פסק דין
1. חברת סול צ'יפ בע"מ יוסדה בשנת 2010 כחברת הזנק (סטרט-אפ) שעסקה בפיתוח של שבבים מבוססי אנרגיה סולארית. התובע, עופר נבון, היה עובד של החברה מיום היווסדה. במהלך שנות עבודתו הוקצו לתובע אופציות לרכישת מניות של החברה אשר הומרו בשלב מאוחר יותר למניות. הקצאת המניות נעשתה על פי תכנית הקצאה המאושרת בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. האופציות הוקצו, כדרישת מס הכנסה, לחברת נאמנות שהחזיקה באופציות, ועם מימושן המשיכה והחזיקה במניות החברה שהוקצו לה עבור התובע.
2. בתביעתו בתיק זה, עותר התובע להצהיר כי הוא בעל מניות בחברה וככזה עומדות לו כל הזכויות המוענקות לבעל מניות, לרבות הזכות להשתתף ולהצביע באספות בעלי המניות והזכות לקבלת מידע.
כפי שיפורט להלן, המחלוקת בין הצדדים עוסקת בשאלה האם לתובע מעמד כלשהו בחברה כל עוד המניות מוחזקות עבורו על ידי הנאמן, והאם מעמד זה מקנה לו זכויות כשל בעל מניות בחברה.
רקע
3. חברת סול צ'יפ בע"מ (להלן: החברה) יוסדה כחברת הזנק (סטרט-אפ), העוסקת בפיתוח שבבים המבוססים על אנרגיה סולארית. מייסדי החברה, אשר נרשמו כבעלי מניותיה הראשונים, היו ד"ר שני קיסר ומר רם פרידלנדר (עמ' 25 לפרוטוקול). בתחילת דרכה פעלה החברה בחממה טכנולוגית, חממת מופ"ת ביהודה בע"מ. התובע, עופר נבון, הועסק על ידי החברה מיום ייסודה ולמעשה עובדי החברה היו שלושה: המייסדים והתובע. לטענת התובע, כפי שיפורט להלן, הוא לא נרשם כבעל מניות ביחד עם המייסדים, רק מהטעם שבאותה עת הועסק גם בחברה נוספת, ולאור חששם של הצדדים מפני העלאת טענות מצד מעסיקתו הנוספת של התובע ביחס לזכויות השונות בשבב. אולם, בפועל נהגו הצדדים כאילו גם הוא בין מייסדי החברה.
4. בחודש 12/2009 נערך ונחתם הסכם העסקה בין החברה לבין התובע בגדרו נקבעו תנאי העסקתו בחברה (נספח "ב" לתצהיר ת/8 ונספח 7 לתצהיר נ/3) (להלן: הסכם העסקה). בכותרת ההסכם נרשם כי הוא נערך ביום 6/12/2009 אולם ההסכם נחתם על פי הרשום בו בימים 23/12/2009 ו- 24/12/2009. בהתאם להסכם ההעסקה, נקבע כי התובע יתחיל לעבוד בחברה החל מיום 1/1/2010 בתפקיד של אחראי על ניהול תהליכים - DIRECTOR OF PROCESS MANAGEMENT.
5. בהסכם נקבעו תנאי העסקתו של התובע ובין היתר נקבע בסעיף 3.7, כי בנוסף למשכורתו, ובכפוף לתכנית הקצאת מניות לעובדים שתאושר עד לא יאוחר ממרץ 2010, יהיה התובע זכאי לקבל 806 אופציות לרכישת 806 מניות החברה. בהסכם נקבעו גם מועדי הענקת האופציות ותנאי המימוש שלהן. נקבע גם כי ההקצאה תיעשה על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], הקובע תנאים המבטיחים הטבת מס אליהם אתייחס בהמשך.
6. על תכנית להענקת האופציות לעובדים הוחלט בפועל כבר ביום 28/3/2009 (נספח 6 לנ/3). נציין כבר עתה, כי על מנת ליהנות מהטבת המס על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, נדרש המעסיק (לענייננו - החברה) להעביר את התכנית לאישור פקיד השומה (להלן: תכנית ההקצאה). בתכנית ההקצאה נקבע כי הקצאת האופציות והמניות לעובדים תיעשה באמצעות נאמן. הנאמן שנבחר היה חברת אס.ג'.אס. נאמנויות בע"מ, כיום חברת אלטשולר שחם נאמנויות בע"מ, והסכם הנאמנות איתה נחתם ביום 12/4/2010 (נספח 8 ל-נ/3, להלן: הסכם הנאמנות).
7. בהתאם להסכם ההעסקה ותכנית ההקצאה הוקצו לתובע 804 מניות של החברה (לא הובאו הסברים לשוני בין מספר המניות שפורטו בהסכם ההעסקה לבין מספר המניות שפורטו בכתב ההקצאה). מחיר המימוש למניה נקבע ל-0.01 ₪ ומועדי ההקצאה נקבעו אף הם בהתאם להוראת הסכם העסקה (כתבי הענקת האופציות צורפו כנספח "ג" לתצהיר התובע - ת/8).
בשנת 2011 העניקה החברה לתובע 441 אופציות נוספות ובשנת 2012 הוענקו לו 180 אופציות נוספות. סך הכול הוענקו לתובע אופציות ל- 1,425 מניות.
מתברר כי בשלב כלשהו פוצלו המניות כך שכל מניה פוצלה לעשר מניות (ראו עמ' 14 לפרוטוקול).
8. מאישור חברת מיטב דש נאמנויות בע"מ שניתן ביום 16/6/2014 עולה כי בסך הכל הוחזקו עבור התובע 14,250 מניות של חברת סולצ'יפ בע"מ בנאמנות (נספח ה' ל- ת/8). לגרסת התובע, הנסמכת על דו"ח רשם החברות שצורף כנספח ד' ל- ת/8, מחזיק הנאמן עבורו 15,900 מניות. עם זאת, מדובר ברישום מניות על שם הנאמן ולא על שם התובע, והתובע אישר בעדותו כי ככל הנראה מדובר בטעות, כי אין בידו כל ראיה על קבלת מניות נוספות וכי אינו יודע אם הנאמן מחזיק מניות גם עבור אחרים (עמ' 18).
9. בסעיף 4.3 לתכנית ההקצאה נקבעו הוראות לעניין זכויות ההצבעה בגין המניות שיוקצו לכל עובד וכך נאמר:
Until the consummation of an IPO, such Shares shall be voted by an irrevocable proxy (the: "Proxy") pursuant to the directions of the Board, such Proxy to be assigned to the indemnified and held harmless by the Company against any cost or expense (including counsel fees) reasonably incurred by him/her, or any liability (including any sum paid in settlement of a claim with the approval of the company) arising out of any act or omission to act in connection with the voting of such Proxy unless arising out of such member's own fraud or bad faith, to the extent permitted by applicable law. Such indemnification shall be in addition to any rights of indemnification the person(s) may have as a director or otherwise under the company's articles of association, ant agreement, any vote of shareholders or disinterested directors, insurance policy or otherwise.
משמע, זכויות ההצבעה בשל ההחזקה במניות המוקצות לעובדים יהיו מוקנות, כל עוד לא הוחלט על הנפקה ראשונה לציבור, למיופה כוח שיקבע על ידי דירקטוריון החברה.
10. בהתאם להוראה זו חתם התובע על כתבי ייפוי כוח (PROXY) המסמיכים את יו"ר דירקטוריון החברה להשתתף בישיבות החברה ולהצביע בשם בעל המניות המוקצות (כתבי הפרוקסי סומנו כנספח 10 לתצהיר נ/3).
11. בהתאם להסכם ההעסקה, לתכנית ההקצאה ולהסכם הנאמנות, הוחזקו האופציות למניות שהוענקו לתובע על ידי הנאמן. בשנת 2011 ביקש התובע לממש את האופציות שהוענקו לו וחתם על כתב מימוש (נספח 11 ל- נ/3). התובע שילם את מחיר המימוש כפי שנקבע בכתבי ההענקה, והחל מאותו מועד מחזיק הנאמן במניות שהוקצו לתובע.
התביעה
12. בכתב התביעה מושא תיק זה טוען התובע כי מכוח הקצאת המניות עבורו, עומדות לו זכויות שנות כבעל מניות. התובע עותר בכתב התביעה להצהיר כי עומדת לו זכות העיון בפרוטוקולים של האספות הכלליות בחברה, בתקנון החברה ובדו"חותיה הכספיים בהתאם לסעיפים 185-184 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. כן עותר הוא להצהיר כי עומדות לו כל הזכויות העומדות על פי דין לבעל מניות בחברה ובהן הזכות להצביע באספת בעלי המניות. התובע עותר גם להצהיר כי ייפוי הכוח שנחתמו על ידו (הפרוקסי), בטלים.
13. בתצהירו ציין התובע כי הוא מבקש לממש את זכותו להעביר את המניות מהנאמן אליו. לצורך כך הוא זקוק לכל המידע בנוגע לחברה, שכן העברת המניות מהנאמן אליו כרוכה בתשלום מס הנגזר מהערכת שווי החברה. חשוב לציין כי התובע סיים את עבודתו בחברה ביום 18/11/2012.
14. הנתבעת מצידה ביקשה לדחות את התביעה והדגישה כי הואיל והמניות מוחזקות על-ידי הנאמן ורשומות על שמו, הרי שכל הזכויות הנובעות מהחזקת המניות, לרבות הזכות לקבלת מידע, נתונות לנאמן בלבד. הנתבעת מדגישה כי על פי הסכם ההקצאה נקבע כי זכויות ההצבעה של העובדים להם יוענקו מניות, יהיו נתונות רק לנציג הדירקטוריון עד להנפקת המניות לציבור. הטעם בכך, כך נטען, הוא להבטיח את זכויות המשקיעים בחברה אשר הסכימו להקצאת המניות רק בתנאי שזכויות ההצבעה ישמרו לדירקטוריון.
15. הנתבעת אף הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף בנימוק כי התובע אינו בעל מניות בחברה. בבקשה נטען כי על פי הדין, סעיף 176 לחוק החברות, בעל המניות הוא רק מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות, ולפי סעיף 131(א) לחוק החברות גם מי שמחזיק מניות בנאמנות יירשם כבעל מניות בחברה. הואיל ומי שנרשם כבעל המניות הוא הנאמן, כך נטען, לא עומדת לתובע כל עילת תביעה.
16. יובהר כי לאחר הגשת התביעה ובמהלך הדיונים בתיק, נעשה ניסיון להגיע להסדר בדבר מתן אפשרות עיון במסמכי החברה. הצדדים לא הגיעו להסכמה על נוסח כתב סודיות שעליו יחתום התובע, כתנאי למימוש זכות העיון. גם הניסיון להגיע להבנה בדבר קבלת המסמכים באמצעות הנאמן לא צלח.
17. נציין עוד כי התובע הגיש כנגד החברה גם תביעה לבית הדין לעבודה (פ"ה 62184-06-15, נספח 1 לנ/3). בכתב התביעה המקורי שהוגש לבית הדין לעבודה, העלה התובע גם טענות בדבר זכויותיו במניות וזכויות ההצבעה שיש לו מכוח זכויותיו במניות. בסופו של יום תיקן התובע את תביעתו לבית הדין (נספח 3 ל- נ/3) והסתפק בתביעה כספית שאינה מבוססת על זכויות במניות.
דיון והכרעה
18. ההכרעה בתביעה מחייבת התייחסות לשתי סוגיות נפרדות; האחת, האם לתובע זכויות בחברה כבעל מניות, לרבות הזכות להשתתף באספות החברה והזכות לעיון במסמכי החברה; השנייה, תוקפם של ייפוי הכוח שניתנו על ידי התובע להצבעה באספות החברה.
כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי בשתי הסוגיות הדין עם הנתבעת; כל עוד מוחזקות המניות על ידי הנאמן אין לתובע זכויות כבעל מניות; כמו כן שוכנעתי כי לא נפל פגם בתוקפם של ייפוי הכוח עליהם חתם התובע.
את הדיון אפתח במספר הערות מקדמיות לעניין הסדר הקצאת המניות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, לאחר מכן אדון בזכויותיו של עובד שקיבל מניות בהקצאה בהתאם לתכנית הקצאה מאושרת לפי סעיף 102 לפקודה, ולבסוף אדון בטענות לעניין תוקף ייפוי הכוח (PROXY).
הקצאת מניות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה
19. בחברות רבות, במיוחד בחברות הזנק (סטארט אפ), התפתח נוהג לפיו כחלק משכר העבודה מוענקות לעובדים זכויות במניות החברה. הקצאת מניות לעובדים נועדה למספר תכליות; הקצאת המניות מאפשרת תגמול לעובד גם כאשר לחברה אין די אמצעים לתשלום שכר. הדבר בולט במיוחד בחברות הנזק אשר מתקשות לגייס כסף לתשלום שכר גבוה לעובדים; הקצאת מניות לעובדים מחזקת את הקשר שבין העובדים לחברה; משמשת תמריץ להשקעת זמן ומרץ לקידום עסקי החברה. בדרך זו מצפה החברה להגדלת הפריון ולהגדלת רווחי החברה; הקצאת מניות מהווה הכרה במעמד העובדים כשותפים בפיתוח החברה ובמיזם הכלכלי של החברה; הקצאת מניות לעובדים מקטינה את החשש לעזיבת מקום העבודה ומקטינה את ניידות העובדים בין חברות שונות (ראו באופן כללי על תכליות ההקצאה: ע"א 6159/05 פקיד שומה תל אביב 3 נ' לפיד (31/12/2008); ע"א 54/96 הולנדר נ' המימד החדיש תוכנה בע"מ, פ"ד נב(5) 673 (1998); ע"א 7034/99 פקיד שומה כפר סבא נ' דר, פ"ד נח(4) 913 (2004); ש.לביא החברה - תגמול מנהלים ועובדים במכשירים הוניים, אופציות לעובדים ולבכירים עמ' מט-נג (2007); י. גרוס, דיני המס החדשים, 134 (מהדורה שלישית, 2003)).
20. הקצאת מניות או אופציות לקבלת מניות לעובדים מהווה הטבה לעובד ועל כן עשוי העובד להתחייב בתשלום מס הכנסה, בהתאם לשווי ההטבה (ראו סעיפים 2(2) ו-102 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; ע"א 7034/99 הנ"ל, בעמ' 921; א' רפאל מס הכנסה 76 (מהדורה שלישית בהשתתפות י' מהולל, כרך א, תשנ"ה)). תשלום המס במועד מתן ההטבה יוצר קושי רב ופוגע בתכלית להענקת המניות. תשלום המס מקטין את התמריץ לקבלת מניות במקום תשלום כספי, מחייב הערכת שווי של החברה אף אם החברה בתחילת דרכה, גורר הוצאות נלוות רבות ופוגע ביעילות ההקצאה (ראו א' יורן "הטבת המס החדשה בהנפקת מניות ואופציות לעובדים" מסים ג/3 (1989); יוסף גרוס תכנון המס בניירות ערך ובהשקעות 125-124 (1984)).
21. קשיים אלו לא נעלמו מעיניי המחוקק ועל כן נקבעו בפקודת מס הכנסה הסדרים מיוחדים שנועדו להקל על החברות המעסיקות ועל העובדים את נטל המס במועד ההקצאה. ההוראה המרכזת את הטבות המס בהקצאה לעובדים כלולה בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה. הואיל והוראה זו תוקנה מספר פעמים נתייחס רק לנוסח הסעיף שלאחר תיקון 132 לפקודה (ראו סקירה במאמרו של י' גרוס "אופציות ומניות לעובדים לאור הרפורמה במס" מסים נ/2, א/1 (2009); ש' לביא הנ"ל, אופציות לעובדים ולבכירים, בעמ' 89; ע"מ (י-ם) 52821-01-12 קיפל נ' פקיד שומה ירושלים 3, פסקאות 17-16 (10/8/2014)).
22. סעיף 102 מאפשר את דחיית תשלום המס בשל ההקצאה למועד מימוש ההקצאה. הסעיף מבחין בין שני מסלולי הקצאה שונים; הקצאה באמצעות נאמן והקצאה ישירה לעובדים. בהקצאה ישירה לעובד, יחויב העובד במס על שווי ההקצאה כאילו הייתה הכנסת עבודה במועד ההקצאה (סעיף 102 (ג)(1)), ועם המימוש יחויב במס בגין רווח ההון שנצבר לו. עם זאת, ככל שמדובר בחברה שאינה נסחרת בבורסה, ידחה החיוב במס למועד המימוש והוא יחויב בהכנסת עבודה בהתאם לשווי המניות.
לעומת זאת, כאשר ההקצאה מבוצעת באמצעות נאמן שאושר על-ידי פקיד השומה, יידחה כל תשלום המס למועד המימוש. גם במסגרת זו ישנן מספר אפשרויות שכן לחברה עומדת הבחירה בין הקצאה במסלול של הכנסת עבודה להקצאה במסלול רווח הון. בכל אחד ממסלולים אלו יחולו תנאים שונים המסדירים את ההטבה.
מבלי להיכנס לכל ההסדרים נבהיר, כי אם בחרה החברה במסלול של הכנסת עבודה יחויב העובד במס עם המימוש, ויראו את שווי ההטבה (שווי המניות) כהכנסת עבודה במועד המימוש. במקביל תוכל החברה, המעסיקה, לנכות את שווי ההטבה כהוצאת שכר. תנאי לתחולת ההוראה הוא כי המניות יוחזקו על ידי הנאמן לתקופה של 12 חודשים לפחות מתום שנת המס בה בוצעה ההקצאה. לעומת זאת, אם בחרה החברה במסלול רווח הון, יחויב העובד בעת המימוש במס רווחי הון בשיעור של 25% משווי המניות במועד המימוש. במקרה שכזה, לא תוכל החברה לנכות את שווי ההטבה כהוצאת שכר. תנאי להטבה במסלול רווח ההון הוא כי המניות יוחזקו בידי הנאמן לתקופה של 24 חודשים לפחות (ראו פירוט ההסדר, א' נמדר מס הכנסה - יסודות ועיקרים 589-587 (מהדורה רביעית, 2013)).