בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
פש"ר 4217/07 בנק לאומי לישראל נ' בועז יונה ואח' 2 באוגוסט 2022
בעניין:
ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980
בועז יונה (בפשיטת רגל)
ע"י ב"כ עו"ד רון סמוראי
הליכי פירוק של 26 חברות מקבוצת חפציבה
עו"ד יצחק מולכו, המנהל המיוחד מטעם הכנ"ר בתפקידו כנאמן בהליכי הפש"ר של החייב ובתפקידו כמפרק בהליכי פירוק החברות
ע"י ב"כ עו"ד הילה דניאל
ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד ציפי סולומון-דרמר
החלטה
לפניי בקשה למתן הפטר בהליכי פשיטת הרגל של מר בועז יונה בהתאם להוראות סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").
°
הרקע להליך
1. בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת הקים מרדכי יונה ז"ל את קבוצת החברות הידועה בשם "קבוצת חפציבה" שעיסוקה היה בתחום הבניה (להלן: "קבוצת חפציבה" ו/או "הקבוצה"). במרוצת השנים הצטרף אליו בנו בועז יונה בניהול עסקי הקבוצה (להלן: "החייב" ו/או "המבקש"). לימים הפכה קבוצת חפציבה לאחת מקבלניות הבניה למגורים הגדולות בישראל, ומכרה אלפי דירות למשפחות רבות. בחודש אוגוסט 2007 קרסה הקבוצה, והחלו להתנהל נגדה הליכי פירוק שעה שחובותיה הכספיים עומדים על כ-1.5 מיליארד שקלים (להלן: "הליכי הפירוק"). קריסת הקבוצה הסבה פגיעה קשה לרוכשים שנותרו ללא דירות, לחלקם אף לא ניתנו ערבויות כנגד התמורה ששילמו – וזאת בניגוד לדין. החייב, שכיהן באותה עת כדירקטור וכמנכ"ל קבוצת חפציבה, הורשע על פי הודאתו (במסגרת הסדר טיעון) בכך שעשה שימוש בכספי רוכשי הדירות לצרכיו שלו, נמנע מלספק להם בטוחה כחוק להבטחת השקעותיהם בדירות, וניהל רישומים כוזבים בספרי החברות. דינו נגזר והוטל עליו עונש של שבע שנות מאסר לריצוי בפועל ועונש של מאסר מותנה, וכן הוא חויב בפיצוי רוכשי הדירות בסכום של 4 מיליון ₪ (התיאור עד כאן מבוסס על פסק דין בע"א 7594/16 עו"ד יצחק מולכו, המנהל המיוחד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (25.3.21) בפסקה 2). ראו: ת"פ 209/08 מדינת ישראל נ' יונה (19.11.08) והערעור שהגיש החייב (בקשר לפיצוי שנגזר עליו לשלם) במסגרת ע"א 11141/08 יונה נ' מדינת ישראל (17.7.2011).
2. במסגרת גזר הדין שניתן, פירט בית המשפט המחוזי (כב' השופט (בדימוס) מ' רביד) את האישומים שבכתב האישום, בהם הודה החייב, במסגרת הסדר הטיעון. לאור חשיבות הדברים לענייננו, מצאתי לנכון להביאם כדלקמן:
"2. כמתואר בחלק הכללי לכתב האישום, בתקופה הרלוונטית פעל הנאשם, יחד עם נושאי משרה ועובדים אחרים בחברות חפציבה, באופן
--- סוף עמוד 3 ---
שהתאפשר לו לעשות שימוש הן בכספי רוכשי הדירות מחפציבה בפרויקטים הקבלניים והן בכספים בחברות הציבוריות, זאת על-פי רצונו, צרכיו ומטרותיו, תוך עשיית הפעולות כדלקמן: הימנעות מלספק לרוכשי הדירות בטוחה, כמתחייב על-פי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 (להלן - "חוק המכר"), וחשיפתם לסיכונים כלכליים שונים; עריכת רישומים כוזבים בספרי חפציבה, זיוף מסמכים והסוואת הפעולות שבוצעו בכספים מעיני בעלי המניות וציבור המשקיעים, רואי חשבון, בנקים מפקחים וגורמים שונים נוספים, לרבות הצגת מצגים כוזבים בפני גורמים אלה ובפני רוכשי הדירות בדבר מצבן של חברות חפציבה ופעילותן; עשיית שימוש בשליטתו בחברות חפציבה השונות תוך יצירת התחייבויות הדדיות ביניהן; ומשיכת כספים מהחברות הציבוריות ללא זכות כדין, תוך הפרת חובת אמון וללא קבלת האישורים הנדרשים על-פי דין לביצוע פעולות אלה.
3. כעולה מהאמור באישום הראשון, בתקופה הרלוונטית עסק הנאשם, באמצעות חברות חפציבה שבניהולו ובשליטתו, בייזום ובבניית עשרות פרויקטים קבלניים, אשר כללו אלפי דירות. על-פי הסכמי הליווי שנחתמו בין חברות חפציבה לבנקים המלווים, התחייבה חפציבה לפתוח חשבון עו"ש משועבד ומפוקח על-ידי הבנק המלווה, שבו יופקדו כל התקבולים מאותו פרויקט קבלני, וכן התחייבה חפציבה להשתמש בכספים שהופקדו בחשבון זה אך ורק לצורך ביצוע אותו פרויקט קבלני. על-פי הסכמי הליווי, חפציבה התחייבה ליתן לרוכשי הדירות בטוחה בהתאם לדרישות חוק המכר, בגין התשלומים על חשבון מחיר הדירה שהופקדו בחשבון הליווי. החתמת רוכשי הדירות על הסכמי המכר לוותה במצגים, לרבות בגוף ההסכמים, לפיהם: בניית הפרויקט הקבלני מבוצעת באמצעות ליווי בנקאי; החברה פתחה חשבון ליווי בבנק המלווה; כספי רוכשי הדירות יופקדו אך ורק בחשבון הליווי; וכנגד תשלומי הרוכשים על חשבון מחיר הדירה תינתן להם בטוחה, בהתאם לחוק המכר. על-פי הנחיות הנאשם, פעלו עובדי חפציבה כדי לקבל את כספי רוכשי הדירות באופן שיאפשר הפקדתם שלא בחשבון הליווי בלבד, לרבות קבלת שיקים בהם לא מצוין מספר חשבון הליווי בשורת הפקודה ושם החברה הקבלנית (להלן -"שיקים לא מסומנים") והעברת כספי המשכנתאות של רוכשי הדירות לחשבונות שאינם חשבונות הליווי. כמו כן, על-פי הנחיות הנאשם, פעלו עובדי חפציבה כדי לעשות שימוש בכספים שנתקבלו מרוכשי
--- סוף עמוד 4 ---
הדירות שלא למטרה לשמה הופקדו בידיהם, ובכלל זה הופקדו כספים אלה בחשבונות חברות שבשליטת הנאשם, בחשבונות אישיים של הנאשם ובחשבונות של בני משפחות של עובדי חפציבה. במעשים אלה - שליחת יד בכספי רוכשי הדירות המגיעים לכדי מיליוני שקלים - פגע הנאשם ברוכשי הדירות, בפרויקטים הקבלניים ובסיכויי השלמתם, והורשע בביצוע העבירות כדלקמן: קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין"); קשר להונות, עבירה לפי סעיף 440 לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עשרות עבירות בהיקף של מיליוני ₪ לפי סעיף 415 סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין; גניבה בידי מורשה, מאות עבירות בהיקף של מאות מיליוני ₪ לפי סעיף 393(2), סעיף 383 וסעיף 29 לחוק העונשין.
4. כעולה מהאמור באישום השני, בתקופה הרלוונטית ניהלו הנאשם ועובדי חפציבה מערכת כפולה של תוכנה בשם "משכנת", המסייעת בניהול ובמעקב אחר מכירת הדירות בפרויקטים השונים, אחר הדירות שבמלאי ואחר התקבולים שהתקבלו ושעתידים להתקבל מרוכשי הדירות. הנאשם ועובדי חפציבה עשו כן על מנת להסוות אופן פעולתם, כמפורט באישום הראשון, מרוכשי הדירות, מהבנקים המלווים ומגורמים שונים נוספים. בהנחיית הנאשם ביצעו עובדי חפציבה, באופן שוטף ושיטתי, רישומים כוזבים, בין היתר, ביחס למספר הדירות שנמכרו בפרויקטים הקבלניים, למחירי הדירות עליהם סוכם עם רוכשי הדירות, ולהיקף התקבולים שהתקבלו מרוכשי הדירות, ושיקפו את הסכומים שהופקדו בפועל בחשבונות הליווי והיו נמוכים משמעותית מהיקף התקבולים האמיתי. בהתאם להנחיית הנאשם, הפיקו עובדי חפציבה, מעת לעת ועל-פי הצורך, דוחות כוזבים בהתאם לרישומים הכוזבים דלעיל. באמצעות הדוחות הכוזבים הציגו הנאשם ועובדי חפציבה מצגים כוזבים, בין היתר, לגבי מכירות הדירות או התקבולים מהרוכשים, במטרה לרמות. יתרה מזאת, במספר הזדמנויות במהלך התקופה הרלוונטית, חשדו בנקים מלווים כי דיווחיה של חפציבה אינם משקפים את מצבה האמיתי, ובמענה לדרישותיהם להעביר דיווח מדויק ומלא לגבי היקף המכירות והתקבולים מהפרויקט, נהגו עובדי חפציבה, על-פי הנחיית הנאשם, לערוך דוחות חדשים, בגדר רישומים כוזבים נוספים במשכנת הכפולה שאינם משקפים מצבה האמיתי של חפציבה. כמו כן, בהנחיית הנאשם, הזינו עובדי חפציבה נתונים כוזבים למערכת הנהלת החשבונות של חפציבה, אשר נמסרו לבנקים המלווים לבקשתם, בגדר
--- סוף עמוד 5 ---
מצגים כוזבים נוספים. בעשותם כאמור לעיל, רשמו הנאשם ועובדי חפציבה פרטים כוזבים במסמכי תאגיד - תוכנת המשכנת הכפולה, הדוחות שהופקו באמצעותה וכן מערכת הנהלת החשבונות - או נמנעו מלרשום בהם פרטים אשר היה עליהם לרשמם, בהיקף של מאות מליוני שקלים חדשים, בכוונה לרמות. כמו כן, בעשותם האמור לעיל, הבטיחו הנאשם ועובדי חפציבה, במרמה, קיום והמשך ליווי של הפרויקטים הקבלניים של חפציבה על-ידי הבנקים המלווים או המבטחים, לרבות בהיבט של העמדת אשראים לטובת המשך הפרויקטים הקבלניים ואחרים נוספים. כך גם פעלו הנאשם ועובדי חפציבה להרחבה, באופן ניכר ובמרמה, של היקף פעילותן העסקית של חברות חפציבה בארץ ובחו"ל. במעשיהם המתוארים פגעו הנאשם ועובדי חפציבה ביכולת הפיקוח של הבנקים המלווים וגורמים שונים נוספים להתנהל על-פי נתוני אמת ביחס לחשבונות הליווי, למצב הפרויקטים ולמצבה הפיננסי של החברה שבנתה את הפרויקט. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בביצוע העבירות כדלקמן: רישום כוזב במסמכי תאגיד, מאות עבירות לפי סעיף 423 וסעיף 29 לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עשרות עבירות לפי סעיף 415 סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין.
5. האישום השלישי מגולל העבירות שביצע הנאשם בחברה הציבורית חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ (להלן - "ג'רוזלם"), במהלך החודשים נובמבר 2006 - יולי 2007, בשמשו בעל השליטה בה, מנהלהּ הכללי, יו"ר הדירקטוריון ובעל זכות חתימה לחיובהּ. כמפורט באישום זה, במהלך תקופה זו, בעשרות מועדים מעת לעת ובאופן שיטתי, שלח הנאשם יד בכספי ג'רוזלם, שהופקדו בידיו מתוקף תפקידיו בחברה, בניגוד להתחייבויות שבתשקיף החברה, תוך הפרת אמון וללא זכות שבדין, ובסך כולל של למעלה מ-70 מליון ₪, אשר לא הושב לקופת ג'רוזלם. הנאשם העביר כספים אלה מחשבון ג'רוזלם לשימושים שהוגדרו על-ידי הנאשם ובעיקר לחשבונות החברות הפרטיות שבשליטתו, שלא לשם קידום מטרת ג'רוזלם ותכליתה, מבלי שהחברה קיבלה תמורה ומבלי שניתנו לחברה ביטחונות בקשר עם משיכת כספים אלה. מתוך הסך של כ-70 מליון ₪, שלח הנאשם ידו במרמה בסכום של 40 מליון ₪ בנסיבות בהן הנחה את מנהל הכספים והמזכיר בג'רוזלם, רואה החשבון מרדכי נתנאל, לפרסם דוח מיידי, לפיו התקיימו כלל התנאים המתלים בהסכם שנחתם קודם לכן, שעניינו בניית יחידות דיור ושטחי מסחר במחוז קלוגה שברוסיה. בניגוד לדיווח האמור, בפועל לא התקיימו התנאים המתלים, הנאשם לא העביר את
--- סוף עמוד 6 ---
הסך האמור לביצוע העסקה, אלא השתמש בו לשימושו ובעיקר לשימוש החברות הפרטיות. במעשיו האמורים, גרם הנאשם להכללת פרטים מטעים בדוח מיידי, על מנת להטעות משקיע סביר, וכן הניח דעתם של נושאי משרה בג'רוזלם, במרמה, כי העסקה הושלמה, בניגוד למצב בפועל. בנוסף, נמנע הנאשם מנקיטת ההליכים כמתחייב על-פי הוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - "חוק החברות"), ועל-פי הוראות חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן - "חוק ניירות ערך") והתקנות שהותקנו מכוחו, על מנת להסתיר מדירקטוריון ג'רוזלם ומציבור המשקיעים את גניבות הכספים, כדי לאפשר המשך העברת הכספים, וכדי להטעות משקיע סביר. בנוסף הסווה הנאשם את משיכות הכספים מג'רוזלם מרואי החשבון ומציבור המשקיעים, בהעבירו בסמוך למועדי הביקורת ולמועד הקובע לדיווח, סכומי כסף שונים לג'רוזלם מהחברות הפרטיות, והעברת כספים אלה בחזרה לחברות הפרטיות לאחר המועד הקובע לדיווח. בכך, פעל הנאשם לאיפוס יתרות כרטיסי הנהלת החשבונות, תוך הצגת מצגים כוזבים לפני רואי החשבון והולכתם שולל, ומתוך מטרה לגרום להטעיה בדיווחים הכספיים ולקבל במרמה, בנסיבות מחמירות - לאור היקפן הכספי של העבירות, שילובן בעבירות חמורות נוספות, התחכום, השיטתיות, נסיבות ביצוען והקשרן - הנחת דעתם של רואי החשבון ביחס לדוחות הכספיים שהיה עליהם לבקר. במעשיו המתוארים באישום זה, הציג הנאשם מצג כוזב בפני רואי החשבון של ג'רוזלם, לפיו בעת עריכת המאזן אין יתרת חובה בקופת ג'רוזלם ולא התקיימו משיכות הכספים כאמור לעיל. באמצעות מצגים אלה הניח הנאשם דעתם של רואי החשבון, כי נתון זה משקף נכונה את מצב היתרות בג'רוזלם במהלך כל תקופת הדוח. בכך התאפשרה הגשת הדוחות ללא גילוי משיכות הכספים. כמו כן, גרם הנאשם להכללת פרטים מטעים בדוח הכספי של ג'רוזלם לשנת 2006 ובדוח הרבעוני הראשון לשנת 2007, על מנת להטעות משקיע סביר ועל מנת להסתיר מציבור המשקיעים את גניבת הכספים דלעיל, את ההטבה הכספית שקיבלו הנאשם והחברות הפרטיות בחפציבה ואת העובדה שהניחו דעתם של רואי החשבון במרמה. ויוטעם, הפרטים הכוזבים והחסרים בדוחות עלולים להטעות משקיע סביר. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בביצוע העבירות כדלקמן: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות לפי סעיף 415 סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין; אי קיום הוראות סעיף 36, שתי עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, ביחד עם תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבעל שליטה בה), התשס"א-
--- סוף עמוד 7 ---
2001 (להלן "תקנות בעלי שליטה") ותקנות ניירות ערך (דוחות מיידיים ותקופתיים), התש"ל-1970 (להלן - "תקנות דוחות מיידיים") וסעיף 29 לחוק העונשין; רישום כוזב במסמכי תאגיד, מאות עבירות לפי סעיף 423 וסעיף 29 לחוק העונשין; גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393, סעיף 383 וסעיף 29 לחוק העונשין. 6. האישום הרביעי מגולל העבירות שביצע הנאשם בתאגיד מדווח על-פי חוק ניירות ערך, חפציבה חופים בע"מ (להלן - "חופים"), במהלך החודשים פברואר 2006 - יולי 2007. החל מחודש אוגוסט 2005 ועד לחודש דצמבר 2006 ניהלו הנאשם וניסים סגרון בצוותא, כמנכ"לים משותפים, את חופים ובנוסף שימש הנאשם כיו"ר הדירקטוריון ובעל זכות חתימה יחיד לחיוב חופים. בחודש דצמבר 2006 מכר סגרון את כל אחזקותיו בחופים לנאשם. ממועד הנפקת אגרות חוב לציבור בחודש פברואר 2006, במסגרתה גייסה חופים כ-138 מיליון ₪, ועד לחודש יולי 2006, שלח הנאשם ידו בכספי חופים באופן קבוע ושיטתי, מעת לעת, בניגוד להתחייבויות שבפרק הראשון בתשקיף ותוך הפרת אמון, לשימושים שהוגדרו על-ידי הנאשם ובעיקר לשימוש החברות הפרטיות שבשליטתו, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים חדשים. כך, בתקופה שבין ה-17.7.2006 לבין חודש יולי 2007, המשיך הנאשם לשלוח ידו בכספי חופים, באופן שיטתי וקבוע, לשימושים שהוגדרו על-ידו ובעיקר לשימושן של החברות הפרטיות שבשליטתו, מתוך כוונה לשלול הכספים שלילת קבע. דירקטוריון חופים, בראשו עמד הנאשם, אישר ביום 28.3.2007 ערבות של חופים להלוואת back to back בסך של 46 מיליון ₪ שנטלה חברה פרטית של חפציבה מבנק לאומי. החלטה זו היתה מנוגדת לתשקיף שפורסם בחודש פברואר 2006, שכן חופים התחייבה בשטר הנאמנות כי כל עוד לא נפרעה יתרת אגרות החוב לא תבוצענה בינה לבין בעל השליטה בה עסקאות, לגביהן נדרש אישור האסיפה הכללית בחברות ציבוריות. בעשותו המעשים כאמור, נמנע הנאשם מנקיטת ההליכים כמתחייב על-פי הוראות חוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו מכוחו, על מנת להסתיר מציבור המשקיעים את גניבות הכספים, על מנת לאפשר את המשכן וכדי להטעות משקיע סביר. הנאשם פעל תוך ניצול חופים ומעמדה לקידום אינטרסים פרטיים שלו, תוך פגיעה בתזרים המזומנים של חופים וביכולתה למלא את התחייבויותיה. יתרה מזאת, הנאשם פעל, בהיותו נושא משרה ובעל שליטה בחופים, להסוואת משיכות הכספים בהנהלת החשבונות של חופים בסך של כ-48 מיליון ₪. הנאשם ביקש להסתיר מרואי
--- סוף עמוד 8 ---
החשבון את משיכות הכספים בהנהלת החשבונות של חופים, כדי שהם לא ישקפו אותם בדוחות הכספיים, זאת באמצעות הלוואות בנקאיות למספר ימים ששועבדו לבנק המלווה וכן באמצעות העברות בנקאיות מהחברות הפרטיות של חפציבה, הכל לשם איפוס יתרות החובה שבכרטיסי הנהלת החשבונות של חופים. במעשים האמורים הציג הנאשם מצג כוזב בפני רואי החשבון של חופים ביחס ליתרת חובו כבעל שליטה וכמנהל בכיר בתאגיד, בניגוד למצב יתרת חובו בפועל, שהיתה בסכומים גבוהים במהלך כל תקופת הדוח. כמו כן, קיבל הנאשם במרמה, בנסיבות מחמירות, את הנחת דעתם של רואי החשבון ביחס לדוחות הכספיים שהיה על האחרונים לבקר או לסקור, לרבות זיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר, בנסיבות מחמירות. בכך, גרם הנאשם להכללת פרטים מטעים בדוחות הרבעוניים של שנת 2006, בדוח הכספי לשנת 2006 ובדוח הרבעוני הראשון לשנת 2007, שהוגשו לבורסה ולרשות לניירות ערך, על מנת להסתיר מציבור המשקיעים את העברות הכספים דלעיל והעובדה כי הניח דעתם של רואי החשבון במרמה, התנהלות אשר היה בה גם כדי להטעות משקיע סביר. יצוין כי במהלך התקופה שבין חודש מאי 2006 לחודש מאי 2007 הוגשו לבורסה ולרשות לניירות ערך חמישה דוחות כספיים של חופים בחתימת הנאשם ונושאי משרה. בדוחות אלה לא נזכרו משיכות הכספים שבוצעו בחופים במהלך החודשים פברואר 2000 עד מאי 2007. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בביצוע העבירות כדלקמן: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ארבע עבירות לפי סעיף 415 סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין; אי קיום הוראות סעיף 36, ארבע עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, ביחד עם תקנות בעלי שליטה ותקנות דוחות מיידיים וסעיף 29 לחוק העונשין; רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות לפי סעיף 423 וסעיף 29 לחוק העונשין; זיוף מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף, עבירות לפי סעיף 420 וסעיף 29 לחוק העונשין; גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393, סעיף 383 וסעיף 29 לחוק העונשין. 9. כעולה מהאמור באישום החמישי, במהלך השנים 2006-2007, בהוראת הנאשם, העבירה חופים, מעת לעת, תשלומים לקבלנים שביצעו עבודות בניה עבור חברות חפציבה בפרויקטים השונים שבניהולה. התשלומים לקבלנים המבצעים נעשו לא רק בגין שירותי בניה שאלה סיפקו לחופים, אלא גם עבור שירותי בניה אותם סיפקו הקבלנים המבצעים לחברות הפרטיות בחפציבה, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים חדשים. במעשיו האמורים, נטל