- כפועל יוצא מהסכם הפשרה בוטלו עסקאות המכר בין המוכרים לקונים מ-1996, נחתמו תצהירי ביטול שדווחו לשלטונות המס (תצהירי ביטול מ-13.9.2005 ו-1.1.2006) והתנהל מו"מ עם רשות המיסים. בתום המו"מ נחתם הסכם פשרה בין יורשי עגיב, אורי וייס, יורו-מאני ורשות המיסים ביום 11.4.06.
בהסכם הפשרה אישרה רשות המיסים את ביטול העסקאות תוך ביטול שומות המס כפוף לתשלום פיצוי מוסכם בסך 450,000 ₪ כיתרת חוב מס הרכישה וכן יתרת מס הרכישה של וייס בהעברת המקרקעין לבעלותו בסך 165,000 ₪. עוד סוכם, כי סכומים אלה ישולמו מכספי התמורה הראשוניים שיתקבלו ממכירת התחנה לצד ג' ככל שיימכר בתוך 6 חודשים. ככל שלא תימכר בתוך 6 חודשים ישולמו הסכומים המצוינים לרשויות המס בשלושה תשלומים עד 31.12.2006.
- במצב דברים זה, היה על הצדדים להביא למכירת המקרקעין לצד ג' על מנת שניתן יהיה להסדיר חובות הצדדים השונים, בין כלפי נושים חיצוניים ובין בינם לבין עצמם. לפיכך, נוהל מו"מ מתאים עם מר עזרא לוי מנהל התובעת.
בתאריך 28.12.06 נחתם "הסכם עקרונות" בין יורשי עגיב, אורי וייס והתובעת. הסכם העקרונות ציין בסעיף 1 לו, כי הצדדים מעלים במסגרתו את עקרונותיו וכי בתוך 120 ימים ממועד חתימתו, ייערך הסכם מלא בין הצדדים. עוד ציין הסכם העקרונות, כי משפחות עגיב ווייס הינן בעלות 66.66% מזכויות החכירה במקרקעין וכי יתרת הזכויות הינן של מר דויטש שזכאי על פי הסכמות המוכרים ויורו-מאני מהעבר לדמי שימוש חודשיים בגין חלקו במקרקעין בסך 2,000$ (ר' ס' 7.1 להסכם שנערך בין וייס יורשי עגיב מחד, ובין דויטש מאידך נספח 21 לתצהיר אביבי). בנוסף צוין, כי הקונה רוכש את המקרקעין במצבם כמות שהם, לרבות הזכויות והחובות על פי ההסכם עם סונול, וכן זכויות והחובות על פי ההסכם עם דויטש.
אשר לחובות המובטחים ציין סעיף 5 להסכם העקרונות את החוב לרשות המסים בעקבות הסכם הפשרה עמו בסך 160,000$, כי החוב לחברת סונול המובטח במשכון הינו בסכום כולל של 6.8 מיליון ₪ ויתרת החוב לבנק למסחר המובטח במשכון מדרגה שניה הוערכה "על דרך הפשרה" ב- 1.5 מיליון ₪. כמו כן צוין, כי פרט לאלה אין למוכרים חובות בקשר עם הנכס.
סעיף 6 להסכם ציין, כי בנכס קיים מבנה בן שתי קומות בגודל 700 מ"ר המושכר לשוכרים שונים, וכי אין מניעה להעביר הסכמי השכירות, הן עם סונול והן עם השוכרים האחרים לתובעת.