע"מ (10.11.16)).
לפיכך, על פניו יש בסיס לבקשתה של החברה לסעד הצהרתי מסוג זה.

עם זאת, בנסיבות העניין סבורים אנו שהסעד ההולם יהיה שלא על דרך של מתן צו לקופה השולל באופן מוחלט וגורף את זכאותה של אלונה לפיצויי פיטורים, אלא לכל היותר בהפחתה חלקית שלהם. וזאת בהינתן, שבסופו של דבר, הטענה להטעיה התקבלה רק ביחס ללקוח אחד הוא א. ברזידה, אולם הוכח, כי הנתבעת הפרה אמון והתנהלה בחוסר תום לב.

בצד זאת, נזכיר שבמסגרת טענות הקיזוז להן טענה אלונה בכתב הגנתה, טענה אלונה גם לקיזוז סך של 20,000 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות בחלק מתקופת העסקתה בחברה (סעיפים 115 ו–116 לכתב ההגנה). הגם שלא פורט כיצד הגיעה לסכום של 20,000 ₪, מעיון בדו"ח ההפקדות שצורף (מוצג ת/45), עולה על פניו כי רק החל מחודש מאי 2015 , החלה החברה לבצע עבורה הפקדות. קרי, למעלה משנה לאחר שהחלה לעבוד בחברה.

עמוד הקודם1...56
7עמוד הבא