פסקי דין

תא (ב"י) 53624-04-13 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית כפר קאסם - חלק 2

12 ינואר 2022
הדפסה

33. לטענת רשות הניקוז, העירייה לא פנתה אליה בפנייה כלשהי בעניין של אפיק או תעלה חסומים, וממילא לא ביקשה את רשות הניקוז לטפל בפתיחת תעלה כזו או אחרת בתחומיה.

--- סוף עמוד 8 ---

34. עוד טוענת רשות הניקוז כי אין כל אינדיקציה לכך שביום האירוע ריכוז הגשמים באגן נחל הירקון היה כזה שעלול היה לגרום לעליית מים מעבר לגדות הנחלים. ערוצי הניקוז באגן ההיקוות הרלוונטי קלטו באותה עת כמות גשמים באין מפריע. על כן לטענת רשות הניקוז אין לה כל קשר או זיקה לאירוע. לחילופין, מדובר בקשר רחוק מדי, ולחילופי חילופין מחדלי פעולות העירייה גרמו לניתוק הקשר הסיבתי בין פעולותיה ובין הנזק הנטען והמוכחש.

הודעת המשרד להגנת הסביבה לצד שלישי

35. בנוסף, שלח המשרד להגנת הסביבה הודעה לצד שלישי כנגד העירייה. בטענה כי ככל שתתקבל התביעה כנגדה, הרי שהאחריות מוטלת על העירייה. שכן זו אחראית על ניקוז השטחים המצויים בתחומיה ועל מניעת השלכת פסולת ופינוי בתחום שיפוטה.

36. העירייה מנגד דחתה טענות אלו, והפנתה לטענות אותן טענה היא כנגד המשרד להגנת הסביבה במסגרת ההודעה שנשלחה על ידה.

ב. תביעת קונספט (53874-07-16)

37. במסגרת הליך זה תובעת קונספט את נזקיה הישירים והתוצאתיים אשר נטען כי נגרמו לה כתוצאה מאירוע ההצפה. נזקים אלו, שהינם הנזקים שלא פוצו על ידי הפניקס, הועמדו על ידה על סך של 2,500,000 ₪.

38. התביעה הוגשה כנגד העירייה, כלל ורשות הניקוז. לשם השלמת התמונה אציין כי בשלב כלשהו בהליך התבקש משלוח הודעות לצדדים שלישיים במסגרת תביעה זו, אולם בקשה זו לא התקבלה.

עיקר טענות התובעת

39. גם לטענת קונספט, ההצפה אירעה כתוצאה מחסימת אפיק הערוץ על ידי פסולת. לטענתה, הנתבעות התרשלו בכך שלא פעלו לפינוי הפסולת ולניקוז המים ועל כן הן אחראיות לקרות האירוע.

40. לטענת קונספט, היא פוצתה באופן חלקי על ידי הפניקס, אשר הפחיתה משמעותית מהנזקים אשר אישרו מומחיה, בין היתר נוכח קיומו של ביטוח חסר והיעדר כיסוי לאבדן רווחים. לטענתה ההפרש בין עלות הנזק הישיר שנגרם למלאי, לציוד ולמבנה ובין הסכום ששולם ע"י הפניקס, בתוספת ההשתתפות העצמית ששילמה בגין האירוע עומדים על סך של 556,802 ₪. על כך יש להוסיף את הירידה בפעילות העסקית, עלויות הייצור הגבוהות, ואובדן הלקוחות אשר הובילו כפועל יוצא לאובדן הכנסות. נזקיה נסמכו על חוות דעת מומחה מטעמה אשר

--- סוף עמוד 9 ---

אמד את סך נזקיה בגין אירוע ההצפה בסך של 3,371,157 ₪. עם זאת לצורך איחוד התובענות העמידה קונספט את סכום התביעה על סך 2,500,000 ₪.

41. לטענת קונספט, לעירייה ולרשות הניקוז קיימת אחריות משותפת בגין רשלנותן והפרת חובת הזהירות שהן חבות כלפיה וקיים קשר סיבתי ישיר בין הפרת חובת הזהירות ובין הנזקים שנגרמו לה. כלל צורפה לתובענה מתוקף היותה במועד הרלוונטי מבטחת העירייה.

עיקר טענות הנתבעות

טענות העירייה

42. במסגרת כתב הגנתה העלתה העירייה שורה של טענות מקדמיות הנוגעות להיעדר יריבות, שכן קונספט לא צירפה מסמכים מהותיים לרבות חוות דעת ופוליסה, נסח טאבו או כל מסמך אחר המעיד על בעלות קונספט בנכס נשוא התובענה. עוד טענה כי הנגרייה ממוקמת באזור חקלאי וככל הידוע לה מדובר באזור בבעלות פרטית, אשר אינו בבעלות ציבורית או בבעלות העיריה.

אירוע ההצפה ככל שנגרם נעוץ בכשל מערכות הניקוז האזוריות והאחריות לנחל מוטלת על רשות הניקוז הירקון.

43. לטענת העירייה, התובעת או גורמים נוספים הם שחסמו את זרימת הנחל. לטענתה התובעת אף ניהלה את עסקה ללא רישיון עסק ובנתה חומה מסביב לנגריה ללא היתר בניה. לטענתה מדובר באירוע פתאומי שלא ניתן היה למנעו באמצעים סבירים ועל כן אין להטיל עליה אחריות כלשהי. ככל שהשתתפה בניקוז הנחל אזי עשתה זאת אף בהיעדר אחריות מצידה.

טענות כלל:

44. בכתב הגנתה טענה כלל כי פוליסת האחריות המקצועית אותה רכשה העירייה מכסה רק מקרים במסגרת עיסוקה כתברואן ומדביר לצורך עבודות ריסוס והדברה או במסגרת ייעוץ משפטי. מאחר שעניינה של תובענה זו בנזקים שנגרמו עקב אירוע של הצפה אשר נגרם לטענת התובעת בשל חסימת ערוץ הנחל הסמוך לנגרייה, אין מדובר בעיסוקים המכוסים על ידי הפוליסה ואין כיסוי ביטוחי.

45. באשר לפוליסה הנוגעת לנזקים שנגרמו לצדדים שלישיים, הרי שזו מסייגת (סעיף 3 ב' לפרק "סייגים לחבות המבטח" לתנאי הפוליסה) "חבות כלשהי שעשויה לחול על המבוטח, והנובעת מאחריותו המקצועית של המבוטח ו/או של כל איש בשירותו בשל ייעוץ ו/או תבנון ו/או פיקוח". ככל שמועלות טענות על ידי התובע בנוגע להיעדר תכנון ופיקוח מצד הרשות המקומית, הרי שאלו טענות הנוגעות לאחריותה המקצועית או לתכנון ופיקוח ועל כן לא חל לגביהן הכיסוי הביטוחי.

46. באשר לכיסוי במסגרת פוליסת צד ג', טענה כלל כי האירוע אינו נכנס להגדרת "אירוע בלתי צפוי שגרם להיזק ו/או אבדן רכוש צד שלישי" שכן מן העולה בכתב התביעה (סעיף 12

--- סוף עמוד 10 ---

לכתב התביעה) הרשות המקומית ידעה על דבר חסימת הערוץ בשל מפגעי הפסולת ולא עשתה דבר. בנסיבות אילו לא ניתן לטעון כי המדובר בנזק בלתי צפוי ועל כן לא מתקיים בענייננו אירוע ביטוחי.

טענות רשות הניקוז

47. לטענת רשות הניקוז יש לסלק את התביעה נגדה בשל היעדר עילה שכן האחריות מוטלת על העירייה. תפקידיה על פי דין לדאוג לניקוז מכוח חקיקת צו הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (הקמת רשויות ניקוז) (תיקון), התשנ"ז- 1996; צו הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (הקמת רשויות- ניקוז), תש"ך 1960; וכן צו רשויות נחלים ומעיינות (הטלת תפקידי רשות נחל על רשויות ניקוז), התשס"ג- 2003. לטענתה, אחריותה מתייחסת לנחלים ותעלות ראשיים המצויים בסמוך לתחומי הרשויות המוניציפאליות. מקום האירוע מושא התובענה ממוקם על צלע הר אשר מבחינה טופוגרפית גבוה יותר מהנחלים הראשיים הנתונים לאחריותה ועל כן אין היא אחראית לניקוזו.

48. לטענתה, אין עדות כי במועד הרלוונטי לתובענה המים בנחלים בתחומי כפר קאסם עלו על גדותיהם. לחילופין טענה כי במועד הרלוונטי ריכוז הגשמים בנחל הירקון וביובליו לא היה כזה שעלול היה לגרום להצפה. לא נגרמו הצפות דומות באותה עת ולפיכך ההצפה הנטענת והמוכחשת לא אירעה כתוצאה מעליית מי הנחלים. לחילופין טענה כי ההצפה אירעה בעקבות מחדליה של הרשות המקומית.

49. לטענת רשות הניקוז, בניה בלתי חוקית על תעלת הניקוז היא שגרמה לחסימת הניקוז. בניית מבנים במקום חסמה את זרימת המים כך שבעת ירידת הגשמים נוצרה מעין אמבטיה בתעלת הניקוז. לטענתה העירייה לא נקטה באמצעים למיגור התופעה, ולרשות הניקוז אין חובה, סמכות, לפקח על קיומן של עבירות בנייה או קיומן של מזבלות פיראטיות בשטחי הרשות המקומית. התרשלותן ומחדליהן של התובעת או העירייה מנתקים את הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת והמוכחשת של רשות הניקוז לבין ההצפה והנזק הנטען.

50. לטענת רשות הניקוז היא פעלה על פי דין ועל פי החובות המוטלות עליה, בכל האמצעים העומדים לרשותה לצורך תחזוקת מערכת הניקוז המצויה בתחום אחריותה כולל ניקוז מי נגר עילי לכיוון הנחלים הראשיים.

ג. ראיות הצדדים

51. להוכחת טענותיהם הובאו על ידי הצדדים שלל עדים ומומחים, אשר העידו לאורך 5 ישיבות הוכחות ארוכות. מטעם הפניקס העידו מהנדס המים מר גיורא שחם, אשר חיווה דעתו באשר לגורם להצפה. המודד ושמאי המקרקעין מר יצחק אברבוך חיווה דעתו באשר למיקומה של

--- סוף עמוד 11 ---

הנגרייה, מיקום המשליך על אחריותן הנטענת של הנתבעות השונות. באשר לנזק הנטען העידו השמאי מר ברנפלד באשר לנזקי הציוד; המהנדס אליהו באשר לנזקי המבנה; והשמאי מנחם מוסקוביץ משמכל שמאים באשר לכלל הנזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע ההצפה. בנוסף הובא נציג הפניקס, מר אשד אשר העיד בנוגע להתנהלות הפניקס בבירור התביעה.

52. מטעם הנגרייה הובאו לעדות בעלי הנגרייה ומנהליה- מר סרחן טאהה ומר באסם טאהה. באשר לנזקים הנטענים העיד מר דוד בכר אשר חיווה דעתו באשר לנזקים הישירים והתוצאתיים שנגרמו לנגרייה כתוצאה מההצפה.

53. מטעם העירייה הובאו לעדות מר סמיר בדיר, מהנדס העירייה; מר עארף עיסא, מנהל אגף השפ"ע בעירייה. כן זומן לעדות מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובנייה, מר מאג'ד בדיר.

54. מטעם מעיינות המשולש הובא לעדות מנכ"ל תאגיד המים, מר נאיל אלעובידי.

55. מטעם המשרד להגנת הסביבה העידו מר זיו שחר, מפקח המשטרה הירוקה; מר גדעון מזור, מנהל מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה; מר שמואל ירושלמי, מרכז בכיר בתחום תעשיות ורישוי עסקים במשרד להגנת הסביבה; והגב' רבקה ליכטמן- מנהלת תחום פיקוח ואכיפה במשרד להגנת הסביבה.

56. מטעם כלל העיד ד"ר בן שבת, אשר חיווה דעתו באשר לגורם להצפה. במסגרת תביעת קונספט הובאה מטעם כלל חוות דעתו של רו"ח אלי זייתוני ז"ל, לעניין הנזקים. אציין, כי נוכח פטירתו המצערת, זו לא שימשה כראיה בתיק (ועל כך בהרחבה בהמשך).

57. מטעם רשות הניקוז העיד מנכ"ל רשות הניקוז באותה עת, מר זאב לנדאו. במסגרת ראיותיה בהודעה לצד שלישי (שהוגשה כנגד רשות הניקוז בתביעת הפניקס) העיד ההידרולוג שמואל ארבל אשר חיווה דעתו באשר לגורם להצפה ואחריותה הנטענת של רשות הניקוז.

58. נוכח חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים בתביעת קונספט לעניין הנזק, מונה בהסכמת הצדדים מומחה מטעם בית המשפט, מר רייטר אשר הגיש את חוות דעתו ונחקר עליה (ועל כך יורחב עוד בהמשך).

ד. דיון והכרעה

59. המחלוקות בין הצדדים סבות סביב שאלות עובדתיות ומשפטיות כאחד. לשם בירורן, דרך הילוכנו תעבור בתחנות הבאות:

א. ראשית נברר מה היה הגורם להצפה. מאחר ששאלה זו מצויה בבסיס שתי התביעות, לאחר שיבורר הגורם להצפה נפנה ונבחן את פעולותיהם של הגורמים השונים – הצדדים לתביעת הפניקס והצדדים לתביעת קונספט. במסגרת זו נבחן את החובות החלות על כל גורם, האם הופרו חובות אלו וככל שהופרו, האם קיים קשר סיבתי בין הפרת החובות ובין הנזק. במסגרת זו נבחן גם את שאלת האשם

--- סוף עמוד 12 ---

התורם של הנגרייה, המשליכה באופן ישיר על שיעור הנזק שיש לפסוק בכל תביעה.

ב. לאחר מכן נפנה לברר את שאלת הנזק, הן בתביעת הפניקס והן בתביעת קונספט. במסגרת זו נבחן את הנזק לאור חלוקת האחריות בין הצדדים בכל תביעה, הן במסגרת התביעה העיקרית והן במסגרת ההודעות לצדדים השלישיים. לשם הכרעה בשיעור הנזק במסגרת תביעת קונספט נדרש למעמדה של חוות דעת מומחה בית המשפט, על קביעותיה השונות.

ד.1. מהו הגורם לאירוע ההצפה

60. לטענת הפניקס וקונספט הסיבה המכרעת לאירוע ההצפה היא חסימת אפיק הניקוז הטבעי המצוי בסמוך לנגרייה וסתימתו. סתימת האפיק נגרמה בשל השלכת אשפה ופסולת ויצירת מזבלה אדירה בערוץ האפיק ובסביבתו. מנגד, טענו הנתבעות כי מדובר היה באירוע טבעי בלתי רגיל. עוד טענה העירייה כי הנגרייה נבנתה בערוץ הנחל תוך חסימתו וכי הנגרייה או אחרים הקימו גדר בערוץ הנחל וכי הנגרייה עצמה היתה שותפה להשלכת הפסולת. כלל טענה (במסגרת חוות דעתו של ד"ר בן שבת) כי הגורם העיקרי להצפה הוא פיתוח השטח והגדלת השטחים האטומים ללא הסדרה של מערכת ניקוז מתאימה.

האם מדובר באירוע גשם חריג?

61. מר גיורא שחם, מהנדס מים וניקוז, אשר משמש היום כיו"ר רשות המים, העיד כמומחה מטעם הפניקס. מר שחם העיד כי אירוע הגשם שאירע ביום ה- 9.11.2012 לא היה אירוע גשם חריג ונדיר ועוצמות הגשם שירד באותה עת לא היו חריגות (חוו"ד שחם בסעיף 13א'; עמ' 71 ש' 14- 29). גם המומחה מטעם רשות הניקוז, ההידרולוג שמואל ארבל העיד כי כמויות הגשם היומיות שירדו באזור היו שכיחות לחלוטין, וכי אין מדובר בכמויות הגורמות להצפה (עמו 5 לחוות דעתו וכן בעמ' 709 ש' 1- 5). גם ד"ר יעקב בן שבת (אשר חוות דעתו הוגשה מטעם כלל במסגרת ההודעה לצד שלישי בתביעת הפניקס), הסכים כי מדובר בהסתברות אשר "אינה מוגדרת כאירוע מטראולוגי חריג" (סעיף 4 לחוו"ד בן שבת) אלא כגשם שכיח (עמ' 594 ש' 12- 14).

62. מכאן, ונוכח עדויות המומחים ניתן לקבוע כי כמויות הגשם שירדו באותו יום, הגם שהיו כמויות משמעותיות, לא חרגו מטווח הנורמה הקיימת באזור. על כן המסקנה הנגזרת מכך היא כי אין מדובר באירוע טבעי בלתי רגיל.

מהי סיבת ההצפה

63. המקרקעין בהם מצויה הנגרייה נכללים בחלק מחלקות 56 ו- 77 בגוש 8867 (סעיף 17 לחוות דעתו של אברבוך). ראשית, באשר לטענת העירייה בנוגע להעדר היריבות נוכח אי הוכחת הבעלות בשטח, הרי שיש לדחות טענה זו. מר באסם טאהה העיד כי הבעלים במקרקעין הם

--- סוף עמוד 13 ---

אמו אחיו, אשר נתנו הרשאה לקונספט לפעול במקום (עמ' 149 ש' 1- 10). כך גם העיד מר סרחן טאהה (בעמ' 176 ש' 1- 9). העירייה לא הוכיחה אחרת, ובהתאם אין לקבל טענה זו.

64. תעלת הניקוז מושא דיוננו מהווה חלק מערוץ ניקוז פעיל העובר מדרום לחלקות (חוות דעתו של שחם, ת/1, תרשים מס' 2).

65. טענת (חלק) מהנתבעות כי ההצפה מושא דיוננו אירעה כתוצאה מבנייה על ערוץ הניקוז לא הוכחה. בחוות דעתו קובע אברבוך כי "על חלקים מהתעלה נבנו מבנים, חלקים אחרים נסתמו ועל חלקים אחרים הוקמו קטעי מובל קצר יצוק מבטון, עליו הוקמו מבנים" (סעיף 22 לחוות הדעת), אולם כפי שניתן לראות מתרשים מס' 2 בחוות דעתו של שחם, וכן מאיור 2 לחוות דעתו של ארבל, כמו גם מנ/2, גם אם היו מקומות לאורך ערוץ הניקוז בהם נבנו מבנים על ערוץ הניקוז, הרי שנקודת ההצפה אירעה ממערב לאזורים אלו. באזור בו אירעה ההצפה לא היו קיימים מבנים שנבנו על ערוץ הניקוז.

66. מר סרחן טאהה, ממנהלי הנגרייה, העיד באשר למצב הערוץ במועד האירוע. כפי שהעיד, אפיק המים היה מלא בפסולת ובזבל, אשר הגיעו למקום על ידי משאיות ששפכו אותם שם (סעיף 4 לתצהיר עדותו הראשית; עמ' 181 ש' 7- 13; עמ' 200 ש' 18- 32).

עמוד הקודם12
3...10עמוד הבא