פסק-דין
השופט י' אלרון:
1. בליבת הערעור שלפנינו ניצבת השאלה האם יש להתיר למערער לחזור בו מהודייתו בכתב האישום בשל אי-מסירת מלוא חומר החקירה לסניגוריה בטרם נחתם הסדר הטיעון עימו.
2. הערעור נסוב על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' לוי) בת"פ 16512-08-17 [פורסם בנבו] מהתאריכים 19.3.2018 ו- 27.6.2018, בהתאמה.
3. כתב האישום המקורי הוגש ביום 8.8.2017 נגד המערער וארבעה נאשמים נוספים, ביניהם פאינה קירשנבאום (להלן: קירשנבאום), שכיהנה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כמזכ"לית מפלגת "ישראל ביתנו" (להלן: המפלגה), כחברת כנסת וכסגנית שר הפנים.
שניים מהנאשמים הנוספים הורשעו על פי הודאתם בכתבי האישום המתוקנים בעניינם ודינם נגזר. ההליך הפלילי בעניינם של קירשנבאום ונאשם נוסף תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
--- סוף עמוד 4 ---
4. המערער עצמו הורשע על פי הודייתו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, בארבע עבירות של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שתי עבירות של בקשת שוחד לפי סעיפים 290 ו-294 לחוק העונשין; ושלוש עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון).
במסגרת הסדר הטיעון לא הגיעו הצדדים להסכמה עונשית אלא הוסכם כי כל צד יהיה חופשי לטעון לעונש כראות עיניו. לצד זאת הוסכם כי: "התשתית העובדתית שעל יסודה יטענו הצדדים לעונש היא זו המפורטת בכתב האישום, והצדדים לא יחלקו על עובדות אלו. יחד עם זאת מוסכם, כי הנאשם יטען במסגרת הטיעונים לעונש כי הוא לא קיבל טובת הנאה לכיסו הפרטי וכי הוא שימש כעוזרה של נאשמת 1 [קירשנבאום – י' א'] ופעל לטובת המפלגה. המאשימה לא תחלוק על טיעונים אלה של הנאשם".
עובדות כתב האישום המתוקן
5. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בין השנים 2001-2014 שימש המערער מנהל אגף הארגון של המפלגה.
קירשנבאום, הממונה על המערער, היתה אמונה על כספים שהוקצו מתוך תקציב המדינה לשליטת המפלגה מכוח הסכמים קואליציוניים, בכפוף ללשון החוק וההסכמים (להלן: כספים קואליציוניים). בין קירשנבאום למערער היו קשרי עבודה הדוקים ויחסי אמון. הם נהגו לשוחח בטלפון ולהיפגש לעיתים תכופות. קירשנבאום נהגה להתייעץ עם המערער בנושאים שוטפים, ארגוניים, פוליטיים ואישיים.
מתוקף תפקידו היה המערער אחראי על הפן הארגוני של מערכות בחירות ארציות ומוניציפאליות, ועל הקשר של מטה המפלגה עם גורמי השטח לרבות ראשי רשויות, חברי מועצות, מרכזי סניפים ופעילים. כמו כן עמד המערער בקשר עם גופים שונים שביקשו לקבל כספים מתקציב המדינה ובין היתר העביר לשימושם כספים קואליציוניים ואף "היווה ערוץ להעברת בקשות מסוג זה" אל קירשנבאום.
6. על פי הנטען בכתב האישום המתוקן החל משנת 2006 ועד לפתיחת חקירה משטרתית גלויה בפרשה בשנת 2014, פעלה קירשנבאום "באופן שיטתי ומתוכנן, לעיתים מתוחכם" כדי לקבל טובות הנאה פסולות עבורה, עבור בני משפחתה, עבור
--- סוף עמוד 5 ---
מקורביה ועבור המפלגה ומקרוביה. זאת תוך ניצול תפקידיה הציבוריים, ההשפעה הנובעת ממעמדה ובייחוד שליטתה על יעדיהם של תקציבי המדינה.
המערער היה שותף מרכזי בתכנון ובהוצאה אל הפועל של חלק משמעותי מהמעשים הפליליים שבוצעו על ידי קירשנבאום וביצע אותם בצוותא עימה.
7. כתב האישום המתוקן מייחס למערער שלושה אישומים.
על פי העובדות המתוארות באישום הראשון, המכונה "פרשת המופעים", פנתה נלי דינובצקי בעליה של חברה המפיקה אירועי תרבות בשם אברורה הפקות בע"מ, לקירשנבאום, וביקשה ממנה שהיא והמערער יסייעו לה לזכות בעבודות של הפקת אירועים תוך שימוש בקשריהם עם בכירים ברשויות מקומיות ובהשפעתם עליהם. השתיים סיכמו כי בתמורה לעזרה שיעניקו קירשנבאום והמערער לדינובצקי ישולם להם סך של 10% מהתקציב שיתקבל עבור כל הפקה.
במהלך שנת 2006 הפנה המערער את דינובצקי ובן זוגה, איגור ריז, אל אדם מטעמו בשם חיים דולגופולסקי כדי שידריך אותם במילוי הטפסים הדרושים לצורך זכיה בכספי תמיכה מ"ועדת הארבעה" האמונה על הענקת כספי סיוע כספי לשם הפקת אירועי תרבות אשר לפחות 50% מהאמנים המשתתפים בהם הם עולים חדשים. דולגופולסקי קיבל שכר מהמפלגה עבור הסיוע לדינובצקי וריז. בין השנים 2010-2006 זכו השניים למימון של 19 מופעים, שהוענק להם על ידי הוועדה וזאת כאשר על פי כללי הוועדה כל משרד הפקות זכאי לתמיכה מקסימלית פעמיים בכל שנה בלבד.
ביחס למופעים אלה הבהיר המערער לדינוביצקי וריז שהוא עמד בקשר עם גורמים בוועדה כדי להבטיח את זכייתם במימון המופעים וכי השתמש בהשפעתו במשרד הקליטה כדי שלא תתקיים ביקורת שתוכננה להיערך בקשר להפקות חברת אברורה. דינוביצקי וריז מצידם העבירו לידי קירשנבאום והמערער סכום מצטבר של 10% מסך התקציבים שקיבלו מהוועדה. את חלקו של המערער נהג ריז למסור לו מעת לעת במזומן. במקרה אחד הופקד לחשבון הבנק של המערער סך של 9,950 ש"ח.
--- סוף עמוד 6 ---
8. על פי העובדות המתוארות באישום השני, המכונה "פרשת עמותת איילים", דרש המערער מעמותת "איילים" (להלן גם: העמותה) להעביר כספים למפלגה או למי מטעמה בתמורה להעברת כספים קואליציוניים לעמותה.
במהלך שנת 2011 נפגש המערער עם מתן דהן (להלן: דהן), ששימש בתקופה הרלוונטית מייסד ומנכ"ל של עמותת איילים ומאוחר יותר יו"ר הוועד המנהל שלה, בתיווכו של סטיבן לוי (להלן: לוי), שדלן (לוביסט) העובד בחברת אימפקט בע"מ. מטרת הפגישה היתה לגייס כספים קואליציוניים מהמפלגה לטובת העמותה ולקדם החלטות ממשלה בעניין פעילותה בהקמת כפרי סטודנטים. החל מפגישה זו ועד לסוף שנת 2014 התקיימה בין המפלגה לעמותה מערכת יחסים הדוקה במסגרתה העבירה המפלגה תקציבים שמקורם בכספים קואליציוניים בהיקף נרחב למימון פעילות העמותה וזאת בתיווכו של לוי.
בשלהי שנת 2013 התחייבה העמותה להשקיע 15 מיליון ש"ח במימון תכנית להקמת כפרי סטודנטים בנגב ובגליל, לצד קבלת תקציב ממשלתי. במסגרת זו סיכם דהן עם המערער, בתיווכו של לוי, כי המפלגה תפעל להעברת כספים קואליציוניים לטובת פעילות העמותה והתכנית בהיקף של כ-5 מיליון ש"ח. בפגישה שהתקיימה בין השלושה הבהיר המערער לדהן וללוי כי כתנאי להעברת הכספים הקואליציוניים נדרשת העמותה להעביר חצי מיליון ש"ח במזומן לצרכי המפלגה. דהן סירב לקבל דרישה זו והמערער ויתר עליה.
בפגישה נוספת שהתקיימה בין הצדדים בה נכח גם דני גליקסברג (להלן: גליקסברג), סגנו של דהן, סוכם כי חלק משמעותי מהתקציבים שתעביר המפלגה לעמותה "יחזור לשימושה ב'דרכים יצירתיות' שיימצאו". בכלל זאת סוכם כי העמותה תיתן טובות הנאה למפלגה בדרך של "פרויקטים משותפים" המשרתים את האינטרסים של המפלגה והנחזים להגשים את מטרותיה. קירשנבאום באמצעות המערער כיוונה את אופן השימוש בכספים שהעבירה העמותה לשימוש המפלגה, ומעת לעת נתנה למערער הנחיות כיצד לנתבם.
9. בכתב האישום המתוקן נמנו שלוש שיטות שבהן מימנה העמותה את פעילות המפלגה: תשלומים לפעילי המפלגה; מימון יחסי ציבור עבור קירשנבאום; ודרישות נוספות מהעמותה בחודש דצמבר 2014, שלא מומשו.
--- סוף עמוד 7 ---
בגדרי השיטה הראשונה תואר כי המערער לקח שוחד מהעמותה בהיקף של 91,000 ש"ח. על פי המתואר שילמה העמותה למיכאל קלגנוב (להלן: קלגנוב), פעיל המפלגה, לבקשת המערער, תשלום חודשי בסך 7,000 ש"ח ובסכום מצטבר של 77,000 ש"ח במשך 11 חודשים לפחות במהלך שנת 2014. תשלום זה שולם לכאורה בתמורה להעסקתו של קלגנוב בעמותה, אולם למעשה במהלך כל התקופה הוא לא נדרש לעבוד ולא ביצע עבודה כלשהי עבור העמותה.
כמו כן, שילמה העמותה למיכאל (מייק) צ'ופנס, חבר של ויקטוריה רבין, העוזרת המקצועית של קירשנבאום, שכר חודשי בסך למעלה מ-7,000 ש"ח, במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2014, וזאת לאחר תום העסקתו בפועל על ידי העמותה. תשלום זה נעשה לבקשת המערער, ועל אף שהמערער ודהן היו מודעים לכך שצ'ופנס לא יבצע עבודה עבור העמותה בתמורה לתשלום שקיבל.
10. בגדרי השיטה השניה תואר כי המערער וקירשנבאום לקחו שוחד מעמותת איילים ומעמותת "הרוח החדשה הירושלמית" בסך כולל של 218,300 ש"ח, וזאת לטובת מימון יחסי הציבור של קירשנבאום.
על פי המתואר בחלק זה של כתב האישום, קיבלה קירשנבאום שירותי ייעוץ באשר ל"שיפור התדמית לקראת מיקום ברשימת ישראל ביתנו לכנסת הבאה", וזאת מחברת תארא ייעוץ וניהול פרוייקטים בע"מ (להלן: חברת תארא) העוסקת בייעוץ אסטרטגי בענייני רגולציה ותקשורת, וממשרד יחסי הציבור צור ייעוץ אסטרטגי בע"מ (להלן: משרד צור). בהנחיית קירשנבאום, הורה המערער לעמותת איילים לשלם למשרד צור תשלום של 20,000 ש"ח, כאשר משרד צור נדרש לשלם תשלום חודשי בסך 7,000 ש"ח לחברת תארא.
במקביל, יצר דהן קשר עם אלישבע מזי"א, מנכ"לית עמותת "הרוח החדשה הירושלמית", ועם מיכאל וולה, מנהל יחידת הצעירים בעיריית תל אביב, וסיפר להם כי קירשנבאום מעוניינת לשתף אותם בפרויקט נרחב של המפלגה הקשור בארגון כנס צעירים בכנסת העוסק בירידה מהארץ, שתוכנן להתקיים בחודש יוני 2014. דהן ובהמשך גם המערער הבהירו למזי"א ולוולה כי במסגרת הפרוייקט תפעל קירשנבאום להעברת תקציב בסך מיליון וחצי ש"ח לקידום מטרותיהם.
--- סוף עמוד 8 ---
דהן סיכם עם מזי"א כי עמותת הרוח החדשה הירושלמית תשלם למשרד צור במסגרת הפעילות המשותפת עם קירשנבאום, וכי עמותת איילים תשלם לה תשלומים נגדיים (back to back) כנגד תשלומים אלו. על פי הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 18.5.2014, התחייבה עמותת הרוח החדשה הירושלמית לשלם למשרד צור תשלום חודשי בסך 20,000 ש"ח פלוס מע"מ לתקופה של חצי שנה לפחות, ועל פי הסכם נוסף בין עמותת איילים לעמותת הרוח החדשה הירושלמית, תשלם הראשונה לאחרונה תשלום נגדי בסך זהה. בין החודשים מאי עד נובמבר 2014, קיבל משרד צור מעמותת הרוח החדשה הירושלמית סך מצטבר של 141,600 ש"ח, והאחרונה קיבלה סכום זהה מעמותת איילים.
בנוסף, שילמה עמותת איילים, לבקשת המערער אשר פעל בהתאם להנחיית קירשנבאום, סך של 76,700 ש"ח לאתר החדשותYnet בעבור סיקור תקשורתי של כנס הצעירים, שהוזמן בהתאם להצעת משרד צור שייצג כאמור את קירשנבאום.
11. בגדרי השיטה השלישית המתוארת בכתב האישום המתוקן, פנה המערער לעמותת איילים בשלוש בקשות לתשלום שוחד בסך כולל של 380,000 ש"ח, כאשר בסופו של דבר אף אחת מהבקשות לא התממשה.
12. הבקשה הראשונה היתה כי עמותת איילים תעסיק את חברת הכנסת לשעבר מטעם המפלגה ליה שמטוב, אשר פנתה לקירשנבאום בבקשה כי תסייע לה למצוא מקור פרנסה. ביום 4.12.2014 או במועד סמוך, פנה המערער ללוי, בהנחיית קירשנבאום, וביקש ממנו להציע לעמותת איילים להעסיק את שמטוב, ובתמורה לכך תעביר המפלגה לעמותת איילים כספים קואליציוניים נוספים בסך מיליון וחצי ש"ח. המערער הדגיש כי אם עמותת איילים תסרב להצעה היא לא תקבל את הכספים הללו.
לאחר ששוחח עם דהן וגליקסברג, הודיע לוי למערער שעמותת איילים מוכנה לקבל את ההצעה, אך המערער השיב בתגובה שהוא בוחן אפשרויות נוספות. בסופו של דבר, נכון למועד בו הפכה חקירת המשטרה בפרשה לגלויה, לא הועסקה שמטוב על ידי עמותת איילים.
--- סוף עמוד 9 ---
13. הבקשה השניה היתה כי עמותת איילים תשתתף במימון מיזם לפיתוח ענף הקיאקים בישראל, שהוצע לקירשנבאום על ידי קלגנוב. קירשנבאום, שהיתה מעוניינת במציאת פתרון תעסוקתי לקלגנוב, הביעה בפני מחלקת הספורט במועצה אזורית עמק הירדן ובפני עמותת השייט האזורית שלה עניין בהקמת המיזם בתחומי המועצה, והסכימה לתמוך בו בהיקף של חצי מיליון ש"ח, וזאת בתנאי שקלגנוב ינהל את המיזם. הסכמתה זו של קירשנבאום ניתנה לאחר שנמסרה לה הערכה כי עלות העסקתו של קלגנוב במיזם תהא 200,000 ש"ח.
במסגרת זו, פנה המערער לדהן וביקש ממנו שעמותת איילים תשתתף בעלות המיזם, באופן שהיא תשלם לעמותת השיט סך של 300,000 ש"ח. המערער הבהיר לדהן כי לאחר ביצוע התשלום תוכל עמותת איילים להפסיק לשלם את שכרו של קלגנוב. דהן וגליקסברג הסכימו לכך, אך בסופו של דבר, במועד בו הפכה חקירת המשטרה בפרשה לגלויה, טרם הועבר המימון מעמותת איילים לעמותת השייט.
14. הבקשה השלישית היתה כי עמותת איילים תממן רכישת מדליות מטעם המפלגה עבור ותיקי מלחמת העולם השניה, בסך של 20,000 דולר. דהן וגליקסברג הסכימו לבקשה, אך בסופו של דבר, במועד בו הפכה חקירת המשטרה בפרשה לגלויה, טרם יצאה רכישת המדליות אל הפועל.
15. על פי המתואר באישום השלישי ביקש המערער מאירנה וולדברג (להלן: וולדברג), ששימשה בתקופה הרלוונטית מנכ"לית עמותת התאחדות היזמים בישראל, לממן עבורו כרטיסי טיסה בסך כולל של 19,109 ש"ח.
במועד שלא צוין בכתב האישום, קיבלה התאחדות היזמים בישראל תמיכה תקציבית מהמפלגה בסך של כמיליון וחצי ש"ח. כמו כן, במועד שקדם לבקשת המערער, פנתה וולדברג אל קירשנבאום וביקשה את עזרתה בחידוש קשרים מקצועיים עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, שהעומד בראשה היה מצוי בקשר שוטף עם קירשנבאום, לנוכח תמיכה תקציבית באמצעות העברת כספים קואליציוניים מהמפלגה. קירשנבאום נענתה לבקשה והמליצה לראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול להיפגש עם וולדברג. ואכן, החל מחודש מרץ 2014 שולבה התאחדות היזמים בישראל בפרויקט שמומן על ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.
--- סוף עמוד 10 ---
כמתואר בכתב האישום המתוקן, פנה המערער אל וולדברג בשני מועדים שונים בשנת 2014, בהנחיית קירשנבאום, וביקש כי עמותת התאחדות היזמים בישראל תישא בעלות כרטיסי טיסה לחו"ל שלו ושל יועץ התקשורת של קירשנבאום, יקותיאל צפרי. וולדברג נענתה לבקשותיו. ביום 7.4.2014 שילמה 4,025 ש"ח למימון כרטיס הטיסה של המערער לסנט פטרבורג ובימים 2-3.9.2014 שילמה 15,084 ש"ח עבור כרטיסי הטיסה של המערער וצפרי לסרביה ולאוקראינה.