דיון
- גם בנושא זה נדמה כי הדין עם לוי. קשיים רבים עמדו בדרך להשגת ההיוון מרשות מקרקעי ישראל, קשיים אלה מקורם לא בהכרח בלוי. תחילה יאמר, כי הסכום שנועד לתשלום דמי ההיוון שולם כחלק מהסך של 400,000 דולר כחלקה הראשון של התמורה. זוהי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בנושא זה . ולמרות זאת, כפי טענת עו"ד שלו, הסכום שבידיו לא הספיק לכך. מעבר לכך, היו עניינים נוספים שחייבו הסדרה קודם לקבלת ההיוון בסכום נמוך יותר. תחילה היה צורך לקבל הסכמתו של מר דויטש לביצוע ההיוון בהיותו חלק מהבעלים, אלא שמערכת היחסים עמו היתה עכורה לנוכח החובות כלפיו. כך גם קם צורך להסיר שעבודים ועיקולים הרשומים ברשות מקרקעי ישראל, להסדיר חובות דמי חכירה לרשות מקרקעי ישראל ולטפל בכל חריגות הבניה הקיימות במקרקעין. כיצד ניתן לטעון כי רק בעצם ביצוע התשלום השני בסך 1.1 מיליון $, היה כדי לפתור את כלל הבעיות ומביא לחשבון דמי היוון נמוכים? עצם העובדה ולפיה המנהל התנגד לביצוע ההיוון מלמדת על כך שלא בהכרח ביצוע התשלומים במועדם היה מספיק כאמור, להסדרת נושא דמי ההיוון במועד. אין לשכוח, כי רובץ על המקרקעין שעבוד לטובת הבנק למסחר שיש צורך להסירו ועומדים סכומים רבים לתשלום בנושא זה, ומחלוקת רבה סביבם, כך גם יש להסדיר את נושא הסבת הזכויות מסונול ללוי, כאשר לסונול שעבוד על המקרקעין גם כן והיא אינה ממהרת להעביר הזכויות כאמור. גם אביבי עצמו הצהיר שלא ניתן להוון את דמי החכירה וזאת בשל התנהלות דויטש. לכל אלה מתווספת העובדה ולפיה רק לאחר מינוי כונסי נכסים על המקרקעין, במסגרת ההליך דנא, ניתן היה להסדיר את נושא דמי ההיוון, כאשר הקשיים הניצבים בנושא זה היו רבים ודרשו התערבות ביהמ"ש באופן תדיר. כך למשל בכל הקשור עם הסדרת עבירות הבניה במקרקעין, התשלום לדויטש ועוד. לפיכך, לא סברתי כי ניתן היה בנסיבות העניין להוון את דמי החכירה בתוך פרק הזמן הסביר הנדרש לביצוע החוזה, אפילו הופקדה מלוא התמורה בידי המוכרים. מכאן, שאין להפנות טרוניה בנושא זה ללוי.
ה. קיזוז דמי ההסכמה
- טענה יורו-מאני, כי בתאריך 22.12.14 עמדה לזכותה יתרת זכות מרמ"י בגין דמי הסכמה אותם שילמה לרמ"י בגין רכישת המקרקעין בסך 1,033,069 ₪. מדמי הסכמה אלה קוזזו דמי חכירה למנהל אותם חבה יורו-מאני, חוב זה עמד להערכתה על 560,153 ₪ ולכן היתרה בסך 472,916 ₪ מגיעה לה.
- לוי טענה כי סכום זה נמנה עם 2 מיליון הש"ח לערך שיורו-מאני כבר גזלה מדמי השכירות של המקרקעין. מעבר לכך אין לסכום זה כל זכר בהסכם העקרונות כמחייב השבה מה גם שטענה זו עלתה לראשונה בתצהירו של מר אביבי ולוי התנגדה להרחבת חזית בעניין זה.
- נדמה, כי לא ניתן להתעלם מדרישתה זו של יורו-מאני באשר עסקינן בסכום כסף המגיע לה מרמ"י אך בפועל נעשה בו שימוש לאחר שנכנס ל"פול" הכללי המצוי כיום בידי כונסי הנכסים. גם סכום זה הינו חלק מההתחשבנות בדיוק כפי שאערוך בסיכומו של יום חשבון בגין הסכומים ששילמה לוי לדויטש לאחר חתימת ההסכם ואף אותם יהא צורך לקזז מחובותיה של לוי ליורו-מאני. עסקינן אם כן בסכום בר השבה ליורו-מאני מאחר ועבר למעשה לכונסי הנכסים, ולפיכך יש להשיבם לה לאחר ביצוע חישוב כאמור.