במקרים מסוימים גם טיוטה שלא נחתמה עשויה להיחשב הסכם מחייב

24 יולי 2019
הדפסה

בין רוכשים ומוכר של נכס מקרקעין הוחלפו 15 טיוטות הסכם עד שהגיעו למסמך שכותרתו "טיוטה סופית" ואף נקב במועד לחתימה, אך גם בטיוטה זו נרשם שהיא אינה מחייבת ונותרו בה סוגיות פתוחות. בשלב זה המוכר הודיע שהוא פורש מהמשא ומתן אינו מוכן למכור את הנכס.
בית המשפט דחה את דרישת הרוכשים להכיר בטיוטה הסופית כהסכם מחייב. חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, אולם כדי שהסכם יחשב מחייב נדרש להראות שההסכם כולל את כל הפרטים המהותיים להסכם ומעיד על כוונת הצדדים ליצור יחסים משפטיים מחייבים. כאן, לא השתכלל הסכם מחייב בין הצדדים: טיוטת ההסכם הסופי נשאה את הכותרת – "לצרכי מו"מ בלבד" וגם נרשם בה שהיא "אינה מהווה הצעה ואינה מאפשרת קיבול.. רק נוסח סופי, מאושר וחתום יחייב את הצדדים". בנוסף, בטיוטה נותרו נושאים מהותיים שלא סוכמו ונדרש היה להשלימם (למשל, מועד מסירת הנכס). לכל צד למשא ומתן עומדת הזכות העקרונית לפרוש ממנו בכל עת, כל עוד הפרישה נעשתה בתום-לב. פרישה ממשא ומתן, שאיננה מודרכת על-ידי שיקולים ענייניים, הנובעים ממהות העיסקה, מהתפתחות המשא ומתן ומעמדות הצדדים לו, חשודה כנגועה בהיעדר תום-לב. כאן הפרישה מהמשא ומתן נעשתה בשל נסיבות אישיות ולא בשל, למשל, מכירה של הנכס לאחר ולכן אין מדובר בחוסר תום לב המונע פרישה מהמשא ומתן למכירת הנכס.