לא כל נפגע מהפרת חוזה יכול לעכב נכסים של המפר שהיו אצלו אלא שנדרשת זיקה לנכס

13 מאי 2019
הדפסה

שוכר של אולם תצוגה לשיווק ומכירת מטבחים ומוצרים נלווים לא עמד בתשלומי השכירות והמשכיר, עם פינוי הנכס לאחר שהשוכר נכנס להליכי פירוק, סירב המשכיר לשחרר את ציוד אולם התצוגה בטענה שקיימת לו זכות עיכבון.
בית המשפט העליון קבע שאין למשכיר זכות עכבון על הציוד. זכות עכבון היא זכות להחזיק בנכס כערובה לתשלום חוב עד שיסולק החוב, והיא חלה גם אם החייב נקלע בינתיים להליכי חדלות פירעון אך יש להודיע עליה באופן מיידי לכונס או המפרק שמונה. זכות זו יכולה לקום מכוח הסכם או מכוח החוק. החוק הישראלי מקנה למי שנפגע מהפרת חוזה זכות עיכבון על נכס שקיבל בעקבות החוזה כאשר החיוב המובטח על ידי העיכבון הוא כל סכום המגיע לנפגע בעקבות הפרת החוזה. עם זאת, נדרשת זיקה בין קיום הנכס בידי מפעיל זכות העכבון לבין החוזה, כדוגמת זיקת ההשבחה (נכסים בהם בוצעה עבודה בעקבות החוזה במסגרתו נוצר החיוב) או זיקת עסקה (נכסים שהיה על המפר למסור לנפגע כחלק מביצוע העסקה שייצרה את החיוב). כאן לא מדובר בנכסים שהמשכיר מימן או דרש קיומם בחוזה אלא בנכסים שבמקרה היו באולם התצוגה בעת שהשוכר התפנה ולכן לא מתקיימת זכות עכבון.