הרבה מעבר לנדרש, אעיר כי ספק רב אם אכן הפר עו"ד הכהן את חובת הנאמנות המוטלת עליו כנאמן בחשבון הנאמנות לטובת דודותיו של לנדא, כאשר הסתפק בגרסת הלקוח (לנדא) שמסר לו כי מדובר בכספים שנכנסו לחשבון כהלוואה אישית שנתן לו התובע. יתכן שהיה מקום לטענה לפיה קמה חובת זהירות מוגברת בנסיבות הספציפיות של האירוע בשל העובדה שמעדות עו"ד הכהן עולה שחשבון הנאמנות נועד אך לקבלת כספים בגין מכירת דירות ספציפיות של דודותיו של לנדא, אלא
--- סוף עמוד 30 ---
שטענה זו לא הועלתה על ידי מי מהצדדים. כך או כך, אף לו היה ניתן להגיע בדרך כלשהי למסקנה שהוטלה החובה על עו"ד הכהן וזו הופרה על ידו, הרי שלא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין אותה הפרה נטענת לבין הנזק שהתובע טוען לו. על פי גרסת הנתבע, מסר לו לנדא שהכסף שנכנס לחשבון הוא כסף שהתובע העביר לידיו כהלוואה פרטית, ונועד לכך שהוא יוכל להחזיר חוב לדודתו שחשבון הנאמנות נפתח עבורה (סעיף 16.2 לתצהיר הנתבע; עמ' 41 לפרוטוקול, שורות 26-18). לנדא ביקש להעביר את הסכום לדודותיו, והסכום הועבר לנהנות על פי חשבון הנאמנות יומיים לאחר מכן (נספח 16 לתצהיר). בהנחה שהיה על עו"ד הכהן לברר סוגיה זו עם התובע, דומה כי די היה בכך שהיה פונה לתובע ושואל אותו אם הוא מאשר את העברת הכספים מלנדא לדודותיו. אין כל יסוד להניח שהתובע היה מתנגד להעברה זו לאחר שהעביר את הכספים עבור לנדא. יתרה מזו, אף לו היה הנתבע מוצא לנכון לשאול את התובע אם העביר את הכספים ללנדא כהלוואה, יש לשער שהתשובה היתה חיובית (אף שלא ניתן לנטוע מסמרות בעניין זה). מכאן שגם אם היה מקום להידרש לגרסת הנתבע – ואין לעשות כן כאשר התובע נתפס בגרסתו – הרי שלא הוכח קיום קשר סיבתי בין ההימנעות מהפניה לתובע לבין גרימת הנזק. זאת, מהטעם שגם לו היה פונה הנתבע לתובע, אין להניח שהיה מקבל מידע שהיה מעמידו על טיב העסקה שנכרתה לכאורה בין התובע לנתבעים.
ט. תמליל הפגישה מיום 15.4.18
45. ביום 15.4.18 התקיימה פגישה במשרדו של עו"ד הכהן בנוכחות התובע, עו"ד הכהן ופרלמוטר. בדיעבד התברר שפגישה זו הוקלטה. התובע צרף לתצהירו תמליל של אותה פגישה. לטענתו, ניתן ללמוד מהתמליל שעו"ד הכהן הודה בזכויות התובע בפרויקט. לפיכך טוען התובע שאין להעניק משקל להכחשת הדברים על ידי עו"ד הכהן בכתב ההגנה ובתצהירו, שעה שבשנת 2018 הוא הודה במפורש בזכויות התובע.
46. לנתבע טענות רבות בנוגע לקבילות תמליל ההקלטה. בין היתר נטען שמי שהקליט את השיחה הוא פרלמוטר ז"ל, עניין שעלה לראשונה בחקירת התובע, אך המקליט לא רק שלא התייצב לדיון (מטעמים מובנים) אלא שהוא לא התייחס לכך כלל בתצהיר שחתם קודם למותו; נטען שההקלטה עצמה לא הוגשה כראיה לבית המשפט, ולא הוגשה הצהרה של המקליט; נטען שהתמלול כולל סימונים רבים של "..." באופן שמעיד על כך שמדובר בהקלטה לא ברורה ולא מלאה; ונטען שעולה מהתמליל שרק חלק מהפגישה הוקלט (מסקנה זו אכן עולה בבירור מעיון בתחילת התמליל). לפיכך נטען שהתמליל אינו כשר כראיה, ואין להתייחס לתוכנו כלל.
47. אין צורך להידרש לטענות הנתבע בעניין קבילותו ומשקלו של התמליל שהוגש, אף שבחלק מהטענות יש ממש. זאת מהטעם הפשוט שלגוף העניין אין באמור בתמליל
--- סוף עמוד 31 ---
כדי לסייע לתובע. אכן, הנתבע נשמע אומר במהלך השיחה, בין היתר, שאין צורך בכך שהתובע ישכור את שירותיו של עורך דין מאחר שהוא ינסה "למצוא את הקונסטלציה איך אתה נכנס לעניין הזה" (עמ' 4 לתמליל, שורות 27-26); השיב "הכסף שלך, כן הלך לשימוש הנכון" (עמ' 5 לתמליל, שורה 18); "הכסף שלך מופיע כחלק מההוצאות" (עמ' 7 לתמליל, שורה 22); "קח בחשבון שיכול להיות שהדירה שבזמנו... זה לא תהיה הדירה הזאת" (עמ' 8 לתמליל, שורות 16-15); "אתה יש לך הרי קונסטלציה אחרת, אתה נכנסת כי השקעת כסף בפרויקט" (עמ' 10 לתמליל, שורות 21-20). אלא שאמירות אלה יש לקרוא על הרקע שקדם לפגישה.
כפי שהבהיר עו"ד הכהן, שעדותו היתה מהימנה עלי ועלתה בקנה אחד עם המסמכים שהציג, נקבעה הפגישה עם התובע רק לאחר שפרלמוטר פנה אליו וטען באוזניו שהתובע השקיע כספים בפרויקט ולאחר שפרלמוטר טען שהעביר דו"ח לאחוזה "ובו הוצאות מעלות טל ובהן כספים שכביכול שולמו על ידי התובע. אבהיר, כי עד היום לא קיבלתי דו"ח מרו"ח פרלמוטר המצביע על סכומי כסף שהעביר התובע אליהם וכי כספים אלה שימשו לטובת הפרויקט, לכן בסופו של דבר ולמרות כל הרצון הטוב שלי לסייע – לא יכולתי לעשות דבר" (סעיף 16.11 לתצהירו). בעדותו הבהיר הנתבע כי הפגישה עם התובע נערכה "לאחר שכבר קיבלתי עדכון מפרלמוטר שישנה בעיה ספציפית עם גרינפלד על זה שלטענתו הוא הכניס כספים והמטרה שלי זה לנסות ולעזור לו ולכן אמרתי לא צריך לקחת עורך דין ושאני אנסה למצוא את הקונסטלציה איך הוא נכנס לעניין הזה" (עמ' 46 לפרוטוקול, שורות 10-7).
48. האמירות המופיעות מפי עו"ד הכהן בתמליל הפגישה אינן עומדות בסתירה להסברו. הסבר זה עולה בקנה אחד גם עם דברי עו"ד הכהן בעמ' 4 לתמליל, מהם עולה כי בכל הנוגע לעניינו של התובע אין הוא בשליטה, בשונה מחברי הקבוצה (עמ' 4 לתמליל, שורות 11-1). יתרה מזו, במהלך הפגישה לא העלה התובע את הטענות העולות בכתב התביעה, לפיהן שני הצדדים לעסקה יוצגו על ידי עו"ד הכהן וכל הכספים הועברו מהתובע לנתבעים על פי הנחיית עו"ד הכהן. ניתן היה להניח שהתובע היה אומר דברים ברוח זו לנוכח טענת עו"ד הכהן לפיה נודע לו על טענות התובע רק בשלב מאוחר מאוד של העניינים (עמ' 4 לתמליל, שורה 13). ניתן היה לצפות כי היה מציג לפניו את המכתב (המזוייף) שנכתב על ידו (נספח י' לתצהיר) או את מכתבו של לנדא לרעיית התובע (נספח י"א לתצהיר), או לכל הפחות כי היה מעמת אותו עם התשלום שהועבר לחשבון הנאמנות כהוכחה ניצחת לכך שאכן העביר כספים עבור הזכויות בפרויקט וכי לא מדובר בטענה בעלמא. דבר מאלה לא נעשה.
--- סוף עמוד 32 ---
עיון בתמליל השיחה בכללותו תומך בגרסת הנתבע, לפיה נפגש עם התובע בניסיון לעזור לו על יסוד מידע שהגיע אליו זמן רב לאחר חתימת הסכם האופציה, ואין בו משום הוכחה כלשהי שמדובר על ידיעה אישית של הנתבע או על הודאה שלו בטענות התובע.
לא למותר לציין כי בשאלה אם יש להעדיף את עדות הנתבע בנוגע לרקע לפגישה או את עדות התובע, נוטה הכף בבירור לכיוון הנתבע שעדותו היתה סדורה ולא ניכרו בה סימנים של ניסיון להסתיר את האמת, על עדותו של התובע שנשענה על מסמכים מזוייפים ועל גרסה כללית שאינה אמת.
י. סיכום הפרק הראייתי
49. ניתוח הראיות שהציג התובע העלה שאין בהן כדי להרים את הנטל המוטל עליו. הראיות, שלחלקן משקל נמוך ביותר וחלקן מזוייפות או לא אותנטיות, אינן תומכות בטענותיו. טיב הראיות מביא לכך שלא ניתן כלל לרחוש אמון לעדותו. עדותו אף התאפיינה בהעלאת טענות עובדתיות חדשות ומפתיעות, שחלקן סותרות את טענותיו בתצהיר ובכתב התביעה. לפיכך יש לקבוע שאין לתת אמון לגרסת התובע וכי התובע כשל כליל בהרמת נטל ההוכחה המוטל עליו.
לא למותר לציין כי תורף טענת התובע היא שעו"ד הכהן מסר גרסה שקרית לבית המשפט מתחילת ההליך ועד תומו. לשיטתו, על אף העובדה שעו"ד הכהן ייצג את התובע ואת הנתבעים בעסקה שנכללה בזכרון הדברים, ואף גבה שכ"ט תמורת ייצוגו, הוא בחר להתכחש לחלוטין לחובותיו כלפי לקוחו, לכל קשר לעסקה ואף למודעותו לעסקה. ניתן לטעון שעל טענות חמורות מעין אלה להיתמך במסד ראייתי משמעותי יותר מזה המשמש להוכחת טענות במשפט אזרחי, בשל טיב האשמה המוטחת בצד שכנגד, הנחשד בשקר במפגיע בנוגע ליחסים בינו לבין לקוחו. אלא שגם באמת המידה האזרחית הרגילה לא עמד התובע ולו במקצת.
לחיתום פרק זה, כמו גם לחיתום הדיון כולו, נשוב ונזכיר שהתובע סמך את טענותיו על מסמך מזוייף, שיש מקום לחשד כי הוא היה מעורב בהכנתו. נראה שדי בדרך פעולה זו כשלעצמה כדי להביא לדחיית התביעה.
המסקנה מכל אלה היא שדין התביעה להידחות.
סוף דבר
--- סוף עמוד 33 ---
50. דין התביעה להידחות הן מהטעם שהתובע כשל בהרמת הנטל המוטל עליו, הן מהטעם שביקש להסתמך על מסמך מזוייף ואין מקום להושטת סעד למי שפועל בדרך זו. לפיכך התביעה נדחית.
51. מסיכומי הנתבע עולה כי נחתם בינו לבין עורכת דינו הסכם שכר טרחה לפיו יעמוד שכר טרחתה על סך 50,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור הייצוג במסגרת ההליכים. בנסיבות אלה ישלם התובע לנתבע הוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 58,500 ₪.
המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"ב בטבת התשפ"ב, 16 בדצמבר 2021, בהעדר.
רם וינוגרד, שופט