ב. הנזק בגין תביעת דויטש
- לטענת יורו-מאני, לוי גרמה לנזק של לכל הפחות 1.8 מיליון ₪ וזאת בשל הגשת תביעת מר דויטש והליכי גביה הננקטים על ידו על סך 3.5 מיליון ₪, לרבות בקשת פירוק כנגד יורו-מאני, למול האפשרות של סגירת החוב בסכום של 700,000 ₪ לשנת 2007, או לכל היותר 1 מיליון ₪ כפי עדותה של הגב' יעל מוסקוביץ' עוד בשנת 2009.
יורו-מאני ציינו, כי חוב העבר לדויטש (ס' 3, 4, 7.5.1 להסכם העקרונות) אמור להשתלם מתוך התמורה בהסכם המכר. 700,000 ₪ הינם 2,000 דולר לחודש, סכום החוב החודשי, במכפלת 7 שנים ו- 4.2 ₪ לדולר. מר דויטש המתין לפירעון חובו לאורך שנים וידע כי פירעון חובו יגיע לאחר חתימת ההסכם למכירת התחנה. מר אביבי אף העלה זאת במסגרת סעיף 172 לתצהירו. מר אביבי הודה אמנם, כי חוב העבר כלפי דויטש היה גבוה יותר, אך לתקופה של 7 שנים (תקופת ההתיישנות), זהו מצב החוב. מכל מקום, מר אביבי חיבר בין דויטש ללוי על מנת לבחון אפשרות רכישת חלקו של דויטש ע"י לוי. משלא הוסדר חוב העבר מול דויטש, הגיש האחרון כתב תביעה נגד יורו-מאני ואח' (נספח 22 לתצהיר אביבי, שהוגש בתאריך 31.5.07 לביהמ"ש המחוזי בתל אביב) ובו תבע 3,142,389 ₪. הסכום קטן לאור טענת התיישנות ואף הדיון הועבר לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתו ניתנה פסיקתא על סכום חוב של כ- 1.8 מיליון ₪, כולל שכ"ט והוצאות (נספח 23 לתצהיר אביבי מחודש מאי 2009), מקום בו ניתן היה לסיים את החוב גם בשנת 2009.
יורו-מאני ערכה את התחשיב הבא ממנו הסיקה כי שיעור הנזק עומד על 2.8 מיליון ₪ כדלקמן:
3.5 מיליון ₪, דרישת החוב של דויטש במסגרת בקשת פירוק יורו-מאני, בניכוי 700,000 ₪ שהינו סכום החוב הנכון לו שולם במועד, מעמיד את שיעור הנזק על הסך של 2.8 מיליון ₪.
- לוי טענה מצידה, כי עסקינן בנזק דמיוני. הוכח לטעמה, כי הסך של 700,000 ₪, אותו ציינה כסכום החוב יורו-מאני, שנערך כאמור עפ"י חשבון אריתמטי של 2,000 דולר לחודש, במכפלת 7 שנים ולפי שער דולר של 4.2 ₪ לדולר, איננה יכולה לעמוד באשר דויטש עמד על קבלת כל המגיע לו. לוי הדגישה, כי בניגוד להצהרות יורו-מאני בדבר יחסים טובים עם דויטש, שרר ביניהם נתק מוחלט לאורך שנים. יורו-מאני אף האשימה את דויטש בסחטנות, לא פחות, כעולה מעדות מר אביבי, עמ' 269 לפרו' נט המשפט, שם מציין ביחס לשאלה אם דויטש ניסה לסחוט אותו, כי דויטש "לא היה מן האנשים הנעימים". כך גם החישוב של 700,000 ₪ הינו פרי עטה של יורו-מאני ולא פרי הסכמה בין יורו-מאני לדויטש, במיוחד לאחר שהחישוב נערך לאורך תקופת ההתיישנות (ר' עדות מר אביבי עמ' 275 לפרו' נט המשפט, ש' 26-29). מעבר לכך, לא היתה כל פשרה בין דויטש ליורו-מאני, שכן דויטש עמד על מלוא חובו (ר' חקירת עו"ד ישראל שלו, עמ' 216 לפרו' נט המשפט מ- 3.7.16 ש' 20-21, שם מציין, כי דויטש "רצה את כל הסכום ללא הצדקה").