למעלה מן הצורך אתייחס לעניין קצבת השארים של הנתבע, שיתכן כי נושא זה הוא שהיווה את חילופי הדברים בין הצדדים במהלך חייהם המשותפים.
וכך, בסוף עדותה של התובעת לפרוטוקול הדיון, בעמ' 28:
"ש. האם בתקופה של 2016-2018, בתקופה הזו, את ו... ב- 4 עיניים דיברתם על עניין הפנסיה?
ת. דיברנו. הוא הביא אישורים מהעבודה שלו והוא גם כתב לי בתכתובות האלה שזה מגיע לי, רק לי ולא לילדים ולא לגרושתו והזכויות שלו שמורות לי גם ב... וגם ב...".
ומעדות הנתבע לפרוטוקול הדיון מיום 11/5/2021, בעמ' 34:
"ש. "לרבות ביטוח וגמל". כתוב כספי ביטוח וגמל, בלי פנסיה.
בשנת 2015 אתה מביא ל... אישור מ..., שהיא ידועה בציבור שלך. אתה טוען שבשנת 2011 לא היה ביניכם כלום.
ת. מאחר ואני, לאחר מותי, קצבת שארים שלי לא יכולה לעבור לילדים שלי, אז מן הדין והצדק מבחינתי לתת אותו לאדם כמו ....
ש. מה זאת אומרת כמו ...?
ת. על זה דיברנו, שאחרי המוות שלי או חלילה המוות שלה, כל אחד מאיתנו משאיר את ה, וזה נאמר בינינו. הלכה למעשה עשיתי את זה והעברתי את זה לרשויות בגלל מצבי הגופני והנפשי, שאני לא יודע ל,
ש. אם אני מבין נכון מה שאמרת עתה, שלמרות שבשנת 2011 נפרדת, אז ב- 2015 עדיין אמרת שאחרי מותך הפנסיה תלך ל...?
ת. לא. קצבת שארים אחרי 120 שלי, כי אני מתכוון לחיות עד 120 בע"ה ואני מאחל גם לה שתחיה עד 120. זה מה שנאמר. לא דובר על הפנסיה".
סבר הנתבע, בעת חייהם המשותפים של הצדדים, והיה לו בדין על מה להתבסס, כי לאחר פטירתו, משקצבת השארים אינה מוענקת ליורשיו, הרי שזו תוענק לתובעת ויתכן כי מכאן טענת התובעת לזכויות הפנסיה.
לכך דאג הנתבע עת רשם במקום העסקתו את התובעת כידועתו בציבור.
אומר בכמה:
אין בסיס הגיוני או משפטי לגזור התחייבות או מחוייבות לשלם קצבה או תשלומים אחרים, שזמן פירעונם לאחר אריכות ימיו של אדם.
לצורך הגדרת בני זוג כידועים בציבור לשם קבלת קצבת שאירים, יש לעמוד על תכליתו של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 לעניין זה (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), והיא להעניק לאלמנה קצבה על מנת לשמר את רמת חייה, פחות או יותר, כפי שהיתה לפני פטירת בן הזוג.
(ראה: עב"ל (ארצי) 1169/01 אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי {פמ"מ – 10/5/2004}).
סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "אלמנה" כך: "אלמנה" – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו".
בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, מוגדרת "אשתו" כך: "אשתו" – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו".
כלומר, ידועתו בציבור של מבוטח תחשב כ"אלמנה" כדרישות החוק לביטוח לאומי, בהתמלא שני תנאים מצטברים: בשעת פטירתו של המבוטח היא היתה ידועה בציבור כאשתו, בשעת פטירתו של המבוטח, היא גרה עימו.
אין ספק שנסיבותיו של המקרה אשר לפני אינן דומות והתובעת אינה עומדת באף לא אחד מן התנאים הקבועים בחוק זה.
הגם, וכפי קביעתי, התובעת היתה ידועתו בציבור של הנתבע משך שנים לא מעטות, מעמדה מול קרנות הפנסיה, מעמד של ידועה בציבור, לא יכול יותר לשרוד, שכן עובדתית, היא איננה עוד ידועתו בציבור של הנתבע.
ולבסוף אחזור שוב ואומר, כי זכותו של אדם לשנות דעתו, קל וחומר לאחר שהצדדים אינם בקשר כלשהו, למעט כזה המתנהל בבית המשפט.
סוף דבר
תביעת האשה לסעד הצהרתי כידועה בציבור מתקבלת באופן אותו פירטתי בפסק הדין.
תביעת האשה לקבלת זכויות הפנסיה של הנתבע או חלקן נדחית.
התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 15,000 ₪.
המזכירות תסגור תיק זה.
ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ב, 28 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.
ארז שני