חציבה למעבר תת קרקעי וחציבה למבנה תת קרקעי
40. המחלוקת בעניין זה מתייחסת להיקף העבודות הנדרש לשם חציבה הנדרשת למעבר בין שני חלקי הפרויקט ולהקמת מבנה תת קרקעי. עמדת שיבולת היא, כי בפועל נדרש לחצוב יותר בשטח עקב מצב הקרקע במקום, המחייב חריגה מהוראות אופן המדידה הקבועות בחוזה, עקב מפולת שאירעה בשטח וחייבה חפירה נוספת עד להגעה לשכבת "סלע מוצק". מנגד עמדת הנתבעת היא, כי עליה לשלם את תמורת היקף העבודה הנדרש בחוזה בלבד. הסכומים שבמחלוקת הם: תשלום תוספת בסך 31,251 ₪ בעבור חציבת המעבר, ותשלום תוספת בסך 10,490 ₪ עבור החציבה למבנה. מומחה בית המשפט תמך בעמדת שיבולת, בקובעו, כי סימון המידות התיאורטי שבתכנית לא ביטא בסופו של יום את היקף העבודה, שגדל כתוצאה מאירוע המפולת, שלא ניתן היה לצפייה מראש ועל כן מדובר בכח עליון.
41. סבורתני, כי הדין עם הנתבעת בעניין זה. לטעמי, אין המדובר באירוע שנכנס בגדרי "כוח עליון". לא ניתן להגדיר אירועי מפולת קרקע ככאלה החוסים תחת ההגדרה "אירוע לא צפוי", ובפרט בעניינו שהחפירה התקיימה בקרקע מדברית. במקרה דנן, מדובר בחלוקת סיכונים עסקיים בין הצדדים, כך שהמחיר שנקבע בחוזה משקף את הסכמתה של הנתבעת
--- סוף עמוד 12 ---
לאופן המדידה הקבוע בו (ת"א (מחוזי מרכז) 2266-05-08 קל בניין בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (02.01.13). בנוסף, בהתאם להוראות החוזה (סעיף 10 לחוזה המדף, נספח 2 לכתב התביעה) על שיבולת היה לבדוק את טיב הקרקע מראש, וככל שלא בדקה זאת ופנתה בשאלות הבהרה לנתבעת בהקשר זה, אין לה להלין אלא על עצמה. בהתקשרות בחוזה שנערך בעקבות מכרז יש לתת תוקף מחייב להוראות החוזה ובכלל זה גם לאופן המדידה שנקבע בו, וזאת לאור עקרונות של שוויוניות כלפי מציעים פוטנציאלים אחרים. כך גם לעניין ההצמדות לתוכנו של החוזה כאמור בעניין ביבי כבישים. מסיבות אלה, אופן המדידה הקבוע בחוזה הוא המחייב את הצדדים. לא נעלמה מעיני עדותו של המומחה בהקשר זה (פרוטוקול הדיון מיום 15.9.20 עמ' 290 ש' 1 עד עמ' 299 ש' 4), אך גם המומחה אישר שאין מדובר בעניין לא צפוי, אלא שסבר כי היה על הנתבעת לבדוק את תוואי הקרקע ולא על התובעת (שם בעמ' 295 ש' 19-21 ובעמ' 297 ש' 5- 15). לאור האמור, אני דוחה את התביעה ברכיב זה. לקביעתי בדבר האחריות מכוח החוזה בהקשר זה על הנתבעת, ישנה נפקות בעניין לוחות הזמנים והעיכובים שחלו מחמת אירוע המפולת והרחבת העבודות כפי שאפרט בהמשך.
מוטות פלדה לזיון הבטון
42. החישוב שהוגש על ידי התובעת כלל כמות של 12.24 טון, ואילו הנתבעת קיזזה כמות של 2.24 בחשבון הסופי. ההפרש בגין הפחתה זו הוא 16,128 ₪. המומחה בחוות דעתו ציין, כי בדיון שערך ביום 13.3.18 עלה כי הכמות המקורית נבדקה ואושרה על ידי כמאי מטעם משרד המתכנן. המומחה מצא, כי הכמות שנערכה על ידי הנתבעת לא נסמכת על חישוב, וניתן לראות זאת לפי העובדה שהכמות שנרשמה בכתב יד היא מספר עגול. כמו כן, מדובר על תיקון שנעשה באופן חד צדדי. מנגד, עמדת הנתבעת היא, כי מדובר בכמות מוסכמת על הצדדים וההפחתה בוצעה בהסכמה (סעיף 65 לתצהיר מר זומרתי), בישיבה שנערכה ביום 15.1.13 בנוכחות מהנדס התובעת, ובהתאם לכך תוקן החשבון (חשבון 19, נספח כ"ב לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת).
המומחה נחקר על עמדתו בעניין זה (שם, בעמ' 309-302), אביא את חלקיה הרלוונטיים של עדותו (שם, בעמ' 303 ש' 29 ואילך):
ת: קודם כל שאלת על הניסיון שלי, אז הנה אני נותן לך, מי שכותב 10 טון על בניין כזה זה אחד שלא חישב שום דבר.
ש: או.קי.
ת: מפני שאין בניין בעולם שיוצא 10 טון. יכול להיות שיצא 9.99 או 10.12 מי שכתב את זה כתב סתם בלי חישוב...
וכן בהמשך (שם, בעמ' 306 ש' 14-7):
ת: "טעויות, טעויות קורות ואפשר לתקן. וכמו שאני הכרתי את מר מרגי שיושב פה ואת זהבה, ואם יש טעויות כולם יגידו – סליחה, זו טעות אפשר לתקן. לא מתקנים טעות חד צדדית. קוראים לקבלן ואומרים סליחה, טעינו, פה אישרנו ככה, בוא נשב עוד פעם עם התוכניות, עם הזה צריך להוריד לך אני לא מאמין שמישהו בשיבולת
--- סוף עמוד 13 ---
היה, לא היה מוכן לתקן טעות. לבוא אחרי זה למחוק ולכתוב 10, בדינמיקה של התנהלות אתר אני לא יכול לקבל את זה, מה אני אגיד לך."
אני סבורה, כי הואיל וכמאי המשרד המתכנן אישר את הכמויות, והואיל והמומחה מצא שהקיזוז לא נסמך על חישוב, והוא אף בוצע באופן חד צדדי, יש לקבל את עמדת התובעת. מכאן, שעל הנתבעת לשלם לתובעת סך 16,128 ₪ בגין רכיב זה.
עמוד יסוד (30 ס"מ) קיר יסוד (25 ס"מ)
43. בדומה לדיון בעניין מוטות הפלדה לזיון הבטון, כך גם התגלעה מחלוקת בין הצדדים לגבי היקף התשלום עבור עמודי היסוד וקיר היסוד. בעניין עמוד היסוד, המפקח אישר תחילה כמות של 0.32 והנתבעת הפחיתה ל 0.30. המומחה סבר שאין סיבה לחריגה זו, ועל כן חשבון שיבולת מתקבל בסך 57.60 ש"ח. עבור קירות היסוד, שיבולת הגישה לתשלום כמות של 16.91, הנתבעת הפחיתה ל 15.80 והמומחה סבור כי יש לקבוע את הכמות ל 16.50, בהתאם לכמות שנקבעה בדיון מס' 19 בס' 10 (נספח נ"ז לכתב ההגנה) ובדיון שנערך בפניו. על כן לדעתו שיבולת זכאית לתשלום זה בסך 2,486.40 ₪.
44. הנתבעת עמדה על כך שההפחתה בוצעה על ידי כמאי הפרויקט, בהסכמת מהנדס התובעת ובנוכחותו (סעיף 65 לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת), וכי נציגה הציג את הפרוטוקול המתוקן (נספח כב' לתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת) לפני המומחה.
45. גם בעניין זה מצאתי לקבל את הכרעת המומחה. גרסת הנתבעת, כי התיקונים בכתב היד נעשו בהסכמת התובעת ובנוכחותה לא הוכחה ולא נתמכה בראיה חיצונית כלשהי מעבר לעדותו של מר בילגוראי (פרוטוקול הדיון מיום 2.2.20 עמ' 122- 126), לפיה התיקון בכתב היד משקף את הסכמת הצדדים ונעשה עקב טעות המפקח. בשונה מהאמור בס' 1 בתצהיר עדותו הראשית, השיב מר בילגראוי בחקירתו הנגדית שהשינוי בכתב יד בוצע לאחר הפגישה עם מהנדס התובעת, ושלא בפניו כאמור בתצהיר, לאור פערים אלה מצאתי שלא לקבל את גרסתו בעניין זה. בנוסף, אם כך היו פני הדברים, ניתן היה לצפות כי הנתבעת תציג אישור או חתימת הצדדים על גבי התיקון בכתב היד, ואו תכתובת המעגנת את ההסכמה לשינוי זה. לאור זאת אני דוחה את גרסתה של התובעת בסוגיה זו, ובהתאם לכך אני מקבלת את הכרעת המומחה באשר לחישוב הכמויות לזכות התובעת.
46. הנתבעת מפנה לטעות חישובית של המומחה בסעיף זה: המחיר למ"ק (בהתאם לסעיף 02.02.030 לנספח 21 לכתב התביעה) הינו 2,240 ₪ ולכן על פי חוות דעת המומחה יש להוסיף סך של 1,568 ₪ ולא 2,486 ₪ כפי שנכתב בחוות הדעת. אכן צודקת הנתבעת כי נפלה טעות חישובית ועל כן יתוקן החישוב בהתאם. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובעת סך 1,625.6 ₪ בגין רכיבים אלו.
קירות בטון עגולים בפיר, קירות בטון קווים עגולים ותקרת בטון קו קשתי
47. החשבון שהוגש על ידי שיבולת בסעיף קירות בטון עגולים בפיר כלל 46.44 מ"ק. כמות זו אושרה על ידי המפקח. הנתבעת הפחיתה את הכמות ל-17 מ"ק קירות עגולים ואת ההפרש
--- סוף עמוד 14 ---
חישבה כקירות ישרים. המומחה בדק ומצא, כי על פי התוכניות כל הקירות אמורים להיות כנגד הסלע, כך שהפחתה זו אינה מוצדקת. המומחה ציין, כי גם הכמאי לא מצא לנכון להפחית בגין יציקה כנגד הסלע ובכל מקרה ספק בעיניו האם מחיר עבודה אמור להיות כלול בשיקול דעתו של הכמאי המשמש כגורם האמון על חישוב הכמויות בלבד. לפי חשבון המומחה יש להוסיף לשיבולת בגין רכיב זה סך 27,449 ₪.
48. בסעיף קירות בטון קווים עגולים אושרה כמות של 63.77 מ"ק. סוכם כי הכמות ליציקה מתחת לרצפה (3.49 מ"ק) תשולם בסעיף נפרד, וכן סוכם כי היציקה כנגד הסלע המהווה כמות של 15.92 מ"ק תשולם בנפרד. לטענת שיבולת בפועל סעיף זה לא שולם ואינו נמצא בסעיף החריגים. על כן היא זכאית לתשלום בגינו. מנגד, הנתבעת הצביעה על תשלום בסעיף החריג "מילוי בטון נוסף בין קיר בטון לסלע" בגין 22.78 מ"ק; לשיטתה, מדובר בתשלום על סעיף ששולם ביתר של 6 מ"ק. לדעת המומחה טענה זו לא הוכחה, ומדובר בסעיף המתייחס למילוי בטון נוסף בין קיר בטון לסלע. על כן יש להוסיף לשיבולת בגין רכיב זה סך 31,585 ₪.
49. בסעיף תקרת בטון קו קשתי, התובעת הגישה כמות של 39.51 מ"ק שאושרה על ידי המפקח. הנתבעת הפחיתה ל-27.22 מ"ק. המומחה מצא את טענת שיבולת מוצדקת, כאשר הניח שמדובר בטעות בחישוב המתכנן, כאשר שנשמטה מחישובו התקרה העליונה ועל כן יש לשלם לשיבולת סך 3,736.16 ₪.
50. הנתבעת, בשלב הבירורים לפני המומחה, העלתה סברה נוספת, והיא, שהחישוב נעשה ביחס לכלל כמויות הבטון בקירות, המהווה כיסוי בקירוב לדרישת שיבולת. המומחה סבור כי חישוב זה איננו נכון משום שאינו כולל העברת 22 מ"ק לסעיף החריגים ומשכך לדעתו שיבולת זכאית לתשלום זה (ס' 2.15 לחוות הדעת).
51. הנתבעת חקרה את המומחה בעניין זה (פרוטוקול הדיון מיום 15.9.20 עמ' 299 – 302), והגישה את מוצגים נ/9, נ/10 המוכיחים לטענתה את כפל החיוב. מוצגים אלו כוללים תכתובות דואר אלקטרוני בין המומחה לבין ב"כ הנתבעת. בתכתובות מוצע הסבר הנתבעת לכמויות הבטון ופנייה מאת הגברת זהבה מרחב מטעם הרשות על כך שיש טעות בחשבון ושולם ביתר 6 מ"ק. בסיכומיה (ס' 77) הלינה הנתבעת על התנהלותו של המומחה ועל כך שלא התייחס לאסמכתאות שהציגה. בנוסף, לטענתה, המומחה לא ביצע מדידות ולא ידע להשיב על טענות אלו. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי בדיון התובעת אמרה שתציג את התייחסותה מטעם המומחה, אך למעשה זו לא הוגשה.
52. מצאתי לדחות את טענת הנתבעת בדבר התנהלות המומחה. המומחה, אכן התייחס לטענות הנתבעת כפי שטען המומחה בחקירתו הנגדית (שם בעמ' 301) – התייחסות זו אף מופיעה בסעיף 2.15 לחוות דעתו, שם קבע שחישוב כלל הבטון אינו כולל את העברת 22 מ"ק לסעיף החריגים. המומחה כגורם מקצועי ואובייקטיבי בחן את טענות הנתבעת ומשהכריע בעניין, ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו המקצועית לאור החומר הרלוונטי שהונח לפניו.
--- סוף עמוד 15 ---
כמו כן, איני מקבלת את טענות הנתבעת בדבר היעדר המדידה, משום שהמומחה נתן את הדעת לכך בחוות דעתו. כך למשל, בסעיף 2.16 לחוות הדעת:
"מדובר ב- 2 תקרות פשוטות למדידה. תקרת חדר המכונות נמדדה באמצעות אוטוקד ותקרת הגג בכניסה לפי אורך כפול רוחב...".
לאור האמור, אני מאמצת את חוות דעת המומחה ברכיבים אלו ועל הנתבעת לשלם לתובעת סך 62,770.16 ₪.
דלת אש
53. המומחה קיבל את דרישת שיבולת לתשלום בעבור דלת אש מיוחדת ממפעל "רינגל" בסך 5,060 ₪. הנתבעת פנתה בשאלת הבהרה למומחה מאחר שאין כיום דלת באתר. בתשובתו, המומחה השיב שממרחק הזמן קשה לבדוק חיוב זה. בחקירתו (שם, בעמ' 309 ש' 24 - עמ' 310 ש' 9) הסכים המומחה ששיבולת לא הציגה מסמך או תעודת משלוח להוכחת הדבר, על אף שנדרשה לעשות כן. מסיבה זו, הנתבעת מבקשת (ס' 78-79 לסיכומה) לבטל את החיוב. בנסיבות אלה, אני מקבלת את הטענה לפיה לא הוכח חיוב זה, ועל כן התובעת איננה זכאית לתשלום עבור דלת האש.
טיח חוץ בשתי שכבות
54. טענות הצדדים בנושא זה מתייחסות לכך שכתב הכמויות כלל פירוק גרנוליט, אך הוא סומן "לא לחישוב". אולם, בסופו של דבר פירוק זה נדרש בידי הנתבעת. לטענת שיבולת פירוק הגרנוליט חשף, כי קיר הבטון במצב לא טוב, ועל כן היה הכרח לתקנו בשכבת טיח נוספת, וזאת טרם ביצוע עבודת הטיח בשכבות הבאות (הרבצה, מיישרת, גמר חוץ). המומחה מצא, לאחר ששמע את טענות הצדדים והתרשם בעת הביקור במקום, ולאור ניסיונו, כי סביר שפירוק הגרנוליט יחייב עבודת יישור באמצעות שכבת טיח ובעניין זה היה חוסר בכתב הכמויות של הנתבעת. להערכת המומחה הפיצוי איננו יכול להיקבע בנוסחה אמפירית בהיעדר מחיר יחידה לעבודה זו. כמו כן, לעמדתו המחיר הנדרש על ידי שיבולת ליחידה (115 ₪) גבוה, לכך מסקנת המומחה היא, כי הסכום לו זכאית שיבולת ליחידה הוא 94.5 ₪, כך שבסך הכל שיבולת זכאית לתוספת של 67,912 ₪ בעבור עבודה זו.
55. הנתבעת פנתה בעניין בשאלת הבהרה למומחה וטענה, כי יש לחשב את המחיר על פי מחיר עבודת טיח. המומחה השיב, כי מדובר בקביעת מחיר אשר נובעת משקלול של מספר גורמים עקב הגדרת עבודה זו כעבודה "מיוחדת" או כעבודה שלא הוגדרה מראש ולא נצפתה. המומחה בחן את קביעתו בשנית ולא מצא לשנותה.
הנתבעת חקרה את המומחה בעניין (שם, בעמ' 310–313), ובמהלך חקירה זו הנתבעת הגישה את מוצג נ/11 "מפרט כללי לעבודת טיח" התומך להבנתה בטענתה. המומחה בעדותו ( שם, בעמ' 311 ש' 12 – ע' 312 ש' 22) דבק בעמדתו לפיה התובעת זכאית לפיצוי בגין עבודת הטיח, עקב הצורך בשכבה מיישרת נוספת שנדרשה עקב הסרת הגרנוליט.
לטעמי, הצדק עם המומחה. הסיבה לכך היא שעבודת פירוק הגרנוליט ויישום הטיח לא תומחרה מראש בחוזה, והתבקשה משיבולת רק במהלך העבודה, לאחר שהותקנו כבר
--- סוף עמוד 16 ---