910. בחקירתו של התובע, ביום 26.1.14, נשאל התובע אודות העינויים שעבר, וכך ענה (עמ' 1021 לפרוטוקול):
"ש. אתה אומר שהרביצו לך?
ת. נכון.
ש. כשביקרו אותך לא היו עליך סימנים?
ת. הייתי עם הבגדים שלי, לא הייתי ערום.
--- סוף עמוד 75 ---
ש. אמרת שקיבלת מכות בראש.
ת. אחרי שישה חודשים צריך לראות את הדימום עדיין?!" .
911. בשל תצהירו של התובע כשהוא נקרא עם חקירתו הנגדית, ובשל כך שאלו אינם מעומתים בעדויות נוגדות של החוקרים מטעם הרש"פ, אשר באו עמו במגע בתקופת כליאתו (מעבר לעדותו של מוחמד קמרי מיום 10.9.15, אשר העיד בעמ' 1814 לפרוטוקול כי הוא לא היה זה אשר חקר בפועל את התובע), ניתן להכריע כי הוצגה "ראשית ראייה" לכך שהתובע עונה על ידי אנשי הנתבעת במהלך מעצרו.
יט.12 סיכום
912. בפרק זה הוכח, מבחינה משפטית כי סמכות השיפוט בתובענה שהגיש התובע נתונה לבית משפט ישראלי, בין משום אזרחותו הישראלית של התובע ובין משום העילה הביטחונית בה הואשם כמו כן הוכח מבחינה עובדתית כי התובע נעצר על ידי אנשי הרש"פ, וכי מעצרו היה בגדר "כליאת שווא", לעניין העילה הנזיקית, וזאת ביחס לכל תקופת מעצרו, מיום 13.11.00, ועד ליום שחרורו, ביום 11.4.02.
כמו כן הוכח, ברמת ההוכחות הנדרשת לשלב זה של קביעת החבות, דהיינו: ראשית ראיה, כי במעצר הנ"ל, עונה התובע זה על ידי אנשי הרש"פ.
913. ההחלטה ביחס לתובע זה, הינה בגדר החלטת ביניים "חיובית", שתוצאתה היא כי יש לדון בעניינו גם בשלב הבא של קביעת הנזק והפיצוי.
--- סוף עמוד 76 ---
כ. תובע מס' 6 בת.א. 6120/04 – ע.ע. 914-993
כ.1 טענות התובע בכתב תביעתו 914-916
כ.2 פרטי המעצר 917
כ.3 תצהירי התובע 918-936
כ.1.3 תצהיר התובע, מיום 22.2.04 918-919
כ.2.3 תצהיר התשובה של התובע לשאלון הנתבעת,
מיום 25.9.08 920-930
כ.2.3 תצהיר התובע, מיום 15.2.11 931-936
כ.4 עדות התובע בבית המשפט 937-946
כ.1.4 עדות מיום 3.3.11 937-942
כ.2.4 עדות התובע מיום 27.3.11 943-946
כ.5 תצהיר התשובה של פואז אבוזר מטעם
הנתבעת 947-952
כ.6 חוות דעת רפואיות מטעם התובע 953
כ.7 טענות הנתבעת 954-961
כ.8 תשובת התובע לטענות הנתבעת 962-963
כ.9 דיון והכרעה 964-987
כ.1.9 אזרחות התובע 976-977
כ.2.9 מיקום המעצר 978-980