בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
ב"ל 60985-10-20
26 דצמבר 2022
לפני:
כב' השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן
התובע: מאיר עובד
ע"י ב"כ: עו"ד ניר גנאימסקי
–
הנתבע: המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד נועם בן שלום
החלטה
1. לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה בגבו כתאונת עבודה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״), על פי תורת המיקרוטראומה.
2. ביום 21.01.2020 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 17.04.2020 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:
״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי גב, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
״תאונת עבודה״ היא תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו.
״מחלת מקצוע״ היא מחלה, שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והמבוטח חלה
בה עקב עבודתו/ עיסוקו במשלח ידו.
1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים
תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לכאבי הגב עם הקרנה לרגל ימין.
2. מבחינת רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.
3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה״.
מכאן התביעה שלפנינו.
טענות הצדדים
טענות התובע
3. התובע יליד 1973, עובד בתפקיד מחסנאי בבית החולים "וולפסון" החל משנת 1994. יצוין כי זו עבודתו הראשונה מאז שחרורו מצה"ל.
4. בין השנים 1994-2010 עבד התובע בתפקיד מחסנאי בלבד, החל משנת 2010 ועד לפרישתו בשל מצבו הרפואי בשנת 2021 עבד כחצי משרה כמחסנאי וחצי משרה בתחום הרכש.
5. התובע עבד במגוון מחסנים וסחורות, בין היתר במחסן מזון, שם נדרש להרים פריטים במשקל של כ- 25 ק"ג; הכנה והרמת מוצרי מזון כגון שקי אורז גדולים, משטחי בשר כבדים, ארגזים כבדים של פירות וירקות, מכלים של שמן וכו'; התובע נדרש להרים מוצרים ופריטים כבדים מהמשטחים לעגלות השינוע ומשם הובלה ופריקה במחלקות; סידור מחסן וקבלת סחורה מספקים, פריקתם, הרמת הסחורה והצבתם בתוך המחסן.
6. לטענת התובע, במסגרת עבודתו ביצע אלפי תנועות חוזרות ונשנות של הרמת חפצים כבדים אשר גרמו לו לנזקים ניכרים בעמ"ש מתני.
7. כתוצאה מאופי עבודתו סובל התובע מכאבים והגבלה בתנועות עמוד השדרה, עם הקרנת כאבים לרגליו.
טענות הנתבע
8. התובע לא הוכיח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה בגב על דרך המיקרוטראומה, ועל כן דין התביעה להידחות. עוד טען הנתבע כי עבודת התובע הינה עבודה מגוונת שאינה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות ברציפות דומות במהותן. עוד הוסיף הנתבע כי התביעה הוגשה בשיהוי וכי התובע סובל שנים רבות מכאבי גב. כל פעולות הנתבע בעניינו של התובע נעשו כדין.
ההליכים בתיק
9. הפלוגתאות שנקבעו בתיק הן, כדלקמן: ״התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה/מחלת מקצוע בעבודת התובע ובשאלת הקשר הסיבתי בין תשתית כאמור אם תוכח, ומחלת התובע בגב״. (החלטת כבוד השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט מיום 23.01.2021).
10. דיון ההוכחות התקיים בפנינו ביום 04.07.2022 ובמסגרתו נחקר התובע בחקירה נגדית על תצהירו וכן עד נוסף מטעמו (מר אילן סנבטייה).
הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
המסגרת המשפטית
11. סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
12. תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי עבודה (עב״ל 57714-11-12 המוסד – אסתר נוח, 22.12.14).
13. על פי ההלכה הפסוקה, בכדי שיכיר בית הדין כי פגיעה כלשהי, נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה צריך שיתקיימו שני תנאים (עב״ל 313/97 המוסד – אשר יניב פד״ע לה 529, 532):
״...האחד – קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי –התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא ״זהות במהותן״ כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.
השני – על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה – רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע...״.
14. נפסק כי הפעולות החוזרות והנשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא כי ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שמבצע העובד במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עב״ל 465/07 עופר יהודאי – המוסד, 30.12.2007).
15. לעניין תדירות התנועות החוזרות ונשנות, נקבע אומנם כי תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אך יש צורך בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר שיש בו לפגוע בכושר עבודתו של הנפגע.
16. חובת ההוכחה כי התאונה ארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כלשון סעיף 79 האמור, מוטלת על התובע. ראו עב״ל (ארצי) 9115-07-11 המוסד – קעדאן פהמי, 29.10.12).
מן הכלל אל הפרט
17. האם עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית של ביצוע פעולות חוזרות ונשנות, דומות במהותן, בתדירות גבוהה ולמשך זמן, עד אשר גרמו לפגיעה בגבו וייחשבו כתאונת עבודה על דרך המיקרוטראומה? לטעמינו יש להשיב על שאלה זו בחיוב. נסביר מסקנתנו.
18. בתצהירו מתאר התובע כך:
״עבדתי בבית החולים וולפסון כעובד מדינה בין התאריכים 13.11.1994 ועד לתאריך 30.04.20 יום סיום עבודתי בשירות המדינה.
בין השנים 1994-2010 עבדתי בתפקיד מחסנאי.
לאחר שנת 2010 ועד ליום סיום עבודתי עבדתי כמחסנאי וגם בתחום הרכש כקניין. חילקתי את עבודתי בין תפקידים אלה.
עבדתי בפועל בשני מחסנים : מחסן מזון והמחסן המשקי. במחסן המזון מצויים כמובן כל מוצרי המזון השונים. המחסן המשקי כולל בעיקר כלי בית, אבקות כביסה, חומרי ניקיון, ציוד משרדי ועוד.
לעניין מחסן המזון – עת הייתי מגיע בבוקר לעבודתי היו מגיעות משאיות מזון לפריקת סחורה.
כחלק מתפקידי היה עליי לפרוק את הסחורה מהמשאיות אל עגלות השינוע. מדובר בפעולה חוזרת ונשנית של התכופפות ויישור הגב הכוללת הרמת משקל לשם העברת הסחורה.
תמונת מצ"ב, מסומנת כנספח א'.
צילום סרטון צורף בנפרד והוגש יחד עם תצהיר זה.
פעולה זו אורכת פרק זמן של כשלושת-רבעי שעה עד שעה לערך לכל משאית. לעיתים, ישנם ימים בהם מגיעות בכל יום מספר משאיות. קרי, מדובר על מספר שעות עבודה של התכופפות ויישור הגב עם הרמת משקל.
לאחר מכן, הייתי מעביר את עגלות השינוע הכוללות מזון אל מחסן המזון. כאשר הייתי מגיע אל מחסן המזון היה עליי לפרוק את העגלות בתוך המחסן.
מדובר בפעולה בה אני פורק את העגלה ומתכופף עם הגב באופן חוזר ונשנה. בדיוק כפי פעולה העמסה בה אני מתכופף – כך גם בפעולת הפריקה. פעולת הפריקה אורכת בערך כפרק הזמן של פעולת העמסה.
בנוסף, כשלוש פעמים בשבוע הייתי מעביר מזון ממחסן המזון אל המחלקות השונות.
לשם כך הייתי מעמיס את המזון מהמחסן לעגלות השינוע, מגיע עם העגלה למחלקה ושם פורק את המזון. גם כאן מדובר בפעולה חוזרת ונשנית של טעינת סחורה בדרך שמובילה לכיפוף ויישור הגב עם הרמת משקל שוב ושוב.
כמו כן, במסגרת פעולה זו הייתי מצוי בפרק זמן של כשעה וחצי ברצף במחסן הקירור. מדובר במקום קר ביותר בו הטמפרטורה היא 20- מעלות לערך.
לעניין המחסן המשקי – במחסן המשקי הייתי פורק ומעמיס סחורה כל יום.
העבודה במחסן המשקי כוללת העברת ציוד אל המחלקות השונות. תחילה, מקבלים הזמנה בה מפורט מה כל מחלקה צריכה.
לאחר מכן, יש להכין את העברת הציוד למחלקות. העברה נעשית על ידי משטחים. כלומר, יש להעמיס על גבי המשטחים את כל הציוד הספציפי שכל מחלקה דורשת.
מדובר פעם נוספת בפעולה בה היה עליי להתכופף ולהתיישר ללא הרף, כשאני נושא סחורה, לשם העמסת המשטחים.
סרטונים לעניין זה צורפו בנפרד והוגשו יחד עם תצהיר זה.
לאחר מכן מחברים את המשטח הספציפי שהועמס לעגלה, מגיעים למחלקה ושם היה עליי לפרוק את הסחורה בתוך המחלקה. כלומר פעם נוספת ביצעתי פעולות כיפוף ויישור הגב.
בנוסף, כחלק רגיל מעבדותי במחסן המשקי, הייתי מבצע חלוקת דפי צילום וחלוקת תיקי ומדבקות מיון למחלקות השונות.
מדובר באותה פעולה. גם כאן הייתי צריך להעמיס את הציוד לעגלות בדרך של התכופפות והתיישרות. לאחר מכן, הייתי מגיע למחלקה עצמה, ושם פעם נוספת מתכופף ומתיישר אי-ספור פעמים – כדי לפרוק את הסחורה.
אבקש לציין כי כל עבודתי כמחסנאי למעשה כללה פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף והתיישרות כשאני מרים משקל : בין אם מדובר על קבלת מזון והעמסתו על עגלה ופריקתה לאחר מכן, ובין אם מדובר על העמסת ציוד למשטחים ופריקתם לאחר מכן. זו אותה פעולה.
את כל עבודות הפריקה והטעינה המפורטות לעיל ביצעתי כל יום ולאורך מרבית שעות היום. מדובר על מאות פעולות חוזרות ונשנות של התכופפות והתיישרות שבוצעו כל יום(!).
זו מהות העבודה כמחסנאי בבית החולים בו עבדתי".
19. בחקירתו הנגדית חזר התובע על האמור בתצהירו ותיאר את אופן ביצוע עבודתו. התובע מציין כי עבד בתור מחסנאי בית החולים "וולפסון". התובע תיאר את אופן התפקיד כמחסנאי, כדלקמן:
ש: מה שלומך, תראה אתה עבדת הרבה שנים אני מבין משנת 1994 מחסנאי עד 2010 ולאחר מכן במה?
ת: גם ברכש וגם המוסד לכיוון המחסן. (עמ' 2 לפ' מש' 24)
ש: טוב. אני מבין ממתי יש לך אישורים רפואיים לא להרים יותר מ-5 ק"ג? ( עמ' 3 לפ' מש' 33)
ת: ב-2017 הייתי אצל ד"ר בורנשטיין 2018 הייתי, היה לי איזה קרטון שאני שוכב שם, גבר לא יכולתי לדבר, ואז אשתי אמרה לי תשמע בוא תעשה בדיקה של אולטרה סאונד, עשיתי יצא שכל החוליות שלי על הפנים, עברתי ל-MRI בבית חולים עשיתי, יצא ש- L1,L2,L3 יש לי פגיעה. ברגל מצד ימין עברתי NG. והוא יודע שאסור לי להרים ובכל זאת המשיך לשים אותי שם. לפרוק כל היום, שם במזון, שהמסעות שם הבאות והולכות כל הלהתכופף מהרצפה להרים, להתכופף להרים להתכופף להרים.
ש: טוב אני ממשיך הלאה. אני מבין שהעבודה הייתה 5 ימים בשבוע 8.5 שעול ביום.
ת: לפעמים יותר, כי עובד מדינה זה התקן, התקן זה כן זה התקן, אבל לפעמים יש שעות נוספות כי יש אילוצים..
ש: ויש עובדים? (עמ' 5 לפ' מש' 11)
ת: והעובדים, יש לו שם 700 מיטות ו-1500 עובדים, זה ירקות שאת צריך לשקול אותם, להתכופף, לשקול אחד-אחד, לראות שזה בסדר, אחרת יגידו שהיה לך איזה משהו לא בסדר. אני בן-אדם שעובד לפי הספר. למשל תנובה זה משאית של תנובה מגיעה, תנובה, טרה, מגיע חלב. ואז למעשה העובד של תנובה, הוא למעשה הוא מוציא לכם למשל את החלב לקצה של המשאית ואתם העובדים אתם לוקחים את זה, צריך להוציא את הישן ולהביא את החדש. (עמ' 5 לפ' מש' 12).
20. בהמשך עדותו ציין התובע כי רוב הסחורה שהוא פורק שוקלת כ 20-25 ק"ג (עמ' 10 לפרוטוקול). עוד מציין התובע כי "... יש גם 30 ק"ג, אם זה אתה עושה את הרסק הזה שזה בא כל אחד 5 וזה שישייה שצריך להרים אותם." (עמ' 10 לפ' ש' 2).
21. בהמשך מעיד התובע "... כל העבודה שאתה כל החיים שלי הייתי הולך שם הייתי חוזר לפעמים אדום עם רגל נגררת היה לי שם קרטון שהייתי שוכב שם במשרד שוכב שם על הקרטון על הרצפה מהכאבים, עברתי מסכת גיהנום..." (עמ' 20 לפ').
22. אנו מבקשים לציין כי עדותו של התובע בכללותה הייתה מהימנה מאוד על בית הדין, עקבית וסדורה. כמו כן התובע הציג לבין הדין סרטונים ותמונות הממחישים את הפעולות שנדרש לבצע במהלך יום עבודה רגיל. בנוסף נפנה לשאלון התובע שם הבהיר התובע כי עבודתו בהרמת משאות ובהובלת עגלות וכי עבודה זו התבצעה יום יום במהלך רוב שעות היום וכן לשאלון המעסיק שתומך אף הוא בטענות התובע. בנוסף עדותו של התובע קיבלה חיזוק מעדותו של עד מטעמו (מר אילן סנבטייה) אשר מעיד בתצהירו כי העבודה כוללת פעולות חוזרות ונשנות של התכופפות והתיישרות תוך נשיאת משקל. ונפנה גם לעדותו בבית הדין - "זה הכל זה מתבצע רק אתה מתכופף מרים, מתכופף מרים, במשך 6-7 שעות בכל יום כל יום ככה. אתה נשחק בעבודה. זה עבודה פיזית, זה עבודה קשה. זה לא נראה כמו זה, זה תעשייה, מגיעה הסחורה בכמה גדולות...." (עמ' 29 לפ' ש' 21-24).
23. כעולה מתצהירו של התובע ומחקירתו הנגדית בבית הדין, עבודתו של התובע לאורך השנים (מעל 26 שנים) הייתה כרוכה במאות פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב, הן בשנים בהן עבד במשרה מלאה כמחסנאי והן בשנים שעבד כחצי משרה מחסנאי וחצי משרה במחלקת הרכש . כמו כן נדרש בעבודתו להרים משקלים כבדים, להעמיס ולפרוק אותם וכל זה במשך שעות ארוכות במהלך יום עבודתו.
24. בנסיבות אלה, מצאנו כי התובע הרים את הנטל והוכיח כי ביצע רצף של תנועות חוזרות ונשנות, דומות במהותן והפועלות על איבר מוגדר (גב) במשך פרקי זמן משמעותיים במהלך כל יום עבודה. די בכך כדי להקים את התשתית העובדתית של פגיעה על דרך המיקרוטראומה אשר מצדיקה מינויו של מומחה רפואי לבחינת השאלה האם יש להכיר בפגימה בגב לה טוען התובע, לפי תורת המיקרוטראומה ושאלת הקשר הסיבתי.
25. בניגוד לטענות הנתבע בסיכומיו (סעיף 6 לסיכומים) אנו לא סבורים שעבודתו של התובע הייתה מגוונת, אלא כי התובע עבד כמחסנאי בעבודה מוגדרת מאוד. באשר לטענת הנתבע על כך שהתובע בשנים האחרונות עוסק בתחום הרכש ונותן מענה רק למקרים דחופים במחסן (סעיף 9 לסיכומים), השיב התובע שמדובר על שנה וקצת והנתבע לא מקבל גרסה זו וטוען ש"השנים האחרונות" אינה בגדר שנה או שנה ומחצה. אנו נותנים במקרה דנן אמון בגרסתו של התובע (שהייתה, כאמור, מהימנה על בית הדין). ממילא, גם אם היה גיוון מסוים בעבודתו של התובע, הרי שבהתאם לפסיקה, ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שמבצע העובד במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות.
26. בנסיבות אלו אנו מורים על מינויו של מומחה שיבחן האם הפגימות שאירעו לתובע בגב קשורות לתנאי עבודתו. העובדות שתוצגנה הן כדלהלן:
26.1 התובע יליד 1973, עובד בתפקיד מחסנאי בבית החולים "וולפסון" החל משנת 1994.
26.2 בין השנים 1994-2010 עבד התובע בתפקיד מחסנאי בלבד, החל משנת 2010 ועד לפרישתו בשל מצבו הרפואי בשנת 2021 עבד כחצי משרה כמחסנאי וחצי משרה בתחום הרכש.
26.3 התובע עבד במגוון מחסנים וסחורות, בין היתר במחסן מזון, שם נדרש להרים פריטים במשקל של כ- 25 ק"ג; הכנה והרמת מוצרי מזון כגון שקי אורז גדולים, משטחי בשר כבדים, ארגזים כבדים של פירות וירקות, מכלים של שמן וכו'; התובע נדרש להרים מוצרים ופריטים כבדים מהמשטחים לעגלות השינוע ומשם הובלה ופריקה במחלקות; סידור מחסן וקבלת סחורה מספקים, פריקתם, הרמת הסחורה והצבתם בתוך המחסן.
26.4 כל פעולות הפריקה והטעינה דרשו תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב, בסדר גודל של עשרות פעמים ביום.
26.5 יתר הפרטים כעולה מתיקו הרפואי.
סוף דבר:
27. התובע עבד כפועל כמחסנאי מעל 26 שנים, בעבודה מוגדרת מאוד, הן בתפקידו כמחסנאי (במשך 16 שנים) והן בתפקידו במחלקת הרכש עם שילוב העבודה כמחסנאי (ב -10 שנות עבודתו האחרונות), כך שכל יום עבודה זהה למשנהו. עבודתו של התובע לאורך השנים, חזרה על עצמה. בעבודתו הוא מבצע את אותן פעולות בסדר קבוע ולא משתנה ועל כן מדובר בתשתית למיקרוטראומה.
28. לאור האמור, אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, ועל יסוד מסקנתנו זו ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והפגימות מהן הוא סובל בגבו.
29. החלטה בדבר מינוי המומחה תינתן במסמך נפרד ותישלח לצדדים.
ניתנה היום, ב' טבת תשפ"ג, (26 דצמבר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.