נראה לי, כי יש בראיות אלה כדי להצביע באופן פוזיטיבי על כך כי המנוח היה במצב נפשי ופיזי, שאיפשר לו להיות מודע לכך שהוא עורך צוואה. כפי שנראה (ראה פיסקה 17להלן), העיד דורון, כי היה זה המנוח עצמו, שמסר לו את פרטי הצוואה מבחינת הנכסים והיורשים, וביקש ממנו לפנות לעורך-דין לשם העלאת הדברים על הכתב בדרך ראויה. עדות זו, שנמצאה מהימנה על-ידי הערכאה הראשונה, מתיישבת יפה עם מצבו הנפשי והגופני האמור של המנוח, ויש בה כדי להשלים את התמונה הכוללת, לפיה ידע המנוח להבחין, בעת חתימתו על הצוואה, בטיבה של זו. הטרידה אותי השאלה, אם המנוח היה מודע לעובדה, כי בצוואתו הוא מדיר מנכסיו לא רק את עוזי ובניו (דבר שכבר נעשה בצוואתו הקודמת) אלא גם את בניו של גדעון ז"ל, בנו האהוב. נראה לי, כי אין לנו כל יסוד להניח, כי המנוח לא היה ער לעובדה זו. מחומר הראיות עולה, כי שולמית ובניה ביקרו אמנם את המנוח, אך מתחילת 1975, בעת שהמנוח גירש את שולמית, הם חדלו מביקורים אלה. התנהגות זו של המנוח היא ללא ספק יוצאת דופן ומוזרה, אך יש בה כדי להסביר את העובדה, כי נתגבשה דעתו ; של המנוח להדיר את כל יורשיו פרט לבנו דורון, אשר, על-פי הראיות, דאג לאביו וביקר אותו בבית האבות. אין לנו עניין כאן לא בתבונה ובסבירות של מעשי המנוח אף לא במידת ההומאניות שבהם. השאלה היחידה, הניצבת לפנינו, היא, אם יש בהתנהגותו הכוללת של המנוח בשעת החתימה על הצוואה כדי להצביע על כך כי הוא ידע להבחין בטיבה של צוואה. על שאלה זו נענה בחיוב.
השפעה בלתי הוגנת.
.12טענתם השנייה של המערערים היא, כי בשעת עריכת הצוואה היה נתון המנוח להשפעתו הבלתי הוגנת של דורון. רק בדרך זו ניתן להסביר, לטענתם, את העובדה, שהמנוח ביטל את צוואתו הקודמת, והדיר לחלוטין מירושתו לא רק את בנו עוזי, עמו הייתה לו מחלוקת קשה, אלא גם את בניו של בנו גדעון ז"ל. לטענת המערערים, היה מצבו הנפשי והגופני של המנוח כזה, שהשפעתו הבלתי הוגנת של דורון היא שהביאה לידי ביטול הצוואה הקודמת ועריכתה של הצוואה החדשה.
הערכאה הראשונה נתנה דעתה לשאלה זו, והגיעה למסקנה, כי "אין כל ראיה על עובדות מסוימות היכולות להחשב כבסיס לקיומה של השפעה בלתי הוגנת". לכך אני מסכים. אמת הדבר, דורון היה קרוב לאבי והיה בא לבקרו לעתים קרובות, וייתכן אף שהייתה לדורון השפעה על אביו, אך אין כל הוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת. בהיותו בבית האבות היה המנוח נתון, בוודאי, להשפעות שונות, ואין כל ראיה, שהיה זה דוקא דורון, שהשפיע עליו באופן בלתי הוגן. עצם העובדה, שדורון הוא היורש היחיד, אין בה כדי ליצור הנחה עובדתית, כי הוא הפעיל השפעה בלתי הוגנת. מתקבל מאוד על הדעת, כי הצוואה שיקפה את הכרת התודה של המנוח לבנו דורון. הכרת תודה אינה מצביעה על השפעה בלתי הוגנת.