פסקי דין

תא (י-ם) 9966-10-19 עו"ד דוד ישי נ' דני שלום - חלק 3

27 דצמבר 2021
הדפסה

49. שלום שב ופרט לגבי ההפקדות של שני השותפים. במסגרת זאת העיד כי הוא עצמו הפקיד בחשבון הפרויקט סכום של 850,000 ₪ בעוד ישי הפקיד סכום של 360,000 ₪. אשר למשיכות שנעשו מהחשבון הוא הבהיר כי משיכות אלה נעשו עבור מטרות משותפות כמו תשלום לפרסום ריבלין, ולאנשי מקצוע שסייעו להם לעריכת הסכמי תמ"א 38 (עמ' 196). נוסף על כך, הוא פרט שחלק מהמשיכות וההפקדות נועדו לכסות את יתרת החובה בחשבון העסקי של משרד עורכי הדין (עמ' 198). שלום דחה לחלוטין את טענת ישי להשקעת כספים במזומן (עמ' 201).

50. בהמשך עדותו היה שלום נכון להניח כי השקעתו של ישי גדולה מזו שתיאר; כי ישי השקיע כספים החל מ- 15.4.2012; וכי חלק מהכספים שולמו במזומן. לדבריו, המדובר בהשלמת בנייה של קומה אחת. עם זאת הוא שלל את הטענה שאימו של ישי מימנה סכום כלשהו (עמ' 208). בהמשך עדותו, שב שלום לחלוק על קיומה של נאמנות. הוא אישר כי אימת את מסמכי הנאמנות בין ישי לבין אימו, אך טען שהדבר נעשה משיקולי מיסוי; שלא הייתה נאמנות אמיתית; ושאימו של ישי לא הפקידה שקל (עמ' 216).

51. לשאלת בית המשפט השיב שלום כי לשיטתו ישי השקיע בפרויקט כ-400,000 ש"ח המורכבים מ-360,000 ש"ח שהוא הפקיד בחשבון של הפרויקט, ותשלומים שבוצעו במזומן, שישי דיווח לשלום עליהם (עמ' 212-213). לאחר מכן, הוא עדכן את החישוב, והסכים להניח ש-ישי השקיע בפרויקט סכום של 520,000 ₪, וכי פרט להם, יש לזקוף לזכות ישי גם את עלות הבנייה של הקומה הנוספת שנבנתה לאחר הפרידה (עמ' 214-215). שלום אף היה נכון להניח, גם אם בקושי, כי ניתן לזקוף לזכות ישי השקעה של זמן לצורך הבנייה, לאחר מועד הפרידה ועד להפסקת העבודה (עמ' 227).

גרסתו של רגב

52. רגב היה נציג הדיירים. בעדותו, חלק על הטענות של שלום, כי עשה יד אחת עם ישי על מנת לנשל אותו מהפרויקט. הוא התייחס בעדותו למה שקדם לכינוס אסיפת הדיירים, ואמר שחש בשלב מסוים שישנה מתיחות, וכי שלום התחמק ממנו. הוא הבין כי השניים

--- סוף עמוד 13 ---

אינם עובדים עוד יחדיו במשרד עורכי הדין, ואז כונסה אסיפת דיירים שבה הציג ישי בפני הדיירים את המצב (עמ' 277). לדבריו, לו עצמו לא היה רצון לסייע לישי או לשלום, אלא חפץ לייצג את הדיירים בלבד.

53. בהתייחסו לנייר ההסכמות מיום 10.10.2012, הוא אמר ששלום נעלם, והדברים לא התקדמו, עד שבשלב מסוים הגיעו הדיירים למסקנה כי יש לסיים את ההתקשרות עם ישי ושלום – ולהעביר את הפרויקט לביצוע על ידי אחר.

54. בחקירה הנגדית רגב הוסיף כי האסיפה כונסה לבקשת הדיירים, וכי הוא ניסה לעדכן בכינוס האסיפה גם את שלום. אולם, לא ניתן היה להשיגו, ולכן התקיימה הישיבה בלעדיו (עמ' 301).

חוות הדעת

55. הצדדים הגישו חוות הנדסיות מטעמם. ישי הגיש את חוות דעתו של המהנדס דבש, שהוא זה שליווה את פרויקט הבנייה ולמעשה היה האחראי על ביצועו. בחוות הדעת התייחס המהנדס דבש לעלויות שהיו לשלבי הבנייה השונים, וקבע כי עלות שווי הבנייה לחיזוק ותוספות הבנייה שבוצעו לבניין המקורי עד להפסקתה במהלך שנת 2012 היא 3,630,466 ₪, וזאת על בסיס מחירון "דקל". עניין נוסף שנזכר בחוות דעתו הוא כי במועד שבו היה שלום נכון ליטול על עצמו את השלמת הבנייה, ביום 10.10.2012, נדרשו 4-6 חודשים להשלמת העבודות.

56. מחקירתו הנגדית של מר דבש עלה כי הוא נרשם כקבלן ומהנדס על הפרויקט (עמ' 121) וכי הוא חברו של ישי, בלשונו "חבר טוב כמו אח בשבילי", מכיר אותו משנת 2007 ומלווה אותו גם בפרויקט ברחוב מטודלה (עמ' 123). עוד הוברר שהתשלום עבור עבודתו בפרויקט לא הוסדר, והסכום שקיבל עבור כל חודשי העבודה עמד על כ- 70,000 ₪ (עמ' 128).

57. מר דבש התבקש על ידי בית המשפט להתייחס לעלות בפועל. למרות סדרה של שאלות המבקשות לברר את המידע, הוא לא הצליח להשיב, ותשובתו הייתה "דוד היה משלם להם" (עמ' 130-131).

58. מטעמו של שלום הוגשה חוות דעתו של המהנדס מאיר אשכנזי. בחוות הדעת חלק המהנדס אשכנזי על גישתו של המהנדס דבש שהתייחס לשווי ולא להשקעה בפועל. לחלופין, בחן את אומדן העליות לשיטתו, והגיע למסקנה כי זו מגיעה כדי 1,317,144.68 ₪. מסקנה זו נשענת על הערכה שונה ביחס לעלות הבנייה על יסוד הנחתו של המהנדס אשכנזי כי הנתונים עליהם נשען המהנדס דבש הם שגויים.

--- סוף עמוד 14 ---

59. בחקירה הנגדית עומת המהנדס אשכנזי עם חוות דעת קודמת שנתן, ושבה העריך את עלות הבנייה לבניין אחר על יסוד פרמטרים אחרים (עמ' 251). הוא התבקש להסביר את הפער, אך הסביר כי לא ניתן לעשות כן, מאחר ולא נתבקש להתכונן לשאלות בקשר אליה. עם זאת, הוא העריך כי מקור הפער בכך ששם מדובר בבנייה באבן (עמ' 259). עניין נוסף שנדון בחקירתו היה משך הזמן לבניית קומה אחרונה, והעריך אותו בשבועיים (עמ' 274).

הטענות

60. כתבי הטענות ואף הסיכומים שהגישו הצדדים רווים טענות מטענות שונות. חלקן אינו רלוונטי להכרעה, וחלקן מתייחס להליכים הקודמים ומתעמת עמם. משכך, אפרט להלן את הטענות העיקריות, הנוגעות לשאלות שבמחלוקת, מבלי להידרש לפירוט מכלול הטענות שהועלו.

עיקרי טענותיו של ישי

61. ישי טוען לכך שפסק הבוררות בהליכים מול הדיירים גודר ממצאים עובדתיים במספר נושאים, ומקים מחסום דיוני מפני תקיפתן של מספר קביעות: (1) סכום ההשקעה המשותפת של ישי ואימו ושל שלום בפרויקט הוא 4,533,750 ₪, שנפסק כשווי ההשבה מצד הדיירים; (2) שווי עלויות הבנייה הישירות הוא 3,000,000 ₪; (3) הסיבה להפסקת הבנייה היא רישום הערת האזהרה מצד שלום, שרישומה גרם להפרה יסודית של ההסכם מול הדיירים; (4) שלום היה יכול לקיים את התחייבויותיו לפי ההסכם מיום 10.10.2012 ולהמשיך בבנייה אך לא עשה כן מסיבות הקשורות אליו; (5) ההתנגדות מצד ישי להליכי כינוס הנכסים שיזם שלום הייתה לגיטימית; (6) ההסכם עם הדיירים בוטל מסיבות לגיטימיות; (7) חשבון הפרויקט הוא חשבון נאמנות. לדידו של ישי שלום מנוע מלכפור בעובדות ובקביעות אלה, ומכאן נגזרת ההכרעה בהליך כולו.

62. ישי טען בנוסף טענות מקדמיות ודיוניות ובהן להיעדר יריבות של שלום עם האם בתביעה שכנגד, להתיישנות תביעתו של שלום ומנגד לאי התיישנותה של תביעתו שלו כלפי שלום.

63. אשר לסכום ההשבה – 4,533,750 ₪ - לטענת ישי רכיב זה נוגע למערכת היחסים שבין האם לבין שלום, שכן פעילותו של ישי הייתה כנאמן עבור אימו, וכי קביעת הסכום, כפי שנטען קודם לכן, מחייבת את הצדדים מחמת מעשה בית דין והשתק שיפוטי. אשר לחלוקת הסכום בין האם לבין שלום, ישי טוען כי מאחר והוא עצמו היה זה שהקים את הבניין והשקיע את מרצו וזמנו, שלום זכאי אך ורק להשבת השקעתו.

64. ישי נכון להניח לצורך צמצום מחלוקות בלבד, כי סכום ההשקעה מצד שלום עומד על 849,000 ₪ אלא שלטענתו יש להפחית מסכום זה את סכומי הכסף ששלום משך מחשבון הפרויקט שלא עבור מטרות הפרויקט וללא קשר לאימו – בסכום של 445,413 ₪. בהמשך

--- סוף עמוד 15 ---

לכך הרי שיתרת ההשקעה של שלום בפרויקט לשיטתו של ישי עומדת על 403,587 ₪ ולכן יש להורות על השבת יתרת הסכום – 4,130,163 ₪ - לאימו של ישי.

65. באשר לאותה נאמנות, ישי מבקש לקבוע כי שימש נאמן של אימו וזאת מכוח הסכם הנאמנות ולטענתו שלום מושתק מטענות נגד ההסכם, לרבות טענתו כי מדובר בהסכם נאמנות פיקטיבי למראית עין, נוכח החזקה שדיווח שעשה אדם לרשויות המס הוא דיווח אמת. לטענת ישי, שלום לא עמד בנטל הכבד המוטל עליו להוכחת טענה מסוג זה, שעה שהוא עצמו ערך והכין את הדיווח לרשויות המס, ובהינתן כי טענתו של שלום היא טענה בעל-פה כנגד מסמך בכתב. הנה כי-כן, נוכח יחסי הנאמנות, הרי שאף אם שלום משך את הכספים לטובת מטרות משותפות של ישי ושלום (ישי חולק גם על כך), הרי שמטרות אלה אינן נוגעות לאימו של ישי, ולכן מדובר במשיכה שאינה כדין מכספי השותפות בפרויקט ויש להפחיתה מסכום ההשקעה של שלום (אשר נוכח סיום ההליכים האחרים מושתק מלתבוע את חלקו של ישי בהם).

66. מכאן פונה ישי לטענות לעניין האחריות לכך שהדיירים ביטלו את ההסכם. לטענתו שלום הוא שגרם להפסקת אותה התקשרות בפנייתו לרישום הערת האזהרה, ובהמשך לכך במניעת כל אפשרות להסדרת היחסים בין השניים. בין היתר הוא נסמך על כך ששלום נטל על עצמו בהסכם מיום 10.10.2012 להשלים את הבנייה בתוך 4-6 חודשים במימונו הבלעדי, אך לא קיים את התחייבויותיו בתירוצים שונים שאותם ישי מבקש לדחות. לפי הטענה המדובר ב"הודאה והדחה" וכך הנטל להוכחת הטענה עובר אל כתפיו של שלום, אין לקבל את הטענות למניעה הנדסית בשל היעדר ראיה שבמומחיות לכך, שלום לא הביא ראיות ויש לזקוף זאת לחובתו, והראיות ההנדסיות שכן הובאו תומכות בכך שניתן היה להשלים את הבנייה ללא קושי, כפי ששלום התחייב ולא ביצע. משהופר ההסכם מיום 10.10.2012 על ידי שלום, הרי שלטענת ישי, יש לראות בשלום כאחראי לנזקים שנגרמו ולביטול ההסכם מצד הדיירים.

67. לצד טענות אלה, ישי טוען להתנהגות פסולה, הפרות נוספות והתנהגות חסר תום לב מצד שלום גם בהיבטים אחרים, שהם שגרמו לביטול ההסכם עם הדיירים. הוא מציין את רישום הערת האזהרה שנעשה לטובת שלום, באופן חד צדדי; את ביטול ההסכמות שהושגו ביום 6.9.2012 על ידי שלום; את נקיטת הליך הסרק למינוי כונס נכסים, וסיכול כל פתרון אפשרי לפתרון המחלוקת. עמדתו של ישי היא כי אשמו של שלום מגיע כדי 100%.

68. טענה נוספת של ישי היא לכך שזכויותיו של שלום בפרויקט ניתנו לו כ"מתנה על תנאי". לפי הטענה התנאי הוא כי שלום יקיים את חובותיו ליזום ולהשקיע במשותף בכסף ובשווה-כסף, וימלא אחר מלוא ההתחייבויות כלפי הדיירים. ישי טוען כי שלום לא קיים את התנאי – לא תרם מאום לפרויקט, לא יזם, לא בנה, לא השקיע ולא נטל אחריות. אף הגדיל

--- סוף עמוד 16 ---

לעשות, ושלח ידו במימון הפרויקט בעת שמשך כספים מחשבון הפרויקט לחשבונות אחרים. משכך, הרי שלא מתקיים התנאי, והמתנה בטלה. לחלופין, נטען כי מעשיו של שלום הם בגדר התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בת משפחתו של הנותן, האם, ועל כן ישי רשאי לחזור בו מהענקת המתנה לשלום. חיזוק לטענה זו מוצא ישי בכך ששלום התנהג בהתאם להודעת ביטול המתנה. לשיטתו, שלום הפסיק להתעניין בפרויקט, וחדל להזרים כספים להמשך בנייה. אשר לשווי המתנה, ישי טוען כי זה מסתכם במחצית הרווח הצפוי – ההפרש בין תמורת הדירות שהיו נבנות לבין עלות הבנייה – שהוא 4,000,000 ₪ ולמצער לפי הערכתו של שלום עצמו בתביעה שכנגד – 3,836,750 ₪.

69. כאמור, ישי הגיש את התביעה גם נגד בת הזוג של שלום, גב' שרון שלום. בסיכומיו הוא מבקש לראות בה כשותפה בפועל של שלום. לפי גרסתו, הוא למד על השותפות מכך שכספים שהזרים שלום לחשבון נמשכו מחשבון הבנק המשותף של השניים או שמקורם בהלוואה ששני בני הזוג נטלו. לצד זאת נטען לקיומה של חזקה שבדין לכך שבני הזוג הם שותפים בזכויות ובחובות.

70. ההיבט האחרון שנדון בסיכומיו של ישי נוגע לעלויות הבנייה בפועל. אף שלטענתו קביעת הבורר כי מדובר בסכום של 3,000,000 ₪ שממנה הופחת סכום של 760,000 ₪ כך שהיתרה היא 2,240,000 ₪ היא מחייבת, הרי שקביעה זו עולה בקנה אחד עם הראיות שהוגשו. ישי טוען כי הוא זה שבנה את תוספות הבנייה והחיזוק, וכי בהיעדר חשבוניות המתעדות את ההוצאה, יש להעריך את סכום ההשקעה לפי חוות הדעת ההנדסיות, מה גם ששלום טוען לערכים דומים. ישי מפרט בהרחבה את התחשיב מדוע סכום ההוצאות הכולל הוא כהערכתו שלו הנסמכת על חוות הדעת של מר דבש, ומדוע יש לדחות את חוות הדעת של המהנדס אשכנזי.

71. לסיכום, ישי מבקש לחייב את שלום ואת בת זוגו לשלם לו את שווי המתנה (3,836,775 ₪), וכן עוגמת נפש ובפגיעה בשמו הטוב (1,000,000 ₪), ולחייב את שלום ובת זוגו לשלם לאימו את השבת ההשקעה (4,130,163 ₪) את אובדן הרווח (3,836,775 ₪), אובדן דמי שכירות, והחזר הוצאות. נוכח הגבלת סכום התביעה, תביעתו היא לכך שיפסק לזכותו סכום של 5,000,000 ₪.

עיקרי טענותיו של שלום

72. שלום פותח את סיכומיו בהעלאת השאלה מדוע לא פירקו השניים את השותפות ביניהם, כפי ששותפים נוהגים תוך גישור על הפערים והכרעה במחלוקות בדרכים המוכרות אלא בדרך שבה התנהלו הדברים. תשובתו לשאלה זו היא כי הסיבה לכך אחת: תאוות בצע שלוחת רסן, שכילתה את ישי, השחיתה את יד ימינו רגב, והרסה את חייהם של שלום ושל

--- סוף עמוד 17 ---

הדיירים. לדידו של שלום, ישי הפר את חובותיו כלפיו כשותף, את חובות תום הלב המוטלות עליו והוא שאחראי לנזק שנגרם לו.

73. עמדתו של שלום היא כי הוא היה שותף מלא בפרויקט, ומלכתחילה ישי ביקש לצרפו כדי שישקיע על רקע חוסר יכולתו של ישי לממן את הבנייה במקביל בשני פרויקטים. שלום היה מעורב בהוצאת היתר הבנייה, ובקשר עם הדיירים והמשיך לנהל את משרד עורכי הדין המשותף. משכך, שלום לא הפר כל התחייבות בכך שלא נכח באופן שוטף באתר הבנייה, שכן מלכתחילה לא התחייב לכך, ולא היה אמור לעסוק בבנייה בעצמו.

עמוד הקודם123
45עמוד הבא