פסקי דין

סק (ת"א) 39228-06-17 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – מכבי שירותי בריאות

23 אוגוסט 2019
הדפסה
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 39228-06-17 23 אוגוסט 2019 לפני: כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין נציגת ציבור (עובדים) גב' רונית זמני ערמוני נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי אילון המבקשים 1. הסתדרות העובדים הלאומית בישראל 2. וועד הפעולה של עובדי מכבי ע"י ב"כ: עוה"ד רן קונפינו, רוית קרן-רוזין, יאיר דוד, בטי מצר- לוי, אפרת גרינברג-יוסף - המשיב מגישת עמדה מכבי שירותי בריאות ע"י ב"כ: עוה"ד נעמה בביש, אורלי ג'רבי, אפרת אפטרגוט ההסתדרות הרפואית בישראל ע"י ב"כ: עוה"ד מיכל הראל, מוריה גליק

פסק דין

המבקשת, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (להלן – "הלאומית") הביאה לפתחנו סכסוך קיבוצי זה, שענינו קביעת יחידת המיקוח ב"מכבי שירותי בריאות" (להלן – "מכבי") וכפועל יוצא מהכרעה בענין זה נכריע בשאלה האם הלאומית היא ארגון העובדים היציג במכבי.

°

°
אקדמת מילים

1. עד תחילת שנות השמונים של המאה העשרים חלו הוראות הסכמים קיבוציים שההסתדרות הכללית היתה צד להם על כ 80% מהשכירים במשק, הן לאור פריסתם הרחבה של ההסכמים הקיבוציים והן לאור השימוש התכוף שעשה המחוקק בצווי ההרחבה, אשר הבטיח את רלבנטיות ההסכמים הקיבוציים לקהל העובדים הלא מאורגנים.[1] בשנת 2000, נמצאה ירידה משמעותית באחוז זה אשר עמד על 42% בלבד.[2] שינויים אלה בשוק העבודה פגעו בכלל האוכלוסיות המוחלשות, ובין היתר, בנשים, עולים חדשים, מהגרי עבודה ועובדים פלסטינים. צעד זה ביחד עם שינויים ערכיים בקרב העובדים, חיזוק האינדיבידואליות על חשבון הסולידריות ומריטוקרטיה במקום הזדהות עם הקולקטיב, תרמו אף הם לשינוי שוק העבודה. פחות ופחות עובדים ראו צורך בייצוג הקיבוצי והאמינו ב"כוחם האישי בשוק"[3].

2. התמורות בשוק העבודה בחמישים השנים האחרונות, ובין היתר חיזוק עקרון האינדיבידואליות, הגלובליזציה והירידה בכוחם של ההסתדרות הכללית וועדי העובדים כמעצבי יחסי העבודה במקום העבודה, גרמה להתחזקות כוחם של המעסיקים אל מול העובדים והעובדות. צמצום השפעת ההסתדרות הכללית בשוק העבודה בד בבד עם הירידה בהקף העובדים החברים בהסתדרות הכללית, התבטאה גם בהתפתחות החוזים האישים כאמצעי לקביעת השכר ותנאי העבודה האחרים של

--- סוף עמוד 3 ---

העובדים האינדיבידואלים כמו גם הוראות בנוגע לסיום יחסי העבודה. תפקידה הרגולטיבי וההגנתי של ההסתדרות הכללית הצטמצם לבלי הכר[4].

3. ואולם, ישנם מלומדים ומלומדות הטוענים, כי בשנים האחרונות קיימת פריחה מחודשת של יחסי העבודה הקיבוציים. נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, כב' השופט אדלר ורשמת בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופטת אפרת קוקה כתבו במאמרם המשותף כך:

"במרוצת השנים האחרונות הצביעו עובדים רבים במקומות עבודה שונים בישראל על רצונם להתארגן בארגוני עובדים ואף נקטו מהלכים למימוש רצונם זה. ארגוני העובדים בישראל, ובראשם ההסתדרות הכללית החדשה, מדווחים כי שנת 2013 היתה שנת שיא בהתארגנות עובדים והתאגדו במהלכה - כ 25,000 עובדים מ -כ 63 מקומות עבודה. בהשוואה לשנת 2012, מדובר בעלייה של כ- 60% ב שיעור ההתארגנות ושל - כ 90% במספר המתאגדים[5]".

4. לעומתם סבור פרופ' מוטי מירוני[6] כי "התמונה המתקבלת מן האירועים בעולם יחסי העבודה מציבה את משפט העבודה בעמדה מעניינת במיוחד. מצד אחד, ולפי הרושם שמתקבל בתקשורת ובדיון הציבורי, סיפורן של שתי שנות המשפט מושא הרשימה הוא סיפורם של מודל יחסי העבודה הקיבוציים ושל משפט העבודה הקיבוצי. אלו חווים תקופת פריחה חסרת תקדים והם מלאי חיים ואנרגייה, סוערים ומסעירים. בתי הדין לעבודה עוסקים ועסוקים בעצמה שאיננה זכורה מן העבר במאבקים מאתגרים ומלאי דרמה בנושאים חדשים ומורכבים... מצד אחר, הנתונים מעידים שקווי המתאר של יחסי העבודה בישראל מזכירים יותר ויותר את תמונת יחסי העבודה ברוב מדינות המערב, שבהן המודל הקיבוצי ומשפט העבודה הקיבוצי מצויים בתהליך של קיטון והתכווצות... כלומר, בניגוד לרושם הנוצר בגלל הדרגה הגבוהה של החשיפה התקשורתית, בפועל המודל הקיבוצי ומשפט העבודה הקיבוצי

--- סוף עמוד 4 ---

ממשיכים לפנות את מקומם במרכז הבמה, כמכשירי הסדרה של תנאי ויחסי עבודה, לטובת מודל יחסי העבודה האינדיווידואליים ומשפט העבודה האינדיווידואל".

5. נדמה כי המלומדים והמלומדות, כולם וכולן, יסכימו כי חופש ההתארגנות הוא מנשמת אפה של מערכת יחסי העבודה, זכות יסוד השוכנת לה דרך קבע באמתחתו של כל עובד ועובדת והוא מטלטל עימה ממקום עבודה אחד למשנהו.

6. נהרות של קולמוסים נכתבו על זכות ההתארגנות ועל כן נביא, בקצרה, מדבריו היפים של כב' השופט רובינשטיין[7] :

"משפט העבודה המגן וחוקי העבודה מבקשים להקנות לעובד רשת הגנה רחבה על ידי החלת חובות ואיסורים קוגנטיים, שביסודם ההכרה בפער הכוחות המובנה בין המעסיק לעובד וביחסי התלות המתקיימים ביניהם. הוטעם, בצדק, כי בעוד משפט העבודה המגן אינו עוסק בתיקון מוסדי של פערי הכוחות המובנים בין המעסיק לבין העובד, והוא מיוסד על יחסי העובד והמעביד כשלעצמם, משטר יחסי העבודה הקיבוציים משנה במידה מסוימת את מארג הכוחות ומבקש לחלק את הכוח מחדש, תוך שילוב ארגון העובדים. מכאן גם רגישותו המיוחדת של שלב ההתארגנות הראשונית וההקפדה היתרה בשלב זה של "החיים הקיבוציים" על "סביבת גידול" שתאפשר את מימושה של זכות ההתארגנות".

ועם צידה זו נצא לדרך.

הבקשה

7. תמצית הבקשה המונחת בפנינו היא ליתן פסק דין הצהרתי לפיה הלאומית היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי מכבי וזאת לאחר שעמדה בדרישת השליש הקבוע בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957. זה הפשט. אלא, שבין השורות מסתתרת לה מלאכת הרכבת יחידת המיקוח ולכך נדרש מיד.

מעט נתונים כרונולוגים

--- סוף עמוד 5 ---

8. ההסתדרות מנסה לאגד את עובדי מכבי מאז חודש מאי 2015.[8]

9. בחודש נובמבר 2015 הכריזה הלאומית לראשונה על יציגותה בקרב עובדי מכבי. במהלך ההתדיינות המשפטית שנוהלה בפני כב' השופטת קרן כהן הודיעה לאומית על בקשתה להכיר, לעת ההיא, ב"מכבי פארם" וב"מגה לאב" כיחידות מיקוח נפרדות בהתארגנות הראשונית.[9]

10. ביום 18.1.2017 ניתן פסק דינה של כב' השופטת קרן כהן אשר הכיר במכבי פארם כיחידת מיקוח נפרדת לצורך ההתארגנות הראשונית. על פסק הדין הוגש ערעור נפרד על ידי כל אחד מהצדדים.

11. ביום 18.5.2017 הודיעה הלאומית למכבי כי היא "מייצגת למעלה משליש מהעובדים עליהם יחול ההסכם הקיבוצי המיוחד, לכשיחול". בד בבד עם ההכרזה הועברו למכבי טפסי הצטרפות של 2,608 עובדים[10].

12. היות ולאחר מועד הכרזת היציגות הצטרפו 151 עובדים ללאומית, חזרה ביום 27.7.2017 הלאומית ואישררה, כך לגרסתה, את יציגותה במכבי לאחר שהמציאה 2,416 טפסים "(בהפחתת 216 עובדים שעזבו את מכבי נכון למועד ההכרזה, 14 טפסים של רופאים שצורפו בשגגה ו-105 עובדים אשר אינם עובדי מכבי")[11].

13. בבקשת הצד המתוקנת עמדה הלאומית על קבלת הסעדים הבאים[12]:

v לקבוע כי הרופאים מהווים יחידת מיקוח נפרדת במכבי, המיוצגת על ידי הסתדרות הרופאים בישראל ולפיכך מדובר בקבוצה (יחידה) שההסכם הקיבוצי לא יחול עליה.

v לקבוע כי בהתאם לפסק הדין בענין מכבי פארם (פסק דין שניתן על ידי מותב בראשות כבוד השופטת קרן כהן ביום 18.1.17 במסגרת ס"ק 32346-01-16) ובהתאם להלכות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה – עובדי מכבי פארם

--- סוף עמוד 6 ---

(אשר הוכרו כיחידת מיקוח נפרדת בהתארגנות ראשונית) כלולים ביחידת המיקוח הכללית לצורך ההכרה הכוללת ביציגות.

v לקבוע כי אין להכליל במנין העובדים לצורך הכרת היציגות את המנהלים בשדרה הניהולית הבכירה במכבי...

v לקבוע כי עובדים הנמצאים בחל"ת בתקופה העולה על שלושה חודשים – לא יבואו במנין העובדים עליהם יחול ההסכם הקיבוצי כלשון חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

v לקבוע כי עובדי מעונות תל השומר הינם עובדי מכבי שירותי בריאות, ובהתאם יש להכלילם במנין העובדים לצורך ההכרה ביציגות.

v לקבוע כי הסתדרות העובדים הלאומית הנה ארגון העובדים היציג בקרב כלל עובדי מכבי שירותי בריאות..."

עמדת מכבי

14. ברישת תגובתה טענה מכבי[13] כך:

"במסגרת בקשתה המתוקנת מבקשת ההסתדרות מבית הדין הנכבד להתעלם מהלכות פסוקות ומחייבות המגדירות מהי יחידת מיקוח, להתעלם מפסק הדין שניתן לבקשת ההסתדרות הקובע כי קבוצת עובדי מכבי פארם אינם חלק מיחידת המיקוח המפעלית במכבי ולהעתר לבקשתה לזרוק עובדים רבים מספינת היציגות – וכל זאת כדי ליצור קבוצה חדשה, מנותקת מהעובדות ומההקשר התעשייתי במכבי, אשר תתאים למספר החתימות שבידיה, באופן שאלה יהוו שליש ממנה".

15. לדידה של מכבי, לא ניתן להדיר, כלשונה, מיחידת המיקוח את הרופאים "הגם שבגוף המספק שירותי רפואה חיוניים לא ברור כיצד ניתן להתעלם מהרופאים, בלעדיהם לא יכולה מכבי למלא את תפקידיה"[14]. עוד טענה מכבי, טענות עליהן נעמוד בהמשך, כי יש להחריג את עובדי בתי המרקחת (מכבי פארם) שהוכרו כיחידת מיקוח עצמאית, נכון לאותה עת, מיחידת המיקוח בעניננו[15].

--- סוף עמוד 7 ---

16. בתגובתה הבהירה מכבי, כי מסך כל טפסי ההצטרפות שהמציאה הלאומית, יש להפחית 408 טפסים נוספים: 154 טפסי הצטרפות שהחותמים עליהם אינם עובדי מכבי, 254 טפסי הצטרפות שהחותמים עליהם עזבו את מכבי עד למועד הכרזת היציגות, כך, למעשה, עומד סך כל הטפסים שהגישה הלאומית על 2,342 בלבד[16].

17. מבחינה אריתמטית טענה מכבי, כי נכון למועד הכרזת היציגות הועסקו בשורותיה 8,109 עובדים[17]. לשיטתה של מכבי, לאחר הפחתת הטפסים כמפורט לעיל וכן 536 טפסים של עובדי מכבי המועסקים בבתי המרקחת, עומד מספר העובדים ביחידת המיקוח של מכבי על 7,241 עובדים (בהפחתת עובדי בתי המרקחת) ועל כן לא ניתן לומר כי שליש מהעובדים הצטרפו ללאומית.

18. נקודת המוצא לדיוננו תהא הקביעה, כי המאבק בין הצדדים נסוב סביב קביעת יחידת המיקוח במקום עבודה לא מאורגן במסגרת התארגנות ראשונית. "בנסיבות אלה, כנגד האינטרס של המעסיק עומדים על כפות המאזניים אינטרסים חשובים וכבדי משקל אחרים. האינטרס החשוב אשר מולו יש לאזן את האינטרס הקנייני של המעסיק הוא זכות ההתארגנות של העובדים, אשר כאמור מעמדה הוא כשל זכות יסוד חוקתית"[18].

מהי, איפוא, יחידת המיקוח?

עובדים במשרה מיוחדת של אימון אישי/הנהלה

19. טוענת הלאומית כי יש להחריג 239 עובדים ועובדות המשמשים כמנהלים ו/או נושאי משרות אימון בכירות[19] מהגדרת יחידת המיקוח. בכלל עובדי ההנהלה נכללים, לשיטת הלאומית, מנהל מערכות המידע, מנהל מלאי ובקרה, מנהל שווק, שמונה מנהלי אגף, ראש מדור בכיר במעבדה ועוד.

20. ב"כ הלאומית הסביר בדיון כי כוונת הלאומית כי ביחידת המיקוח לא ימנו "שכבת הנהלה ראשונה ומשרות אמון (למשל נהג של מנכ"ל)[20]".עוד ציין ב"כ לאומית,

--- סוף עמוד 8 ---

כי עורכי דין, חשבים, משאבי אנוש ודומיהם יש להחריג מיחידת המיקוח מאחר ועסקינן במשרות אמון[21].

21. מר חי לופטון, עד הלאומית, נשאל בחקירתו בענין זה וכך השיב:

"ש. אני שואלת אותך מה הטענה של ההסתדרות הלאומית במשא ומתן של מכבי פארם ביחס למנהלים? כמה מנהלים ההסתדרות הלאומית מעונינת להחריג מההסכם הקיבוצי במכבי פארם?

ת. ...במצב שבו יש בקשה להחריג מטעם מכבי כולל את כל המטה, כולל את המנקות, כולל את כל העובדים שנקראים מנהל, כל מי שמוצמד לו מנהל (תואר מנהל – י.ז.ג), אנחנו לשיטתנו, אם אנחנו לוקחים את הסקאלה בין עובד לבין מנכ"ל, כשבאמצע יש מנהלים, בטוח שאני מסכים שלא כל מי שיש לו מנהל (תואר מנהל – י.ז.ג) צריך להיות הקו הזה אבל הקו הזה צריך להיות שיטתי ולשיטת ההסתדרות מנהלים בכירים. אחד. שתיים, אם יושבת מולנו במשא ומתן מנהלת שיווק גם היא לא אמורה להיות בהסכם הקיבוצי, גם לשיטתכם, גם אותם מנהלים כמו מנהלי משאבי אנוש. אם את שואלת מי לא אמור להיות בהסכם אז גם מנהלי משאבי אנוש לא אמורים להיות, העוזרים האישיים של המנכ"ל שנמצאים ומלווים אותו כולל בתהליך המשא ומתן[22]"

22. עוד הוסיף מר לופטון ונתן בקבוצת ההנהלה אותה מבקשת הלאומית להחריג מיחידת המיקוח סימנים נוספים: שמכבי משתתפת בהוצאות הרכב של אותו מנהל או נותנת לו לשימושו רכב[23], שהם נהנים מיחסי אמון, כגון: היועצים המשפטיים של מכבי, יושב ראש וועדת התרופות[24], סגני מנהלי מחלקה ומעלה (שם), בעל תפקיד הנהנה משכר גבוה[25].

23. ומוסיף מר לופטון ומבהיר ביחס לרשימת העובדים אותה מבקשת הלאומית כי נחריג מיחידת המיקוח:

--- סוף עמוד 9 ---

"יש פה עובדים ברשימה הזאת, למען הסרת הספק שהם מתחת לסגן מנהל מחלקה אחד, שתיים זה שהתפקיד שלהם הוא לא אמון אישי, הם לא צריכים להיות כאן. אנחנו לא כותבים, אנחנו לא רשמנו מספר כדי להגיע לשום יעד. לשיטתנו כשחוק הסכמים קיבוציים אומר עליהם יחול ההסכם הקיבוצי על שליש מכלל העובדים שחל עליהם ההסכם הקיבוצי, ואנחנו יודעים שלא חל ההסכם הקיבוצי על מנהלים בכירים ותפקידי אמון, אלה אנשים שלא חל עליהם ההסכמים הקיבוציים[26]"

24. במהלך הדיון ניתנו על ידי מר לופטון דוגמאות לעובדים/ות שהלאומית רואה בהם חלק משכבת ההנהלה אותה צריך להחריג מיחידת המיקוח, כאשר הקו המשותף להם הוא היותם במשרת אימון אישי. כך, למשל, עובדת או עובד המצויים בפרטי המשא ומתן עם הלאומית ביחס למכבי פארם ומגה לאב או משתתפים בו[27] או בעלי תפקידי רוחביים/ארציים[28].

25. עוד הובהר, כי אף אם עובד נהנה מגמול שעות נוספות ולא הוחרג מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 אין בכך כדי למנוע החרגתו מהגדרת יחידת המיקוח[29]. לחיזוק טענותיה בענין זה הפנתה הלאומית למצגת שצורפה לתצהירו של מר לופטון[30] ומפרטת את תוכניות העבודה לשנת 2016 של מכבי, כפי שהוכנה על ידי אגף משאבי האנוש.

26. גב' הדס מיכל מנהלת משאבי האנוש של מכבי טענה בתצהירה[31]:

"בענין זה נסיון ההסתדרות להסתמך על שקופית ממצגת, במנותק מההקשר שלשמה נועדה מצגת זו, הוא נסיון ליצור מצג שווא. כך, הנתון המופיע במצגת ולפיו 21% מהעובדים בארגון הם מנהלים, אינו משקף את מספרם של המנהלים בפועל בארגון. שכן אותם 21% כוללים בתוכם גם קבוצה נרחבת של עובדים, המכהנים בתפקידים שונים במכבי שאינם תפקידי ניהול במהותם אך נוכח האופן בו הם מופיעים במערכות ה S.A.P הוגדרו ככאלה, כאשר ההשלכות על שיוכם כ"מנהלים" במערכות מכבי, מסתכמות, פעמים רבות, בטופס מותאם וייחודי של שיחת הערכה

1
2...8עמוד הבא