הכרעת דין
לגבי נאשמים 2 ו- 3
--- סוף עמוד 4 ---
כללי
תמצית זירת המחלוקת ומבנה הכרעת הדין
הפרקים המשותפים לשני האישומים
על עבירת השוחד - יסודות וגבולות
על בן-אליעזר, תפקידיו, ומצבו הרפואי בנקודת הזמן בה הועברו לו הכספים על-ידי שני הנאשמים
אישום ראשון (המיוחס לנאשם 2)
עיקרי כתב האישום
זירות המחלוקת ומתווה ההכרעה בהן
דיון והכרעה
א. טיבה של מערכת היחסים שהתקיימה בין הנאשם לבן-אליעזר ככזו היכולה ללמד על המטרה שעמדה ביסוד העברת הכסף
תחנת הזמן הראשונה - קווים לדמותו של הנאשם, המועד והאופן בו החל הקשר עם בן-אליעזר
תחנת הזמן השנייה -כוונתו הנטענת של הנאשם להפיק רווח מעסקה פוטנציאלית בין מדינת ישראל לחברת גזפרום כבר בשנת 2008, ובסמוך לתחילת הקשר
תחנת הזמן השלישית - הלוואה ליריב שניתנה, על-פי הנטען, בשנת 2009
תחנת הזמן הרביעית - האינטרסים הכלכליים והפעולות שבוצעו בהקשר לקבלת רישיון קידוח ב"מד אשדוד" בשנים 2010 - 2011
העובדות שאינן במחלוקת
זירות המחלוקת
סוגיות שהן בבחינת תשתית להכרעה בזירות המחלוקת
האינטרס הכלכלי של הנאשם בהעברת זכויות הקידוח
אופן שיתוף הפעולה בין הנאשם לבן-זקן בכל הנוגע לחברת שמן והעברת הזכויות
על הציר "בן-זקן - איילת אזולאי", וחשיבותו לצורך הכרעה בזירות המחלוקת
סיכום הדיון בסוגיות שהן בבחינת תשתית להכרעה בזירות המחלוקת
הכרעה בזירות המחלוקת
הפגישה בין אנשי חברת שמן לגורמים בכירים בחברת נובל אנרג'י
כללי
טיעוני הצדדים
--- סוף עמוד 5 ---
הכרעה בשאלת האופן בו אורגנה הפגישה
ידיעתו של הנאשם אודות הנסיבות שהובילו לפגישה
הפגישה בין אנשי חברת שמן לגורמים בכירים בחברת נובל אנרג'י - סיכום
השיחה שניהל בן-אליעזר עם מימרן לטובת קידום האינטרסים של חברת שמן
כללי
טיעוני הצדדים
הכרעה בסוגית שיחת "בן-אליעזר - מימרן"
האם הנאשם ידע על שיחת "בן-אליעזר - מימרן"?
תחנת הזמן הרביעית - סיכום
תחנת הזמן החמישית - האינטרסים הכלכליים והפעולות שבוצעו בהקשר להליכי המס שהתנהלו בעניינו של הנאשם
כללי
ציר הזמן והאירועים שאינם במחלוקת
זירת המחלוקת ותמצית טיעוני הצדדים
ההכרעה והילוכה
האינטרס הכלכלי של הנאשם בהליכי המס
המועד בו הבין הנאשם כי עלולים להתקיים הליכים שיתכן ויצריכו הצגת ראיות ועדויות
האינטרס של הנאשם כי אדם כבן-אליעזר יתמוך בטיעוניו במסגרת הליכי המס
האם דבר העברת הכסף הובא לידיעת באי-כוח הנאשם בערעור המס?
תצהירו ועדותו של בן-אליעזר בערעור המס
טיבו ועוצמתו של הקשר האישי שנרקם בין הנאשם ובן-אליעזר
סיכום - טיבה של מערכת היחסים שהתקיימה בין הנאשם לבן-אליעזר
ב. אינדיקציות ראייתיות "חיצוניות" הרלוונטיות לבחינת המטרה שעמדה ביסוד העברת הכסף
מועד העברת הכסף והסמיכות לאירועים שונים, לרבות להחמרה במצבו הרפואי של בן-אליעזר
הסכום שהועבר
טיבו של הסכם ההלוואה
אופן העברת הכסף
העובדה כי הכסף לא הוחזר עד פתיחת החקירה
אופיו והתנהלותו החברית והכלכלית של הנאשם
ג. מטרה פסולה או הלוואה חברית - סיכום
--- סוף עמוד 6 ---
האם ניתן לראות בעדותו של בן-אליעזר בערעור המס כ"פעולה הקשורה בתפקידו"
עבירת מתן השוחד - סיכום
עבירת הלבנת ההון
נאשם 2 - סיכום
אישום שני (המיוחס לנאשם 3)
עיקרי כתב האישום
זירת המחלוקת
דיון והכרעה
כללי
על נאשם 3, דמותו והתנהלות חקירתו הראשונה
על הנאשם
זימונו של הנאשם לחקירה והתנהלות חקירתו
העובדות הרלוונטיות
טענות הצדדים בהקשר להתנהלות חקירתו של הנאשם
התנהלות חקירתו של הנאשם - שלילת זכויות מכוונת, תקלה שולית או "תחבולה נסבלת"?
על משמעותה של חקירה באזהרה
מן הכלל אל הפרט
נפקות דרך חקירתו של הנאשם
זירות המחלוקת השונות - דיון והכרעה
עוצמת החברות בין בן-אליעזר לנאשם
האדם העומד מאחורי העברת הכספים הראשונה (260,000 ש"ח)
כללי
העדויות הרלוונטיות והערכת משקלן
האדם העומד מאחורי העברת הכספים הראשונה - סיכום
פעילות חברת בי אנד אי, היקף הסיוע שהעניק לה בן-אליעזר, משמעות הסיוע עבור פעילות החברה, ומשמעות הסיוע עבור הנאשם
כללי
פעילות חברת בי אנד אי, הסכם ה - QIZ, והקשיים בהם נתקלה החברה
הפניה לבן-אליעזר והיקף הסיוע שהעניק לחברת בי אנד אי
--- סוף עמוד 7 ---
משמעות הסיוע עבור הנאשם
האם פעולתו של בן-אליעזר מהווה סטייה מן השורה?
האם קיים קשר סיבתי בין הסיוע שהעניק בן-אליעזר להעברת הכספים השנייה?
נאשם 3 - סיכום
סוף דבר
--- סוף עמוד 8 ---
כללי
1. כתב האישום המקורי שהוגש בהליך החזיק חמישה אישומים. כל האישומים יוחסו לבנימין בן-אליעזר זכרו לברכה (להלן - בן-אליעזר) שנפטר בשלביו המוקדמים של ההליך, ולאחר פטירתו -תוקן כתב האישום באופן שנמחקו אישומים 4 ו- 5 אשר יוחסו לו בלבד.
נאשם 2 אשר כתב האישום ייחס לו, במסגרת האישום הראשון, עבירה של מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) ועבירה של איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן - חוק איסור הלבנת הון) כפר באשמתו.
נאשם 3 אשר כתב האישום ייחס לו, במסגרת האישום השני, עבירות של מתן שוחד ואיסור הלבנת הון, כפר באשמתו.
נאשמת 4 (להלן - אזולאי) שהודתה בעובדות כתב האישום המקורי שלא במסגרת הסדר טיעון, הורשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, וזאת בהקשר לעובדותיו של האישום הראשון, ונדונה לעונש מאסר מותנה, צו של"צ בהיקף של 200 שעות וקנס בסך 5,000 ש"ח.
נאשם 5 (להלן - בן-זקן) הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של סיוע להפרת אמונים, לפי סעיף 284 יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, וזאת בהקשר לעובדותיו של האישום הראשון, ודינו נגזר לעונש מאסר בן ארבעה חודשים אשר הוסכם בין הצדדים כי ירוצה בחופף לעונש מאסר אחר אותו ריצה באותה נקודת זמן. לצד רכיב זה, הוטל על הנאשם קנס בסך 65,000 ש"ח ומאסר מותנה.
נאשם 6 (להלן - יהודה) הורשע בשלוש עבירות של איסור הלבנת הון - סיוע לעשיית פעולה ברכוש ומסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי סעיף 3(ב) יחד עם סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון וסעיף 31 לחוק העונשין, וזאת בהקשר לעובדותיו של האישום השלישי. במסגרת הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים, סוכם כי יוטל על הנאשם עונש מאסר מותנה וקנס בהיקף של 75,000 ש"ח, ואלה הרכיבים שנגזרו על הנאשם בסופו של יום.
תמצית זירת המחלוקת ומבנה הכרעת הדין
2. לאחר פטירתו של בן-אליעזר וגיבוש הסדרי הטיעון עם נאשמים 4 - 6, נותרה להכרעה המסכת העובדתית בעניין האישומים הראשון והשני, ושאלת מעורבותם הפלילית הנטענת של נאשם 2 (ביחס לאישום הראשון) ושל נאשם 3 (ביחס לאישום השני), אשר אין חולק כי העבירו לבן-אליעזר סכומי כסף משמעותיים.
3. לשיטת התביעה, יש לראות בסכומי הכסף שהעבירו הנאשמים לבן-אליעזר כתשלומי שוחד, וזאת על רקע מספר אינטרסים כלכליים בהם החזיקו, ונוכח פעולות נטענות שביצע בן-אליעזר לטובת קידום אותם אינטרסים.
--- סוף עמוד 9 ---
4. לשיטת שני הנאשמים, סכומי הכסף הועברו לבן-אליעזר, לבקשתו, על רקע חברי, ונוכח מצבו הרפואי הקשה בו היה שרוי באותה תקופה, ורצונם לסייע לו ברכישת דירה התואמת את צרכיו ומגבלותיו.
5. במסגרת הכרעת הדין אסקור תחילה את יסודותיה של עבירת השוחד, את המבחנים השונים שהותוו בפסיקה ביחס ליסודות אלה, ובהמשך אעבור לבחינת נתוניו של בן-אליעזר ומצבו הרפואי בנקודת הזמן בה הועברו לו הכספים על-ידי שני הנאשמים - פרקים אלה הם משותפים ורלוונטיים לדיון בשני האישומים.
לאחר הפרקים "המשותפים", אערוך דיון נפרד בעניינו של כל אחד מהאישומים (והנאשמים), שם אתייחס ואכריע בכל אחת מזירות המחלוקת השונות והרלוונטיות.
סקירת טיעוני הצדדים, אשר השתרעה בסיכומים על-פני מאות עמודים, תיעשה באופן תמציתי, וכחלק מפרקי ההכרעה בזירות המחלוקת השונות.
ההדגשות בציטוטים השונים (מהראיות, הפרוטוקול או פסיקה שתאוזכר) אינן במקור, אלא אם כן צוין אחרת.
בפרקים המשותפים יכונו הנאשמים בהתאם למספרם בכתב האישום, אך בדיון הנפרד שאערוך בעניינו של כל אחד מהאישומים, ומטעמי נוחות, יכונה הנאשם הרלוונטי - "הנאשם".
הפרקים המשותפים לשני האישומים
על עבירת השוחד - יסודות וגבולות
6. עבירות השוחד משובצות בתוך פרק ט לחוק העונשין, שכותרתו "פגיעות בסדרי השלטון והמשפט". בין היתר נקבעו בפרק זה עבירות שקשורות לשיבוש עשיית משפט (סימן א'), העלמת עבירות (סימן ב') ותקיפת שוטרים (סימן ג').
בע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.12.2015) צוין כי מיקומה ה"גיאוגרפי" של עבירת השוחד בתוך חוק העונשין איננו מקרי, וניתן לראות במיקום כמצביע על הערכים המרכזיים שעליהם מבקשות עבירות השוחד להגן: טוהר המידות של עובדי הציבור; פעילותו התקינה של המנהל הציבורי; ואמון הציבור. עוד צוין כי פגיעה בערכים אלו - כמוה כפגיעה בסדרי השלטון והמשפט. כאשר המכנה המשותף של ערכים אלו הוא עובד הציבור, אותו ניתן לראות כ"שחקן המרכזי" ביסודות העבירה, וכמי שנוכחותו שזורה לכל אורך הפרק המכיל את עבירות השוחד.
7. עבירת השוחד מוגדרת בסעיפים 290 ו-291 לחוק העונשין, ומתייחסת הן למקבל השוחד והן לנותן השוחד.
--- סוף עמוד 10 ---
כעולה מלשון החוק, היסוד העובדתי של העבירות כולל שלושה רכיבים: (א) לוקח השוחד הוא עובד ציבור; (ב) על עובד הציבור ליטול מתת כלשהי שניתן להתייחס אליה במהותה כאל שוחד; (ג) לקיחת השוחד נעשתה בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור.
באשר ליסוד הראשון (לוקח השוחד הוא עובד ציבור) - הן החוק [וראה לדוגמא סעיף 290(א)(2) לחוק העונשין] והן הפסיקה נקטו בגישה מרחיבה ביחס לרכיב זה. בענייננו, ומשכך אין צורך להרחיב, לא הייתה מחלוקת כי בן-אליעזר היה עובד ציבור בתקופה הרלוונטית.
באשר ליסוד השני (אופי המתת) - ניתן להפנות ללשונו של סעיף 293 לחוק העונשין, שעניינו "דרכי השוחד":
"אין נפקא מינה בשוחד -
(1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת";
נוסחה הרחב של ההגדרה "מכוון" שלא לתחום את דרכי השוחד בגבולות נוקשים, ונקבע בפסיקה כי הוא נובע מן ההכרח כי סצנת מתן השוחד ולקיחתו עשויה לפשוט וללבוש צורות שונות ומשונות, ומכאן הקושי למצות את כולן ברשימה סגורה [ע"פ 8027/04 אלגריסי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.2.2006)].
גם ביחס ליסוד השלישי (בעד פעולה הקשורה במילוי תפקידו) - נקבעו בסעיף 293(2)-(7) לחוק העונשין, החלופות הבאות:
"(2) אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;
(3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;
(4) אם היה בעד פעולה של הלקוח עצמו או בעד השפעתו על פעלת אדם אחר;
(5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;
(6) אם תפקידו של הלקוח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לעניין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;
(7) אם נלקח על-מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על-פי תפקידו".
נראה כי אין נפקא מינה אם השוחד היה בעד עשייה או בעד חדילה, השהייה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה; בעד פעולה מסוימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל; בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; ואם נלקח על-מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו, או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.
מהאמור לעיל עולה כי נדרש קיומו של קשר סיבתי בין המתת לבין "הפעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור".
--- סוף עמוד 11 ---
8. נקבע בפסיקה כי אין צורך להצביע על מתת שניתנה לעובד הציבור במקרה פלוני של פעולה מסוימת דווקא, שכן על-פי סעיף 293, אין נפקא מינה בשוחד, "אם היה בעד פעולה מסוימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל". עוד נקבע כי יש שניתנת לעובד הציבור מתת שוחד, בבחינת "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו" (קהלת, יא א), שהרי אפשר שהמעוניין בהפקת תועלת מעובד הציבור ביום מן הימים רואה לנכון, בדרך פסולה של מתן שלמונים, לפלס את דרכו כבר עתה אל נתיבות נדיבותו של עובד הציבור. מכך חייב עובד הציבור להזהיר עצמו הזהר היטב" [ע"פ 355/88 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 233].
9. כיוון שעבירת השוחד היא עבירה התנהגותית, היא עשויה להתגבש גם מקום בו עובד הציבור לא פעל בפועל לטובת קידום האינטרס של נותן המתת (עניין אלגריסי שהוזכר לעיל).
10. היסוד הנפשי הנדרש לצורך ביסוס עבירת השוחד הינו מודעות, או לפחות עצימת עיניים, מצד עובד הציבור לכל היסודות העובדתיים שבעבירה, ובכלל זה נדרשת מודעותו לכך שהמתת ניתן בעד עשיית פעולה הקשורה בתפקידו. בדומה לעבירת המרמה והפרת אמונים, מודעותו של עובד הציבור נדרשת לרכיבים העובדתיים של עבירת השוחד, ואין הכוונה למודעות להשלכות המשפטיות של המעשה [ע"פ 4506/15 בר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.12.2016); ע"פ 846/12 ויטה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 40 (19.6.2013); ע"פ 6916/06 אטיאס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.20072)].