פסקי דין

סק (ת"א) 17148-10-18 הבורסה לניירות ערך בתל – אביב בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ההסתדרות במרחב תל-אביב יפו

01 דצמבר 2019
הדפסה
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 17148-10-18 01 דצמבר 2019 לפני: כב' השופט אורן שגב נציגת ציבור (עובדים) גב' הלן הרמור נציג ציבור (מעסיקים) מר חגי רם המבקשת הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אופיר סובול, גלית קופרשמידו ואח' - המשיבים 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - ההסתדרות במרחב תל-אביב יפו ע"י ב"כ עו"ד מאיה פרנקו ואח' 2. ועד עובדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד בני כהן, קרן קוטס ואח'

פסק דין

לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי, במסגרתה מבקשת הבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן – הבורסה), כי ביה"ד יתן סעד הצהרתי, לפיו סכסוך העבודה אשר הוכרז בבורסה ביום 17.09.18 ע"י הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – ההסתדרות) וע"י ועד עובדי הבורסה, הוכרז שלא כדין, בניגוד לסעיפי מיצוי תביעות ושקט תעשייתי עליהם התחייבה נציגות העובדים במסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד, אשר נחתם בין הצדדים ביום 07.05.17 (להלן – ההסכם הקיבוצי), ולפיכך הוא בטל, באופן שמשיבים מנועים מלנקוט בצעדים ארגוניים מכוחו.

°

--- סוף עמוד 2 ---

נקדים אחרית לראשית ונציין, כי לאחר שנתנו את דעתנו לטענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להכריז על בטלותו של סכסוך העבודה להידחות, וזאת מהטעמים שנפרט להלן. נקדים ונניח בקצרה את העובדות הצריכות לעניין.

תמצית הרקע העובדתי

1. הורתו של סכסוך זה בתיקון לחוק ניירות ערך (תיקון 63), התשע"ז-2017 (להלן – התיקון לחוק), אשר שינה את מבנה הבורסה, באופן שחברות בבורסה לא הותנתה עוד בבעלות עליה.

2. עד לתיקון לחוק, היתה הבורסה חברה שלא למטרת רווח ועל חבריה נמנו כ- 25 בנקים וגופים כלכליים ישראליים שהיו בעליה, אך לא החזיקו בזכויות הוניות. כך, הלכה למעשה, היתה זהות בין הבעלות על הבורסה לבין זכות הגישה למסחר, באופן שרק גופים שנמנו על חברי הבורסה (וממילא בעליה), נהנו מגישה למסחר בה.

3. התיקון לחוק איפשר להרחיב את בסיס החברות בבורסה באופן שהגדיל את מספר בעלי זכויות המסחר בה, במנותק ממספר בעליה ומזהותם. בנוסף, הבורסה הפכה, לאחר התיקון לחוק, לחברה למטרות רווח, תחרותית ויעילה יותר, מתוך שאיפה שהדבר יהווה תמריץ להגדיל את היקפי המסחר; מטרה נוספת שהושגה היתה שיתוף פעולה עם בורסות זרות ומשקיעים אסטרטגיים. השינוי הנ"ל אילץ את חברי הבורסה (בעיקר מוסדות בנקאיים) להיפרד מהשליטה בה ע"י מכירת אחזקותיהם בתוך פרק זמן של 5 שנים, כשהמטרה היא שבסופו של דבר במשך 5 השנים הראשונות מניות העולות על 5% תהיינה רדומות ולמעשה חסרות ערך למחזיק בהן, ובתוך 5 שנים יהיה חבר בורסה מחויב למוכרן. עוד יצוין, כי בהתאם לסעיף 41(ה)(2) לתיקון לחוק, מהלך שינוי הבעלות בבורסה נועד לאפשר את הנפקתה ורישום מניותיה למסחר.

4. כפועל יוצא והכרחי מהתיקון לחוק, נחתם הסכם קיבוצי מיוחד ביום 07.05.17 (נספח א' לבקשת הצד), במסגרתו ניתנה לעובדים רשת ביטחון מפני פיטורים קולקטיביים מיום חתימת ההסכם ועד ל-5 שנים ממועד שינוי מבנה הבעלות וכן הוקצו להם 6% מהון המניות המונפק והנפרע של הבורסה לאחר השינוי. בנוסף, העובדים קיבלו מספר הטבות נוספות כגון: הארכת תוקפם של ההסכמים וההסדרים הקיבוציים לתקופה של 5 שנים נוספות, תוספת שכר

--- סוף עמוד 3 ---

בשיעור 3.5% לשנת 2016, תוספת שכר שנתית בשיעור 3.5% החל משנת 2017 ועד לשנת 2021, מענק שנתי חד פעמי בשיעור 1.4 משכורות לשנת 201, ומענק שנתי לשנים 2017-2021, תוספת לשכר היסוד ולתוספת האישית, קידומים לעובדים והגדלת ההקצבה לוועד העובדים (סעיף 16 לבקשת הצד).

5. ההסכם הקיבוצי כלל, כמקובל, סעיף שמירה על שקט תעשייתי לתקופת ההסכם בזו הלשון: "הסכם זה מסדיר וממצה את כל תביעות העובדים ונציגות העובדים, לתקופת ההסכם וכן את כל תביעות העובדים ונציגות העובדים בקשר לשינוי מבנה הבעלות".

6. בנוסף, כל עובד התבקש לחתום, כנגד קבלת המניות האישיות שהובטחו לו במסגרת ההסכם הקיבוצי, על הנוסח הבא: "העובד מאשר כי ידוע לו שהחברה בוחנת אפשרות של ביצוע הצעה לציבור והוא מסכים לכך. כן מאשר העובד כי במקרה של הצעה לציבור, זכותו של העובד למכור או להעביר את המניות תהיה כפופה למגבלות שנקבעו..." (נספח ב' לבקשת הצד).

טענות המבקשת

7. להלן טענות המבקשת בתמצית:

(א) עילת סכסוך העבודה לא ברורה, שכן העילות המפורטות בהודעה עוסקות בעסקת מכירת המניות, בעוד שההסתדרות פרסמה לציבור באופן רשמי כי סכסוך העבודה נעוץ בהנפקת הבורסה, שכלל אינה מבוצעת;

(ב) הכרזת סכסוך העבודה, מהווה הפרה בוטה של סעיף השקט התעשייתי בהסכם הקיבוצי מיום 07.05.2017, אשר עסק בשינוי מבנה הבעלות בבורסה וכלל בחובו את מכירת המניות המתחייבת מהתיקון לחוק ואת ההנפקה לציבור;

(ג) ההטבות הכספיות ורשת הביטחון שעוגנו בהסכם הקיבוצי ניתנו בעיקרן בשל השינויים שהיו צפויים כתוצאה מחקיקת החוק, ובראשם מכירת המניות של חברי הבורסה בתקופה זו, וזאת על רקע חתימת נציגות העובדים על סעיף שקט תעשייתי לתקופה של 5 שנים;

(ד) רשת הביטחון שנפרסה לתקופה של 5 שנים, נותנת מענה לחששם של העובדים מפני פגיעה בתנאי העסקתם או בביטחונם התעסוקתי, ככל שזו אכן עילת הסכסוך. כך או כך, לעת הזו לא עומדת על הפרק הנפקה;

--- סוף עמוד 4 ---

(ה) השביתה היא מעין פוליטית, שכן שינוי מבנה הבעלות בבורסה אינו החלטה של הבורסה, כי אם של כנסת ישראל ותפקידה של הבורסה התמצה בתיווך בין בעלי המניות הישנים לבעלי המניות החדשים;

(ו) אין במכירת המניות כל השלכה על זכויות העובדים, וההסכם הקיבוצי עליו הם חתמו, שריר, תקף וקיים וכאמור לעיל, מעניק להם הגנה מפני פיטורים קולקטיביים למשך 5 שנים.

טענות המשיבים

8. להלן טענות המשיבים בתמצית:

(א) מטרת הבקשה היא לאפשר לבורסה להמשיך במהלך שנקטה למכירת המניות לגורמי חוץ, תוך התעלמות מוחלטת מחובת קיום המו"מ ומחובת יישוב חילוקי הדעות בדרכים המעוגנות בהסכם הקיבוצי ובחוק;

(ב) רצונה של נציגות העובדים הוא להשלים את המו"מ שהוחל בו בנושאים שהם בנשמת אפה, אך ההנהלה מעדיפה לחמוק מדיון זה;

(ג) בפועל, לא ננקטים צעדים ארגוניים כלשהם ע"י העובדים ולא קיימת פגיעה בציבור המשקיעים או בפעילות המסחר, וזאת מתוך הכרתה של ההסתדרות כי הצעדים הארגוניים אינם מהווים תכלית כשלעצמה;

(ד) הכרזת הסכסוך נועדה להחזיר את המבקשות לשולחן המו"מ, דבר שאינו מתרחש, כשהחשש הכן מפני איום אמתי וממשי על מעמדם, העסקתם וזכויותיהם של עובדי הבורסה הוא העומד ביסוד הסכסוך ומעניק לו את אופיו הכלכלי. מכאן, שההכרזה על סכסוך העבודה עולה בקנה אחד עם החוק, עם הפסיקה ועם עקרונות משפט העבודה הקיבוצי;

(ה) עצם ההכרזה על סכסוך עבודה אין בה כשלעצמה כדי להצדיק את מתן הסעדים שנתבקשו, ובוודאי שעה שלא ננקטים צעדים ארגוניים כלשהם;

(ו) התנהלות המשיבים עולה בקנה אחד גם עם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 51092-01-12 המוסד לביטוח לאומי ומדינת ישראל – הממונה על השכר במשרד האוצר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה – איגוד המשפטנים.

(ז) הבקשה לביטול הכרזת סכסוך העבודה קיצונית, ובהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, ההכרזה על הסכסוך נועדה, בין היתר, להבטיח כי המעסיק יהיה מודע לנושאים שבסכסוך, במטרה לאפשר הידברות בין הצדדים, למניעת נזקים.

--- סוף עמוד 5 ---

(ח) לגופו של עניין, מהות הסכסוך הוגדרה כך:

(1) דרישת נציגות העובדים לקיום ישיבות בנוגע לגילוי ולמתן פרטים ונתונים לגבי עסקת מכירת המניות; דרישה לשקיפות ולפירוט נתונים על השלכות העסקה למכירת המניות בכל הנוגע למצבו הפיננסי של המעסיק; דרישה להצגת מלוא ההשלכות של עסקת מכירת המניות על זכויות עובדי הבורסה;

(2) דרישת נציגות העובדים לקיום מו"מ לחתימתו של הסכם קיבוצי שיבטיח לעובדים "רשת ביטחון", זכויות כלכליות, ויסדיר את השלכות עסקת מכירת המניות על זכויות העובדים, מעמדם וביטחונם התעסוקתי;

(3) התנהלות המעסיק בדרך שאינה מקובלת ביחסי עבודה קיבוציים, ובחוסר תום לב שכן המעסיק נמנע מקיום מו"מ ומהתייחסות עניינית לדרישות נציגות העובדים, דבר הפוגע במעמד נציגות העובדים, מתוך מטרה לעשות דה לגיטימציה לנציגות העובדים ותך פגיעה בציבור העובדים המאורגן (נספח א' לתשובת המשיבים).

(ט) דרך המלך ביחסים קיבוציים היא הידברות, אך מנכ"ל הבורסה אימץ גישה הקובעת כי אין מקום להידברות, שכן ההסכם שנחתם במאי 2017 נותן מענה לדרישות העובדים, ומכאן שלא ניתן לעבור לשלב הבא של יישוב חילוקי דעות;

(י) הבקשה להורות על בטלותו של סכסוך העבודה, בניגוד לבקשה לצווי מניעה זמניים, נועדה להדוף קיומו של משא ומתן, לחסום באיבו את יישום הפרק של יישוב חילוקי דעות ולמוטט כל אפשרות של פעולת תיווך או גישור, כמתחייב מהוראות חוק יישוב סכסוכי עבודה;

(יא) המבקשת חוסמת כל אפשרות למצות את מנגנון יישוב חילוקי הדעות הקיים בהסכם הקיבוצי הבסיסי, למעשה חוסמת כל ערוץ הידברות שיכול לסייע לפתור את המחלוקות, באופן שלא הותיר ברירה בפני המשיבים זולת להכריז על סכסוך עבודה, חרף קיומו של סעיף שקט תעשייתי;

(יב) סעיף השקט התעשייתי בהסכם הקיבוצי משנת 2017 אינו מונע מהמשיבים מלהכריז על סכסוך עבודה ובהתאם לפסיקה (עסק (ארצי) 18/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מכתשים מפעלים כימיים בע"מ (18.11.2009) וקיימות נסיבות כגון הפרת חובת הגילוי והיוועצות או

--- סוף עמוד 6 ---

הפרת חובת ניהול משא ומתן, בהן ארגון העובדים קונה זכות להשתחרר מהתחייבויותיו לשקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, או חלק;

(יג) אין כל התחייבות לשקט תעשייתי בכל הנוגע להתקשרויות של הבורסה עם צד ג' ולנסיבות של חילופי בעלי מניות;

(יד) הזכות להכרזה על סכסוך עבודה נגזרת מהזכות התת חוקתית לניהול משא ומתן קיבוצי ומהזכות התת חוקתית לשביתה ומהזכות התת חוקתית לעבוד, כמו גם ומהזכות החוקתית להתארגנות;

(טו) הסכם ההקצאה עליו חתמו העובדים, המכשיר את מהלך של מכירת מניותיהם של בעלי המניות, אין משמעו מכירה מרוכזת לגורמי חוץ. כשנודע לראשונה על המהלכים אותם הוביל המנכ"ל מול גורמים זרים, התעורר חשש בקרב ועד עובדי העובדים כי יתנהל מו"מ וייקבעו עובדות בשטח שעלולות להיות בעלות השלכות על העובדים, באופן שיקשה על הצגת עמדת העובדים, לאחר שכבר ייסגרו הסכמים מול הרוכשים הפוטנציאליים. כניסת חברות חוץ יוצרת חוסר ודאות בכל הקשור לשינויים מהירים ובלתי צפויים שיש להם השלכות על עובדי הבורסה ועל תנאי העסקתם. המשיבים לא יכלו לצפות מראש כי מכירת המניות תשנה משמעותית את הרכב בעלי המניות, שמחזיקים בבורסה, תוך התרת כניסתם של גורמים זרים;

(טז) לאחר השינוי, היא מחויבת, על פי התיקון לחוק, להקצות חלק מרווחיה ממכירת מניות להשקעה בתשתיות טכנולוגיות והפחתת עמלות. לפי מידע שפורסם בתקשורת, הרווח שסוכם עם הבעלים החדשים מההנפקה וחילופי הבעלים לפי הסכם הנאמנות עתיד להגיע ל- 50 מיליון ₪ וישמש להפחתת עמלות ופיתוחים טכנולוגיים. בנסיבות אלו, ימומנו הפיתוחים הטכנולוגיים מכספים אחרים שיועדו להבטחת ביטחונם התעסוקתי וזכויותיהם של העובדים (ולא מהרווחים, כפי שקובע החוק).

(יז) קיימת מחלוקת בין הצדדים, האם שינוי מבנה הבעלות והתגמול שניתן בעדו הנו תהליך שכולל ואף נועד להביא למכירת מניות ע"י חברי הבורסה ההיסטוריים, שיהיו מעוניינים בכך.

דיון והכרעה

--- סוף עמוד 7 ---

9. כאמור בפתח הדברים, דין הבקשה להכריז על בטלותה של ההכרזה על סכסוך עבודה, להידחות.

10. לטענת המשיבים, הם לא צפו את התרחיש בו מנכ"ל הבורסה ירתום, כחלק מהליך שינוי מבנה הבעלות, גורמי חוץ. נזכיר בהקשר זה, כי אין חולק, שבחודש אפריל 2018 אישר דירקטוריון הבורסה את ההתקשרות עם קרן השקעות אוסטרלית אמריקאית מניקיי, שתרכוש 19.9% ממניות הבורסה, כשארבעת הגופים הנותרים (SUN SUPER PTI LTD., MOELIS AUSTRALIA ASSET MANAGEMENT LTD., DALTON INVESTMENTS LLC., NOVO NORDISK FOUNDATION) ירכשו יחד כ- 51.7% מהון המניות (12.09% לכל אחד). בהתאם לתנאי העסקה, כל ארבעת הגופים יפקידו 32.9% מהמניות בנאמנות. המשיבים טענו בהקשר זה, כי בהצעת החוק וגם בתיקון לחוק, אין התייחסות להפיכת הבורסה לגורם הנשלט ע"י גופים בינלאומיים.

11. הבורסה מאידך, טענה כי לעת הזו ועד לתקופת תום ההסכם הקיבוצי (5 שנים ממועד חתימתו), לא מתוכנן כל צעד של הנפקה, ובוודאי שלא מתוכננים פיטורים קולקטיביים ולכן, אין למבקשים כל עילה של ממש הנוגעת לביטחונם התעסוקתי. אין בידינו לקבל גישה זו, שכן היא סותמת את הגולל על זכותם, הטבעית של המשיבים להביא בפני ההנהלה את חששם הכן מפני הבאות ורצונם הלגיטימי "להקדים תרופה למכה" ממנה הם חוששים;

הפסת דעתם של המשיבים ע"י ההנהלה אינה יכולה להיעשות בדרך של ביטול ההכרזה על הסכסוך. היפוכו של דבר. על ההנהלה לקיים הידברות רצופה עם נציגי העובדים ואף לספק להם מידע, ככל שהדבר נדרש ובהיקף שהדבר נדרש, בהתאם לנסיבות. כך תיפתר המחלוקת, ככל שיסתבר במהלך ההידברות, כי בכלל קיימת, ולא ע"י החלטה כי לאור קיומו של סעיף שקט תעשייתי, שוב אין מקום לנהל כל סיג ושיח בנוגע לעתיד לבוא, וכל זאת שעה שעסקינן במכירת מניות, שלגביהן הוצהר כי "יוצעו לציבור", ולימים 72% מהן נמכרו למשקיעים זרים.

12. העובדה שלא ניתנה התייחסות בהסכם הקיבוצי לאפשרות שחלק הארי של מחזיקי המניות עלול או עשוי להיות גורמי חוץ, והעובדה שקיימת מחלוקת האם יש לכך נפקות על זכויותיהם העתידיות של העובדים בתקופה שלאחר התקופה המוגנת בהסכם הקיבוצי, היא הנותנת כי קיימת סיבה מספקת ומוצדקת לכך שהעובדים יבקשו לברר האם וכיצד הדבר אמור להשפיע על זכויותיהם ובעיקר על ביטחונם הכלכלי ב"יום שאחרי". מכאן, צומחת חובתו

--- סוף עמוד 8 ---

של המעסיק לקיים עמם הידברות גם כאשר ברקע קיימת התחייבות לשקט תעשייתי.

13. הדברים קיבלו ביטוי בעדותו של מר לרנאו, כפי שצוטט בחלק המבוא בסיכומי המבקשת (עמ' 3), שם הבהיר האחרון לשאלת בית הדין, כי הסכסוך נסוב על חששם של המשיבים לעמוד מול שוקת שבורה בשנת 2022, אז תסתיים התקופה המוגנת שהועמדה על 5 שנים וראו גם דבריו, בעמ' 48 לפרוטוקול הדיון מול שורה 8 ואילך (צוטט בסעיף 96 לסיכומי המבקשת), שם העיד, כי העובדים נמצאים בעיצומים, כהגדרתו, סביב מחלוקת שנוגעת להארכת 'רשת הביטחון' התעסוקתי מעבר ל- 5 שנים והתמורה שעל העובדים לתת לשם כך.

14. טענת המבקשת בהמשך לאותם דברים בעמ' 3 לסיכומיה, כי היא נכונה לשוחח על חששות גם כעת, וכי אף הדברים בוצעו בפורום הבכיר ביותר, "אך כל זאת באופן וולונטרי וללא סכסוך עבודה ואיום ממשי – שגם יצא אל הפועל...", אינה יכולה לעמוד. המבקשת חזרה על גישה זו בדיון מיום 11.10.18, שם נטען מפי באי כוחה: "[...] אנחנו נכונים לחזור להידברות כפי שהיתה בכפוף לביטולו של סכסוך העבודה. לחילופין, ככל שחבריי עומדים על המצב הקיים, אנו נעמוד על קביעת התיק להוכחות" (עמ' 2 לפרוטוקול מול שורות 11-13).

1
2עמוד הבא