החלטה
בהמשך להחלטתי מיום 23/12/18 בבקשה למינוי מפרק זמני כנגד החברה ולאחר מינוי רו"ח אריאל אלפסי (להלן: "המשקיף"), הוגש על ידו ביום 3/2/19 "דו"ח מטעם המשקיף" ובעקבות כך, הוגשה מטעם המשיבה 9 (להלן: "חקשורי") "בקשה דחופה למינוי מנהל מורשה לחברה ו/או לחברות מטעמה" בה נתבקש בית המשפט לאמץ בדחיפות את המלצות המשקיף.
כמו כן הוגשה ע"י המבקשים 1-3 "בקשה לאימוץ מסקנות דו"ח המשקיף ולמינוי מפרק זמני או לחילופין, מנהל מורשה" לחברה.
לאחר קבלת תגובות, נתקיים דיון בבקשה ביום 15/5/19 בו העלו הצדדים טענותיהם ביחס לממצאי דו"ח המשקיף וההחלטות המתבקשות ביחס לחברה.
ממצאי הדו"ח בתמצית
1. החברה עוסקת בתחום קבלנות הבנייה, במיוחד בתחום ההתחדשות העירונית (תמ"א 38). לצורך כל פרויקט מוקמת חברה ייעודית. הדירקטור, בעל השליטה והרוח החיה בחברה הוא מר עקיבא מאיר (להלן: "עקיבא"), מחזיק גם במניות של מספר חברות ייעודיות (להלן: "קבוצת עקיבא"). החברה הייעודית מגייסת מימון לפרויקט מצד ג' שבתמורה מקבל לידיו חלק ממניות החברה הייעודית. יוצא מכך שהפעילות הריאלית, צבר הנכסים והערך הכלכלי קיימים בחברות הייעודיות ולא בחברה.
2. מתוך 13 פרויקטים שהציגה החברה שהיא מבצעת, מרביתם כלל אינם בשלבי ביצוע אלא בהליכי קבלת היתרים או בשלב איסוף חתימות הדיירים, לגבי חלקם אף ידוע כי אינם עתידים לצאת אל הפועל ובגין מרביתם מצויה החברה בסכסוך עסקי. רק ב-5 פרויקטים יש לקבוצת עקיבא זכויות פורמליות ומתוכם רק בפרויקט אחד (ברח' המתמיד 38 ר"ג המצוי בשלבי היתר ולא בשלבי ביצוע) מוחזקות מניות החברה הייעודית ע"י החברה. ביתר 4 הפרויקטים, מוחזקות מניות החברות הייעודיות ע"י עקיבא.
באשר ל-8 פרויקטים נוספים, אלה נמכרו זה מכבר לשותפים עסקיים.
3. אף אם נתעלם משאלת רישום הזכויות, מתוך 13 פרויקטים, רק 4 מהם נמצאים בשלב השלמה או ביצוע וגם בהם קיימים סכסוכים. באחד מהם נמכרו כלל הזכויות ולגבי האחרים, אין ודאות לגבי עודפים כספיים.
4. קיים קושי להעריך ולכמת את שווים של נכסי החברה, ככל שקיים שווי כזה וזאת בשל הסכסוכים המשפטיים הרבים שיש לחברה עם גורמים רלבנטיים. מנגד קיים גם קושי להעריך את היקף התחייבויות החברה, אף זאת, בשל ריבוי סכסוכים כאמור, אי סימטריה בין טענות החברה לבין טענות הצד שכנגד, כימות התחייבויות בגין פרויקטים שמרביתם עדיין "על הנייר", ערבויות צולבות, ערבוב בין נכסי החברה לנכסי החברות הייעודיות ונכסי עקיבא, רישום חלקי בספרי החברה ועוד.
5. בשל קשיים אלה נמנע המשקיף מלקבוע באופן חד משמעי שהחברה אינה סולבנטית.
6. עם זאת, המשקיף גילה ממצאים חמורים לגבי אופן התנהלות החברה שיש בה כדי לפגוע בזכויות צדדים שלישיים המתקשרים עם החברה ולסכן את כספם: -
א. התקשרות בהסכמי הלוואה המהווים כסות להסכמי מכר דירות
עקיבא גבה תקבולים מרוכשי דירות במסגרת הסכמי הלוואה הכוללים אופציה לרכישת דירה. על פי עמדת רשויות מיסוי מקרקעין, עיסקה כאמור תסווג כמכירת דירה, ולכן נדרש לדווח עליה לרשויות מיסוי מקרקעין. כמו כן יש להוציא חשבונית מס לרוכש ולשלם מע"מ.
פעולות אלה לא בוצעו ע"י החברה.
בהקשר זה יוסף כי הוטל על החברה עיצום כספי ע"י הממונה לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) התשל"ה - 1974 (להלן: "חוק המכר דירות").
ב. חשש מהותי למחדלים בדיווח עסקאות לרשויות המס
עקיבא קיבל לידיו כספים בסכומים של מיליוני ₪ ללא הוצאת חשבונית מס ודיווח כנדרש.
ג. ערבוב נכסים
קיים ערבוב נכסים בין החברה, החברות הייעודיות ועקיבא. בחלק מהפרויקטים עקיבא משך כספים מהחברות הייעודיות לחשבונו האישי ולחשבון החברה, גם במקרים בהם הפרויקט בוצע באמצעות החברה עצמה. כמו כן עקיבא מכר דירות בפרויקטים השונים וגבה בגינם כספים לחשבונותיו האישיים (או של בני משפחתו) למרות שאלה היו אמורים להגיע לחברת הפרויקט.
ד. גירעון בהון והוצאת נכסים מידי החברות.
במשך השנים החברה יוצרת גירעון הולך וגדל בהון העצמי. במקביל, באופן שיטתי משך עקיבא כספים בסכומים ניכרים אשר לגבי חלקם נקבע ע"י רשות המיסים כי מדובר בחלוקת דיבידנד לעקיבא, החייבת במס. על פי ממצאי המשקיף החשיפה להתחייבויות של החברה, החברות הייעודיות ועקיבא (קבוצת עקיבא) הידועות לו עד כה, מסתכמת בחובות בסך 15 מיליון ₪, וזאת מבלי שהובאו בחשבון חובות החברה לשותפתה בפרויקט הגליל 59 (אברבוך יזמות נדל"ן ועיבוי עירוני בע"מ (להלן: "אברבוך")), חשיפות אפשריות מול רשויות המס ובגין כספים שלווה מגורמי מימון, במקרה בו לא יצליח להוציא היתרי בניה לחלק מהפרויקטים. משנת 2013 ואילך יצרה החברה הפסדים שוטפים וגירעון הולך וגדל בהון העצמי אשר נכון ליום 31/12/16 הסתכם בסך 3.6 מיליון ₪ (זאת, בטרם הוגשו דו"חות כספיים מבוקרים לשנים 2017-2018).
ה. החזקת כספים מחוץ לחשבונות החברות הייעודיות
עקיבא והחברה לא הקפידו על שמירת כספי דיירים בחשבונות נאמנות, כנדרש ועשו שימוש בכספים אלה למטרות אחרות.
המשקיף הדגיש כי לא קיימים חשבונות לווי נפרדים לכל פרויקט, ביחס למרבית הפרויקטים.
ו. מכירת דירות או זכויות ללא וודאות לקיומן
עקיבא והחברות שבשליטתו מכרו דירות בפרויקטים ללא כל וודאות בדבר היתכנות הוצאתם אל הפועל וזאת בטרם הושג הרוב הנדרש מבין הדיירים לביצוע פרויקט התמ"א ובטרם נתקבל היתר בנייה.
ז. "סכסוכים עסקיים" מרובים וסדרתיים
עקיבא והחברה מצויים בסכסוכים עם מרבית השותפים העיסקיים שהתקשרו עמם באופן המעלה חשש כבד לגרימת נזק לשותפים העסקיים ולרוכשי הדירות. קבוצת עקיבא מגישה תביעות נגדיות באופן סדרתי כנגד כל מי שנוקט בהליך משפטי כנגדה, על מנת שתוכל לטעון כי החובות הנטענים נגדה, שנויים במחלוקת.
ח. אי גילוי כלל המסמכים
עקיבא לא העביר למשקיף את כלל המידע והמסמכים שנתבקש, שהוא חיוני וקל לאיסוף, אלא מידע חלקי בלבד. בתשובות וההסברים שהתקבלו מעקיבא, נשמטו נתונים מהותיים כמו הסכמים על מכירת יתרת אחזקותיו או זכויותיו בפרויקטים מסוימים, לא דווח על קיומן של חלק מהחברות הייעודיות, לרבות חברה בבעלות בנו שחבה לחברה כספים וכו'.
כמו כן לא נמסרו למשקיף דו"חות כספיים מבוקרים לשנים 2017-2018 ונתוני הנהלת חשבונות לפני שנת 2014, שהם בעלי חשיבות, מאחר שפעילות החברה בתחום הקמת פרויקטים אורכת שנים רבות והתחקות אחר התנהלות עקיבא והחברה יכולה להילמד מהנהלת החשבונות.
7. לפיכך, המשקיף המליץ למנות בעל תפקיד, תוך הפקעת סמכויות הניהול מידי עקיבא הן בחברה והן בחברות הקשורות ולהקנות לבעל תפקיד סמכויות חקירה ועוד.
8. החברה הגישה תגובה לדו"ח המשקיף וטענה: -
א. כי היא סולבנטית וקיימים לה נכסים העולים על היקף התחייבויותיה.
ב. לא הוכח כי יש לה חוב חלוט כלשהו כלפי שותפיה, המעוניינים בפירוקה לשם השתלטות על נכסיה בפרויקטים המשותפים.
רוב החובות שהציג המשקיף בדו"ח, לא קיימים.
ג. דו"ח המשקיף אינו משקף את זכויות החברה בפרויקטים השונים ששווין ניכר ביותר ומפורטות בו "התחייבויות" שאינן נכונות ולא קיימות. לדוגמא תביעה שהוגשה ע"י החברה ועקיבא באוגוסט 2018 כנגד כ.א.ל. פרפקט מימון בע"מ (חברת בת של כ.א.ל נכסים והשקעות בע"מ) (להלן ביחד: "כ.א.ל") להשבת מניות של כל החברות שהינן בעלות הפרויקטים השונים המשותפים, במסגרתה נתבקשו להשיב את המניות ב-7 פרויקטים. כ.א.ל עומדת מאחורי הגשת בקשת הפירוק, והיא בעלת אינטרס להביא לפירוקה של החברה ולהשתלטות עוינת על כל נכסיה. ממצאי המשקיף נקבעו, כפי הנראה, על בסיס מצגים שקיבל מבעלי עניין וכאלה המצויים בסכסוך משפטי עם החברה.
ד. אין ממש בטענת המשקיף שעקיבא לא שיתף פעולה ביחס למסירת המסמכים והמשקיף קיבל את כל האינפורמציה והמסמכים שנתבקשו.
ה. המשקיף חרג מסמכותו, עת בחר להתייחס ל"מחלוקות עובדתיות" ביחס לחברה, למרות שמונה לבחון את יכולתה הכלכלית של החברה בלבד.
ו. כנגד החברה לא הוגשו תביעות ע"י דיירים, מלבד התביעות נשוא בקשת הפירוק שהוגשו ע"י כ.א.ל. או גורמים קשורים, כשהכוונה למבקשים 1 ו-4 (צבר ובן אדרי) שלטענת החברה קשורים לכ.א.ל. כמו כן קיימות תביעות הדדיות ביחס לפרויקט הגליל 59 רעננה.
ז. החברה מדווחת כדין על הכנסותיה לרשויות המס ואין לה כל חוב שוטף לרשויות המס שהגיע מועד פירעונו והוא טרם הוסדר (הומצא אישור רו"ח החברה על כך).
ההליכים היחידים שמתנהלים כנגד קבוצת עקיבא למול מוסדות המדינה הינם פרי יצירתם של שותפיו שמטרתם לפגוע בחברה ובעקיבא.
ח. החברה המציאה חוות דעת מטעם הכלכלן אורי דהן לבחינת עמידותה הפיננסית, ועל פי חוות דעת כלכלית שערך מיום 13/9/18 - החברה הינה סולבנטית.
9. תשובת המשקיף לטענות החברה:-
א. החברה אינה טוענת דבר כנגד ממצאיו העובדתיים של המשקיף ביחס לקיומו של גירעון ואינה סותרת את הטענה שהחברה אינה מדווחת לרשויות המס. האישור שהוצג על ידה מטעם רואה החשבון בדבר העדר חובות (נספח 5 לתגובה) אינו רלבנטי ואין בו כדי להראות שהעסקאות דווחו לרשויות מס שבח.
ב. "חוות הדעת הכלכלית" שהחברה צירפה לתגובתה לוקה בשגגות מהותיות כגון התמקדות בשווי תיאורטי של פרויקטים שונים, מבלי להתייחס לסיכוי היתכנותם ולשאלת יציאתם אל הפועל ואינה נדרשת להבחין בין רווחיות לבין הסכומים שהחברה עתידה לקבל בפועל: -
חוות הדעת גם מתעלמת מכך שבפרויקט בועז 5 ר"ג לא צפוי רווח לחברה מאחר והזכות לרווחים נמכרה לחקשורי.
כמו כן חוות הדעת צופה לחברה רווח של 3-4 מיליון ₪ בפרויקט לייב יפה בהרצליה שמצבו מורכב, לאור הודעת ביטול שנשלחה ע"י הדיירים.
חוות הדעת צופה רווח בפרויקט הגליל 59 רעננה בהתעלם מכך שבשלב זה, הדירות לא נמכרות וכי הוגשה תביעה של הדיירים בסך 5 מיליון ₪ ותביעה שכנגד. כמו כן השותף העיסקי (אברבוך) מחזיק בזכות למכור את הדירות במחירי מינימום שככל שתמומש, לא ייוותר לחברה רווח כלשהו מפרויקט זה.
ג. בשאלת הסולבנטיות של החברה, בשל אופן ניהול עסקיה והעדר הפרדה ראויה בינה לבין חברות הפרויקט, קיים קושי לראות את תמונת המצב בכללותה. אין להתעלם מכך שמרבית ההתקשרויות העסקיות לא נעשו ע"י החברה (אלא ע"י החברות הייעודיות) ובכל זאת קיימים מצטרפים רבים לבקשת הפירוק.
ד. שותפיה העיסקיים של החברה, חקשורי ואברבוך, אינם קשורים לכ.א.ל, ולא ניתן לטעון כנגדם כי הם פועלים בשיתוף פעולה עם כ.א.ל, כדי לנשל את החברה מזכויותיה. בשלב מוקדם יותר שותפים אלה לא הגישו תביעות כנגד החברה מאחר ולטענתם היו זקוקים לשיתוף פעולה מצד החברה. לאחרונה, חקשורי הגישה בקשה דחופה בהליך זה למינוי מנהל מורשה לחברה ואימוץ המלצת המשקיף ואילו אברבוך פתחה בהליך לאכיפת שעבוד בבית המשפט המחוזי בת"א (פר"ק 65596-02-19).
10. בדיון שהתקיים ביום 15/5/19 חזרו הצדדים והשלימו על טענותיהם.
ב"כ הכנ"ר עמדה בדיון על כך כי יש למנות מפרק זמני לחברה, לאור התנהלות החברה ועקיבא, ערבוב נכסים והברחת נכסים.
דיון והכרעה
11. השאלות הדרושות הכרעה הינה האם לאור העולה מדו"ח המשקיף קמה עילת פירוק כנגד החברה.
במידה והתשובה לשאלה זו, חיובית, יש להכריע האם יש למנות מפרק זמני לחברה.
12. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתב ובע"פ הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאמץ את ממצאי הדו"ח המקיף של המשקיף ואת המלצותיו וזאת מהטעמים הבאים:
א. סעיף 258(2) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה") קובע כי רואים חברה כחדלת פירעון באם: "צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קויים כולו או מקצתו".
בענייננו, תלוי ועומד פסק דין בהעדר הגנה בתביעה שהגיש המבקש 6 (אבידן שנקולבסקי) כנגד החברה בגין שכר עבודה המגיע לו, לטענתו. החברה הגישה בקשה לבטל את פסק הדין, אך אינה טורחת לבררה. מאז הוחלפו מספר עורכי דין של החברה, המבקשים דחיות חוזרות ונשנות, תוך הימנעות מלברר את בקשתה. יש לציין כי פסק הדין עומד על כנו ולא ניתנה כל החלטה לעכב את ביצועו.
בנוסף, ניתנה החלטה בדבר התראות מנהליות ועיצומים כספיים על החברה מטעם משרד העבודה והרווחה, לאחר חקירה (צורף לבקשת המבקש 6) והוטל עיצום כספי בסך 600,000 ₪ על ידי הממונה על חוק מכר דירות (לגביו הוגש, ככל הנראה, ערר ע"י החברה).
בנסיבות אלה, הרי שדי בקיומם של פסקי הדין והעיצומים הכספיים שהוטלו ושטרם שולמו על ידי החברה, כדי להקים חזקה כי החברה הינה חדלת פירעון.
ב. גם אם נבחן את שאלת חדלות הפירעון על פי סעיף 258(3) לפקודה הקובע כי רואים חברת כחדלת פירעון באם "הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות, שאין ביכלתה של החברה לשלם את חובותיה" נגיע למסקנה כי החברה נעדרת כושר פירעון.
לצורך בחינת חדלות פירעון של חברה על פי סעיף 258(3) הנ"ל מקובל להבחין בין שני מבחנים:
מבחן תזרימי שבוחן את יכולת החברה לפרוע את חובותיה במועד פירעונם.
מבחן מאזני במסגרתו נבחנים סך נכסי החברה בהשוואה למכלול התחייבויותיה.
בענייננו, הן המבחן התזרימי והן המבחן המאזני מצביעים על כך כי החברה חדלת פירעון.
מבחינה תזרימית, כבר בהחלטתי מיום 23.12.18 עלה כי לחברה קושי תזרימי לפרוע את חובותיה ווהדברים מתקיימים ביתר שאת גם עתה, התפתחויות נוספות שחלו מאז שניתנה ההחלטה הנ"ל, המרעות את מצבה של החברה מבחינה תזרימית: -
1. ביחס לחובו של בן אדרי (מבקש 4), בדיון הקודם החברה טענה כי מדובר בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אך לא הכחישה את החוב.
עתה, משהגיע מועד פירעונו של חוב החברה לבן אדרי בסך 300,000 ₪ והחוב לא שולם לו, טוענת החברה כי הגישה תביעה כנגד בן אדרי ולכן לא מגיע לו כסף (טענה שלא נתמכה באסמכתאות). מכל מקום, קיים חוב שהגיע מועד פירעונו ותשלומו לא עוכב.
2. תלוי ועומד, כאמור לעיל, פסק דין שניתן כנגד החברה בתביעה שהגיש המבקש 6 (אבידן שנקולבסקי), שביצועו לא עוכב.
3. הוטלו עיצומים כספיים על החברה על ידי משרד העבודה והרווחה שלא שולמו. כמו כן הוטל עיצום כספי על ידי הממונה על חוק המכר דירות.
4. עו"ד ארז חבר, שייצג את החברה בדיון הקודם, הגיש כנגדה תביעה בגין שכר טרחה על סך של 462,320 ₪ (תיק 70714-03-19).