2. החוק לא חל על מקרה דנן, היות והליך הפונדקאות בענייננו נעשה בחו"ל. למרות זאת, על מנת לבחון מה המצב המשפטי במקרה דנן, יש לברר ראשית את המצב המשפטי ביחס לפונדקאות הנעשית על פי החוק ולנסות ללמוד מעמדת המחוקק, כיצד יש לראות את מעמד ההורים המיועדים והאם הפונדקאית.
3. על פי החוק, רק לאחר שבית המשפט מעניק "צו הורות", הופכים ההורים המיועדים לאפוטרופסים בלעדיים של הילד שנולד כתוצאה מהליך הפונדקאות (סעיף 11 לחוק).
4. סעיף 10 לחוק הפונדקאות דן במעמד הילד עד למתן צו ההורות והוא קובע כי:
"(א)עם לידתו יהיה הילד במשמורת ההורים המיועדים ויחולו עליהם כלפיו האחריות והחובות של הורה כלפי ילדו.
(ב) פקיד סעד שייקבע לכך על ידי פקיד סעד ראשי יהיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (א), האפוטרופוס הבלעדי על הילד משעת לידתו ועד למתן צו הורות או עד למתן צו אחר הקובע את מעמדו של הילד".
המגבלה על יכולת החזרה של היולדת מההסכם,קבועה בסעיף 13 לחוק הפונדקאות הקובע כי:
"ביקשה אם נושאת לחזור בה מהסכם לנשיאת עוברים ולהחזיק בילד, לא יאשר זאת בית המשפט אלא אם כן נוכח לאחר קבלת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, כי חל שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק חזרתה של האם הנושאת מהסכמתה, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד".
5. לכאורה, מרגע הלידה ועד למתן צו ההורות, המשמורת הפיזית על הצאצא מוענקת להורים המיועדים ואילו האפוטרופסות, מוענקת לפקיד הסעד.
6. דהיינו, אין בעצם העובדה כי המטען הגנטי הוא של ההורים המיועדים, בכדי להעניק להם באופן אוטומטי את מעמדם כאפוטרופסים. יש צורך לקיים הליך משפטי שבסופו מוענק צו ההורות.
7. המחוקק נקט בגישה זו בחוק, למרות שבחוק תרומת ביציות נקבע במפורש בסעיף 42 (א)כי:
"יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין".סעיף 1 לחוק תרומת ביציות קובע כי "נתרמת" היא "מי שהגישה בקשה לתרומת ביציות בהתאם להוראות לפי סעיף 11".על פי סעיף 11, נתרמת היא "מי שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד, לרבות בדרך של השתלת הביציות באם נושאת לפי חוק ההסכמים". כלומר,על פי חוק תרומת ביציות, האם היא זו שאליה מיועדת תרומת הביצית בין אם היא היולדת ובין אם לאו. לעומת זאת, המחוקק סבר כי בהליך הפונדקאות, לא ניתן להעניק להורים המיועדים מעמד כאפוטרופסים בזכות היותם ההורים המיועדים של הצאצא בלבד או מכוח היותם בעלי המטען הגנטי של הצאצא ורק צו ההורות מעניק את האפוטרופסות להורים המיועדים. בצדק טוענים התובעים בסעיף 18 לסיכומיהם, כי בדברי ההסבר להצעת חוק תרומת ביציות, נאמר כי הכלל שנקבע בחוק זה לא יחול על השתלת ביצית בהליך פונדקאות היות ופעולה זו "אינה נעשית למטרת תרומה".