202. לכן, ביהמ"ש דוחה הטענה לחוב בגין ההלוואות.
טענת לאגו כי התובעת גבתה כספים עליהם לא דיווחה
203. לאגו טענה בכתבי טענותיה שדווקא לתובעת קמה החובה (שלא מולאה עד מועד הגשת כתבי הטענות) להעביר דיווחים מלאים ומהימנים כולל אסמכתאות על הסכומים שהתקבלו אצלה מהלקוחות, ולהעביר ללאגו את מלוא העמלות, בשיעור 20% ובתוספת מע"מ לידי לאגו. לאגו טענה שהתובעת העבירה לה דיווחים חלקיים ביחס לסכומים שהתקבלו אצלה בעבור שירותי העיצוב וללא אסמכתאות כנדרש, ונמנעה מלהעביר לה, כפי התחייבותה על פי ההסכם, את מלוא העמלות בגין האירועים שעיצבה בסך כולל מוערך של כ- 800,000 ₪ (בעניין זה עתרה לאגו למתן חשבונות ולתשלום מלוא החוב שיתברר, במסגרת תביעה שכנגד שהגישה ביחד עם כתב ההגנה).
204. ראובן טען בסעיף 55 לתצהירו כי החל לחשוד בנופר כאשר גילה שרכשה ג'יפ יוקרתי מיד לאחר האירוע הראון, על אף שנועם טען לחיסרון כיס וביקש הלוואה. בסעיף 56 טען כי נודע לו שהתובעת גבתה באותו אירוע ממשפחת טיסונה עבור העיצוב סך של 450,000 ₪. ראובן טען שנועם תרץ אי העברת עמלה בגין האירוע בכך שהסכום נגבה
--- סוף עמוד 34 ---
ממשפחת טיסונה עבור עיצוב כללי ולא עבור עיצוב פרחים ולכן אין ללאגו זכות לתשלום עמלה. ראובן טען שאין בהסכם עיגון להבחנה זו.
205. קבוצת נופר טענה בכתב ההגנה שכנגד כי סעיף 5 להסכם מבהיר כי אותו שיעור מן התמורה ישולם על ידי התובעת "...מכל תשלום שישולם לה בגין השירותים ו/או בקשר אליהם."
206. עוד טענה בעניינו של סעיף 5 להסכם, כי ידוע היטב ללאגו, שבמרוצת יחסי הצדדים ולאחר שקבוצת לאגו הביאה את התובעת לעברי פי-פחת ולמצב כלכלי בלתי נסבל, מאותם אירועים מעטים אשר "סוף סוף" אפשרה לאגו לתובעת לעצב (וכאשר מרבית אותם אירועים מועטים הם כאלה אשר התובעת "הביאה" לאולמות לאגו, בהסכמת לאגו, התובעת שילמה לה עמלה בסך של 10% בתוספת מע"מ בלבד;
207. עוד טענה קבוצת נופר שאת סעיף 6 להסכם, לאגו מבקשת להציג שלא באופן עליו הסכימו הצדדים ועל כן הבהירו כי עסקינן היה בהסכמה שנועדה לעגן את חובת דיווח התובעת על כל תקבול שקיבלה מלקוחותיה לעיצוב אירועים באולמות – זאת, ותו לא.
208. נופר עומתה בעמוד 26 עם רשימת האירועים שלאגו טענה שהיא ערכה באולם ובשורה 23 טענה כי עמדה בקשר שוטף עם דנה.
"אתה שואל אותי כרגע על דף שנמצא אצלך אם אני עשיתי אירועים מעבר לזה או לא עשיתי אירועים מעבר לזה אני יכולה להגיד שאני ישבתי עם דנה כל סוף חודש ונתתי את כל מה שאני צריכה לתת היא הוציאה לי אפילו הוראות תשלום שגם הם מצורפים."
209. הדר טענה בעמוד 58 משורה 14 שנופר לא דיווחה על 24 אירועים וכי סכום התביעה שכנגד חושב על יסוד הערכה. הדר טענה בעמוד 59 שיש לה ראיות לגבי הסכומים שנופר גבתה מהלקוחות, אך היא לא הציגה ראיות אלה.
210. דנה העידה בעמוד 76 כי דרישותיה לאסמכתאות היו בעל פה ולא בכתב.
"העדה, גב' שנאי: כל הפניות שנעשו לנופר או לנועם, נעשו בעל פה, בשיחות, לא הייתה התנהלות על הכתב, כי זה היה הסגנון התנהלות שלהם. גם כשנועם או נופר העבירו לי דיווחים זה היה בעל פה. 'עשיתי אירוע לעמית ודנה ב- 30,000 ₪', זו הייתה צורת ההתנהלות,
ש: הבנתי.
ת: וככה קיבלתי את החומר, מלבד פעמיים, שנועם רשם לי איזה אסמכתאות כאלו בכתב ידוע על האירועים שעשה וזה מייל אחד לכל אורך התקופה, הוא שלח לי פעם אחת מייל, פעם אחת על נייר,מעבר לזה, הכל נעשה בעל פה.
כב' הש' הדר: ואת כתבת למר אלה שזה לא מקובל עלייך? את רואת חשבון, אני מבין.
--- סוף עמוד 35 ---
העדה, גב' שנאי: אמרתי, אמרתי לראובן שזה לא נראה לי הגיוני שאני עושה התחשבנות בלי אסמכתא, זה לא משהו הגיוני.
כב' הש' הדר: אז מה הוא ענה לך?
העדה, גב' שנאי: הוא אמר לי 'דנה, אני מאשר את זה'. אחרי כמה פעמים שבאתי אליו, הוא אמר לי 'דנה, אני מאשר את זה. כרגע תקבלי דיווחים בעל פה, תנסי לבדוק את הלקוחות, לדגום בעדינות ואנחנו נעקוב בדרכים שלנו', ועשיתי את זה."
211. דנה העידה בעמוד 77 שלקוחות מסרו לה נתונים שלא התאימו לדיווחי נופר והיא הביאה זאת לידיעת ראובן:
"העדה, גב' שנאי: קרא לנועם לבירור, והיה לזה הסבר מצד נועם שמה שמדווחים לי זה העיצוב בלבד, כלומר, על הפרחים. אם הם עשו השכרות במות, שנדלירים, הביאו כיסאות לאולם, כל דבר כזה, הם לא משלמים את ה- 20 אחוז, למרות שזה בניגוד להסכם, זה כן כתוב בהסכם,
כב' הש' הדר: אז מה ראובן ענה לך? שזה מניח את דעתו?
העדה, גב' שנאי: 'תשאירי ככה, תרשמי את הכל, אין לך, את לא יכולה, אין לך מה לעשות, אני אטפל מול נועם בסיפור זה', ופעם אחת הוא גם הזהיר אותו, עד כמה שאני זוכרת."
212. דנה הסבירה בעמוד 79 בשורה 8 סכום התביעה כלהלן:
"העדה, גב' שנאי: אז אני יודעת שזה כ- 960,000 ₪, 161,000 ₪ קל מאד להסביר, הלוואה שניתנה כנגד ריבית, כנגד במות שקנינו מנופר, כנגד קיזוז הלוואה שהיא קיבלה ל(לא ברור) 48,000 ₪, מתמטיקה פשוטה, יצא 160,000 ₪ נושא ההלוואה, קניית במות, וקיזוז שכר דירה. לעניין ה- 800,000 ₪, מה שנופר דיווחה, דיווחה. מה שהיא לא דיווחה 5 חודשים רצופים כ- 24 אירועים, אם אני לא טועה, מינואר עד מאי, עשינו הערכות שלנו, שאלנו את האורחים בכמה עשו להם את העיצוב. לא הייתה לי ברירה. תיקח 120 אירועים, בוא נעשה את זה פשוט, 120 אירועים, 40,000 ₪ לאירוע ממוצע, מחזור של 4,800, לא סיפור כזה גדול."
213. כאמור לעיל, בדיון בטענת נופר להפרת ההסכם ע"י לאגו, ביהמ"ש קבע כי ראיות לאגו לגבי ההתכתבות השוטפת והיומיומית מציגה תמונה מורכבת ושונה ביחס לטענות שני הצדדים להפרות.
214. על אף שלאגו מעלה טענה להפרה כבר לגבי האירוע הראשון באולם שבו נופר נתנה שרותי עיצוב, אין לטענה זו ביטוי בכתובים. זאת, למרות הבדל משמעותי בין גרסאות הצדדים. לאגו טענה שנופר גבתה סך של 450,000 ₪, שעה שנופר טענה בעדותה בעמוד 43 בשורה 17 שגבתה סך של כמאה ושמונים אלף ₪ בלבד. בעמוד 44 בא כוח הבטיח שלאגו תוכיח גרסתה, אולם לאגו לא העידה את ה"ה טיסונה שהזמינו שירותי נופר לאירוע.
--- סוף עמוד 36 ---
215. נופר טענה בעמוד 44 בשורה 16 שנועם שילם ללאגו עבור האירועים שהזמינו ה"ה "טיסונה, ליאור ונטלי". נופר הכחישה בעמוד 45 בשורה 3 טענת ראובן כי רכשה ג'יפ אאודי יוקרתי לאחר האירוע שהזמינה משפחת טיסונה. נופר נשאלה פעם אחר פעם בסוגיה. אולם, מצופה היה שבמסגרת הליכים מקדמיים, לאגו תדרוש לקבל אסמכתאות לגבי רכישת המכונית לאחר האירוע שהזמינה משפחת טיסונה. עם זאת, נופר אישרה כי רכשה מכונית שברולט חדשה עם שמונה מקומות בסמוך לתחילת הפעילות לרגל לידת הבת הרביעית בחודש מרס 2016. לנועם הייתה בעמוד 13 גרסה שונה לגבי סוג המכונית שנרכשה "דרך מבצע באאודי".
216. גם נועם הכחיש קבלת הסך של חצי מיליון ₪ ממשה טיסונה. הוא הסביר מעמוד 85 שטיסונה שילם לקבלנים אחרים כספים, אך לנופר לא היה חלק בכך.
217. כאמור לעיל, אין תיעוד לטענות לאגו בזמן אמת על פני תקופה ארוכה להסתרת מידע ואי העברת עמלה כנדרש.
218. ראובן ניסה בעמוד 27 להסביר מדוע לא זימן טיסונה להעיד בכך שטיסונה שילם לנופר ב"שחור". אך, אין בכך כדי לרפא הפגם שנפל בכך שטיסונה לא זומן להעיד לגבי טענה חמורה למרמה נגד נועם ונופר שגרמה לראובן, כדבריו, ש"נפל לו האסימון".
219. נופר נשאלה בחקירתה החל מעמוד 27 אם הציגה חשבוניות שהוציאה ללקוחותיה בזמן אמת או בהליך כאן ובעמוד 28 בשורה 16 השיבה לבסוף שדנה לא ביקשה את החשבוניות. כאמור לעיל, לאגו לא הצביעה ביחס למאות המסרונים שהוצגו, על מסרון שבו היא דורשת מנופר לקבל חשבוניות, על אף שלטענת בא כוחה בעמוד 29 בשורה 15 זו "ההפרה המרכזית" המיוחסת לנופר.
220. בא כוח לאגו נשאל בעמוד 30 היכן כתוב בהסכם שנופר מחויבת להציג חשבוניות ועל כך ענה כי חויבה ליתן "דיווח מלא ומפורט". אולם, אם לאגו לא ביקשה בזמן אמת לעיין בחשבוניות, עולה קושי לנמק הפרת ההסכם בדיעבד, בכך שלא הוצגו חשבוניות בזמן אמת.
221. נופר הסבירה בעמוד 30 משורה 32 כיצד מסרה הדיווח לדנה:
"העדה, גב’ לוי: אני כל חודש ישבתי עם דנה, גם אתה יכול לראות בטבלאות שאתם אגב,
כב’ הש’ הדר: רגע שנייה שנייה מה זה אומר הדוח היה בעל פה?
העדה, גב’ לוי: כן, ישבנו אני ודנה, נשאלתי, כמובן ש-,
כב’ הש’ הדר: היא שאלה אותך כמה והיא רשמה מספר?
העדה, גב’ לוי: היא שאלה אותי כמה, כמובן שהם גם בדקו את זה כי זה לקוחות שלהם בסך הכול זה לא משהו שאני יכולה,
כב’ הש’ הדר: אני רק אחדד, לא היה שום דיווח בכתב שלך? לא הכנת שום ניירות לפגישה?
--- סוף עמוד 37 ---
העדה, גב’ לוי: לא, הכנתי, אני תמיד רשמתי וכמו שעניתי מקודם כשהיא ביקשה לראות חשבוניות אז כן הראיתי לה. הדיווח היה זה מאוד מפורט,
כב’ הש’ הדר: שאלה אחרונה לסגור את הנושא,
העדה, גב’ לוי: זה מחולק ל-(לא ברור),
כב’ הש’ הדר: אני הרי לא ישבתי אתכם בפגישות.
העדה, גב’ לוי: נכון.
כב’ הש’ הדר: שאני אבין את הדינאמיקה בפגישות, אז אתן נפגשות, לשיטתך, היא אומרת כמה? את אומרת לה, היא רושמת אצלה ומיד ממך לא עובר אליה אני מבין נכון.
העדה, גב’ לוי: היא הוציאה לי את הדרישות תשלום.
כב’ הש’ הדר: נייר ממך לא עבר אליה אני מבין נכון?
העדה, גב’ לוי: במיילים הייתי רושמת לה סכומי האירוע,
כב’ הש’ הדר: זאת אומרת לפני הפגישה שלחת לה דיווח?
העדה, גב’ לוי: כן. היו חודשים שכן, היו חודשים שלא."
222. נופר עומתה עם הטענה שאינה דוברת אמת כי לא צרפה לראיותיה ה"מיילים". אולם, כאמור לעיל, טענה זו לא עלתה בזמן אמת בכתב על פני תקופה ארוכה. כמו כן, ביהמ"ש מקבל הביקורת של נופר בעמוד 31 בשורה 32 על לאגו בעניין העדר ה"מיילים" לפיה ראובן "עשה שותפות עם נועם על אולם אירועים הרבה יותר גדול.. בעל פה". גם השאלה של לאגו בעמוד 32 מדוע התשלום הראשון של העמלות שולם כשנה לאחר תחילת הפעילות, מעלה השאלה, מדוע לאגו לא עמדה בכתב על תשלום, קודם לכן, לרבות שליחת התראה בדבר הפרת ההתחייבות ואף ביטול ההסכם.
223. כל אלה משתלבים היטב עם מסקנת ביהמ"ש שכשם שלתובעת לא עומדת עילת תביעה בגין הפרת הסכם בעניין בלעדיות ואובדן רווחים, הדברים יפים גם לגבי טענת קבוצת לאגו לאובדן רווחים שעלתה, ובמידה מסוימת בצדק, כמשקל נגד, לנוכח הגשת תביעת התובעת, ובשל סיבה זו בלבד, על אף שנוגדת הסכמות הצדדים בזמן אמת.
טענות נוספות של לאגו להפרת ההסכם ע"י התובעת
224. כמשקל נגד לתביעת התובעת, שלא היה מקום להגשתה מלכתחילה, לאגו העלתה טענות נוספות כלהלן:
הטענה להפרת ההתחייבות לספק שירותי עיצוב בשטחים הציבוריים
225. נופר עומתה בעמוד 51 עם הטענה כי לא סיפקה שירותי עיצוב בשטחים הציבוריים ועל כך ענתה משורה 28:
"אני סיפקתי תמיד מה שדיברנו, מה שלאגו מציגה פה זה שירותי סטיילינג של כל מיני אבנים וספרים לא דברים שקשורים אליי, כל החשבוניות שהצגתם שהם שילמו למעצבת זה אפילו לא מעצבת אירועים זה מעצבת פנים. יש להבדל בין מעצבת אירועים למעצבת פנים. אני הייתי אמורה לספק פרחים ללובי ואת כל זה עשיתי,".
--- סוף עמוד 38 ---
226. כאמור לעיל, גם טענה זו יוצרה בדיעבד כמשקל נגד, שעה שבזמן אמת לאגו במסגרת ההסכם שנכרת על דרך התנהגות, לא העלתה טענות בעניין זה.
הטענה להפרת ההתחייבות לספק עיצוב בסיסי
227. נופר עומתה בעמוד 61 עם הטענה שלא סיפקה את העיצוב הבסיסי. היא הפנתה בעניין זה למכתבה אל אלי מחודש אוגוסט 2015. אין במכתב כדי להוכיח זאת. אולם, את הטענה לקיום ההפרה היה על לאגו להוכיח.
228. הדר טענה בעמוד 59 משורה 19 ש"היא הייתה צריכה לספק לנו את מה שנקרא "נרות בכלי זכוכית" על מנת שנניח את זה במרכז השולחן, היא לא סיפקה לאורך הרבה מאד זמן, היא גם לא הגישה לנו תמונות של זה כדי שנוכל להעביר ללקוחות, עד שבאיזה שהוא שלב אנחנו נאלצנו ללכת ולרכוש את זה."
229. אולם, בחקירת אלי, נופר הציגה מייל שנשלח אליו עם התמונות. להדר לא היה מענה לכך.
230. הדר טענה ש"יש בתוך חבילת הבסיס, במה, חופה ונר. במה היא סיפקה, חופה היא לא סיפקה (לא ברור) או חופה כשלעצמה, לפעמים כן, לפעמים לא, ונר, היא לא סיפקה." הדר הפנתה בעמוד 60 לחשבוניות בגין רכישת הנרות.
231. כאמור לעיל, גם טענה זו יוצרה בדיעבד כמשקל נגד, שעה שבזמן אמת לאגו במסגרת ההסכם שנכרת על דרך התנהגות, לא העלתה טענות בעניין זה.