--- סוף עמוד 67 ---
ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ' נ' קדוש, פ"ד סב(2) 573, 601 (2007) (להלן: עניין דולב)).
9. על רקע זה, גם במישור התכליתי אני סבורה כי פרשנותו של המונח "החמרת סיכון" צריכה להיות מרחיבה, כך שתצומצם האפשרות להוציא אירועים ביטוחיים מסוימים מכלל תחולתה של הפוליסה.
10. אף חברי השופט עמית התייחס בחוות דעתו בהרחבה לשיקולי המדיניות הרלוונטיים לענייננו. החששות שהוא העלה בהקשר זה הם חשובים ונכונים, אולם הערכתי שונה ביחס לאופן שבו יש לנתח ולבחון אותם.
11. החששות שחברי מתייחס אליהם הם אלה: החשיבות הנודעת לתמחור דיפרנציאלי של מוצרים ביטוחיים שונים והחשש כי ההיגיון הכלכלי מאחורי תמחור זה יאוין; החשש מפני התייקרות של תעריפי הביטוח; פגיעה בתמריץ של המבוטח לתת גילוי נאות ולרכוש את הפוליסה המתאימה לו (כלומר כזו שכוללת גם כיסוי לנהגים צעירים). בעיקרו של דבר, חברי מביע את החשש לפיו צרכנים "יתפתו" לרכוש את הביטוח הזול יותר, זה שאינו כולל נהגים צעירים. בהמשך לכך, הוא מצביע על החשש שתיפגע ההרתעה של מבוטחים מפני רכישת ביטוח שאינו מתאים להם, באופן שיקרין על עליית מחירי הביטוח שכולל מגבלת גיל – כך שישקפו גם את הכיסוי החלקי עבור נהגים צעירים ממגבלת הגיל.
12. מבלי להמעיט מחששות אלה, יש להזכיר כי בשלב זה הם מבוססי הערכה בלבד. חברי מעריך כי ייפגע התמריץ של חברות הביטוח להציע מוצרים מוזלים. אולם, לשיטתי אין מקום להנחה הגורפת כי חרף הבדלים במחיר בין פוליסות שכוללות מגבלת גיל לבין פוליסות שאינן כוללות הגבלה כזו אנשים יעדיפו לרכוש ביטוח שאינו מתאים לצרכיהם, באופן שיהיה לו השפעה מהותית על היקף הפיצוי שיקבלו (אולי אף בשיעורים של עשרות אחוזים) במקרה של תאונה שבה יהיה מעורב נהג צעיר. כן יש להביא בחשבון את התחרות הקיימת בשוק הביטוח, אשר משפיעה אף היא על התמריץ להציע יותר ממוצר אחד. כך או כך, אני סבורה כי הגישה המוצעת על ידי נותנת ממילא מענה מספק לחששות האמורים, כמפורט להלן.
"כוונת מרמה" והשלכותיה על הדיון
--- סוף עמוד 68 ---
13. בשלב זה ובצד כל האמור לעיל, אבקש להבהיר: אף לשיטתי יש מקום לשרטט גבולות לגישה היחסית. עם זאת, אני סבורה כי במידה רבה הגבול מצוי בסעיף 18 עצמו, הקובע כאמור, בין היתר, כי המבטח יהא פטור כליל מתשלום תגמולי ביטוח, אף בשיעור יחסי, אם לא נמסרה לו הודעה על שינוי מהותי לפי סעיף 17 לחוק, "והדבר נעשה בכוונת מרמה".