פסקי דין

תא (מרכז) 45726-08-15 תאומה נ' נ' שירותי בריאות כללית

04 אוגוסט 2019
הדפסה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 45726-08-15 בפני כבוד השופט, סג"נ אחיקם סטולר תובעים 1. תאומה נ' 2. תאומה ע' 3. האם 4. האב ע"י ב"כ עוה"ד ישראל ענבר ואח' נגד נתבעת שירותי בריאות כללית ע"י ב"כ עוה"ד איתן האזרחי ואח'

פסק דין

לפני תביעה בטענה של רשלנות רפואית. התובעים בני משפחת א' (אם אב ותאומות) טוענים כי יש לחייב את הנתבעת, שירותי בריאות כללית ("הנתבעת") לשלם להם פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתאומות (תאומה נ' – התובעת 1 ותאומה ע' – התובעת 2) ולהוריהן התובעים 3-4 עקב רשלנות רפואית.

הצדדים בתובענה

1. תאומה נ' ותאומה ע', ("התאומות") נולד

--- סוף עמוד 5 ---

ו ביום

--- סוף עמוד 6 ---

30.06.1991, במרכז הרפואי ע"ש סורוקה ("בית חולים סורוקה") בשבוע 24+4/6 להריון.

2. תובעת מס' 3, היא אמן של התאומות ("האם"), ילידת שנת 1956, תובעת בתביעה זו גם כמיטיבה.

3. תובע מס' 4, הוא אביהן של התאומות ("האב"), תובע בתביעה זו גם כמיטיב.

4. התובעים הם בני משפחה אחת שמגוריה בדרום הארץ במסגרת אחד השבטים הבדואיים.

5. הנתבעת הינה שירותי בריאות כללית, אשר הייתה, בזמנים הרלוונטיים לכתב תביעה זה, המפעילה של בית החולים סורוקה ומטעמה פעל צוות הרופאים בבית חולים סורוקה, אשר טיפל באם ובתאומות.

--- סוף עמוד 3 ---

הרקע והעובדות הדרושים לעניין

6. בשנת 1991, שנת האירוע מושא התביעה, הייתה האם כבת 35. לטענת התובעים, האם בריאה ולא קיימות מחלות משמעותיות במשפחה המורחבת. צוינה קרבת משפחה רחוקה בין בני הזוג.

7. ההיריון מושא התביעה הוא ההיריון ה-12 של האם. קודם להריון זה, נולדו לאם בלידות רגילות שבעה ילדים בריאים ושני ילדים הסובלים מפרכוסים. בנוסף שני הריונות של האם הסתיימו בהפלות טבעיות.

8. במהלך ההיריון עם התאומות הייתה האם במעקב בתחנת לבריאות המשפחה ("התחנה") לראשונה ביום 8.5.91. בבדיקת אחות נמצא: גובה הרחם תאם שבוע 26-25, נשמע דופק לב העובר והיא הופנתה לביצוע בדיקות שיגרה, שנמצאו תקינות ולבדיקת אולטרסאונד ("US"). ביום 15.5.91 בוצעה השלמה של קבלת אחות התחנה והאם הופנתה למרפאת הריון בסיכון גבוה High Risk Pregnancy .("HRP") ביום 21.5.91 נבדקה האם ע"י רופא התחנה ונמצא שגובה הרחם תאם שבוע 30 ונשמע דופק לב העובר.

9. בתאריך 2.6.91 בוצעה בדיקת US במכון מור בבאר שבע, נמצא הריון תאומים, הודגמה מחיצה בין העוברים, נצפו דפקים, תנועות גוף ותנועות גפיים אצל שני העוברים, נצפה ריבוי מי שפיר, העובר הראשון במצג ראש, השני במצג עכוז.Biparietal diameter BPD (קוטר הראש) של שני העוברים נמדד 42 מ"מ, תואם שבוע 22+5, אורך הפימור (עצם הירך) של אחד העוברים היה 20 מ"מ, תואם שבוע 22, ושל העובר השני 20.8 מ"מ, תואם שבוע 22+5.

10. הסקירה שבוצעה הייתה חלקית, נצפו אצל שני העוברים צורת הגולגולת, חדרי המוח ושלפוחית השתן, בנוסף, נצפו אצל אחד העוברים קיבה, כליות, סרעפת וארבעת מדורי הלב- תקינים. לא ניתן היה להדגים אצל שני העוברים את עמוד השדרה. הבודק ציין שעקב ריבוי מי השפיר וקושי בביצוע הסקירה, האם מופנית להשלמת הסקירה לד"ר מייזנר במכון מור.

11. באותו היום נבדקה האם ע"י אחות התחנה, שציינה את תוצאות בדיקת ה- USשבוצעה באותו היום והזמינה את האם לד"ר מייזנר להשלמת בדיקת ה-US. בדיקות מעקב האחות באותו היום היו תקינות.

12. ביום 5.6.91 בוצעה השלמה של סקירת המערכות במכון מור ע"י ד"ר מייזנר. נצפה ריבוי ניכר של מי שפיר, הודגמה מחיצה בין העוברים ולא נצפו שינויים פתולוגיים בלב העוברים.

לפי בדיקת ה-US, תאריך הלידה משוער היה 6.10.91.

13. ביום 9.6.91 הייתה האם בביקורת במרפאת HRP בבית חולים סורוקה. עפ"י בדיקות ה-US גובה הרחם תאם שבוע 40. האם הופנתה לבדיקת דם ל- GTT

--- סוף עמוד 4 ---

(העמסת סוכר) וזומנה לביקורת כעבור שבוע. באותו היום הגיעה האם לתחנה עם תשובת בדיקת ה-US של ד"ר מייזנר, הופנתה ע"י אחות התחנה למרפאת HRP, ונקבע תור ליום 26.6.91.

14. במכתב ממרפאת HRP מיום 20.6.91 המופנה לתחנה מצוין שהאישה עשתה בדיקת GTT והוא פתולוגי. הומלץ לשלוח אותה לבדיקת PPG (בדיקת סוכר לאחר ארוחה) ועם התוצאה להפנותה חזרה למרפאה.

15. ביום 19.6.91 בוצעה ביקורת נוספת על ידי אחות התחנה, שציינה כי באותו היום האישה הייתה בביקורת במסגרת מרפאת HRP בבית חולים סורוקה, התלוננה על כבדות, עייפות, ולחצים ברום הבטן, והופנתה למיון יולדות.

16. באותו היום, התקבלה האם לחדר לידה בבית חולים סורוקה. בקבלה צוין שהיא מתקבלת בשבוע 24+4 להריון, הריון תאומים עם ריבוי ניכר של מי שפיר, עקב צירים מוקדמים ודינמיקה של צוואר הרחם.

17. האבחנות בקבלה: הריון תאומים עם Twin to Twin Transfusion Syndrome- TTTS("תסמונת TTTS"- תסמונת מעבר דם בין עוברים) כאשר אצל אחד העוברים יש ריבוי ניכר של מי שפיר ואצל השני מיעוט של מי שפיר.

18. עוד נמצא בבדיקה בקבלה: מחיקת צוואר הרחם של 80%, פתיחה של 2 ס"מ ושלפוחית מי השפיר שלמה. בבדיקת US נצפו שני עוברים עם דופק ותנועות, האחד במצג ראש, נצפה ריבוי ניכר של מי השפיר. ניתנה הוראה למתן נוזלים, תרופות פתידין ופנרגן נגד כאבים וכן נר אינדומד כטוקוליטיקה (טיפול מעכב לידה).

19. האם הושארה בהשגחה בחדר לידה, תוך כדי ניטור, הצירים פחתו ובבדיקות חוזרות לא היה שינוי במחיקת צוואר הרחם ובפתיחת צוואר הרחם אלא פתיחה של 3 ס"מ.

20. ביום 20.6.91 בשעה 08:40 לא היה כל שינוי בבדיקה הנרתיקית ובמוניטור לא נצפו צירים. האישה לא התלוננה על צירים והועברה להמשך השגחה במחלקת יולדות עם הוראה למתן טוקוליטיקה (נרות אינדומד).

21. ביום 20.6.91 צוין ברישום במחלקת יולדות, כי האם לא חשה צירים, מטופלת באינדומד וכי יש לשקול ניקוז מי שפיר. באותו היום, בשעה 17:20 נמצא בבדיקה כי צוואר הרחם היה פתוח ל-2 ס"מ, מחוק 70% והאישה הועברה לחדר לידה לניטור. בבדיקה לא היה שינוי בממצאי צוואר הרחם, בניטור לא היו צירים והאישה הוחזרה למחלקה.

22. באותו היום, ברישום שבוצע בשעה 21:35, צוין שבבדיקת US נמצא אצל עובר אחד ריבוי מי שפיר עם תמונה של Hydrops Fetalis (הצטברות נוזלים אצל העובר, "הידרופס פטאליס") ואצל העובר השני מיעוט קיצוני של מי השפיר, והוא דבוק לקיר הרחם. ברישום נוסף נכתב כי לאור הממצאים הוחלט שאין מקום לנסות לעצור את הצירים. בנוסף, נכתב כי היות והאישה אינה מתלוננת על קוצר נשימה לא בוצע דיקור מי שפיר.

23. עוד נכתב כי מדובר ב- תסמונת TTTS כאשר אצל העובר המקבל יש תמונה של הידרופס. הוחלט לבצע למחרת US חוזר ולשקול דיקור לצורך דקומפרסיה וקריוטיפ, כלומר, שאיבת מי שפיר להקטנת הלחץ וביצוע בדיקה כרומוזומלית.

24. במהלך יום 22.6.91 לא היו לאישה תלונות של צירים והיא המשיכה לקבל את הטיפול הטוקוליטי באינדומד.

25. ביום 23.6.91 התלוננה האם על כאבים. בבדיקה לא היו שינויים בממצאי צוואר הרחם, בוצעה בדיקת US והוחלט לבצע דיקור מי שפיר לצורך דקומפרסיה.

ביום 24.6.91 קיבלה האם הסבר מפורט בשפתה (ערבית) לגבי פעולות דיקור מי השפיר, אך היא סירבה לביצוע הפעולה.

ביום 25.6.91 לא היה שינוי במצב האם וצוין שהיא מסרבת לכל טיפול, אך המשיכה לקבל את הטיפול הטוקוליטי באינדומד.

ביום 26.6.91 הסכימה האישה לביצוע דיקור מי שפיר.

ביום 27.6.91 בוצע דיקור של מי השפיר והוצאו כ- 500 מ"ל נוזל מי שפיר. בהמשך הופיע דימום במי השפיר, והאישה התלוננה על כאבי בטן, ושאיבת מי השפיר הופסקה.

ביום 29.6.91 בשעה 02:40 נצפתה ירידת מי שפיר ברורה בכמות גדולה אצל האם. בבדיקת צוואר הרחם (מספר פעמים) לא היה כל שינוי והוחל במתן טיפול אנטיביוטי. בהמשך היום לא היו צירים, הניטור היה תקין, ולא היה שינוי בצוואר הרחם והוחלט על המשך השגחה.

26. ביום 30.6.91 הופיע אצל האם חום 38.8, עם צמרמורת. תוצאת ספירת דם הצביעה על 26,000 לויקוציטים והוחל במתן אנטיביוטיקה רחבת טווח. בנוסף, האישה הועברה לחדר לידה.

27. בשעה 12:35 נבדקה האם בחדר לידה ונמצאה פתיחה גמורה של צוואר הרחם, ושני העוברים היו במצג ראש. בשעה 12:40 נולדה התינוקת הראשונה, תאומה נ', במשקל 1030 גרם, אפגר 4/5. בשעה 12:50 נולדה התינוקת השנייה, תאומה ע', במשקל 1050 גרם, אפגר 2/5.

28. תאומה נ' הייתה מאושפזת זמן ממושך בפגייה ופיתחה סיבוכי פגות רבים. היא שוחררה לאחר ששה חודשי אשפוז בפגיה עם האבחנות הבאות:

Preterm 27 weeks; Twin I: AGA; RDS; Pulmonary Hypertension; Septic Shock; BPD; Metabolic acidosis

Persistent fetal circulation; Hypotension; PDA; VSD; E Coli septicemia; Seizures; IVH grade III;

Hydrocephalus; NEC; ROP; Anemia; Assisted ventilation; Surfactant therapy Left Hemicolectomy: Ileostomy;

29. במהלך התפתחותה של תאומה נ' אובחנה בין השאר כסובלת משיתוק מוחין ומפיגור פסיכומוטורי ומיקרוצפליה (היקף ראש קטן מהממוצע).

30. תאומה ע' שהייתה מאושפזת זמן ממושך בפגיה ופיתחה סיבוכי פגות רבים, שוחררה לאחר ארבעה חודשי אשפוז בפגיה עם האבחנות הבאות:

Preterm 27 weeks; Twin II; Generalized edema; AGA; Respiratory failure; Septic Shock; BPD; PDA;

Seizures; NEC; Anemia; Assisted ventilation; Left Hemicolectomy: Ileostomy

במהלך התפתחותה של תאומה ע' אובחנה בין השאר כסובלת משיתוק מוחין ופיגור פסיכומוטורי.

31. נכון ליום הגשת התביעה, תאומה נ' ותאומה ע' מקבלות גמלה מהמוסד לביטוח לאומי.

32. לתאומה נ' נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי דרגת אי כושר של 100% החל מיום 30.6.09 יציבה וכן נכות רפואית של 65%. ב-1.12.14 נקבעה זכאות של 105% שירותים מיוחדים והחל מיום 1.4.15 הועלתה זכאות בשירותים מיוחדים ל- 188% זכאות.

33. לתאומה ע' נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי דרגת אי כושר לצמיתות של 100% וכן 100% נכות רפואית יציבה החל מיום 30.6.09. זכאות לקצבה נקבעה החל מיום 28.9.09 ואילך. ביום 28.9.09 נקבעה גם זכאות של 175% שירותים מיוחדים והחל מיום 1.4.15 הועלתה ל-188% זכאות.

תמצית חוות דעת מטעם המומחים השונים

חוות דעת מטעם התובעים

34. מטעם התובעים הוגשו חוות דעת רפואיות של פרופ' אלכסנדר נרי ("פרופ' נרי"), ד"ר אריה אשכנזי ("ד"ר אשכנזי"), ד"ר רן נייגר ("ד"ר נייגר"). כן הוגשה חוות דעת אקטוארית של הגב' ענת שטולברג ונגרובסקי ("גב' שטולברג ונגרובסקי").

חוות הדעת פרופ' נרי

35. פרופ' נרי הוא מומחה במיילדות וגניקולוגיה. לאחר שהוגשה חוות דעתו הודיע פרופ' נרי כי עקב מצבו הבריאותי לא יוכל להעיד ולכן הוגשה חוות דעת נוספת של ד"ר נייגר, אשר אימץ את חוות דעתו של פרופ' נרי.

36. על פי חוות הדעת , האופציה הטיפולית הראשונה שעמדה בפני המטפלים בנתונים של TTTS בדרגה 4 הייתה הפסקת היריון התאומים עקב הסיכויים המזעריים

--- סוף עמוד 7 ---

למשוך הריון יותר משבוע-שבועיים ונוכח היקף התחלואה והנזקים החמורים ליילודים המעטים שישרדו בחיים.

37. למרות זאת, לא הובאו נתונים אלו לידיעת המשפחה ולא הוצגה בפניהם האפשרות של פניה לוועדה להפסקת ההיריון.

38. בנוסף, עקב הצפי ללידה מוקדמת ניתן לתובעת טיפול באינדומד להפסקת הצירים, אך לא ניתן לאם טיפול בסטרואידים על מנת לסייע להבשלתם לקראת הלידה, דבר שהיה מונע או ממזער את תחלואי התאומות.

39. טיפול זה לא ניתן גם לאחר שבוצע טיפול חודרני של דיקור ושאיבת מי שפיר, למרות שהיה ידוע שהטיפול עלול להסתבך ולהפוך לגורם מובהק ללידה מוקדמת ולירידת מים, כפי שאכן קרה.

חוות דעת ד"ר רן נייגר

40. ד"ר נייגר הוא מומחה ברפואת נשים ומיילדות ומומחה בהריון בסיכון.

ד"ר נייגר תמך בחוות דעתו בעובדות ובעמדות הרפואיות שהוצגו בחוות דעתו של פרופ' נרי.

41. נטען כי נוכח הסיכונים הגבוהים לתמותת העוברים ו/או להישרדותם עם ליקויים חמורים מאוד, חובתו של הצוות הרפואי הייתה להציע לתובעת את אפשרות הפסקת ההיריון, אולם אפשרות זו לא נדונה כלל. בנוסף, בנסיבות של צפי לפגות קיצונית ותחלואה קשה מאוד כל וועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקתו.

42. עוד טען ד"ר נייגר כי מאחר והצוות המטפל החליט לעצור לידה פעילה בהריון תאומים שסבלו מ-תסמונת TTTS בדרגה חמורה בשבוע 24 הייתה עליהם חובה לתת טיפול בסטרואידים בשילוב עם טיפול טוקוליטי לעצירת הלידה.

43. לעניין הזיהום התוך רחמי שהתפתח לאחר ירידת המים טען ד"ר נייגר כי איסור בדיקה ווגינלית בירידת מים ידוע מזה שנים רבות ואף הופיע ברבעון יוקרתי משנת 1992, המצטט מחקר משנת 1983 בנדון.

חוות דעת ד"ר אשכנזי

44. ד"ר אשכנזי הוא מומחה בכירורגיית ילדים. תאומה נ' ותאומה ע' נבדקו על ידו לפני מתן חוות הדעת.

ד"ר אשכנזי ציין את ממצאי ההערכה הפסיכולוגית של תאומה נ' ותאומה ע' שבוצעו על ידי מוחמד נג'יב, פסיכולוג מומחה, המצביעים על תפקוד אינטלקטואלי בתחום הפיגור הקשה על רקע של נזק אורגני למוח.

45. ד"ר אשכנזי קבע בחוות דעתו כי סביר שמתן סטרואידים היה מונע או מפחית את סיכויי התאומות לנזק המוחי ממנו סבלו. לטענתו, יעילות הטיפול בתרופה היא

--- סוף עמוד 8 ---

כשהיא ניתנת בשבוע 34-24 להריון, כך שהתובעות היו בזמן המתאים לטיפול כזה.

46. ד"ר אשכנזי קבע כי לתאומה נ' נכות של 75% בגין פיגור שכלי קשה לפי סעיף 91(4) והיא זקוקה להשגחה כל הזמן. תוחלת החיים שלה הוערכה ב-60-55 שנה.

47. לגבי תאומה ע' קבע כי גם לה נכות של 75% בגין פיגור שכלי קשה לפי סעיף 91(4) ובנוסף 80% בגין פרפלגיה בצורה קשה לפי סעיף 29(2)(ג), 80% בגין אי שליטה קבוע על סוגר לפי סעיף 15(6) וכן 70% בגין אי שליטה במתן שתן לפי סעיף 23(1)(א). עוד קבע כי לתאומה ע' תלות מוחלטת בזולת בצרכי היומיום והיא נעזרת בכיסא גלגלים לשם התניידות. תוחלת החיים שלה הוערכה בכ-50 שנה.

חוות דעת מטעם הנתבעת

48. מטעם הנתבעת הוגשו חוות דעת רפואיות של פרופ' שלמה ליפיץ ("פרופ' ליפיץ"), חוות דעת וחוות דעת משלימה; חוות דעת של פרופ' יעקב קווינט ("פרופ' קווינט") ושל ד"ר אלי הימן (ד"ר הימן") וכן תצהיר של ד"ר יוחאי דוד ("ד"ר יוחאי"). כן הוגשה חוות דעת שיקומית של מר גדעון האס ("מר האס") וכן חוות דעת אקטואריות.

1
2...13עמוד הבא