פגמים בצורת הצוואה
.13המנוח חתם על הצוואה ביום .2.2.75החתימה נערכה בחדר המרפאה שבבית האבות. עדי הצוואה היו הגב' מלכה יבלון ומר מוטי אביטן. כן נכח במקום דורון. הגברת יבלון קראה את הצוואה למנוח. בסיימה לקרוא את הצוואה אמר המנוח "שככה הוא רוצה שיהיה כתוב", ושהצוואה היא "בסדר". לאחר מכן חתם המנוח על הצוואה. מתחת לחתימת המנוח אישרו יבלון ואביטן בחתימתם, כי המנוח חתם על הצוואה.
.14סעיף 20 לחוק הירושה קובע:
"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור".
עולה מהאמור, שהמצווה צריך להצהיר בפני העדים "שזו צוואתו" ("יסוד עובדתי"), והעדים צריכים לאשר באותו מעמד בחתימת ידם על-פני הצוואה, שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו ("יסוד ראיתי"). בעניין שלפנינו מוכן אני להניח בלא שיהא צורך לפסוק בדבר - כי בדבריו של מצווה, כי ככה הוא רוצה שהצוואה תהיה, וכי הצוואה היא בסדר, הוא מילא את המוטל עליו, להצהיר שזו צוואתו.
אמת הדבר, אין זהות בין נוסחת הלשון, בה נוקט חוק הירושה, לבין הביטוי, בו השתמש המצווה, אך נראה לי, כי מה שנדרש אינו זהות בנוסחאות אלא זהות במהות. מצווה האומר, שהצוואה היא "בסדר", וכי היא משקפת את רצונו, מקיים על-ידי כך את הוראות החוק, הדורשות ממנו לציין שזו צוואתו. אך יהא עניין זה כאשר יהא, ודאי הוא, שעדי הצוואה לא עשו את המוטל עליהם, ולא אישרו במעמד החתימה על הצוואה, שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו. נמצא, כי "היסוד הראיתי" חסר בענייננו. על יסוד קיומו של פגם זה התנגדו המערערים לקיום הצוואה. הערכאה הראשונה קבעה, כי מכוח הסמכות, הנתונה לבית המשפט בסעיף 25 לחוק הירושה, היא מקיימת את הצוואה על-אף הפגם האמור שנפל בה. על כך מערערים לפנינו.
.15חשיבות רבה נודעת למילוי מדויק של ההוראות הפורמליות שבסעיף 20
לחוק הירושה, שכן יש בכך כדי להעמיד את המצווה על רצינות המסמך והמעמד, ויש בכך כדי להבטיח, כי המצווה ייתן דעתו למעשיו, וכי צוואתו תשקף את גמירת דעתו (ע"א 250/70 [3]; ע"א 217/74 [4]). עם זאת, לא כל פגם בצוואה יש בו כדי להביא לבטלותה. המחוקק קבע, כי על פגמים מסוימים ניתן להתגבר, ובלבד שלא יהיה לבית המשפט ספק באמיתות הצוואה. הוראה זו קבועה בסעיף 25 לחוק הירושה, הקובע: