בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 5524-07-17 בנפיט קד"מ מערכות שיווק בע"מ ואח' נ' תומר ואח'
לפני
כבוד השופט דורון חסדאי
התובעת/נתבעת שכנגד
בנפיט קד"מ מערכות שיווק בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רם ג'אן
נגד
הנתבעים
תובעת שכנגד
ובעניין תובעת שכנגד
1. איילה תומר, ת"ז xxxxxxxxx
2. דין תומר, ת"ז xxxxxxxxx
ע"י ב"כ עו"ד יאיר דוד
3. רמי י. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יצחק יונגר
יהושע TBWAפרסום ושיווק בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יצחק יונגר
החלטה
פתח דבר
עניינה של החלטה זו במספר בקשות אשר הוגשו על ידי הצדדים להשלמת ההליכים המקדמיים, בהמשך לישיבת קדם המשפט מיום 21.11.2018.
°
°
רקע עובדתי בקצירת האומר
°
1. התובעת, חברת בנפיט קד"מ מערכות שיווק בע"מ (להלן: "בנפיט") היא חברה העוסקת בתחום שילוט הפנים ברשתות קמעונאיות. בנפיט התקשרה בהסכמי זיכיון
°
--- סוף עמוד 2 ---
°
°
עם רשתות שונות אשר העניקו לה בלעדיות בתחום השילוט הפנים-סניפי ברשתות האמורות. פרסום מוצרי הספקים בכל רשת בוצע על ידי בנפיט באמצעות הצבת שילוט והתקנתו בסניפים בתמורה לתשלום שהתקבל מידי הספקים.
°
2. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת 1, הגב' איילה תומר (להלן: "איילה תומר" ) עבדה החל מחודש אוקטובר 2015 כקבלן עצמאי בתפקיד מנהלת חטיבת השילוט הפנים-סניפי ברשתות צרכניות, אצל בנפיט. הנתבע 2, מר דין תומר (להלן: "דין תומר"), הוא בנה של איילה תומר, אשר נתן שירותי התקנת שילוט בסניפים לבנפיט. לטענת בנפיט, איילה תומר, גזלה את סודותיה המסחריים והצטרפה בתפקיד בכיר לנתבעת 3, חברת רמי י. בע"מ (להלן: "חברת רמי") ועשתה שימוש בסודותיה המסחריים של בנפיט במטרה להעביר לקוחות לידי חברת רמי.
3. במסגרת כתב ההגנה, איילה תומר ודין תומר הכחישו את הטענות כנגדם וכך גם חברת רמי. כמו כן חברת רמי הגישה תביעה שכנגד ביחד עם חברת יהושע TBWA פרסום ושיווק בע"מ כנגד בנפיט (להלן: "חברת יהושע"). במסגרת התביעה שכנגד טענו התובעות שכנגד לנזקים בדמות פגיעה במוניטין ונזקים נוספים.
4. יחד עם הגשת התביעה הגישה בנפיט בקשה למתן צו מניעה זמני. ביום 5.7.17 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד האוסר על איילה תומר ודין תומר לגזול את פעילותה העסקית של בנפיט באמצעות שיתוף פעולה עם חברה אחרת ו/או אחרים, ולחדול מביצוע פעולות שיווק ומכירה בתחום השילוט הפנים סניפי. ביום 26.7.17 הורחב הצו האמור והוחל גם על חברת רמי.
5. לאחר דיון שהתקיים בבקשה לצו מניעה, במסגרתו אף ניתן צו לניטור תיבת הדואר האלקטרוני של איילה תומר, הורה בית המשפט (כב' השופט גייפמן) ביום 6.8.17 על מתן צו מניעה במסגרתו נאסר על חברת רמי, לעשות שימוש בסודותיה העסקיים של בנפיט ולחשוף אותם. עוד נקבע כי על חברת רמי לחדול מכל פעילות אל מול חברת ויקטורי וחברת ניו פארם לתקופה של 9 חודשים מיום מתן ההחלטה. וכן ניתן צו מניעה כנגד איילה תומר לתקופה של 9 חודשים. הצו הארעי שניתן כנגד דין תומר בוטל.
6. לאחר הדיון בבקשה לצו מניעה הגישה בנפיט ביום 6.12.2017 כתב תביעה מתוקן, ובהתאם הצדדים השלימו הגשת כתבי הטענות. הצדדים הגישו שורה של בקשות מקדמיות לעניין ההליכים המקדמיים. ביום 21.11.2018 התקיים דיון קדם משפט בנוכחות במסגרתו השלימו הצדדים את טיעוניהם לעניין הבקשות האמורות ומכאן להכרעה.
בקשה מס' 27 – בקשת חברת רמי ובקשת איילה תומר ודין תומר להורות לבנפיט להמציא לעיונם מסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה
תמצית טענות הצדדים
7. ביום 18.10.2018 הגישה חברת רמי: "בקשה מטעם הנתבעת 3 והתובעות שכנגד להורות לתובעת והנתבעת שכנגד להמציא מסמכים שגולו בתצהירי גילוי המסמכים מטעמה (אך לא הומצאו על ידה)" (להלן: "בקשת חברת רמי לגילוי מסמכים").
--- סוף עמוד 3 ---
במסגרת הבקשה טענה חברת רמי כי ביום 15.10.2018 המציאו הצדדים באופן הדדי מענה לדרישות המקדמיות.
8. לטענת חברת רמי, לאחר שעיינה במענה שהתקבל מידי בנפיט, התברר לה לראשונה על קיומם של מסמכים שבנפיט מסרבת להמציא לידיה, אלא אם חברת רמי תחתום על כתב התחייבות אשר נוסח על ידי בנפיט. לטענת חברת רמי, במהלך הידברות בין הצדדים לעניין החלפת המענה לדרישות המקדמיות לא היה כל זכר לדרישת בנפיט לחתימה על כתב התחייבות כתנאי לקבלת המסמכים האמורים. עוד נטען כי בנפיט הסתירה דרישה זו מחברת רמי במסגרת ההתכתבויות בין באי כוח הצדדים.
9. בעקבות סירובה של בנפיט להעביר את המסמכים האמורים פנה ביום 15.10.2018 ב"כ חברת רמי ודרש כי כלל המסמכים יועברו לאלתר. לטענת חברת רמי ב"כ בנפיט סירב להעביר את המסמכים האמורים, ועמד על דרישתו לעניין חתימת כתב התחייבות. במענה לכך הודיע ב"כ חברת רמי כי ההסדר הדיוני בין הצדדים מבוטל וכי בכוונתה לפנות לבית המשפט ומכאן בקשה זו.
10. לטענת חברת רמי התנהלותה של בנפיט היא התנהלות תכסיסנית. בעוד הוסכם על ידי הצדדים כי המענה על הדרישות המקדמיות יעשה באופן הדדי, ובכך יישמר השוויון בין הצדדים הרי שמעשי בנפיט הובילו לכך שהיא העמידה את חברת רמי בפני עובדה מוגמרת.
11. בעוד חברת רמי קיימה את ההסדר הדיוני והעבירה מענה על הדרישות המקדמיות ובכך גילתה בפני בנפיט את המסמכים אשר בידיה, בנפיט כאמור מסרבת להעביר את המסמכים האמורים בהיעדר חתימה על כתב התחייבות. מכאן, ולאור התנהלות בנפיט התבקש בית המשפט להורות כי בנפיט תמציא את כלל המסמכים שלא הומצאו לידי חברת רמי באופן מיידי.
12. ביום 12.11.2018 הגישה בנפיט תשובה מטעמה לבקשה. במסגרת התשובה התבקש בית המשפט לדחות את בקשת חברת רמי וכן לחייב את חברת רמי, ואת חברת יהושע , לחתום על כתב התחייבות וזאת על מנת שניתן יהיה להעביר לעיונם את המסמכים האמורים.
13. לטענת בנפיט, לאור העובדה שעניינו של הליך זה הוא גזילת סודות מסחריים, הרי שהיא התנתה את העיון במסמכים בחתימה על הסכם סודיות. בנפיט הפנתה להחלטת בית המשפט מיום 6.8.17 (כב' השופט גייפמן) במסגרת הליך צו המניעה הזמני, שם נקבע כי המידע שהעבירה איילה תומר לידי חברת רמי, הוא לכאורה סוד מסחרי.
14. ביום 5.11.2018 הגישו איילה תומר ודין תומר הודעה ובקשה מטעמם (להלן: "הודעת איילה ודין תומר לעניין כתב הסודיות") . במסגרת ההודעה נטען כי במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שהעבירה בנפיט לידי איילה תומר ודין תומר נכללו מסמכים אשר גולו על ידי בנפיט אך לא הומצאו לעיונם וזאת תוך הצגת דרישה לחתימה על כתב סודיות. אשר על כן ביקשו איילה תומר ודין לתומר להצטרף למהות בקשת חברת רמי לגילוי מסמכים ושבית המשפט יורה כי בנפיט תמציא לידם את כלל המסמכים אשר גולו על ידה ללא כל תנאי.
--- סוף עמוד 4 ---
15. עוד ציינה איילה תומר (אשר מתנהל כנגדה הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 28473-03-17) כי ביום 21.9.2018 בית המשפט המחוזי בחיפה התיר לה להגיש תביעה שכנגד וכי היא מתעדת להגיש תביעה שכנגד. כמו כן טענה כי היא שומרת על מלוא זכויותיה להעביר דרישות מקדמיות לבנפיט, וזאת במסגרת הליך התביעה שכנגד אשר בכוונתה להגיש.
16. ביום 15.11.2018 הגישה בנפיט תשובה מטעמה להודעת איילה ודין תומר לעניין כתב הסודיות. בנפיט טענה כי יש לדחות את בקשת איילה ודין תומר על הסף, שכן המדובר בבקשה נטולת כל נימוקים ואסמכתאות. יתרה מכך, הנימוקים אשר צוינו בתשובתה לבקשת חברת רמי לגילוי מסמכים חלים ביתר שאת גם לעניינם של איילה ודין תומר, שכן כאמור עניינה של התביעה היא בגזילת סודותיה המסחריים של בנפיט על ידי איילה ודין תומר. מכאן, לא ברור מדוע השניים מתנגדים לחתום על כתב ההתחייבות בפרט לאור העובדה שלא הצביעו על כל נזק אשר יגרם להם מחתימה על המסמך האמור.
17. מנגד טענה בנפיט כי בהיעדר חתימה על כתב הסודיות הרי שעלול להיגרם לה נזק. כך לדוגמא, המידע הסודי אשר התבקש כולל גם את גובה דמי הזיכיון שמשלמת בנפיט, נכון לשנת 2018 לרשת "ויקטורי". כפי שנטען בכתב התביעה חברת רמי עשתה שימוש במידע שהיה בידי איילה תומר לעניין גובה דמי הזיכיון שמשלמת בנפיט לרשת לויקטורי נכון לשנת 2017 ופנתה לרשת ויקטורי במטרה לגזול מבנפיט את ההתקשרות האמורה. מכאן, שקיים חשש כי באם המידע לעניין גובה דמי הזיכיון לשנת 2018 יועבר לידי הנתבעים הרי שהם יפעלו כדי לגרום נזקים נוספים לבנפיט.
18. באשר ל"הודעה" מטעם איילה תומר לעניין הגשת תביעה שכנגד ושמירה על טענותיה לעניין דרישות מקדמיות טענה בנפיט כי יש לדחות טענה זו על הסף. תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי המועד להגשת כתב תביעה שכנגד הוא מועד הגשת כתב ההגנה, כאשר בהתאם לאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי מועד זה יוארך רק מטעמים מיוחדים שירשמו. בעניינו לא הציגה איילה תומר כל טעם מיוחד להארכת המועד האמור.
19. יתרה מכך אין בהודעה האמורה כל הסבר מדוע לא הוגשה תביעה שכנגד במועד הקבוע לכך בדין. איילה תומר הסתפקה בהגשת מסמך הנושא את הכותרת "הודעה" אשר נעדר תצהיר. עוד טענה בנפיט כי לאור העובדה שהליך זה נפתח ביולי 2017 ולאור העובדה כי כתב התביעה תוקן בחודש דצמבר 2017 הרי שהיו לרשות איילה תומר שתי הזדמנויות שונות להגיש תביעה כנגד אך היא בחרה שלא לעשות כן. לבנתיים הצדדים קיימו ביניהם הליכים מקדמיים ולא ניתן להחזיר את ההליך לשלב הגשת כתבי הטענות.
20. ביום 21.11.2018 התקיים דיון במעמד הצדדים. באשר לבקשה מס' 27 הוריתי כי ( ר' עמ' 88 לפרוטוקול שורות 1-9) :
"ב"כ הצדדים כולם יבואו בדברים ויעשו מאמץ כן כדי לגבש הסכמה בדבר נוסח מתאים של טופס שמירת סודיות ביחס למסמכים שהתובעת מבקשת להעביר לעיונם.ב"כ
--- סוף עמוד 5 ---
הצדדים יודיעו בתוך 30 ימים אם עלה בידם לגבש הסכמה שכזו, ואם לא – ימציא כל צד את הנוסח המוצע על ידו ותינתן החלטה מתאימה על ידי בית המשפט".
21. לאחר דין ודברים שהתקיים בין הצדדים בהמשך לדיון קדם המשפט, וכן בהמשך לתגובות אשר הוגשו על ידי הצדדים לעניין זה, הודיעה ביום 28.2.2019 חברת רמי, כי ביום 21.2.2019 העבירה בנפיט לידיה נוסח כתב סודיות חתום מטעמה וזאת לעניין המסמכים אשר יגולו על ידי חברת רמי. בהתאם ציינה חברת רמי כי היא תעביר לידי בנפיט נוסח כתב סודיות חתום על ידה.
22. ביום 3.1.2019 הוגשה הודעה מטעם איילה תומר ודין תומר. ההודעה הוגשה במסגרת בקשה מס' 33 [אשר אליה אתייחס בהמשך החלטתי]. במסגרת ההודעה ציינו השניים כי הם עומדים על בקשתם מיום 5.11.2018 באשר להצטרפותם לבקשת חברת רמי לקבלת כלל המסמכים אשר גולו בתצהירי גילוי המסמכים של בנפיט.
23. מכאן, הרי שלעניין בקשה מס' 27 יש להכריע בשאלה האם להתיר לאיילה תומר ולדין תומר להצטרף לבקשת חברת רמי לגילוי מסמכים לקבל לידם את כלל המסמכים אשר גולו בתצהירי גילוי המסמכים של חברת בנפיט וזאת בכפוף לחתימה על כתב סודיות.
דיון והכרעה בבקשה מס' 27 לעניינם של איילה תומר ודין תומר
24. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים מצאתי כי יש להתיר לאיילה תומר ודין תומר את העיון במסמכים האמורים וזאת בכפוף לחתימתם על כתב סודיות, כפי שנחתם במסגרת הליכי העיון בין בנפיט לבין חברת רמי. ואפרט.
25. כאמור בפתח תצהיר גילוי המסמכים מטעם בנפיט העלתה בנפיט טענת חיסיון ו/או סודיות לגבי חלק מן המסמכים אשר פורטו בתצהיר גילוי המסמכים. לטענתה חלק מהמסמכים כוללים בחובם סודות מסחריים, חלקם נוגעים לצדדים שלישיים וחלקם כוללים נתונים פרטיים. ומכאן דרישתה כי המסמכים האמורים ימסרו לעיון רק בכפוף לקבלת התחייבות חתומה של כל יתר הצדדים בתיק לשמירת המסמכים בסודיות.
26. עוד יצוין כבר בפתח החלטה זו כי במהלך דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 21.11.2018 הצהיר ב"כ חברת רמי, טרם הגיעו חברת רמי ובנפיט על הסכמה לעניין נוסח כתב סודיות, כי השימוש במסמכים יעשה רק לצורך ההליך. ולעניין זה ר' עמ' 87 לפרוטוקול ש' 14-16. ב"כ איילה תומר ודין תומר הצטרף להצהרה האמורה ( ר' עמ' 87 לפרוטוקול ש' 18).
27. יתרה מכך, גם במסגרת ההודעה מטעם איילה תומר ודין תומר מיום 3.1.2019 ציינו השניים בסעיף 3 להודעתם כי הם:"...יפעלו בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד בבקשה הנ"ל".
28. הלכה פסוקה היא כי עת נדרש בית המשפט להכריע בבקשה לגילוי או עיון מסמכים תחילה עליו להידרש לשאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, כאשר
--- סוף עמוד 6 ---
בית המשפט יינקט בגישה מרחיבה לפיה יש לגלות כל מסמך שעשוי לקדם עניינו של בעל דין. ככל שבית המשפט ימצא כי המסמכים האמורים רלוונטיים למחלוקות בין הצדדים אז הוא יידרש לשאלת החיסיון או לחילופין האינטרס המוגן אל מול האינטרס הטמון בגילוי המסמך (ר' רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' משה דהן (פורסם בנבו, 8.7.2013).
29. ראשית אם כן נדרש להכריע האם המסמכים האמורים רלוונטיים לבירור המחלוקות בין הצדדים. לעניין זה יצוין כי נראה כי המדובר במסמכים אשר הם רלוונטיים לבירור המחלוקת. בנפיט בעצמה ציינה תשובתה לבקשת חברת רמי לעיון במסמכים [ר' סעיף 5 לתשובה]:"בידי בנפיט מסמכים רלוונטיים ביותר שחיוניים לצורך בירור ההליך..."
30. מכאן שיש לבחון את שאלת חיסיון המסמכים. כבר בפתח הדברים יצוין כי בנפיט לא סירבה למסור את המסמכים האמורים, אלא התנתה את מסירת המסמכים בחתימה על כתב סודיות וזאת בשים לב לטענותיה בכתב התביעה לעניין מעשיהם של איילה תומר ודין תומר בדמות גזילת סודות מסחריים וגרימת נזקים לכאורה.
31. במסגרת תצהיר גילוי המסמכים העלתה בנפיט שלוש טענות חיסיון שונות. הראשונה, חיסיון לאור העובדה שמדובר בסוד מסחרי. השנייה, חיסיון בשל היות המסמך נוגע לצדדים שלישיים והטענה השלישית היא לקיומו של חיסיון בשל היות המסמך כולל נתונים פרטיים.
32. באשר לטענת חסיון בשל קיומו של סוד מסחרי, סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") קובע כי:
"23.(א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.