923. התובע שהה חודשיים במוקטעה, שם המענים שלו היו שייכים ל"מוחברת אל קודס". הם עסקו בעינויים של בעלי ת"ז ישראליות כחולות – כמוהו, שאסור היה להם בכלל לעצור.
924. לאחר חודשיים, בהם התובע היה אצל אנשי "מוחברת אל קודס", העבירו אותו שוב לאנשי כוח 17 בעיירה ביתוניה, ליד מחנה עופר. בתצהיר נכתב על ידי התובע כי העבירו אותו כבול ומכוסה פנים, ואמרו לו שלוקחים אותו למערה, למקום שכבר שחטו בוגדים כמוהו. הכניסו אותו לבניין, הורידו את הבד מעיניו, והאנשים שהיו שם החלו להכותו.
925. עינויים אלו פסקו כאשר אדם בשם אבו עווד דמרה, בדרגת "עקיד" (לדברי התובע מדובר בדרגה מקבילה לאלוף בצה"ל), אמר למכים, שיפסיקו להכות את התובע, מכיוון שהוא כבר הודה.
--- סוף עמוד 79 ---
926. אותו אדם, אבו עווד דמרה, ישב עם התובע, ואמר לו להביא את שתי נשותיו, כדי לשאול אותן, האם הן רוצות לקנות אותו ממנו, כלומר: הציע שוחד תמורת שחרורו. נתנו לתובע פלאפון להתקשר לנשותיו, וזאת כדי להביא אותן למסור את הכסף במקום שקבעו להן אנשי כוח 17. הנשים הגיעו ומסרו את הכסף והוא העבירו למי שצריך.
לאחר מכן, החזיקו בתובע חודש נוסף, כדי לא לעורר חשד, אך לאחר חודש זה שוחרר התובע.
927. בכל במהלך מעצרו אצל הרש"פ, לא נתנו לו טיפול רפואי, ועינו אותו עינויים קשים. לדוגמא, כאשר התלונן על כאבי שיניים, הביאו פלאייר ועקרו לו שתי שיניים.
928. לאחר השחרור, התובע תכנן להגיע לביתו, בכפר. אולם, שם חיכו לו 60 רעולי פנים, שרצו לרצחו, אך הוא הצליח לברוח לתחומי ה"קו הירוק".
929. התובע מציין כי היה לו בניין בעיר, בעל ארבע קומות ו- 16 דירות, אותו לקחו לו בכוח, פייסל אבו שריח, מפקד כוח 17 ברמאללה, והסגן שלו, אבו עווד דמרה. כיום, השלטונות הפלסטינים עושים שימוש בבניין הזה. התובע מוסיף וכותב בתצהירו, כי יש לו מסמכים המוכיחים את בעלותו על האדמה ועל הבניין.
930. בנוסף, ציין התובע כי בזמן מעצרו שרפו לו את הרכב שלו, מסוג פורד טרנזיט.
כ.3.3 תצהיר התובע, מיום 15.2.11
931. בתצהיר (ת/709 + תרגום של תצהיר -ת/709א), תיקן התובע את הדברים שכתב בתצהיר התשובה לשאלון, כי מי שקיבל את השוחד שמו אשרף אל חטיב. שמו המדויק של אותו אדם הוא בשאר אל חטיב.
--- סוף עמוד 80 ---
932. בתצהיר הנ"ל, כותב התובע כי מהיום בו נחטף על ידי אנשי הרש"פ מירושלים, לא לקחו אותו לבית המשפט, לשופט, לעורך דין או לתובע. הוא היה סגור, ולכן, לא יכול היה להיעזר בעורך דין. כמו כן, פחד התובע לבקש ייצוג, מחשש שייהרג.