פסק דין
האם יש להצהיר על בעלת המטען הגנטי (ביצית) שממנו נולד תינוק בהליך פונדקאות שנעשה בחו"ל, כעל אם התינוק?
א. רקע עובדתי
1. התובעים הם בני זוג אשר התקשרו בהסכם פונדקאות עם אישה פונדקאית בגיאורגיה (להלן: "הפונדקאית"). על פי חוות דעת של הדין הזר שהוגשה לבית המשפט, ההסכם נעשה בהתאם לחוק בגיאורגיה שלפיו, לאחר לידת התינוק, אין לאם הפונדקאית כל זיקה לתינוק שנולד והתובעים הם האפוטרופסים הבלעדיים של התינוק.
2. ברחמה של הפונדקאית הושתל עובר שנוצר מביצית של התובעת שהופרתה בזרעו של התובע.
3. ביום 8.10.12 נולד בשעה טובה תינוק ושמו XXX (להלן: "הקטין"). לאחר הלידה, חתמה הפונדקאית בפני קונסול ישראל בגאורגיה על הצהרה כי אין לה כל דרישות בקשר לקטין וכי הקטין "שייך" לתובעים על פי הסכם הפונדקאות עליו היא חתמה עם התובעים.
4. בהתאם ל"נוהל חו"ל" נערכה בדיקת רקמות וניטלו דגימות מהתובעים ומהקטין.
5. ביום 28.10.12 ניתנה חוות דעת המעבדה לסיווג רקמות ולפיה המטען הגנטי של הקטין הוא משני התובעים.
6. הנתבע הסכים כי יינתן פסק דין הצהרתי כי התובע הוא אבי הקטין ואולם ביחס לאימהות, הנתבע התנגד לרישום, מאחר וטרם גובשה עמדתו ביחס למעמד האם המיועדת בפונדקאות חו"ל. כיום, הקטין רשום במרשם האוכלוסין כבנו של התובע בלבד.
7. הצדדים הסכמו כי יוגשו סיכומים בכתב ביחס לשאלה האם ניתן להצהיר על התובעת כאם הקטין, לאור תוצאות בדיקת הרקמות שאישרה כי הביצית שממנה נולד הקטין, הוצאה מגופה של האם.
8. בסיכומי התובעים נטען, כי מאחר ובדיקה גנטית היא הדרך הטובה ביותר להוכחת קשרי הורות ומכיוון שבדיקה כזו נערכה ובה נקבע כי הקטין הוא בנה של התובעת, הרי שיש לרושמה כאימו.
9. הנתבע טען בסעיף 22 (ג) לתגובתו לתביעה, כי "על פי הדין הישראלי האם היולדת היא שנחשבת אימו של הילוד. לבעלת המטען הגנטי ככזו, אין מעמד משפטי כלפי הילוד". התובעים טוענים מנגד, כי אין ללמוד מחוק תרומתביציות תש"ע – 2010 (להלן: "חוק תרומת ביציות") הלכה לפיה האם המשפטית של הצאצא היא היולדת. זאת, משום שעל פי סעיף 4(ב) לחוק תרומת ביציות ולאור דברי ההסבר להצעת חוק זה, אין החוק חל על הליכי פונדקאות. הטעם לכך הוא, שבהליך פונדקאות הפעולה אינה נעשית למטרת תרומה. לטענתם, דרישה לפרוצדורה משפטית נוספת כגון "צו הורות" במקום הכרה מידית באם הגנטית כאימו של הקטין, פוגעת בעיקרון טובת הילד.