פסק דין
1. לפני תביעה שעיקרה אכיפת הסכם השקעה במניות חברה בע"מ, גימסו מובייל בע"מ, שהוגשה נגד החברה ונגד בעלי מניותיה ומנהליה של החברה.
2. למרות שהצדדים היו מיוצגים לאורך כל המו"מ על ידי עורכי דין, כל אחד מטעמו, ולמרות שהוחלפו בין עורכי הדין טיוטות של ההסכם, לא נחתם הסכם ע"י הצדדים.
3. עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם הצדדים הגיעו לנקודת האל חזור במו"מ לכריתת ההסכם, והאם התגבשו המסוימות וגמירות הדעת הנחוצות לכריתת הסכם, כמו גם בשאלה, האם פרישת הנתבעת מהמו"מ, נעשתה בחוסר תום לב, מסיבות בלתי ענייניות.
רקע עובדתי
4. התובע הוא איש עסקים, אשר עובר לאירועים נשוא התובענה, השקיע בתחומים שונים .
5. הנתבעת 1, גימסו מובייל בע"מ היא חברה בע"מ ועיסוקה בפיתוח וייצור מודול זיהוי מנוי (("SIM" שניתן יהיה לעשות בו שימוש בחו"ל ללא צורך בשירותי נדידה Roaming)).
6. הנתבע 2, מר אברהם בן שלוש הוא דירקטור בנתבעת, יחד עם הנתבע 3, ומחזיק ב- 49% מהון המניות של הנתבעת.
7. הנתבע 3, מר אייל שמואלי הוא דירקטור בנתבעת, יחד עם בן שלוש, ומחזיק ב- 49% מהון המניות של הנתבעת.
8. במהלך חודש יוני 2014, או בסמוך לכך, החלו התובע, מצד אחד, והנתבעים 2, 3 (להלן: "הנתבעים") מהצד השני, לנהל משא ומתן לבחינת אפשרות השקעה של התובע בחברה בשם סימגו בע"מ (להלן: "סימגו") שהייתה בבעלותם של הנתבעים יחד עם בעלי מניות נוספים.
9. בחודש ספטמבר 2014, החליטו בעלי המניות בחב' סימגו על פירוק מרצון שלה, וביום 7.10.14, לאחר שהוקמה הנתבעת, התקשרה סימגו עם הנתבעת בהסכם שבמסגרת רכשה הנתבעת, בין היתר את הקניין הרוחני של סימגו, לרבות פטנטים ובקשות לפטנטים.
10. לאחר שהוקמה הנתבעת, התחדש המו"מ בין הצדדים, ביחס להשקעה בנתבעת, התקיימו ביניהם פגישות רבות, והוחלפו טיוטות הסכם.
11. הצדדים לא חתמו על איזו מטיוטות ההסכם, ובסופו של דבר הודיעו הנתבעים לתובע כי הם מפסיקים את המו"מ אתו.
עיקר טענות התובע
12. בין התובע לנתבעת נוהל מו"מ במטרה להתקשר בהסכם שבמסגרתו ישקיע התובע סכום של עד 1.5 מיליון דולר ארה"ב בנתבעת.
13. במהלך המו"מ הוגדרו עקרונות העסקה וסוכמו תנאי ההסכם.
14. במהלך חודש ינואר 2015 הודיעו הנתבעים לתובע כי העסקה "נסגרה", כי תוך מספר ימים ייחתם בין הצדדים הסכם, והצדדים לחצו ידיים והשיקו כוסות לחיים.
15. ימים ספורים לאחר ההודעה האמורה, התובע העביר לנתבעת סך של 200,000 ₪, מקדמה על חשבון ההשקעה, בעקבות בקשתם של הנתבעים, שהבהירו כי מדובר בסכום הכרחי להמשך פעילות החברה שנמצאה אותה עת בפיגור בתשלום, אותו היא הייתה חייבת לצד שלישי, ותוך שהחברה נמצאת בסכנה של הפרת התחייבות מהותית לפעילותה.
16. בהמשך, הנתבעים הציגו את התובע בפני עובדי החברה ואחד מספקי החברה כמשקיע וכ"בעל מניות חדש בחברה".
17. לקראת סוף חודש ינואר התקיימה פגישה בין הצדדים ובאי כוחם, על מנת לקדם את נושא החתימה על ההסכם, ובסיומה הודיע התובע, כי מכיוון שהוא אמור לטוס לחו"ל בתחילת חודש פברואר 2015, הוא מבקש לחתום על הסכם לפני כן. הנתבעים, שאף הם היו אמורים לטוס לחו"ל בחודשים פברואר מרץ אותה שנה, השיבו לתובע שמאחר והעסקה סגורה, אין דחיפות לחתום על ההסכם, וכי בתקופה שהצדדים יהיו בחו"ל, עורכי הדין יפעלו לנסח את ההסכם, ומיד עם שובם של הצדדים מחו"ל, יחתמו הצדדים על ההסכם.
18. בשים לב לאמון ששרר בין הצדדים, הסכים התובע לדחות את מועד החתימה.
19. במהלך החודשים פברואר-מרץ שנת 2015, החליפו ביניהם באי כוח הצדדים טיוטות, וביום 12.3.15 נשלח הנוסח הסופי של ההסכם.
20. כשבוע לאחר משלוח הנוסח הסופי של ההסכם, הודיעו הנתבעים לתובע כי הם מעוניינים לפתוח את התנאים המסחריים שסוכמו בין הצדדים, ובין השאר, להגדיל באופן משמעותי את שווי החברה (וכך, למעשה, להקטין את שווי אחזקות התובע בחברה לאחר ההשקעה).
21. משסירב התובע להיענות לדרישתם הסחטנית של הנתבעים, "יצא המרצע מן השק". הנתבעים הודיעו לתובע כי מאחר שיש להם הצעות טובות יותר, מצדדים שלישיים, להשקעה בחברה, אין להם עוד עניין בהשקעתו של התובע, והם יפעלו להשבת ה"הלוואה" שלכאורה נתן לחברה.
22. התובע טוען כי הצדדים הגיעו במו"מ לנקודת ה"אל חזור" בעסקה. באותו שלב, הושגו גמירות דעת ומסוימות, ולא ניתן היה להימנע מחתימה פורמאלית על ההסכם שגובש, אלא מנימוקים מרחיקי לכת וכבדי משקל, שלא התרחשו. כך, ביתר שאת, לאחר שהנתבעים הטעו את התובע והציגו לו מצגים שההסכם ביניהם "נסגר", ועל בסיס אותם מצגים התובע הסכים להעביר מקדמה על חשבון ההשקעה, ולהמתין עד לשובם של הנתבעים מחו"ל על מנת לחתום על הסכם.
23. הנתבעים דחו את מועד החתימה על ההסכם באופן מכוון ובחוסר תום לב, על מנת לבחון אפשרויות השקעה חלופיות, שמיטיבות עם הנתבעים, תחת ההסכם עם התובע, תוך שההסכמות שהושגו עם התובע היוו עבורם "תעודת ביטוח", כך שבמידה והנתבעים לא היו מוצאים צדדים שלישיים שיהיו מוכנים להשקיע בחברה, בתנאים טובים יותר, הרי שהיה להם "הסכם" השקעה עם התובע בתנאים שסוכמו. אולם, משעה שהנתבעים מצאו צדדים שלישיים שהיו מוכנים, לטענתם, להשקיע בחברה בתנאים טובים יותר, החליטו להציב בפני התובע אולטימטום: או שישקיע לפי שווי חברה גבוה יותר מזה שסוכם, או שהנתבעים יחזרו בהם מכל ההסכמות שהושגו עם התובע.
24. התובע טוען כי הימנעות הנתבעים מחתימה פורמאלית על ההסכם שגובש, עולה כדי חוסר תום לב קיצוני, ולפיכך ההסכם מיום 12.3.15, בתוקף, גם בהיעדר חתימה פורמאלית, ויש להורות על אכיפתו.
25. ככל שיימצא על ידי בית המשפט כי אכיפת הסכם, כמות שהוא, אינה אפשרית, אזי עותר התובע לכך שבית המשפט יורה על ביצוע בקירוב של ההסכם.
26. לחילופין, עותר התובע, לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, להשיב לתובע את סכום ההתעשרות של החברה על חשבון התובע, המוערך על ידי התובע בסך של מיליון דולר לפחות, בין אם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט ובין אם מכוח דיני החוזים. סכום התביעה בגין רכיב זה הופחת לצרכי אגרה, בין היתר, בשים לב לאי היכולת להיפרע מהנתבעים על מלוא סכום רכיב זה, והתובע מעמיד את תביעתו בגין רכיב זה על סך של מיליון ₪.
27. לחילופי חילופין, עותר התובע לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לפצות את התובע, בגין הסתמכותו על המצגים שהוצגו על ידי הנתבעים וחוסר תום ליבם, בסך של 300,000 ש"ח.
עיקר טענות הנתבעים
28. יש לדחות את התביעה נגד הנתבעים בהיעדר יריבות והיעדר עילה שכן כל פעילותם נעשתה מתוקף תפקידם כבעלי מניות ומנהלים בחברה בלבד.
29. התביעה הוגשה נגד הנתבעים מטעמים טקטיים גרידא, על מנת ליצור לחץ, ולאלץ את הנתבעת לבוא עמו בדברים.
30. הנתבעים היו בעלי מניות בסימגו, יחד עם בעלי מניות נוספים, ומפתחי הטכנולוגיה העומדת בבסיס פעילות החברה. שניהם משמשים בעלי מניות ודירקטורים בחברה למן הקמתה.
31. הנתבעים הכירו את התובע בחודש מאי 2014, כאשר חיפשו משקיעים פוטנציאליים למימון פעילותה של חב' סימגו. התובע ויואל פרץ הוצגו לנתבעת על ידי יורם ניסנבאום, ושלושתם היו אמורים להשקיע בסימגו, סה"כ 3 מיליון דולר. בהמשך המו"מ, דובר על השקעה מצומצמת יותר, של התובע בלבד, בחב' סימגו, בסדר גודל של עד 1,500,000 דולר.
32. ביום 25.6.14 העביר ב"כ הנתבעים לב"כ התובע טיוטת הסכם השקעה, בצירוף טבלת הון עדכנית, המשקפים יחד את הסכמותיהם המסחריות של הצדדים באותה עת. הנתבעת הבהירה כי הכוונה היא לחתום על הסכם בימים הראשונים של חודש יולי 2014, כך שההשקעה תבוצע עד יום 8.7.14, מאחר וסימגו הייתה בקשיים כלכליים משמעותיים והנתבעים עשו כל שיכלו על מנת להציל את פעילותה.
33. התובע לא הגיב לטיוטה, כספי ההשקעה לא התקבלו, סימגו פיטרה חלק מעובדיה והאטה את פעילותה עד כי בחודשים יולי-ספטמבר 2014 החליטו בעלי המניות של סימגו כי היא תפורק מרצון, ופעילותה וקניינה הרוחני יועברו לחברה חדשה שתוקם ושתהיה בשליטת הנתבעים עד שיגייסו השקעה ממקורות אחרים.
34. בהתאם הוקמה הנתבעת ביום 29.9.14, וביום 7.10.14 נחתם הסכם בין שתי החברות.
35. בחודש אוקטובר 2014 הוגבר קצב המו"מ בין הצדדים, ובמקביל ניהלה הנתבעת, בידיעתו של התובע, משאים ומתנים עם צדדים נוספים לצורך גיוס כספים. בין היתר, במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2014 נוהל מו"מ עם מספר גורמים להשקעה בחברה, שבסופו הוזרם לחברה סכום של 100,000 דולר במסגרת הסכם הלוואה הניתנת להמרה למניות שנכרת בכתב עם מר רביב לאור והנריק בודנסטאב.
36. הנתבעים יידעו את התובע בחודש ינואר 2015 כי שווי החברה שדובר עם משקיע פוטנציאלי מאנגליה, גבוה משווי החברה המדובר עם התובע, ותגובת התובע הייתה שהנתבעים רשאים להתקשר עם כל משקיע המציע להם תנאים טובים יותר.
37. במהלך החודשים אוקטובר ועד תחילת דצמבר 2014 ניהלו הצדדים מו"מ על התנאים המסחריים של העסקה, כך שאלו עודכנו לבקשת התובע ולטובתו, וביום 9.12.14 העבירו ב"כ החברה טיוטת הסכם השקעה מעודכנת לב"כ התובע.
38. ביום 4.1.15 התקבלה לראשונה תגובת התובע בצירוף תיקונים רבים לטיוטה שהעבירו הנתבעים, ובה הפך התובע את ההסכמות עם הנתבעים על פיהן, ללא הסכמת הנתבעים. בין השינויים המהותיים שבוצעו: שינוי העסקה מעסקת השקעה בהון מניות לעסקת הלוואה המירה למניות; שינוי סך ההשקעה בחברה ממיליון דולר בתוספת אופציית השקעה של חצי מיליון דולר (בכפוף לשיקול דעת החברה), לחצי מיליון דולר ועוד חצי מיליון דולר בכפוף לעמידת החברה באבן דרך מסוימת, דרישת התובע כי תהיה לו הזכות למנות דירקטור מטעמו, כל זמן שחלק כלשהו מההלוואה טרם נפרע או הומר, דרישת התובע לזכויות וטו מרחיקות לכת בנוגע לפעילות החברה אף עובר להמרת הלוואתו למניות בחברה, הארכת המועדים להעברת כספים שצוינו בטיוטה הקודמת, הוספת דרישות הנוגעות למבנה ההון של החברה, צירוף הנתבעים כצדדים להסכם באופן אישי וביטול זכותם בקניין הרוחני של החברה במקרה בו החברה תחדל מפעילותה.
39. לאור הפערים הגדולים שבין הצדדים, נפגשו הצדדים ללא עורכי דינם בהמשך אותו חודש ינואר, בניסיון להגיע לעמק השווה.
40. במהלך המו"מ המתמשך ביקר התובע במשרדי הנתבעת והוצג בפני העובדים כמשקיע פוטנציאלי (ולא כבעל מניות או כשותף חדש). בנוסף, כחלק מבדיקת נאותות שביצע התובע, הוא ביקש להיפגש עם נציג חברת "א.י אלקטרוניקה" ספקית של החברה, להכרת שרשרת האספקה ואופן פעילות החברה לעומקו, ולכן השתתף בפגישה והוצג כאמור לעיל.
41. ביום 25.1.15 נפגשו לראשונה ב"כ הצדדים והצדדים עצמם במשרדי החברה, בה העלו הנתבעים טענות ביחס לשינויים הרבים ומרחיקי הלכת שבוצעו ע"י התובע בטיוטה מיום 4.1.15. בניגוד לאמור בכתב התביעה, הפגישה לא נועדה להיערך לקראת חתימה על הסכם, שכן הצדדים היו עוד רחוקים מכך, לאור השינויים הרבים, כאמור לעיל. בפגישה סוכם שהצדדים עצמם ימשיכו את המו"מ ביניהם, ויעדכנו את עוה"ד על מנת שישקפו את ההבנות בטיוטה חדשה.
42. ביום 10.2.15 שלחה החברה לתובע טיוטה מעודכנת, ובה הוטמעו ההסכמות החלקיות של החברה לשינויים שביקש התובע לערוך בהסכם ההשקעה. אבן הדרך המסוימת שביקש התובע לקבוע, לא הוסכמה בין הצדדים בשום שלב.
43. ביום 18.2.15 נשלחה ע"י ב"כ התובע טיוטה מתוקנת. להפתעת הנתבעים, שוב התקבלה טיוטה עם סימוני מהדורה רבים, ובה שונו רכיבים מהותיים בעסקה המתגבשת, ביניהם: שינוי התנאים להעברת מחצית מסך ההשקעה, הוספת אופציית השקעה בסך לא ידוע בכפוף לשק"ד בלעדי של התובע, שינוי בחזרה של סף ההחזקות המינימלי המקנה לתובע זכות למנות דירקטור מטעמו מ-16% ל-5%, ביטול פררוגטיבת החברה לצרף משקיעים נוספים בעתיד לפי שיקול דעתה, ביטול זכותם של הנתבעים בקניין הרוחני של הנתבעת במקרה בו הנתבעת תחדל מפעילותה, ועוד.
44. מפאת היקף המחלוקת, פנו הנתבעים לתובע כדי שיבחן מחדש את הטיוטה, וכדי להסב תשומת ליבו לפערים הרבים ביניהם.
45. באופן מפתיע, פנתה ב"כ התובע לב"כ הנתבעים בדוא"ל ביום 4.3.15 , בו ציינה כי לכאורה ברצונם של הנתבעים לתאם חתימה לשבוע העוקב. מדובר בצעד טקטי גרידא, שנועד ליצור לחץ על הנתבעים ולנסות לקבוע עובדות בשטח, כאילו גובשו והוסכמו כבר כל התנאים לצירוף התובע לחברה.
46. ביום 12.3.15 נשלחה טיוטה נוספת מטעם ב"כ התובע, וזאת על אף שהנתבעת עדיין לא הספיקה להגיב על הטיוטה הקודמת של התובע. כפי שעולה מטיוטה זו בבירור, היא אינה משקפת גמירות דעת ומסוימות, ודבר לא השתנה בה, בהשוואה לטיוטה שלפניה, מלבד גובה אופציית ההשקעה ושינוי אחת מזכויות הוטו הרבות של התובע, כך שתחול לגבי הוצאות העולות על 10,000 דולר (במקום 5,000 דולר).
47. בנסיבות אלה, החליטו הנתבעים לסיים את המו"מ עם התובע בחודש מרץ 2015.
48. אכן במהלך המו"מ עם התובע היה ניכר כי הצדדים מגיעים להסכמות מסוימות ביניהם, ושהמו"מ עתיד להסתיים. הצדדים אף לחצו ידיים כשהיה נדמה שכל הנקודות המהותיות "נסגרו". אלא, שכשהתקבלו טיוטות ההסכם מב"כ התובע, הסתבר שלא כך פני הדברים, והפער בין הצדדים נותר כשהיה.
49. ביום 20.3.15 נפגש אברהם בן שלוש עם התובע והודיע לו כי המו"מ עמו עקר, ואינו מוביל להסכם סופי בין הצדדים, על אף שהחברה שבה ומתפשרת עמו בסוגיות רבות במהלך התקופה. כן הבהיר לתובע כי הימשכות המו"מ והעיכוב בהעברת הכספים שנדרשו ע"י החברה בחודשים האחרונים גרמו נזק רב לפיתוחה העסקי של החברה ולהתנהלותה השוטפת, על כן לא ניתן להמשיך בדרך זו. בנוסף, באופן טבעי, במהלך תקופה ממושכת זו שונו הנסיבות לפיהן החברה מוכנה לצרף אליה בעל מניות חדש, וכי תנאי ההשקעה שהיו תקפים בחודש נובמבר 2014 אינם רלוונטיים בחודש מרץ 2015.
50. למרות זאת ניסתה הנתבעת לתת לתובע הזדמנות להשלים השקעתו לפי השווי המקורי שסוכם עמו, אך התובע סירב והתעקש על שינויים מהותיים בהסכם.
51. עם סיומו של המו"מ בין הצדדים, הושבו לתובע 200,000 ₪ אותם העביר לחברה.
52. התובע דרש מהנתבעת לשאת בהוצאות שהוציא לשם שכר הטרחה של באת כוחו, בגין ניהול המו"מ מטעמו, בסך של כ- 60,000 ₪, אך הנתבעת דחתה את דרישתו. מאותו מועד, הפעיל התובע לחץ, בין היתר ביודעו כי יהיה עליהם לגלות למשקיעים פוטנציאליים את העובדה שהוא טוען לחוב של החברה כלפיו, וכי הדבר ירתיע חלק מאותם משקיעים. לאחר שהנתבעת השיבה לב"כ התובע כי אין יסוד לטענותיו, שלחה ב"כ התובע מכתב דרישה מיום 20.4.15, עליו השיבה הנתבעת ביום 26.4.15.
53. הנתבעים טוענים כי התובע התנהל בחוסר תום לב בניהול המו"מ ולאחריו, וכי העובדה שהצדדים לא הגיעו לכלל גיבוש הסכם השקעה, נבעה מכך שהוא שינה בטיוטות ששלח את התנאים המוסכמים, מתוך תקווה שהנתבעת תסכים לדרישותיו בשל מצבה הכספי.